בית המשפט היפנה לגישור סכסוך בין כתר פלסטיק לבין קיבוץ לוטם

הקיבוץ תבע את כתר על אי חשיפת נתונים לגבי מיזם משותף למוצרי אמבטיה וטען כי אינו יכול לדעת אם מגיעים לו כספים בגינו; כתר דחתה את הטענות וציינה, כי העבירה נתונים וכי המיזם הפסיד כספים

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורה קורן

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, אליהו בכר, היפנה לגישור בשבוע שעבר את נציגי קיבוץ לוטם וחברת כתר פלסטיק, שבבעלות סמי סגול, לצורך ישוב המחלוקת ביניהם. המחלוקת עוסקת במיזם משותף ליצור מוצרי אמבטיה, שכתר טוענת כי הפסיד כספים ואילו לוטם דורש את הנתונים הכספיים לגביו כדי שיוכל לבדוק אם המיזם אכן מפסיד או שמסתירים ממנו רווחים.

בפרוטוקול בית המשפט נכתב, כי בית המשפט המליץ להפנות את הצדדים למשרד רואה חשבון מהשורה הראשונה על מנת שיבחן את חשבונות המשיבה (כתר פלסטיק) בפרוייקט המשותף. כמו כן, ינסה לגשר בין הצדדים בכל יתר המחלוקות שביניהם על מנת להביאם להסכמות, בין אם חדשות או מחודשות, באשר להמשך מערכת היחסים ביניהם, על פי מסקנותיו.

השופט ציין בהחלטתו, כי בית המשפט רואה בבאי הכח של הצדדים אנשי מקצוע שיכולים להשלים את ההליכים ביניהם מבלי לפנות לבית המשפט בבקשות מיותרות. אולם, ככל שהליך הגישור לא יסתייע, תומצא לצדדים החלטה מתאימה באשר להמשך ההליכים בתיק.

חנות של כתר פלסטיקצילום: דודו בכר

קיבוץ לוטם עתר נגד כתר פלסטיק בטענה, כי החברה מסרבת להציג בפניו נתונים המתייחסים לפעילות העסקית של "יחידת האמבטיה", שהוקמה כמיזם משותף ביניהם, ולהעביר לו את חלקו ברווחיה.

קיבוץ לוטם וכתר פלסטיק מחזיקים יחד מ-1999 בחברת לוטמפלסט, הפועלת בתחום תעשיות הפלסטיק. על פי כתב התביעה, הקיבוץ מחזיק 49% מהחברה וכתר פלסטיק 51% ממנה. קיבוץ לוטם טוען, כי ב-2009 הסכימו הצדדים לאחד את פעילות מוצרי האמבטיה של כתר ולוטמפלסט ביחידה אחת בכתר פלסטיק, כאשר קיבוץ לוטם יהיה זכאי ל-20% מרווחי היחידה המשותפת. ניהול היחידה הופקד בידי כתר.

ההסכם בעניין נחתם בינואר 2009 והוגדר מיזם משותף. כתר התחייבה לשלם 10 מיליון שקל כתמורה ישירה עבור נכסי יחידת האמבטיה של לוטמפלסט. הסכום הוגדר כהלוואה לכיסוי חובות לבנק מזרחי טפחות, ולוטמפלסט התחיבה לשאת בעלות מימון ההלוואה בסך 400 אלף שקל בשנה.

קיבוץ לוטם טוען, כי כתר הפרה את חובת האמון והנאמנות כלפיו, כאשר במשך תקופה ארוכה לא העבירה לו מידע ונתונים ביחס ליחידת האמבטיה. בהמשך, לטענתו, העבירה כתר מידע חלקי ללא חתימת רואה חשבון, "תוך שהיא מגלה טפח ומסתירה טפחיים, ככל הנראה במטרה לטשטש ולהסתיר את האמת", כלשון התביעה.

עוד כותב הקיבוץ, כי יטען שכתר עשתה ועושה שימוש בנכסי יחידת האמבטיה לצרכיה הפרטיים וליצור מוצרים שאינם מוצרי אמבטיה ואינה משתפת אותו ברווחים. הקיבוץ ביקש מבית המשפט, בין השאר, לקבוע שזכותו לקבל חשבונות בהתאם להוכחת זכותו ובהמשך ליתן צו למתן החשבונות. בהתאם לתוצאות בדיקת החשבונות, מבקש הקיבוץ מבית המשפט להורות לכתר לשלם לו את הכספים להם הוא זכאי.

בכתב ההגנה הכחישה כתר את כל הטענות נגדה וביקשה מבית המשפט לסלק את התביעה על הסף או לדחותה. כתר טענה, כי הקיבוץ אינו יכול לתבוע אותה כיוון שאין ביניהם יריבות ובעל הדין הנכון היא חברת לוטמפלסט, בה מחזיק הקיבוץ 13% בלבד. לטענתה, היחסים המיוחדים שיש לה הם עם לוטמפלסט, ולכן החברה יכולה לטעון מולה, לא הקיבוץ. לדבריה, בפנייתו לבית המשפט עקף הקיבוץ את הצורך להתמודד עם טענותיו במוסדות לוטמפלסט.

עוד טוענת כתר, בין השאר, כי מסרה לקיבוץ את מלוא המסמכים מהם עולה, שהחברה אינה זכאית לקבל כספים מכתר. גם אם היתה כתר אמורה להעביר כספים ללוטמפלסט, היא לא היתה יכולה לחלק דיבידנד לבעליה (קיבוץ לוטם וכתר) נוכח יתרת חובותיה לבנק מזרחי טפחות, המוערכים בכ-5.4 מיליון שקל. כתר הוסיפה, כי פעילות יחידת האמבטיה לא צלחה והיא צברה הפסדים במיליוני שקלים. לעניין יצור מוצרים שאינם מוצרי אמבטיה טענה כתר, כי כיוון שלוטמפלסט לא השקיעה בהם, אין היא זכאית לרווחים מהם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker