סטארט-אפ ניישן: קטר הצמיחה הבא יהיה טרקטור - חדשות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סטארט-אפ ניישן: קטר הצמיחה הבא יהיה טרקטור

המחקר והפיתוח החקלאי בישראל נהנה מתקציבים של כ-450 מיליון שקל בשנה, אבל זה לא מספיק ■ לשר החקלאות הנכנס, יאיר שמיר, יש הזדמנות לעודד כניסת משקיעים לתחום ולמסד תוכנית לאומית ■ מנכ"ל מכון היצוא: "ישראל אינה ממצה את פוטנציאל"

תגובות

הצורך, כידוע, הוא אבי כל המצאה - ואכן, החקלאות הישראלית צמחה לא מעט על בסיס דרישות הממשלות לדורותיהן לפתח יכולות ייצור מזון על קווי הגבול, ששוכנים על קרקע בעייתית - גבול הצפון, הנגב והערבה.

כך, למשל, ניטעו מטעי התפוחים על מדרונות הגליל העליון, מטעי הזיתים בנגב, וגם גידול הפלפלים בערבה צמח מהצורך לפתח את החקלאות באזור הדרומי הצחיח.

בלומברג

קרקעות מליחות הובילו לפיתוח יכולות ייחודיות של טיפול במים. כך למשל, בערבה פותחו מערכות מים סגורות שתומכות בחקלאות ימית, תוך הורדת המליחות ויצירת סביבה ידידותית לגידולים. המחסור במשאב החשוב הזה הביא למצב שבו ענף החקלאות הישראלי משתמש במים מושבים בשיעור הגבוה בעולם - 70%, פי שלושה מהממוצע - ובכך חוסך במים נקיים לשתייה.

חברות ישראליות הובילו את העולם להשקיה ממוקדת בטפטוף. הכלאות שנמשכו כשלושה עשורים הובילו לזן פרה המניב את כמות החלב הגדולה בעולם. קרינת השמש החזקה, בעיקר בדרום, הובילה לפיתוח טכנולוגיות לייעול תהליכי פוטוסינתזה בצמחים, שמאיצות את גידולם.

עוד ניתן למצוא בישראל טכנולוגיות מתקדמות בתחומי חממות, פיתוח זני זרעים בעלי יחודיות בעיקר בפירות וירקות, וטכנולוגיות חדשניות לשיפור של תכונות זרעים.

יתרון יחסי לישראל

על אף התמונה המעודדת, ישראל לא עשתה די כדי למנף את יכולותיה. תקציב המחקר והפיתוח החקלאי הוא 450 מיליון שקל בשנה; קרנות המו"פ של המדען הראשי מקבלות כ-50 מיליון שקל; מרכזי מו"פ אזוריים מתוקצבים מדי שנה בכ-30 מיליון שקל; ומכון וולקני ממומן בכ-310 מיליון שקל. משרד המסחר והכלכלה (לשעבר תמ"ת) מספק מימון נוסף למו"פ חקלאי בסך 60 מיליון שקל.

מו"פ נוסף פועל בשיתוף חברות עסקיות ובמימונן. זהו תקציב לא מבוטל, וכדי לנצל טוב יותר את ההזדמנויות בשוק העולמי שצפוי לצמוח, יש להתמקד גם במסחור הטכנולוגיות, ולא רק בפיתוחן, וכן לשקול הגדלת התקציב לצורך כך. הגדלת התקצוב יכולה להגיע משיתוף פעולה עם המגזר הפרטי, לא רק מתקציב המדינה, כפי שציינה עבודה של המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה.

לפי מכון היצוא, יצוא התשומות לחקלאות ‏(ללא דשנים‏) ב-2011 הסתכם בכ-1.7 מיליארד דולר. ב-2012, להערכת המכון, יצוא התשומות לחקלאות גדל בכ-15% לכ-1.9 מיליארד דולר, מתוך יצוא בסך 75 מיליארד דולר של כלל מוצרי התעשייה והשירותים.

לכתבות נוספות ממוסף החג:

■ תיירות החקלאות: ללמד את הילדים שעגבניה לא גדלה בסופר

■ אפליקציות שחייבים בצלחת || כל המידע שצריך כדי לאכול ולבשל

■ מסדנת הבישול למטבח הביתי: לאכול, לשתות, להתפלל (שהמרק יצליח)

■ "אוכל בריא יעלה את תוחלת החיים מ-82 ל-90 שנה"

מנכ"ל מכון היצוא, עופר זקס, סבור שישראל אינה ממצה את פוטנציאל היצוא של מוצרים וידע בתחום החקלאי. לדבריו, הקושי אינו רק בהיצע הישראלי, אלא גם בלקוח בחו"ל. "ישראל לא יכולה להיות שחקנית באספקת מזון, אבל אנחנו יכולים לייצר טכנולוגיות. מי מחפש את הטכנולוגיות וצריך ליישמן? המסכנים שבמסכנים ‏(המדינות העניות ביותר, א"ק‏). שם קיים קושי להטמיע טכנולוגיות, אפילו טריוויאליות, בגלל פערים טכנולוגיים עצומים".

דניאל בר און

לדברי זקס, בשנים האחרונות חלה שחיקה בתמיכה הממשלתית במו"פ חקלאי. "כדי להגדיל את היצוא, יש לבצע התאמות טכנולוגיות ליכולות של המדינות באפריקה, שם יש עתודות מים וקרקע. האתגר הוא להגדיל תפוקות ליחידת קרקע ומים".

זקס אומר כי קרוב למחצית היבול העולמי מתבזבז. הבזבוז במדינות מתפתחות הוא בחוליות השרשרת שבין החקלאי לנקודת המכירה. בעולם המפותח, לעומת זאת, הצרכן רוכש יותר מיכולתו וזורק אוכל רב.

"לישראל יש טכנולוגיות מצוינות לטיפול ביבול לאחר קטיף, הכוללות פתרונות לשימור והארכת חיי המדף של תוצרת מהקטיף ועד המכירה בשוק. אלה יכולות אחסון, אופן הקטיף והאריזה, שימוש במערכות מבוקרות ואריזה חכמה לצרכן, שמאפשרת שמירת מזון לאורך זמן רב", אומר זקס.

לדבריו, "בעבר היה חלק נכבד מפעילות המו"פ במימון ממשלתי, ואילו כיום הרוב ממומן על ידי חברות, יזמים ומשקיעים פרטיים. בפועל, היזמים מתקשים להשיג את המימון הנדרש להשלמת הפיתוח, ובעיקר להחדרת המוצרים לשוק התשומות החקלאיות.

"מכאן הצורך בהגברת התמיכה מצד הממשלה במו"פ. יש לשים דגש על הנגשת חלק מהטכנולוגיות לעולם המתפתח וליצור סינרגיה בין האקדמיה למגזר העסקי. זה יאפשר לקחת את פירות המו"פ ולהופכם למוצרים".

גם המועצה הלאומית לכלכלה, שבחנה את הסוגיה בשנה האחרונה, הגיעה למסקנה כי ישראל אינה ממצה את הפוטנציאל העסקי הנובע ממו"פ חקלאי. המועצה המליצה על הקמת ארבע פלטפורמות לחממות טכנולוגיות בהשקעה של כ-46 מיליון שקל בשנה למשך שבע שנים, לצורך מסחור ידע קיים ופיתוח מחקר יישומי חדש. הממשלה אישרה, והתקציב יינתן החל ב-2014 ככל הנראה.

"הקשיים שעמם החקלאות הישראלית מתמודדת עשרות שנים בהצלחה הם הקשיים שעמם יצטרך להתמודד העולם, ולכן יש לישראל יתרון יחסי", אמר יורם קפולניק, ראש מינהל מחקר חקלאי במכון וולקני. "מכיוון שכבר התמודדנו עם מחסור במים, בקרקע ועם שטחי מדבר - יש לנו יתרונות יחסיים שאנחנו יכולים להביא כפתרון.

"לישראל יש יכולות שיסייעו בפתרון המחסור הצפוי במזון. אנחנו לא יכולים לפתור את הבעיה בשטחי גידול, אלא בידע. במכון וולקני נמצא מיגוון מהנדסים שכל אחד מהם מתמחה בתחום חקלאי שונה, ובהם מכונות, בעלי חיים ואפילו אריזות. כשיש זן חדש, הבעיה היא לא רק לייצר אותו, אלא גם לדאוג לאורך חיי המדף שלו. יש לנו את כל הנתונים להיות כוח מניע בפתרונות".

במשרד החקלאות רואים בתחזיות למשבר מזון עולמי הזדמנות לקידום יכולות מו"פ קיימות וחדשות וכן מנוע צמיחה ליצוא. עם זאת, לא נראה שמישהו מקדם תוכנית לאומית, וזו יכולה להיות ההזדמנות של שר החקלאות הנכנס, יאיר שמיר. הוא מכיר מקרוב קרנות הון סיכון, ממשלתיות ופרטיות, ויכול לקדם את ההכרה בפוטנציאל ההשקעה במו"פ חקלאי בקרב קרנות, לקדם השקעות פרטיות בתחום ולמסד תוכנית לאומית.

מהלך נוסף שמתבקש הוא עידוד חברות פרטיות, ובהן חברות הזנק, להיכנס לתחום החקלאות. לישראל יש יתרון טכנולוגי עולמי בהקמת חברות סטארט-אפ עם חדשנות טכנולוגית מובילה, ובמרחב החקלאי יש לה פוטנציאל צמיחה רחוק ממיצוי.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם