בנק ישראל: גירעונות הרשויות המקומיות ירדו משמעותית תוך 15 שנה - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנק ישראל: גירעונות הרשויות המקומיות ירדו משמעותית תוך 15 שנה

דו"ח בנק ישראל שיפורסם בקרוב קובע כי השיפור בהתנהלות התקציבית ניכר ברשויות המקומיות היהודיות יותר מאשר ברשויות הלא-יהודיות

תגובות

ב-15 השנים האחרונות ירדו משמעותית גירעונות הרשויות המקומיות וגם היחס בין חובות הרשויות והכנסתן, למרות הפחתת התמיכה הממשלתית בתקציב הרשויות. דו"ח בנק ישראל ל-2012, שיפורסם בקרוב, מציין כי השיפור בהתנהלות התקציבית ניכר ברשויות המקומיות היהודיות יותר מאשר ברשויות הלא-יהודיות ונצפה ביישובים בכל קבוצות הגודל ורמות ההכנסה. לפי הדו"ח, גירעון הרשויות אינו מושפע ממחזור העסקים, בניגוד לגירעון הממשלה.

הדו"ח מציין כי החל מסוף שנות ה-90 השתנתה משמעותית ההתנהלות התקציבית של הרשויות המקומיות, בשל הקשחת מגבלת ההוצאה בתקציב שלהן, הגדלת השקיפות בפעילות התקציבית של הרשויות, וייעול הפיקוח של משרד הפנים.

תומר אפלבאום

לפי הדו"ח מ-1997 עד 2012 פחת גירעון הרשויות המקומיות בהדרגה מגירעון של 0.8% תוצר לעודף של 0.2% תוצר. במקביל, ירד חוב הרשויות המקומיות ביחס לתוצר ב-1.7%. זאת למרות הפחתה בהעברות הממשלתיות לרשויות בהיקף של 0.5% תוצר. הסיבה לכך היא צמצום ניכר, 1.5 תוצר, בהוצאות הרשויות.

ב-2001 פעלו בישראל 247 רשויות מקומיות, מתוכן 169 יהודיות או מעורבות ו-78 לא-יהודיות. ב-1997 עמדו המלוות לנפש ברשויות הלא היהודיות על פחות ממחצית רמתן ברשויות היהודיות. ברשויות היהודיות הלכו המלוות הריאליים לנפש והצטמצמו עד 2011, בעוד שברשויות הלא-יהודיות הם עלו עד 2004, ורק אז, בעקבות הידוק הפיקוח על תקציבי הרשויות המקומיות, נרשם צמצום גם ברשויות אלו.

בסך הכל, ירדו המלוות לנפש ברשויות היהודיות בשנים 2011-1997 ריאלית ב-46% וברשויות הלא יהודיות ב-25%. ניתוח חוב הרשויות ביחס להכנסה מהארנונה וממענק האיזון על פי מגזר מציג תמונה דומה. בעוד שברשויות היהודיות יחס החוב להכנסה מהארנונה וממענק האיזון ירד בממוצע ב-45% בשל שיפור בכושר ההחזר של רשויות אלו, ברשויות הלא-יהודיות נרשמה ירידה של 9% בלבד. השיפור בהתנהלות התקציבית של הרשויות הלא-יהודיות היה קטן יותר גם כאשר כוללים בקרה על גודל הרשות. הפער בין סוגי הרשויות מתקיים אף על פי שצמצום מענקי האיזון הריאליים לנפש לרשויות היהודיות היה רב יותר.

בשנים 2011-1997 הצטמצמו המלוות הריאליים לנפש בכל קבוצות הגודל של הרשויות והיחס בין המלוות להכנסה מהארנונה וממענק האיזון ירד. זאת על אף ירידה משמעותית של מענקי האיזון הריאליים לנפש. ההתנהלות התקציבית השתפרה בכל האשכולות החברתיים-כלכליים. השיפור הקיף את רוב הרשויות. רק ב-44 רשויות, שמתגוררים בהן 10% מתושבי המדינה, היחס בין החוב הריאלי להכנסה מהארנונה וממענקי האיזון גדל.

השוואה בין-לאומית מעלה כי נוסף על המגמה החיובית המאפיינת את ההתנהלות התקציבית של הרשויות המקומיות בישראל, מצבן הפיסקאלי האבסולוטי טוב ביחס לרשויות במדינות ה-OECD. חוב הרשויות המקומיות בישראל ב-2010, 1.6% תוצר, היה נמוך ב-8.2% תוצר מהממוצע ב-OECD. יחס החוב של הרשויות המקומיות לתקבוליהן, עמד ברשויות הישראליות ב-2010 על שליש שנת תקבולים לעומת כחצי שנת תקבולים במדינות ה-OECD.

במהלך המשבר הפיננסי האחרון התאפיינו רשויות רבות במדינות ה-OECD בהתנהגות פרו-מחזורית, המסכנת את האפשרות להתאושש מהמשבר. זו נובעת, בין היתר, מבסיס מס פרו-מחזורי. בניתוח הקשר בין המחזור לגירעון ברשויות המקומיות בישראל נמצאה תמונה שונה. גירעון הרשויות, גם בניכוי ההעברות הממשלתיות, אינו מושפע ממחזור העסקים, משום שבסיס המס של הרשויות בישראל, שעיקרו תשלומי ארנונה ומים, אינו מושפע כמעט מהכנסות התושבים ומהפעילות העסקית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#