בנק ישראל: הפריון בארץ נמוך בגלל ריכוזיות גבוהה, השקעות נמוכות ושעות רבות

מחקר של בנק ישראל קובע כי הפריון בישראל מפגר ב-24% אחרי מדינות OECD - והפער גדל ■ בין הסיבות לפריון הנמוך: שעות עבודה ממושכות, השקעות נמוכות והריכוזיות הגבוהה שפוגעת בתחרותיות של ישראל

מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מירב ארלוזורוב

פריון העבודה בישראל נמוך ונמצא בשליש התחתון של המדינות המפותחות, קובע מחקר חדש של בנק ישראל, שבדק את הפיגור בפריון העבודה בישראל לאורך תקופה ארוכה, 1995-2011, ומביע דאגה רבה מן הממצאים.

"הפריון בישראל נמוך ב-37% מזה של שבע המדינות המתועשות, וב-24% מכלל מדינות OECD. פריון העבודה בישראל נמצא בשליש התחתון של המדינות המפותחות, בדומה למדינות כמו ניו זילנד, יוון, פורטוגל ומדינות מזרח-אירופיות", נאמר במחקר. בכך מצטרף המחקר של בנק ישראל למחקר שערכה קבוצת אפלייד עבור המדען הראשי בתמ"ת, ושהעלה כי התעשייה בישראל מפגרת בפריון שלה אחרי ארה"ב - אפילו תעשיית ההיי-טק.

סטנלי פישרצילום: בלומברג

הפריון הוא התוצר לשעת עבודה, והוא מושפע בדרך כלל מאיכות ההון האנושי, השקעות בהון פיסי, טכנולוגיה וניהול. הבדיקה של בנק ישראל העלתה כי ישראל מפגרת במידה ניכרת בפריון שלה אחרי כל המדינות המפותחות. הבדיקה בין 2011-1995 העלתה לא רק שרמת הפריון ההתחלתית בישראל היתה נמוכה יחסית, אלא שגם קצב הגידול בפריון היה נמוך יחסית - משמע הפיגור בפריון של ישראל רק גדל לאורך השנים. בבנק ישראל רואים מגמה זאת בדאגה רבה, ומכנים אותה "התבדרות" - אובדן דרך של ישראל בכל הקשור לפריון העבודה שלה.

בניסיון לבדוק את שורשי הפריון הנמוך שלנו, בנק ישראל מציע כמה הסברים. ראשית, העובד הישראלי עובד הרבה שעות - 37.1 שעות בשבוע לעומת ממוצע של 33.6 שעות ב-OECD - והדבר מביא לתפוקה שולית פוחתת לשעת עבודה.

שנית, היקף ההשקעות בישראל נמוך משמעותית מזה של המדינות המפותחות האחרות - שיעור ההשקעה השנתי ביחס לתוצר עמד בישראל בעשור האחרון על 17% לשנה, לעומת 22% במדינות OECD. ההערכה היא שההשקעה הנמוכה מסבירה מחצית מהפיגור בפריון. בנק ישראל מעריך כי הסיכון הגאופוליטי הגבוה של ישראל הוא הגורם העיקרי למיעוט ההשקעות בה.

בבדיקה ענפית התברר כי הענף היחיד שבו שיעור ההשקעה היה גבוה, יחסית לעולם, הוא ענף התעשייה - שגם הגידול בפריון שלו היה דומה לעולם. בבנק ישראל מייחסים זאת לתחרותיות הגבוהה של התעשייה הישראלית, שחלקה מייצא וחלקה האחר מתחרה ביבוא, שמחייב אותה להשקיע ולהתפתח. משמע, הענף התחרותי ביותר בישראל הוא גם הענף שמשקיע הכי הרבה, ומתקדם הכי הרבה בפריון שלו.

לעומת זאת, כמעט כל הענפים האחרים במשק - שחשיפתם לתחרות קטנה, אם בכלל - משקיעים פחות מבעולם, והפריון שלהם נמוך משמעותית מהעולם. פיגור גדול במיוחד בגידול בפריון נרשם בענפי הבנייה והפיננסים.

בנק ישראל קובע כי תחרות מדרבנת גידול בפריון, מכיוון שהיא מפעילה לחץ להתייעל ולרכוש טכנולוגיות מתקדמות. לפיכך, חלק ניכר מהפיגור של ישראל בתחום הפריון צריך להיות מיוחס לתחרות הנמוכה של המשק. בהקשר זה מזכיר בנק ישראל את ממצאי ועדת הריכוזיות לגבי רמת התחרות הנמוכה במשק ואת בעית יוקר המחיה בישראל, וקובע כי "ייתכן שרמת המחירים הגבוהה נובעת מרמת הפריון הנמוכה, וממצא זה עקבי עם כך שרמת התחרות בישראל נמוכה". בכך בנק ישראל קושר בין הריכוזיות המשקית, התחרות הנמוכה, הפריון הנמוך ורמת המחירים הגבוהה - כולם הם נדבך אחד.

בנק ישראל מצביע על קושי אפשרי נוסף שפוגע ברמת הפריון בישראל - הפיגור התשתיתי והביורוקרטיה הממשלתית. בהקשר הזה בנק ישראל מזכיר את הדירוג הנמוך של ישראל במדד ה-DOING BUSINESS של הבנק העולמי.

בנק ישראל בדק גם את ההשפעה של איכות ההון האנושי בישראל על הפריון הנמוך. המסקנה היא שאיכות ההון האנושי טובה יחסית, ואינה מסבירה את הפיגור בפריון. עם זאת, בנק ישראל מעריך כי הגידול בשיעור התעסוקה בישראל בעשור האחרון - הצטרפות עובדים מבוגרים, חרדים וערבים לשוק העבודה - פגעה בפריון מאחר שמדובר בעובדים שהפריון ההתחלתי שלהם הוא נמוך. עם זאת, הגידול בשיעור התעסוקה הוא כמובן מגמה ברוכה, מאחר שלאורך זמן העובדים החדשים רוכשים נסיון ופריונם משתפר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker