מתווה חדש: קודם חתונה - אחר כך צבא

החשש של המנהיגות החרדית הוא כי גיוס בגיל 18 יפגע בזהות החרדית ובקהילה

סמי פרץ

הלחץ הפוליטי שנוצר להגדלת השוויון בנשיאה בנטל השירות מייצר נוסחאות ומתווים חדשים כדי להתמודד עם הבעיה. השבוע יפרסם פרופ' ידידיה שטרן, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה וחבר ועדת פלסנר שבחנה את הנושא, מתווה חדש - שגובש לאחר התייעצות עם המנהיגות החרדית, ובין השאר עם הרב אהרון לייב שטיינמן, ממלא מקומו של הרב אלישיב. לדברי שטרן, הרב שטיינמן "מוכן לשמוע" על המתווה החדש.

עקרונות מתווה שטרן הם גיוס לצבא של שני שלישים מהחרדים בגיל 22, בתהליך של כמה שנים, תוך הפעלת תמריצים כלכליים שיביאו להשגת היעד הזה. לדברי שטרן, הוא בחן את מקורות ההתנגדות של המנהיגות החרדית לגיוסם של בני 18 לצבא, והגיע למסקנה כי הסיבה העיקרית להנתגדות היא החשש מאובדן זהות חרדית, וכי החרדים אינם רואים בשירות הצבאי מהלך אנטי-דתי.

טקס סיום מסלול של חיילי הנח"ל החרדי בלטרוןצילום: אהרון שטיינמץ, ארגון הנח"ל החרדי

שטרן סבור כי החידוש העיקרי במתווה הוא "שהחרדים יוכלו לחיות אתו בשלום. אני לא קונה את הרטוריקה של פרזיטים או נצלנים. זו דמוניזציה. זה גם לא נכון שזה נגד הדת להתגייס. הצבא יודע לספק את הצרכים הדתיים של החרדים והוא עושה זאת בהצלחה - וזו גם מצווה גדולה של פיקוח נפש. הסיבה האמיתית היא שהם חוששים כי זהותם של בחורים בגיל 18, שכל חייהם היו בגטו החרדי ולמדו בישיבות, תשתנה במהלך השירות הצבאי", אומר שטרן.

שטרן סבור כי החשש הזה גדול יחסית, כי השינוי שחווה בחור ישיבה שלא נחשף מעולם למציאות הישראלית ונהפך פתאום לצנחן או ללוחם הוא דרמטי. לדברי שטרן, "האדרנלין זורם בגיל הזה, ותחת המעטה של צבא חובה וגיוס לכל, התוצאה תהיה אובדן הדור הבא של החרדים ופגיעה בזהותה של הקהילה עצמה - ומכאן גם פגיעה בכוחה הפוליטי ובכוחה של המנהיגות הרוחנית. לכן החשש הוא טבעי. כל אדם רוצה להמשיך את מה שבעיניו נראה נכון".

בשיחותיו עם מנהיגים חרדיים התרשם שטרן כי שאלת השידוכים של צעירים חרדים היא גורם משמעותי מאוד בשאלת גיל הגיוס. גיוס לצבא בגיל 18 מפחית את הסיכוי למצוא למתגייס שידוך עם אשה חרדית, ומבחינתם האפשרות שיינשא ללא חרדית היא "אסון". זו הסיבה שמתווה שטרן מכוון לגיוס של החרדים בגיל 22, שבו כ–73% מהם כבר נשואים - ולכן החשש שהמתגייס יאבד את זהותו החרדית יורד משמעותית.

עם זאת, גיוס בגיל הזה מייצר שתי בעיות אחרות. הראשונה היא שהעלות של גיוס בחור חרדי בגיל 22 לצבא גבוהה דרמטית מזו של גיוס בגיל 18. בשבוע שעבר נחשפו ב–TheMarker פערי העלות. על פי נתונים של גורמים המעורבים בנושא, עלות של חייל סדיר רגיל לצבא היא 4,000 שקל בחודש, ואילו עלות של חרדי שמתגייס בגיל 22 ואילך היא כ–9,500 שקל בחודש. הפער נובע מעלויות של צורכי דת וכשרות, אך בעיקר מסיוע כספי ותשלומי משפחה, שהצבא מספק לחיילים שמתגייסים כשהם הורים לילדים. הבעיה השניה היא שגיוס בגיל כזה ובמצב משפחתי כזה ‏(בדרך כלל הם מתגייסים כשהם כבר הורים ל–2–3 ילדים‏) הוא פחות אפקטיבי וכרוך במגבלות רבות.

שטרן מסכים כי אלה הן שתי הבעיות של גיוס בגיל הזה. "זה נכון שהתשלומים לחרדי בגיל 22 הם גבוהים בהרבה ושהשירות פחות אפקטיבי, כי אם הוא נשוי אז הוא צריך לצאת הביתה מוקדם. אבל יש תועלות משמעותיות, שחלקן מדידות, וצריך לקחת אותן בחשבון הכולל. כנגד תשלומי המשפחה שמקבל חייל חרדי הוא יפסיק לקבל עם גיוסו את מלגת האברכים בסך 828 שקל לחודש. סיכוייו להשתלב בשוק העבודה לאחר השירות יהיו גדולים יותר, ולכן תיחסך מלגת האברכים שרבים מהם מקבלים עד גיל 28. יש כ–52 אלף איש שמקבלים את המלגה הזו", אומר שטרן.

ידידיה שטרן. לדבריו, "החרדים יוכלו לחיות" עם מתווה הגיוס שגיבשצילום: דניאל בר און

שטרן מציע כי גיוס החרדים יהיה לשנתיים ולא לשלוש שנים, כדי לחסוך כסף לקופת המדינה, ושהשירות שלהם יבוצע בפיקוד העורף ובתפקידי ביטחון פנים - למשל בשב"ס, במשטרה ובמכבי האש. סידור כזה ישחרר כוח אדם קיים למשימות אחרות. לדבריו, "אם הם יתגייסו בגיל 22 ואחרי שנתיים ישתלבו בעבודה ולא יחזרו לישיבה, אז שינינו את המספר המכריע מבחינה כלכלית. לפי נתוני התמ"ת, הפער בשיעורי תעסוקה בין חרדים לשאר האוכלוסיה עולה למדינה 8.25 מיליארד שקל בשנה באובדן הכנסות. זה כמעט תוספת של 1% תוצר לשנה".

לדברי שטרן, החרדים מבינים היטב שהמצב הקיים לא יכול להימשך, ובשנים האחרונות החלו בציבור החרדי תהליכי עומק אטיים אך ברורים של גידול בהשתתפות בשוק העבודה, ברכישת השכלה גבוהה ובגיוס לצבא. כיום לומדים כ–6,000 חרדים במוסדות להשכלה גבוהה, לעומת מספרים שוליים בלבד בעבר. כ–1,500 חיילים חרדים משרתים בצבא ו–1,200 בשירות אזרחי.

עוד אומר שטרן כי "האינטרס לאומי הוא לקדם את המגמות הללו, לא לעצור אותן. המנהיגות החרדית מבינה שחייבים לקחת חלק בתחום הביטחוני והכלכלי. גיוס בגיל 18 מייצר חשש גדול מאובדן זהות והמרת דת, והם יצאו למלחמה בכל יכולתם נגד זה. המנהיגות הקנאית תצליח לסחוף אחריה את המתונים לכיוון של סירוב. זה יכול להביא לקרע חברתי. מגמת הקהילה בכללותה היא לשיתוף פעולה והשתלבות לפי האתוס שלה, לכן צריך להסדיר את הבעיה ולא להכריע אותה".

שטרן הוא פרופ' למשפטים באוניברסיטת בר אילן. הוא כתב את המתווה יחד עם עו"ד חיים זיכרמן עבור המכון הישראלי לדמוקרטיה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker