עתירה נגד איסור של על אחסון בשר המיועד לרשות הפלסטינית בישראל

במשרדי הממשלה טוענים שהנוהל נועד לשמור על בריאות הציבור, מכיוון שהבשר המיובא אינו עובר הליכי פיקוח מוקפדים בחו"ל; היבואן הפלסטיני והמאחסן הישראלי טוענים שהנוהל יפגע בהן מבלי לפתור את הבעיה

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורה קורן

בתחילת השבוע הוגשה לבית המשפט העליון (בג"ץ) עתירה נגד משרד החקלאות ומשרד הבריאות בעקבות איסור שהטילו על אחסון וקירור של בשר המיועד לרשות הפלסטינית במחסני קירור בישראל. האיסור נדון מזה כעשרה חודשים בין הממשלה לחברות המייבאות ומאחסנות בשר והוא אמור להיכנס לתוקף בשבוע הבא.

על פי משרד החקלאות, לשוק הישראלי זולגים בשר ודגים המיועדים לרשות הפלסטינית, שמסכנים את בריאות הצרכן הישראלי. זאת, מכיוון שהם עוברים פיקוח בריאותי פחות מחמיר יחסית למוצרים המיועדים לשוק הישראלי. העותרות טוענות שהזליגה מתבצעת לאחר שהמוצרים מגיעים לרשות הפלסטינית, לכן האיסור של משרדי הבריאות והחקלאות לא יפתור את הבעיה ורק יפגע בחברות העוסקות ביבוא הפלסטיני. לפיכך ביקשו החברות לדחות את ישום האיסור עד להשלמת הדיון המשפטי בנחיצותו.

הנוהל נועד למנוע זליגת בשר המיועד לרשות הפלסטיניתצילום: אי-אף-פי

את העתירה הגישו אלעקאד ללתיגארה אלעאמה, יבואנית בשר ירדנית בבעלות פלסטינית, והחברה הישראלית ח.ל. קירור ותפעול, המאחסנת מוצרי בשר ודגים קפואים מיבוא.

החברה הירדנית מעמאן משמשת שלוחה פלסטינית של חברת יוסוף אלעקאד ובניו, המספקת  כ-6,000 טונה בשר ודגים בשנה, שמהווים למעלה מ-75% מתצרוכת הבשר והדגים לתושבי הרשות הפלסטינית בשטחי יהודה ושומרון.

החברה הישראלית משמשת בעלים ומנהלת של מחסן הקירור היחיד בצפון הארץ שעומד בתנאי המכס לאחסון יבוא בנמל. לטענתה, פעילות החברה הפלסטינית-ירדנית מהווה 20% מהכנסותיה.

ממשרד החקלאות נמסר כי קיימים הבדלים מהותיים בין סטנדרט הפיקוח הווטרינרי בישראל וברשות הפלסטינית. כך לדוגמה, ביבוא בשר לישראל נבדקים ארץ המוצא ובית המטבחיים, ואילו ביבוא לרשות הפלשתינאית לא נבדק בית המטבחיים בארץ המוצא. בייבוא דגים לישראל מחוייב המוצר בבדיקות במעבדה, ואילו ביבוא ברשות הפלסטינית המשלוחים משוחררים ללא בדיקות.

מבדיקת משרד החקלאות עולה כי לא די במערכת המעקב של רשויות המכס לצורך מעקב וביצוע הפיקוח הנדרש להגנה על בריאות הציבור, מכיוון שאינו מאפשר מעקב עד לרמת האריזה הבודדת מתוך תכולתה של כל מכולה המגיעה לישראל, שנפרקת ומועברת בחלקים למעברי הרשות הפלסטינית. בשל כך, אין דרך לדעת אם המשלוח שהיה מיועד לשטחי הרשות הפלסטינית אכן הגיע בשלמותו ליעדו הסופי, או שמא חלק ממנו הועבר לשיווק בישראל.

עוד ציינו במשרד החקלאות כי בד בבד עם הצורך לשמור על בריאות הצרכן הישראלי, נערך בירור עם מינהלת תיאום הפעולות בשטחים שבו נמצא כי אפשר להמשיך בשיווק התוצרת לרשות הפלסטינית באמצעות מחסני קירור ברשות, ורק לאחר מכן פורסם הנוהל החדש.

העותרות טוענות, באמצעות עורכי הדין אביגדור דורות, דייב זייתון ואליס אברמוביץ' ממשרד איתן מהולל ושדות, כי למשרדי הבריאות והחקלאות אין סמכות לאסור על אחסון המוצרים האלה במחסני הקירור בישראל. בנוסף לטענתן, ישנו פתרון חלופי למניעת זליגה, למשל לדרוש ליווי של כל משאית ואמצעי אכיפה מיוחדים. בכל מקרה, אם יש זליגה מקורה בהברחות מהשטחים לתוך ישראל - אך לא בכיוון ההפוך. לכן, לטענתן, הנוהל החדש אינו מידתי, יפגע קשות בחברות העותרות, לא יפתור את בעיית הזליגה ועלול להביא לפגיעה קשה באספקת בשר ודגים לרשות הפלסטינית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker