ח"כ דב חנין מקנא בהוגו צ'אבס: רוצה להלאים את ים המלח, הגז והבנקים - בחירות בישראל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ח"כ דב חנין מקנא בהוגו צ'אבס: רוצה להלאים את ים המלח, הגז והבנקים

חנין, מספר 3 ברשימת חד"ש לכנסת, חושב שכל משאבי הטבע והבנקים צריכים להיות בבעלות המדינה ■ על אף זאת, הוא טוען כי הוא מאמין ברכוש פרטי, מזהיר מפני העלאת מסים חדה על עשירים מחשש לבריחת הון, ומודה: "יש מערכות ממשלתיות רקובות"

94תגובות

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

ח"כ דב חנין הוא אחת הדמויות הבולטות במפלגת חד"ש, מה שבתודעת הציבור מקטלג אותו מיד כקומוניסט וכשמאל קיצוני. חנין לא ממש מתנער מהתדמית הזאת כשהוא מצהיר שצריך להלאים את הבנקים ואת תגליות הגז. עם זאת, חנין - ד"ר למדע המדינה שעשה פוסט-דוקטורט באוניברסיטת הרווארד ושירת בצבא - מצהיר כי הוא מאמין גם בתפקיד השוק החופשי, וכי מערכות ציבוריות הן לעתים קרובות מושחתות לא פחות מהפרטיות.

אם היום אתה שר האוצר, מהם שלושת הדברים הראשונים שאתה עושה?

"קודם כל, אני מעדיף להיות ראש הממשלה, מכיוון שהשאלה הכלכלית הראשונה שישראל צריכה להתמודד אתה היא שאלת ההוצאות הצבאיות שלנו. הסכם השלום עם מצרים איפשר לנו להוריד את החלק של התקציב שלנו שמוקדש להוצאות ביטחון בצורה ניכרת, ואיפשר לכלכלה הישראלית להתפתח. לכן, המסר הראשון שלי הוא שכלכלה ופוליטיקה אינם שני דברים שונים".

אז תעשה שלום ותקצץ בביטחון. מה הלאה?

"דבר ראשון, משבר הדיור. הצענו תוכנית של ‘דיור חברתי' - לקחת את הדיור הציבורי, שהיום הוא קטן נורא ומופנה רק לעניים, בדרך כלל בתנאים איומים - ולבנות מערכת של פתרונות דיפרנציאליים לצרכים של אוכלוסיות שונות".

המדינה תחלק דיור חינם?

"רמת המעורבות של המדינה בתחום הדיור קשורה לרמת המצוקה. יש אנשים שכן, המדינה תיתן להם דיור - אבל הקטגוריה של הדיור החברתי היא רחבה יותר. יש שוני גדול בין האנשים שצריכים את הדיור הציבורי לבין הצעירים בתל אביב שמתקשים בשכר הדירה. אלה וגם אלה צריכים את מעורבות המדינה במנגנונים של דיור".

מנין תביא את המימון לזה?

"יש המון כסף. למשל, הגז שנמצא ליד חופינו. אני לא הסתפקתי במסקנות ועדת ששינסקי. דרשתי הרבה יותר מזה".

כלומר? להלאים את הגז?

"אני בעד להלאים את הגז".

כמו ונצואלה?

"כן, להלאים את הגז זה מצוין. יש לי כל מיני הערות על מה שקורה בוונצואלה, אבל אני חושב שהלאמת הגז והנפט איפשרה להם לתת הרבה מאוד שירותים לאוכלוסייה".

ומה עם ההשקעות העצומות של יצחק תשובה, שחיפש את הגז?

"הן לא כל כך עצומות".

הוא לקח סיכונים עצומים. בעבר אף אחד לא האמין שיש גז בים.

"אני מוכן לתת לו את ההשקעות שלו בחזרה. הזקנה במסדרון בבית החולים חשובה לי יותר מאשר הרווחים של תשובה".

אבל בלי תשובה לא היו מוצאים את הגז.

"יש בינינו ויכוח אידיאולוגי בעניין הזה. אתם חושבים שיש כמה יזמים וטייקונים למיניהם שבגללם העולם זז. אני חושב שהעולם זז נהדר גם בלעדיהם. אני חושב שתשובה לא כל כך חיוני למערכת. אני מוכן לשלם לו, לפצות אותו, לקחת את הגז אלינו".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

אייל טואג

"לשוק יש תפקיד"

"בואו נתקדם לדוגמה נוספת. מייבשים את ים המלח, כי זו השיטה הכי זולה להפקת המלחים מים המלח. הדבר הזה הוא בעייתי סביבתית, וגם רוב ההכנסות מים המלח נשארות בידי אותם טייקונים, במקרה זה החברה לישראל".

אז להלאים גם את ים המלח?

"בטח. גם את ים המלח".

אבל הוא היה בניהול ממשלתי כושל בשנות ה-90.

"יש מערכות ממשלתיות שהן רקובות ובעייתיות. מינהל מקרקעי ישראל הוא רשות מאוד-מאוד בעייתית. נתניהו יזם מהלך של הפרטת הקרקעות שמוחזקות בידי המינהל, והעילה לזה היתה שהמינהל הוא רשות בעייתית, שאינה עושה את עבודתה. אני אמרתי שאני רוצה שהרשות הזאת תהיה רשות ציבורית, והעברנו חוק בכנסת שיוצר שקיפות במינהל מקרקעי ישראל. בעבר, יותר מ-90% מהחלטות המינהל לא פורסמו. היום כל ההחלטות גלויות".

וזה גורם להם לשחרר קרקעות בקצב יותר מהיר?

"זה פתרון חלקי. זה הופך את המערכת הזאת לציבורית יותר. לזה יש שני אפקטים. אפקט אחד הוא השקיפות, שהיא דרך להתמודדות עם בעיות של שחיתות ואפליה. הדבר השני הוא שזה גם, בסופו של דבר, מוזיל עלויות. כי אם הכל שקוף, גם השוק נעשה יותר משוכלל".

זהו גם בסיס הקפיטליזם - מידע חופשי.

"אני לחלוטין לא מעריץ עיוור של השוק. אני מתנצל על כך. לשוק יש הרבה יכולות, הוא מנגנון מאוד-מאוד חזק".

אתה לא מתנגד של השוק?

"לא, אני חושב שלשוק יש תפקיד".

מהו התפקיד של השוק?

"נתחיל עם מה השוק הוא לא. השוק לא יכול להיות המתווך האוניברסלי בינינו לבין החיים שלנו. החיים שלנו לא יכולים להישלט על ידי השוק. בבריאות, בחינוך".

"להנהיג מס ירושה"

מאיפה אתה מביא עוד כסף? אמרנו להלאים את הגז ואת ים המלח. מה עוד?

"להלאים משאבי טבע. צריך גם להעלות את מס ההכנסה, אני מעריך שאפשר להעלות אותו בעוד 5% למס מרבי של 55%. באופן עקרוני אני חושב שהמהלך של פרנסואה הולנד, עם מס עשירים של 75% בצרפת, הוא בכיוון הנכון. אבל אני בישראל כרגע, ולכן אני מציע 5%, ורק מס מרבי. אני רוצה להעלות את מס החברות לרמה שבה היינו לפני 15 שנה - 35% מס, ומדינת ישראל תיפקדה היטב.

"אני בעד להעלות את מס רווחי ההון, אבל באופן מדוד, כדי למנוע בריחת הון. אני גם בעד מס עיזבון - אני מציע מס של 10% על עיזבון של יותר מ-3.5 מיליון שקל".

מערכת הבנקאות, לתפישתך, צריכה להיות מנוהלת על ידי אנשים פרטיים או על ידי המדינה?

"לא מזמן ראינו את הצד השני - של דו"ח העוני. 11 מיליארד שקל של הבנקים מעמלות, ובמקביל הבנקים מפטרים 1,600 עובדים. אז כסף יש להם, הם מרוויחים נהדר, והעובדים בבנקים הם בסך הכל מסודרים, אבל הכסף הגדול של הבנקים לא נמצא אצל העובדים. הוא נמצא אצל בעלי המניות ובעלי השליטה".

אז זה בסדר שבנקים מעסיקים הרבה מאוד עובדים, וכתוצאה מכך הם כנראה לא יעילים וגם גובים עמלות יותר גבוהות?

"אני חושב שבנקים יכולים להתייעל. אני רק חושב שהסיסמה הזאת שאומרת שבכל מצב שבו יש רווחים, או שבו יש מערכת שמתפקדת בצורה לא יעילה, העובדים הם הבעיה - הסיסמה הזאת אינה נכונה".

להלאים את הבנקים?

"אני בעד. אני חייב להגיד משהו על הלאמה: מערכת ציבורית יכולה להתנהל איום ונורא. אני חושב שהיא בדרך כלל מתנהלת איום ונורא לא מפני שהיא ציבורית, אלא מפני שהיא פחות מדי ציבורית. כאשר חבורה של ביורוקרטים שולטים על המערכת, היא לא באמת ציבורית לטעמי. אני רוצה מערכת ציבורית שהיא פתוחה, שקופה ודמוקרטית, שהציבור באמת יכול להשפיע עליה".

בתקציב 2013 צריך לקצץ 15 מיליארד שקל. מאיפה היית מקצץ אותם?

"קודם כל, ממה שעוד לא נעשה פה, שזה המלחמה באיראן - תקציב הביטחון. אפשר להביא משם אפילו יותר".

זה מגיע בעסקת חבילה עם שלום עולמי?

"לא, לא, זה רק מגיע בעסקת חבילה עם מהלכי שלום באזור שלנו. שזו שאלה כלכלית לחלוטין".

והחרדים, מה עושים אתם?

"אני בעד שהציבור החרדי ייצא לעבוד. הקשר הגורדי שקיים בחברה הישראלית לגבי חרדים בין שירות צבאי לבין עבודה הוא בעייתי ביותר. זו עסקה שקרית לחלוטין - החרדים משתחררים מהשירות הצבאי תמורת זה שהם בעצם מנועים מלעבוד. את העסקה הזאת אפשר לפרק. גם לגבי השירות הצבאי והשירות האזרחי אפשר להידבר עם הציבור החרדי, אבל אני חושב שהשאלה הקריטית היא השאלה של העבודה שלהם".

למה אנחנו נכשלים פעם אחרי פעם בלגרום לאזרחים הערבים של מדינת ישראל לקחת חלק יותר פרודוקטיבי בכלכלתה?

"אנחנו באמת רוצים שהם יהיו חלק פרודוקטיבי מכלכלתה? אני לא בטוח בזה. למשל, אחד הקשיים הגדולים ביותר לתעסוקה באוכלוסייה הערבית, וקודם כל לתעסוקת נשים, הוא היעדר התחבורה".

האם חלק מהבעיה של ערביי ישראל אינה גם הניהול המושחת שלהם את הרשויות שלהם, בחירה על בסיס חמולתי וכדומה?

"לרשויות המקומיות באוכלוסייה הערבית יש הרבה בעיות. אני ממש לא הולך להגן על כל דבר שקורה שם. אני שמח שהרשויות שחד"ש מנהלת מתנהלות טוב יותר - אבל אני לא אומר שאין בעיות ברשויות המקומיות. אלה בעיות של עוני, אגב. כשיש עוני ואין תעסוקה, אז המבחן של ראש הרשות המקומית זה איזה ג'ובים הוא מחלק למקורבים לצלחת. זו בעיה מאוד גדולה. האם זו הבעיה הראשית של האוכלוסייה הערבית? ממש לא".

אתה גר בדירה בצפון תל אביב. כמה הדירה הזו שווה, בבקשה?

"תעשי את החשבון. הדירה היתה במקור 60 מ"ר, אנחנו הרחבנו אותה ויש לנו עוד חדר עכשיו. 80-90 מ"ר. ויש לנו מרפסת".

כמה מיליוני שקלים טובים, לא? איך בעלות על נכס כזה מתיישבת עם קומוניזם?

"אני לא נגד בעלות פרטית. אני נגד האמירה שאומרת שאין מקום לבעלות פרטית בעולם. אני גם נגד הטוטליטריות של השוק - נגד מערכת שמנצלת אנשים וזורקת אותם כמו קליפות בננה אחרי הניצול. מבחינתי זה האויב, לא העובדה שלבן אדם יש דירה או שלבעל הקיוסק יש חנות שהוא יכול לעשות ממנה איזשהם רווחים. זו ממש לא הבעיה שלי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#