מודל משרד הפנים לחלוקת הכנסות בין הרשויות יפגע במועצות החזקות - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מודל משרד הפנים לחלוקת הכנסות בין הרשויות יפגע במועצות החזקות

המודל, המוצע כחלופה להצעת האוצר, יביא לאובדן הכנסות ניכר למועצות האזוריות החזקות - 
ולא יאפשר לרשויות ערביות ליהנות כמעט מחלוקת הכנסות

5תגובות

משרד הפנים מציע מודל לחלוקת הכנסות בין רשויות מקומיות סמוכות. זאת במסגרת הסמכות החוקית של שר הפנים לאכוף חלוקת הכנסות כזו. המודל, שגובש כבר לפני כמה שנים ועד כה לא נעשה בו שימוש, נועד לסכל את כוונת משרד האוצר להכניס לחוק קריטריונים לחלוקת הכנסות בין רשויות - ללא סמכות התערבות לשר הפנים.

את הקריטריונים קבעה ועדה מקצועית, בראשות המהנדס אלכס אלתר, אך עד כה הוא לא אומץ בידי משרד הפנים. והמשרד לא עשה כל שימוש בסמכות שניתנה לו לאכוף חלוקת הכנסות בין רשויות סמוכות - סעיף 9ב' לפקודת העיריות נחקק כבר ב-2006, אבל לא נעשה בו שימוש אפילו פעם אחת. כעת, המשרד מתכוון להאיץ את השימוש בסעיף - במענה לכוונת האוצר, שפורסמה אתמול, לכפות חלוקת הכנסות בחוק, ולאחר שהמתחים בין ערי הפיתוח ובין המועצות האזוריות הסמוכות להן גאו.

המודל של משרד הפנים קובע את הקריטריונים לחלוקת הכנסות בין רשויות סמוכות - התנאים לקיומה של רשות מקבלת ורשות נותנת. כך, הרשות המקבלת תצטרך להיות בדירוג סוציו־אקונומי בינוני ומטה ‏(דירוג 6 לכל היותר‏); שיעור גביית הארנונה שלה צריך לעלות על 50%; היא זכאית לקבל מענק איזון ממשרד הפנים בשיעורים גבוהים; יש לה מעט מאוד הכנסות מארנונה עסקית; היא רשות בגודל בינוני ומעלה ‏(יותר מ-7,500 תושבים‏); ותעריף הארנונה למגורים שלה הוא סביר.

אליהו הרשקוביץ

התנאים לרשות הנותנת - זאת שתצטרך לוותר על ההכנסות - הם שהיא רשות שאינה מקבלת מענק איזון; יש לה הכנסות גבוהות מארנונה עסקית; ופער ההכנסות בארנונה עסקית בינה ובין שכנותיה הוא יותר מ-600 שקל לתושב. בנוסף, אם לרשות יש מקור הכנסה שלו השפעה סביבתית שלילית ‏(כמו למשל מפעל מזהם‏), גם אז תהיה נטייה לקבל החלטה על חלוקת הכנסות - כדי לפצות את הרשויות שנפגעות מהזיהום, אך אינן נהנות מהכנסות הארנונה.

נוסחת החלוקה לרשויות שיעמדו בתנאים תקבע על פי הקריטריונים של דירוג סוציו־אקונומי של הרשות, גודל האוכלוסייה ופערים בהכנסות מארנונה עסקית. כל אלה יהוו 70% מהנוסחה. 30% מהנוסחה יקבעו על פי שיקול דעתה של הוועדה המקצועית לחלוקת הכנסות. בסך הכל, הנוסחה יכולה להביא לכך שעד 85% מהכנסות שיש למועצה אזורית מפרויקט מסוים יועברו לשכנותיה.

המועצות האזוריות יפסידו מהמהלך

ועדת אלתר המליצה כי בשיקול הדעת של הוועדות המקצועיות לחלוקת הכנסות, יילקחו בחשבון גורמים מאזנים, כמו כמה השקיעה המועצה האזורית בפיתוח הפרויקט המניב; האם יש הסכמות בין הרשויות לגבי חלוקת הכנסות; האם ישנם פתרונות אחרים לשיפור מצבה של הרשות המקבלת פרט להעברת הכנסות בכפייה אליה; עדיפות לטיפול במקורות הכנסה עתידיים יותר מאשר במקורות הכנסה קיימים ועוד.

ועדת אלתר ניתחה בדו"ח שלה כמה סכסוכי חלוקת הכנסות בולטים, לפי הקריטריונים שהציעה. מהניתוח עולה כי במרבית הסכסוכים הללו, המועצות האזוריות החזקות צפויות להפסיד. כך, בנוגע לחלוקת ההכנסות של אזור התעשיה מישור רותם, שנמצא בשטחה של המועצה האזורית תמר, הניתוח מעלה כי חלקה של המועצה האזורית בהכנסות מארנונה היה יורד ל-15% בלבד. דימונה היתה זוכה לקבל 50% מההכנסות, וערד היתה מקבלת עוד 35%. שתי הרשויות הבדווות הסמוכות, ערערה וכסייפה, לא יזכו לקבל כל חלק בהכנסות, בשל גביית ארנונה נמוכה.

בתגובה מסר דב ליטבינוף, ראש המועצה האזורית תמר, כי ההצעה אינה סבירה ואינה ישימה. לדבריו, "לא ניתן לקדם דברים בכפייה. עובדה 
שב-2005 העברתי לדימונה את כל הארנונה מהכור הגרעיני, כי חשבתי שזה צודק. ועובדה שרק השנה הגעתי לסיכום עם עיריית ערד על חלוקת ההכנסות ממישור רותם - כל מפעל חדש שיוקם במישור רותם, 80% מהארנונה תועבר לערד ו-20% לתמר. מכיוון שהשנה תפתח תחנת הכוח של OPC במישור רותם, הרי שכבר השנה יועברו לערד הכנסות של מיליוני שקלים, והצפי הוא שתוך עשר שנים ערד תקבל ממישור רותם יותר ארנונה ממני".

אמיל סלמן

לדברי ליטבינוף, ניתן להמשיך ולקדם הסכמות על חלוקה צודקת של הכנסות בפריפריה ושל שיתופי פעולה על פיתוח הכנסות עתידיות. "אני מוכן לעזור לדימונה ולערד וליזום ביחד תוספת מקורות הכנסה, זה האינטרס של כולנו. אבל צדק חלוקתי זה לא אומר שלוקחים למועצות האזוריות את כל מה שהן פיתחו, רק בגלל שהערים מעדיפות לקבל מן המוגמר במקום לפתח בעצמן".

גם בקרב המומחים שוררים חילוקי דעות לגבי המנגונים הרצויים של חלוקת הכנסות בין רשויות גובלות. כך, פרופ' ערן רזין מהחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, טוען כי עדיף ליזום חלוקת הכנסות עתידית - בכך שמשרדי הפנים והתמ"ת יעודדו הקמת אזורי תעסוקה משותפים לכמה רשויות - מאשר לחלק הכנסות קיימות, ובכך ליצור מתח קשה בין הרשויות.

לדבריו, הכנסות קיימות צריכות להיות מחולקות רק במקרים יוצאי דופן, כמו למשל במקרה של תשתיות לאומיות ‏(משמע, המועצה האזורית לא יזמה את הקמת התשתית, והיא מקבלת ממנה ארנונה רק בשל חלוקת גבולות שרירותית‏), או במקרה של מפעלים מזהמים שמשפיעים לרעה על כמה רשויות בסביבה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#