מנכ"ל הביטוח הלאומי: "הגיע הזמן לחוק יסוד זכויות חברתיות" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנכ"ל הביטוח הלאומי: "הגיע הזמן לחוק יסוד זכויות חברתיות"

הביטוח הלאומי בוחן הקלה משמעותית בקריטריונים לקבלת טיפול סיעודי ■ מנכ"ל הביטוח הלאומי, שלמה מור יוסף, יגיש לשר הרווחה הנכנס המלצות למדיניות הביטוח הלאומי בחמישה תחומים עיקריים

10תגובות

המוסד לביטוח לאומי בוחן הקלה משמעותית של הקריטריונים לקבלת טיפול סיעודי. ועדה ציבורית בראשותו של פרופ' אריה בן יהודה הגישה בערב פסח המלצות בעניין זה למנכ"ל הביטוח הלאומי, פרופ' שלמה מור יוסף. בביטוח הלאומי בוחנים כעת את השלכות ההמלצות, הצפויות להביא לגידול במספר הזכאים לקבלת טיפול סיעודי מהביטוח הלאומי.

לדברי מור יוסף, הקמתה של ועדת בן יהודה נעשתה במסגרת בחינה מחדש שערך הביטוח הלאומי למדיניותו בתחום הסיעוד. מור יוסף צפוי להגיש בקרוב לשר הרווחה החדש, מאיר כהן, את המלצות המדיניות של הביטוח הלאומי לממשלה החדשה בחמישה תחומים עיקריים.

אמיל סלמן

1. טיפול סיעודי

בתחום הטיפול הסיעודי מציע הביטוח הלאומי לנקוט שלושה צעדים. אחד מהם הוא המלצות ועדת בן יהודה לגבי הקריטריונים לזכאות לטיפול סיעודי. ב-2012 היו בישראל כ-153 אלף זכאים לקבלת גמלאות סיעוד, שמהם כ-108.5 אלף נשים.

הזכאות לטיפול סיעודי נקבעת כיום לפי רמת התפקוד של הקשיש. כדי להיות זכאי לטיפול סיעודי, על הקשיש לגלות חולשה בכמה תפקודים בסיסיים ‏(ADL‏). את הבחינה עורכות אחיות, בבית הקשיש, בשם הביטוח הלאומי. ועדת בן יהודה בחנה את צורת ההערכה של הקשישים על ידי הביטוח הלאומי. מסקנותיה היו שבכמה מקרים הבחינה מחמירה מדי, ויש מקום להקלות ולשינויים בה.

השינוי המשמעותי ביותר שעליו המליצה הוועדה, ככל הנראה, נוגע ליכולת הקוגניטיבית של הקשיש. חולי אלצהיימר מוגדרים כמובן כסיעודיים מלאים, אבל לעתים שלבים ראשוניים של המחלה - או חולשה קוגניטיבית כלשהי - לא אובחנו בידי הביטוח הלאומי, כך שלא נחשבו לקריטריון מזכה לקבלת הטיפול הסיעודי. נוסף על כך, הוועדה המליצה על שינוי טופס ההערכה, כך שקשישים שנמצאו עומדים בשני קריטריונים מובילים לסיעוד לא יצטרכו לעבור את המשך הבחינה.

הצעד השני הוא אימוץ ההצעה של הביטוח הלאומי לרפורמה בתקציב הטיפול הסיעודי. ההצעה, שהוגשה לפני שנתיים, כבר אומצה על ידי ועדת טרכטנברג, אבל לא קודמה בידי הממשלה הקודמת בשל הצעת רפורמה מתחרה של סגן שר הבריאות דאז, יעקב ליצמן.

הצעת הביטוח הלאומי, שמרכז כיום את מרבית הטיפול הסיעודי הממלכתי בישראל, היא לשנות את חלוקת השעות של הטיפול הסיעודי - לתת פחות לקשישים שמצבם טוב יחסית, ויותר לקשישים שמצבם רע יחסית. הצעת הביטוח הלאומי אינה כרוכה בהגדלה דרמטית של התקציבים המוקדשים לטיפול הסיעודי - אם כי הביטוח הלאומי המליץ שלא לפגוע בקבוצה הקיימת של קשישים במצב טוב יחסית, שכבר מקבלים היום מספר גבוה יחסית של שעות טיפול. לכן בתקופת המעבר יידרש גידול של כחצי מיליארד שקל בשנה בתקציב הטיפול הסיעודי.

שינוי נוסף שיוזם הביטוח הלאומי הוא להרחיב את הזכאות של מי שמקבלים שעות טיפול בבית מהביטוח הלאומי לקבל חלק משעות הטיפול בכסף - ולא בשעות. מדובר בניסוי שנערך בשנים האחרונות, ובו נבדק - במקרה של מי שכבר מעסיק בביתו עובד זר ורוצה להעסיקו שעות נוספות, מעבר למינימום שנקבע - אם עדיף כי התקציב לכך יינתן על ידי הביטוח ישירות לחברת כוח האדם המעסיקה את העובד הזר, או למשפחה, כדי שזו תשלם לחברת כוח האדם.

לפי הניסוי, שערך מכון ברוקדייל, שיטת התשלום למשפחה הגדילה את כושר המיקוח של המשפחות מול חברות כוח האדם, ולא פגעה במספר שעות הטיפול שמקבלים הקשישים - ולכן הכוונה היא להפוך זאת לשיטה ארצית. יש להדגיש שמדובר רק בשינוי בשיטת התשלום של מי שכבר מעסיקים עובד סיעודי בביתם. הביטוח הלאומי אינו שוקל להפוך את קצבת הסיעוד מקצבה המשולמת בשעות טיפול לקצבה בכסף.

2. שיפור השירות לאזרח

שיפור השירות הוא תחום נוסף שבו המוסד לביטוח לאומי ממקד את שינויי המדיניות שלו. במסגרת זו הביטוח הלאומי עובר למדיניות של פנייה יזומה לציבור, כדי ליידע אותו לגבי הזכויות המגיעות לו - למשל, לכל מי שמגיע לגיל פרישה לגבי זכויות קצבת הזקנה שלו.

הביטוח הלאומי גם עורך כיום פיילוט בחיפה של מרכז "יד מכוונת" - מרכז שבו מסייעים למי שפונים לוועדות הרפואיות להתכונן לקראת הוועדות. בכך מקווה הביטוח הלאומי לתת מענה לצמיחתם של מרכזים פרטיים כאלו, כדוגמת זה של לבנת פורן.

לדברי מור יוסף, "אני מנסה לשכנע את הציבור שבעל המניות היחיד שלי הוא מדינת ישראל, ולכן אין לי כל אינטרס להרוויח כסף על חשבון אף אחד". נוסף על כך הביטוח הלאומי מהדק היום את הקשר עם עמותות הסינגור, ועמותות ערביות, במטרה לשמוע על כשלים בעבודתו.

3. תעסוקת נכים

גם בתחום תעסוקת הנכים מבקשים בביטוח הלאומי להוביל מדיניות חדשה. בתחום הזה כבר הוקמה ועדה בינמשרדית, שהביטוח הלאומי היה שותף לה, בדבר הקמת מרכזי השמה בשוק העבודה לנכים. מדובר בתוכנית בדומה לתוכנית ויסקונסין, שתדאג להשמה פרטנית של נכים בשוק העבודה באמצעות כמה זכיינים פרטיים. בניגוד לתוכנית ויסקונסין, ההשתתפות בתוכנית תהיה נתונה לבחירת הנכה.

4. חוק יסוד: זכויות 
חברתיות

גולת הכותרת של המדיניות החדשה שמור יוסף מבקש להוביל היא זו של קביעת חוק יסוד: זכויות חברתיות. מור יוסף אמנם סבור כי החוק צריך להיות הצהרתי בלבד - ולא חוק כמותי, המפרט למשל את התקציב המינימלי שכל אדם צריך לחיות ממנו. להערכתו, גם לחוק הצהרתי תהיה חשיבות רבה, בעיקר אם ייקבע כי המדדים של הזכויות היסוד ייהפכו למדדים מחייבים של הממשלה. מור יוסף מציע כי המדינה תאמץ מדיניות מחייבת של הפחתת עוני ופערים חברתיים - ממש כשם שיש מדיניות כזאת לגבי שיעור האינפלציה או הגידול בתקציב.

5. איתנות פיננסית

כנגזרת מכך, הביטוח הלאומי רוצה לשוב לקדם את המלצות הוועדה לבחינת האיתנות הפיננסית שלו. ההמלצות, של ועדה שהיתה משותפת לראשי האוצר ובנק ישראל לצד הביטוח הלאומי, הוגשו לפני כשנה וחצי - אבל מאז לא קודמו. בימים אלה משלים הביטוח הלאומי את דו"ח אקטוארי מעודכן, שממנו אפשר יהיה ללמוד בתוך כמה שנים צפוי הוא צפוי להיקלע לגירעון. מאחר שהכניסה לגירעון ודאית, הוועדה הציעה לנקוט פעולות כבר היום כדי להתחיל לאזן את תקציב הביטוח הלאומי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#