חוקר הגנטיקה שמרגיש שהוא נוגע באלוהים: "יש לי חלון לבריאת העולם" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חוקר הגנטיקה שמרגיש שהוא נוגע באלוהים: "יש לי חלון לבריאת העולם"

"כל מדען שואף להסביר תופעה באמצעות מלה אחת", טוען פרופ' חיים סידר, חוקר גנטיקה שחתום על פריצת דרך שקידמה בין השאר תרופות לסרטן ■ מעבר לזה, הוא גם מחזיק בכרומוזומים שאחראים למחצית מהקוד הגנטי של הבמאי יוסף סידר

7תגובות

בחולצת רכיבה וטייטס ארוכים צמודים, יחף ומלא מרץ, מסביר פרופ' חיים סידר ב-18 דקות ובשפה עממית איך בנויה הגנטיקה של גוף האדם. הוא רזה מאוד, נראה צעיר לגילו, 70, חובש כיפה סרוגה, בקולו נשמע מבטא אמריקאי וחיוך נעים מלווה את דבריו. "לכל תא בגוף יש ספר מידע שקיבלנו מההורים שלנו, והוא מורכב משפה שהיא הד.נ.א. השפה מורכבת מארבע אותיות. כל שלוש אותיות יוצרות מלה, ויש משפטים, פרקים וכרכים, כשכל כרך הוא כרומוזום. אם מסתכלים על התמונה הגדולה רואים ספר שמסודר בכרומוזומים".

בד.נ.א האנושי יש 3 מיליארד אותיות. כדי להמחיש את המספר הפנטסטי הזה מציין סידר שבדף נייר אחד יש בערך 3,000 אותיות. כלומר, שבספר עם 1,000 דפים יש 3 מיליון אותיות - כך ש-3 מיליארד אותיות שוות ערך ל-1,000 ספרים בני 1,000 עמודים.

אמיל סלמן

עקבו אחרי TheMarker בטוויטר

סידר, יחד עם שותפו פרופ' אהרון רזין, חתומים על גילוי פורץ דרך בתחום הגנטיקה. לפני 35 שנה גילו השניים את מנגנון המתילציה, מעין מערכת המסמנת את הד.נ.א ומונעת את ההפעלה של חלק ממנו. אפשר לומר שהשניים גילו את המנגנון שבאמצעותו התאים יודעים לקרוא את הד.נ.א, ושמאפשר לעשות למידע הגנטי אנוטציה - הוספה של פירוש ומידע. לא מדובר בשינוי בטקסט הגנטי, אלא במה שיש על הטקסט או סביבו. סידר מדמה זאת לטעמי המקרא, שבלעדיהם לא ניתן יהיה לקרוא את הטקסט.

"איך זה לסכם קריירה ב-18 דקות?", שואל המנחה. "יכולתי לעשות את זה גם בעשר דקות", אומר סידר בחיוך. את ההרצאה נתן סידר - מדען מוערך שזכה בפרסים יוקרתיים, ששמו עולה לעתים כמועמד לפרס נובל - במפגש הפתיחה של פורום חדשנות להכשרת מנהלים במרכז הבינתחומי, בשיתוף TheMarker ומזרחי טפחות. לאחר ההרצאה ענה סידר לשאלות המנחה והקהל שמובאות כאן.

מוקדם יותר באותו היום, הוא הרצה באוניברסיטת תל אביב, שאליה דיווש על אופניו מהמושבה הגרמנית בירושלים. כשהגיע לרמלה והבין שלא יספיק להגיע בזמן, הוא עלה על הרכבת, ולאחר שסיים את ענייניו בתל אביב, המשיך אחר הצהריים ברכיבה להרצליה.

"כאילו נפלתי מכוכב אחר"

מבחינתו של סידר, כל מדען שואף למצב שבו יוכל להסביר תופעה באמצעות מלה אחת. "אם ההסבר דורש הרבה מלים וזמן, זה מראה שמה שגילית הוא מסובך. הטבע הוא אמנם מסובך, אבל כשמגיעים לעיקרון - זה נהיה פשוט".

היה לכם רגע של הארה או שזה היה תהליך ארוך?

"הבנו שכדי להתפתח ליצור רב-תאי, חייבת להיות שפה נוספת, מעבר לטקסט. הרבה אנשים הבינו את זה, וכיום הגילוי שלנו נראה פשוט - אבל לקח לנו הרבה שנים לבסס את זה. פחדנו להגיד שזה הבסיס לקריאת הד.נ.א בלי לבסס את זה היטב. היינו צריכים לענות להרבה ביקורות, ולכן זה לא קרה ביום אחד".

סידר נולד בארה"ב ועלה לישראל ב-1973, כשהוא בן 30. יש לו תואר ראשון במתמטיקה מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ותואר דוקטור לרפואה ולפילוסופיה מאוניברסיטת ניו יורק. הוא חוקר ומלמד במחלקה לביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן באוניברסיטה העברית.

חרף היותו מדען בעל שם עולמי רוב הישראלים יכירו אותו דווקא בזכות הבן שלו, יוצר הקולנוע יוסי סידר, שביים את הסרטים "ההסדר", "מדורת השבט", "בופור" ו"הערת שוליים" - והיה מועמד פעמיים לאוסקר.

על השאלה מי יותר מפורסם, הוא או הבן שלו, הוא עונה בלי להסס "אני בטוח שיוסי יותר מפורסם ממני. יש לי חבר טוב, מדען. גדלנו ביחד והוא קיבל ב-2004 פרס נובל על הבנת חוש הריח. הוא ביקר בירושלים, והתקשרתי לעיר דוד כדי לארגן לו ביקור מיוחד. אמרתי שיש לי אורח מאוד חשוב ואם אפשר לתת לו הדרכה מיוחדת ושטיח אדום.

"יומיים לאחר מכן אנחנו מגיעים למקום. אני מסביר לקופאית שהוא מפורסם, קיבל נובל - והיא מסתכלת עלי כאילו נפלתי מכוכב אחר. אמרתי לו שנסתדר כבר לבד עם סיור רגיל והלכתי לקופאית לשלם. הוצאתי את כרטיס האשראי, וכשהיא ראתה את שם המשפחה שלי היא שאלה אם אני קרוב משפחה של יוסי סידר. אמרתי לה שזה הבן שלי, ופתאום הכל השתנה, ונפרש בפנינו שטיח אדום. זה עונה על השאלה?"

בשנים האחרונות, עם הזכייה בפרסי נובל על ידי חוקרים ישראלים, נראה שיש פריחה בתחום מדעי החיים. למה דווקא מדעי החיים?

"אין לי תשובה מלאה לזה. המפגש שלי עם המערכת האקדמית הוא עם סטודנטים, ויש לנו סטודנטים מדהימים לתואר שני ושלישי. הם באים עם רקע טוב, מוטיווציה ואומץ לחשוב על רעיונות חדשים. זה לא מובן מאליו בכל מדינה. יש משהו מיוחד בסטודנטים שלנו, שמגיע משילוב של גנטיקה, סביבה, הורים - וזה משהו שעובד. כשסטודנטים מסיימים במעבדה שלי ומחפשים פוסט דוקטורט, אני פשוט מרים טלפון לקליפורניה, ניו יורק, שיקגו או לונדון, ותוך שתי דקות הם מקבלים אותם".

הם לא תמיד חוזרים.

"זה לא לגמרי נכון. אולי אין מספיק תקנים, אבל אני חייב להגיד שהכי טובים חוזרים, וזאת בשורה טובה".

מה בתרבות שלנו גורם ליצירתיות שאתה מדבר עליה?

"אני מדבר תמיד על תרבות. יש את תרבות השאלה, המחקר, וזה לא משהו שאפשר ללמד בקורס. זה משהו שאדם סופג מסביבתו במשך שנים, מגיל צעיר ומהדורות הקודמים. אנשים בישראל גדלו עם התרבות הזאת של לשאול שאלות, לחפש, לא להסתפק בתשובות שטחיות. וזה לא מובן מאליו".

"המחקר הוא מנוע להתקדמות החברה"

אתה לא מרגיש שאתה חוקר במופלא ממך?

"זה הדבר היחיד שאני מקשר לאלוהים. הרבה פעמים אני מגלה משהו במעבדה ואני רואה בזה יד אלוהים. יש לי חלון לבריאת העולם, זה קצת לגעת באלוהים".

כשמדברים על מדע וחברה, איזה ערך חשוב המדע יכול להעביר?

"התשובה שלי חוזרת לתרבות המחקר. את התמיכה, הרצון לחקור ולהשקיע, אנחנו מקבלים מהחברה. אם נחליט כחברה שדברים אחרים יותר חשובים ממחקר, העולם יהיה אחר. זה לא רק המדען, כל החברה תומכת. והחברה שלנו אכן תומכת - היא מבינה שיש מחקר יישומי ויש מחקר בסיסי, שהוא המנוע של התקדמות החברה".

מה התגלית הבאה שתצא מהמעבדה שלך?

"אנשים רבים מתעסקים כיום בתגלית שלנו. נעשים מחקרים שמתמקדים בפיתוח תרופות לסרטן המבוססות על מנגנון המתילציה. העולם המדעי לוקח את זה ומתקדם לבד".

מה עומד בין המדע ובין פתרון למחלת הסרטן?

"ב-20 השנים האחרונות היתה התקדמות אדירה. אין דבר כזה סרטן, זה הרבה מחלות, וכל אחת שונה מהשנייה. לאט לאט נוצרים פתרונות לחלק מהמחלות, אבל הפתרון יהיה כשנגיע לבסיס הסרטן, לדבר המשותף לכל הסרטנים, ונפתח משהו נגד זה. עוד לא הגענו לזה, ועד אז לא תיפתר הבעיה. אבל מה שיותר חשוב מזה הוא לא איך מרפאים ומטפלים בסרטן, אלא איך מונעים אותו. גם בכיוון הזה יש התקדמות, וזה הרבה יותר חשוב ויעיל מכל תרופה לסרטן".

עד כמה זה חשוב שלמדת לתואר ראשון במתמטיקה?

"חשוב מאוד. סוג החינוך שאני קיבלתי שונה מהמקובל כיום. הרעיון ב-MIT היה שמי שמתעסק במדע חייב ללמוד את היסודות. כל אחד חייב ללמוד מתמטיקה, פיסיקה וכימיה בשלוש מתוך ארבע שנים. וזה חשוב, אי אפשר להפריד בין התחומים. גם אם אני לא משתמש בנוסחאות מתמטיות, אין דרך להבין ביוכימיה בלי הבסיס של המתמטיקה".

אתה חוזר מכאן לירושלים על אופניים?

"אני לא אגיד כדי שלא יספרו לאשתי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#