חילופי האשמות בין תלמידות לשעבר: האם שר החינוך פירון תמך בהפרדה עדתית? - חדשות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חילופי האשמות בין תלמידות לשעבר: האם שר החינוך פירון תמך בהפרדה עדתית?

בוגרות האולפנה ישורון בפתח תקוה טוענות בפייסבוק כי תחת ניהולו של שר החינוך הנכנס, שובצו התלמידות לכיתות על פי מוצאן העדתי ■ עם זאת, בוגרות נוספות מצהירות כי מדובר ב"שקר וכזב" ■ פירון: "אחרי שנים של שילוב עולים ובעלי מוגבלויות, ועיסוק מאסיבי בשוויון, אני מתמודד עם האשמות נוראיות"

75תגובות

בשבוע שבו הושבע כשר החינוך, נמתחת ביקורת עזה נגד הרב שי פירון באינטרנט. שתי בוגרות האולפנה ישורון בפתח תקוה טוענות כי בתקופתו של פירון כמנהל המוסד בין 1995 ל–2007 היתה נהוגה בו הפרדה על רקע עדתי בין התלמידות. האולפנה ופירון מכחישים את הטענות בתוקף, ובאולפנה טוענים שעל פי בדיקה שערכו - כל הכיתות היו מאוזנות מבחינה עדתית.

ברשת התפתח דיון ער בנושא, שכלל חילופי האשמות בפייסבוק. מול המתלוננות, בוגרות אחרות כותבות כי זוהי השמצה, והן דווקא משבחות את המנהל לשעבר. פירון עצמו פנה לאחת המתלוננות במכתב התראה ובו דרש שתסיר את הפרסום ותפצה אותו בסכום שיעביר לילדים נזקקים.

בשבוע שעבר אף נפתח עמוד פייסבוק בידי משתמשים אנונימים תחת הכותרת "נפגעי שי פירון", וגם בו מתנהל דיון בנושא. בעלי העמוד הודו כי הסירו פרסומים חיוביים על פירון, בטענה שנועדו להפעיל לחץ על המתלוננות.

באולפנה ישורון לומדות 
כ-1,500 תלמידות בחטיבת ביניים ותיכון. לטענת עו"ד יעל תותחני, שלמדה במוסד עד 2002, בתקופתה היו כיתות עם רוב מוחלט לתלמידות ממוצא אשכנזי וכיתות בעלות רוב לתלמידות ממוצא מזרחי. תותחני פירסמה סטטוס בעניין ביום חמישי.

בתגובה כתב פירון בדף הפייסבוק שלו: "הסיפור מצער. היא פירסמה סטטוס שבו האשימה אותי בגזענות. אחרי שנים של שילוב עולים ובעלי מוגבלויות ועיסוק מסיבי בשוויון, אני מוצא את עצמי מתמודד עם האשמות נוראיות. אני יודע שגורמים מסוימים עושים כל שלאל ידם כדי לפגוע בי".

תחת ניהולו של פירון, זכתה האולפנה בפרס החינוך ב–2006. ישורון נחשבת אולפנה הטרוגנית ופלורליסטית, שבניהולו של פירון התחילה לשלב תלמידות מרקע שונה ושמה דגש על אינטגרציה.

בימים האחרונים הצטרפה מתלוננת נוספת בוגרת ישורון, שכתבה: "באתי איתו במגע ישיר כאיש חינוך ‏(בכיתת מזרחיות כמובן...‏)". עוד כתבה: "זכיתי לקבל הרצאה מאירת עיניים ופומבית במסדרון בית הספר שלו ‏(בה נשאלתי בין היתר למה באתי ללמוד שם כשיש לנו מוסדות משלנו והואשמתי בהורדת הרמה‏)", אם כי לא כתבה ממי קיבלה את ההרצאה.

תותחני כתבה ביום חמישי בעמוד הפייסבוק שלה כי "שי פירון שר החינוך. האדם שאצלו למדתי שש שנים תמימות והכרתיו ככזה העושה איפה ואיפה בן מזרחים לאשכנזים, בין אתיופים לרוסים, בין תימנים לכל האחרים. מעניין אם עכשיו יפציעו כיתות חדשות ברחבי הארץ, כאלה שמחולקות לפי גזעים ועדות, בדיוק כפי שפירון הנהיג בפתח תקוה. אחחח... געגועי לכיתות האתיופיות. כיתת התימניות. כיתת הפולניות. אכן לימדתני חינוך מהו מר שי פירון".

תומר אפלבאום

בהמשך הבהירה בעמוד: "איני יודעת מה היתה הסיבה לכך שבפועל קרה שהיו כיתות שרובן המוחלט בנות אשכנז וכיתות שרובן המוחלט בנות עדות המזרח. אבל העובדה היא שכך היה". בהמשך אמרה תותחני כי לא התכוונה שהיתה חלוקה בין כיתות של אתיופיות לאחרות.

"הוא הסביר שהחלוקה היא לפי אזורי מגורים"

ניסיונות לקבל מידע אודות התלמידות בישורון בעשור האחרון נכשלו ולא נענו על ידי האולפנה. לפי בדיקה שנערכה באולפנה, כל הכיתות במוסד היו ונותרו מאוזנות, אך מנגד כתבה תותחני לפירון כי בדיקה שערכה בשלוש כיתות מוכיחות את טענתה.

גם המתלוננות לא נענו לבקשתנו למסור נתונים מפורטים על תלמידות המוסד בשנים המיוחסות. על פי בדיקה שבוצעה באולפנה לגבי השנה המדוברת - 2002 - בשכבת י"ב היו שש כיתות, "בכולן חלוקה מאוזנת של 45%–55% בין העדות". לפי בדיקה מפורטת שערכו מנהלי האולפנה בשתי כיתות י"ב, היחס על רקע מוצא התלמידות היה מאוזן. מקורות במשרד החינוך הביאו פליאה על הטענות. במשרד אין נתונים על תלמידי הכיתות בשנים אלה, אך בכיר במשרד טען: "מהכרותי עם האולפנה הטענות לא סבירות".

זאב שטרן

"כאיש ציבור הוא חייב דין וחשבון", אמרה השבוע תותחני ל–TheMarker. "כששאלנו אותו מה הסיבה, הוא הסביר שהחלוקה היא לפי אזורי מגורים. באותה תקופה בפתח תקוה היו שכונות שהתאפיינו בתושבים אשכנזים מרמה כלכלית גבוהה ושכונות שאופיינו בעולי עדות המזרח מרמה כלכלית נמוכה. בסופו של דבר לא ממש הבנו מה הסיבה. אני לא אומרת שהוא גזען ולא יודעת מה מתרחש בתוך לבו".

תותחני אומרת כי בעקבות הפוסט פנו אליה תלמידות שלמדו באולפנה וסיפרו לה על תחושות קשות. "הכוונה שלי לא היתה לצאת למסע צלב נגדו, אלא רק להביא את הדברים לידיעת הציבור", הוסיפה.

בעקבות הפרסום של תותחני, תלמידה שלמדה במוסד ב–2003 בכיתה ט' העלתה לפייסבוק את דף הקשר של כיתתה, שמציג מספר מאוזן של בנות ממוצא שונה. לדבריה, טענותיה של תותחני הם "שקר וכזב".

עם זאת, בתגובה לפנייתו של פירון לתותחני, היא כתבה לו כי בדיקה שערכה בשלוש כיתות מראה כי "בכיתה אחת יש כ–20% אשכנזיות והיתר מזרחיות, בכיתה נוספת כ–20% מזרחיות והיתר אשכנזיות, ובעוד כיתה כ–25% אשכנזיות והיתר מזרחיות".

בנוסף, בדף "נפגעי שי פירון" הועלה דף קשר של כיתת מב"ר - תוכנית של משרד החינוך שנועדה לספק הזדמנות לתלמידים מתקשים משכבות כלכליות לא מבוססות להגיע לתעודת בגרות מלאה. לדברי גורמים באולפנה, מכיוון שזוהי כיתת מב"ר, שהקרטריונים לקבלה אליה מוגדרים על ידי משרד החינוך ולא על ידי האולפנה, היא לא משקפת את הנעשה בבית הספר.

תגובות נוספות בפייסבוק סתרו את התלונות, ואחת מהן טענה כי "זה עיוות של המציאות". תלמידה לשעבר במוסד כתבה: "אני עצמי מזרחית. הייתי בכיתה עם המון בנות אשכנזיות ומזרחיות, מעולם לא הורגשה אפליה כזו או אחרת, ויתרה מזו, הרב חינך את כולנו לשוויוניות. כל הסיפור הזה הוא קשקוש אחד גדול".

בוגרת האולפנה, שלמדה לפני תקופתו של פירון, אמרה ל-TheMarker: “אני לא מתומכי יש עתיד, אבל אני חייבת לציין שפירון שינה לחלוטין את בית הספר. לפניו הוא היה מיושן מכל הבחינות. פירון ריענן אותו, הכניס חדשנות ועשה דברים מדהימים. הוא ידוע בדגש הפלורליסטי שלו, וחד משמעית לא היתה הפרדה על בסיס עדתי. היו איתי בכיתה הרגילה בנות מכל העדות, נכים וילדים בעלי צרכים מיוחדים. הטענות האלה לא מתיישבות לחלוטין עם הדמות החינוכית שמוכרת לי”. אחרים הביעו תמיכה בטענותיה של תותחני.

ביקורת על 
הטרוגניות יתר

מהאולפנה נמסר בתגובה: "מעולם לא היתה מדיניות של הפרדה על רקע עדתי משום סוג בחלוקה לכיתות. בוודאי שלא זו היתה המדיניות של פירון, שבתקופתו התבססה האולפנית ונהפכה לבית חינוך המכיל את העדות והגוונים כולם, מתוך ראייה חינוכית הרואה ערך בהטרוגניה. דווקא על כך, בניגוד מוחלט לנאמר, היו לא מעט ביקורות באותה תקופה על ההטרוגניה. עד היום האולפנית היא מופת וסמל לעבודה חינוכית מקצועית ומסורה הפותחת שעריה לגוונים השונים בחברה הציונית דתית, ומתווה דרך חינוכית ברורה ומשמעותית".

שלמה ברוקש, לשעבר המפקח הארצי על החינוך היסודי הדתי, אמר כי מהיכרותו את הפעילות באולפנה "מדובר בטענה מרושעת". לדבריו, "אחת הסוגיות המורכבות שמערכת החינוך הדתית מתמודדת עמה זו האינטגרציה. גדולתו של פירון כמנהל בית הספר היתה בכך שפתח את שעריו לא רק למגוון תלמידות מעדות שונות ותלמידות מבתים שאינם דתיים כל כך, אלא במהלך שלא היה כמותו - גם פתח את שערי בית הספר לאוכלוסיות של תלמידי חינוך מיוחד ואוטיסטים. מדובר בטענה שאין בה ממש ומרושעת שעושה עוול לאיש".

ראש האולפנה, הרבנית רעות גיאת, אמרה: "לצערי הרב, הטענות אינן נכונות ויוצרות מצג שווא החוטא לאמת". לדבריה, "האולפנה היא בית הספר שפועל בהטרוגניות מלאה, והיחיד שאינו אקסקלוסיבי וללא מבחני קבלה".

בעקבות הפרסום פנה פירון בתחילת השבוע לתותחני בדואר אלקטרוני, והתריע מפני המשך הפרסום נגדו ודרש "פיצוי משמעותי שיאפשר עזרה אמיתית לתלמידים ותלמידות נזקקים". לטענתו, רשימת שמות התלמידות בשכבה מפריכות את טענותיה. "בימים האחרונים נחשפתי להשמצות רבות הנוגעות לדרך ניהולי את בית הספר. אני מוצא את עצמי מוכרח להגיב. לא אוכל להתיר את הדברים כפי שהם, בעיקר מפני שיש בהם עוול גדול לפועלי". מקורבים נוספים לפירון הביאו פליאה על התלונות נגד פירון לאור פעילותו הציבוריות ואופיו.

תותחני ענתה לפירון: "דה־פקטו, חלוקה עדתית היתה גם היתה. איני יכולה לעמוד מנגד שעה שלאחר פרסום דברי ועד לרגעים אלה ממש אני מקבלת פניות רבות המחזקות אותי ותומכות בי. איני יכולה לחדול שעה שאתה בחרת לתקוף אותי באופן פרטי וציבורי".

פירון נאבק כל 
השנים באפליה

עד לאחרונה היה פירון מנכ"ל תנועת הכל חינוך. הוא נאבק כבר שנים באפליה במערכת החינוך ובשילוב בעלי צרכים מיוחדים, תחומים שהפכו למאבק הדגל של תנועת הכל חינוך תחת ניהולו. כך, המצע שך סיעת יש עתיד הציע להטיל סנקציות חמורות על בתי ספר שימיינו תלמידים בכיתות ובקבלה אליהם. כמו כן, הוא פעל לשילוב בעלי צרכים מיוחדים ועולים בישיבה שבראשה עמד בפתח תקוה, שבלטה בשילוב בעלי צרכים מיוחדים ובמדיניות שהתנגדה להנשרת תלמידים מתקשים.

פירון ניהל מאבקים נגד אפליה בבתי ספר על רקע עדתי, במיוחד מול עיריית פתח תקוה ובתי ספר דתיים שסירבו לקבל תלמידים אתיופים, ולבסוף קיבל לישיבה שבראשותו תלמידים שנדחו. בנוסף, תנועת הכל חינוך הפעילה ביוזמתו מדי שנה קו חם להורים וכן מטפלת בדיווחים על מיונים על רקע אפליה מסיבות שונות.

בעבר אמר פירון כי אפליית האתיופים היא "שפל מוסרי וערכי", "מדובר במערכה על דמותה של ישראל. מי אם לא האוכלוסיות החזקות צריכות לקלוט את התלמידים העולים. מי אם לא טובי המורים צריכים להיות הראשונים שבאים ואומרים באנו להתגייס".

מותקף מכיוון החרדים ומכיוון החילונים

עד למינויו לשר חינוך היה פירון דמות שנויה במחלוקת דווקא בציבור החרדי וגם בחלקים מהציבור הדתי, בעקבות עמדותיו הליברליות. מנגד, מינויו לווה בסערה ציבורית מהצד החילוני בעקבות התבטאויות בעבר.

בגלי צה"ל פורסם בשבוע שעבר כי ב–2002, כשנהג להשיב על שאלות הלכתיות באתר כיפה, ענה בתשובה לשאלה כי על פי ההלכה אין למכור בית לערבי. הדברים עוררו סערה ואנשיו של פירון מסרו אז כי "המענה אינו מייצג את עמדותיו האישיות. פירון אינו עומד מאחורי הפסיקה ההלכתית ופועלו בשנים האחרונות לקירוב לבבות בין ערבים ליהודים עומד כהוכחה ניצחת לכך". בעקבות הפרסום, כינתה אותו ג'ודי שלום־ניר־מוזס "גזען חשוך" ברשת טוויטר, אך לאחר מכן הסירה את הפרסום.

במקום אחר נאמר כי לפני עשור טען פירון שעל פי ההלכה, הומוסקסואליות היא "בעיה נשלטת ובת תיקון". מאז הוא חזר בו וכיום פירון נחשב לאחד מתומכי הקהילה הגאה בציבור הדתי וזוכה לתמיכת ארגוני הקהילה.

פירון כתב בתגובה בפייסבוק: "יום קשה. מודה. זה לא נעים. בעיקר כשזה לא נכון. זה כואב, כי זה ניסיון לא ראוי; כי כולם יודעים את עמדותי בשאלות מעין אלה; כי זה מראה עד כמה צריך לשפר את החיים הציבוריים. זה כואב, נמוך ורדוד. זה כואב, כי באתי להוסיף טוב, לתרום, לעשות הכל כדי שישראל תהיה מקום טוב יותר לכולם - ליהודים ולערבים, לדתיים ולחילוניים, לשמאל וימין".

אתמול פורסם באתר של ערוץ 10 כי פירון בוחן להנהיג בבתי הספר תפילות לפני המבחנים, כדי "להרגיע את התלמיד ולסייע לו להתמודד עם החששות הטבעיים". בתגובה אמרו במשרד החינוך כי אין שום כוונה לעשות זאת. לדבריהם, פירון ביקש לכתוב מכתב לתלמידים עם היכנסו לתפקיד ולקראת בחינות הבגרות, ולדבריו התכוון לכלול במכתב שיר שיפנה אל התלמידים לפני המבחנים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#