טרכטנברג: "בכל רגע מדינת ישראל גורמת נזק בלתי הפיך לתינוקות" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

טרכטנברג: "בכל רגע מדינת ישראל גורמת נזק בלתי הפיך לתינוקות"

בדיוני וועדת טרכטנברג אמר יו"ר הווועדה כי "מאוד צורם לי שהנושא של 0-3 נמצא באחריות התמ"ת - יש בזה מסר והמסר הוא חמור, שהתינוק או הילד הוא אובייקט שאתה מפקיד אותו במחסן, במגרש חנייה בדרך לעבודה"

7תגובות

אחד ההישגים הבודדים של המחאה החברתית הוא התוכנית שתוביל ליישום מלא של חוק חינוך חובה לגילאי 3-4, שנחקק כבר ב-84'. זהו הישג חלקי. הדרישה העיקרית של פעילי המחאה בתחום החינוך היתה יישום חינוך חינם מגיל שלושה חודשים, אך חברי הוועדה ציינו מוקדם בדיוניהם כי לא ניתן יהיה ליישם את הדרישה הזאת.

חברי הוועדה דנו בתחומים נוספים, חלקם אושרו: הצהרונים עד גיל 9 ומצב המעונות עד גיל 3. עם זאת, הנושאים להם נתנו חברי הוועדה, ובעיקר יו"ר הוועדה טרכטנברג, את החשיבות הגבוהה ביותר כלל לא יושמו עד היום, וספק אם ייושמו בקרוב.

ליאת סלומון

אגב, מעניין שרוב המהלכים הקשורים לתחום החינוך הוצגו לוועדה על ידי נציגי אגף התקציבים במשרד האוצר ולא על ידי אנשי חינוך. בפועל, הממשלה מיישמת תוכניות הקשורות להפחתת הנטל הכלכלי של ההורים. שיפור איכות החינוך בגיל הרך - שעמדו במרכז עבודת הוועדה - נזנחו.

כך למשל, חברי הוועדה הסכימו שיש להעביר את האחריות על חינוך הילדים בגיל 0-3 ממשרד התמ"ת אל משרד החינוך - זו היתה "מסקנת הבסיס" בתחום החינוך בדו"ח הסופי של הוועדה. המסקנה הזאת לא יושמה עד היום, בעיקר בגלל שיקולי אגו של שרי הממשלה ומגבלות תקציב. כך גם לגבי מסקנת הוועדה לפקח על המעונות - שהצעת חוק בנושא תקועה במסדרונות הכנסת כבר שנים.

טרכטנברג התייחס לנושא בדיונים ואמר כי "מאוד צורם לי שהנושא של 0-3 נמצא באחריות התמ"ת. יש בזה מסר והמסר הוא חמור, שהתינוק או הילד הוא אובייקט שאתה מפקיד אותו במחסן, במגרש חניה בדרך לעבודה, ונפרד ממנו וגמרנו את העניין. כן צריך להיות סטנדרט. האם מגרש החניה מתאים להחנות שם את התינוק? למי אכפת, הרי זה אובייקט. זה כמו גור של חיית מחמד. אז כל המסר צריך להיות מאוד חזק. צר לי להגיד שאני משוכנע שמדינת ישראל, בכל רגע ורגע, אנחנו גורמים נזק בלתי הפיך לתינוקות שנמצאים במקומות לא מפוקחים ולא עם סטנרדטים וכו'".

טרכטנברג הוסיף להתייחס לאיכות החינוך גם כאשר נושא הרחבת מספר המעונות והגנים עלה על הפרק. "אני לא רוצה הרחבה של ההיצע, אלא אם כן זה הולך חזק מאוד עם שדרוג האיכות והסטנדרטים. בואו נלך על זה לאט כדי שלא ניפול לטעויות בלתי הפיכות". בדיון אחר בנושא החינוך אמר כי "הפן האיכותי קריטי. אני מעדיף לא לעשות מאשר לעשות נזק. אני לא אתן את ידי לשום מהלך שפשוט בוחן את המצב הקיים. הפוטנציאל שם לנזק גדול".

פריד חגי

מה קרה בפועל? בדיוק ההפך: הממשלה מיישמת הקמת גני ילדים חדשים לגילאי 3-4 ומעניקה את השירות בחינם, משרד התמ"ת פועל להרחבת המעונות, החל הליך סבסוד צהרונים והופעלה תוכנית השאלה לספרי לימוד. עם זאת, האיכות נותרה בצד. גני הילדים פועלים בסטנדרטים המוכרים של גננת וסייעת אחת על 35 ילדים - והצפיפות בגנים בישראל היא מהגבוהות בעולם המערבי, אין פיקוח על מסגרות לגיל הרך והאחריות עדיין במשרד התמ"ת.

חברת הוועדה פרופ' פנינה קליין, כלת פרס ישראל לחינוך, אמרה בעבר ל-TheMarker כי "המלצנו על סטנדרטים לגבי איכות החינוך אבל האיכות מופקרת. הייתי רוצה לראות את ההוראים מתאגדים כי חייבים לדאוג שהפעוטות יקבלטו טיפול וחינוך איכותי כדי שלא ניצור נזקים שהיו בכייה לדורות".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#