מתנה של מיליון שקל מהמדינה, בגיל 40

אם העסקה נשמעת מופרכת, יש לזכור שאיש קבע בפנסיה מקבל כיום 3 מיליון שקל

מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

העלות השנתית הממוצעת של גמלאי של צבא הקבע היא 139 אלף שקל - לעומת 77 אלף שקל בשנה שעולה גמלאי של שירות המדינה. ועדת ברודט, שחישבה את היחס הזה במסגרת הדו"ח שלה מ-2007, קבעה כי סך תשלומי הפנסיה של הצבא, 4 מיליארד שקל בשנה, הוא 9% מתקציב הביטחון, וכי עד 2010 יגיעו תשלומי הפנסיה ל-5 מיליארד שקל בשנה.

הסיבה לעלות הגבוהה של הפנסיה של אנשי הקבע היא בעיקר גילם הצעיר בעת הפרישה. בזמן שוועדת ברודט כתבה את הדו"ח שלה, גיל הפרישה היה 45, כלומר גמלאי של הצבא שירת 24 שנים (מגיל 21 ועד גיל 45) ולאחר מכן קיבל פנסיה מהמדינה במשך 41 שנים (עד גיל 86). זהו יחס חסר תקדים בין מספר שנות העבודה למספר שנות קבלת הפנסיה, והוא נובע מהזכות הייחודית של אנשי הקבע לפנסיית גישור החל בגיל 45 ועד ליום פרישתם האמיתית לגמלאות (67).

לפיכך המליצה ועדת ברודט להעלות את גיל הפרישה של אנשי הקבע שאינם לוחמים קרביים. כעבור ארבע שנים ההמלצה יושמה, לאחר שהצבא ומשרד האוצר הגיעו להסכמה היסטורית על העלאה הדרגתית של גיל הפרישה של אנשי קבע שאינם קרביים מ-45 ל-50, עם אפשרות עתידית להעלאה נוספת לגיל 55.

במשרד האוצר נלחמו שנים ארוכות כדי להגיע להישג של העלאת גיל הפרישה של אנשי הקבע בחמש שנים. בדיעבד, יש שם גם הרהורי חרטה. גיל הפרישה שנקבע, 50, נתפש במידה רבה כגרוע מבין כל העולמות - הוא צעיר מכדי להיחשב גיל פרישה אמיתי ולאפשר חיסכון משמעותי בעלויות פנסיית הגישור, והוא מבוגר מכדי לאפשר לפורשי הקבע להשתלב בשוק העבודה האזרחי בהצלחה.

במידה רבה, הטווח שבין גיל 45 לגיל 55-60 הוא "עמק המוות" - כל מי שיפרוש בטווח הגילים הזה עלול להישאר מובטל עד לגיל הפנסיה הרשמי. בכך, החיסכון שיירשם בתקציב הביטחון יקוזז על ידי אובדן תוצר למשק, בשל פורשים מוכשרים שיתקשו למצוא עבודה (בכלל, ועבודה הולמת לכישוריהם בפרט).

על רקע הרהורי כפירה אלה, במשרד האוצר לא פוסלים על הסף את ההצעה של ועדת טישלר. ועדת טישלר היא ועדה מטעם. שר הביטחון, אהוד ברק, מינה אותה כדי לבחון את תקציב הביטחון, ומטבע הדברים דו"ח הוועדה חשוד כמשרת את האינטרסים של צה"ל ושל משרד הביטחון, אף שבראש הוועדה עמד דקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, פרופ' אשר טישלר, ובין חבריה היה גם הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, עו"ד דוד תדמור.

תקציב הגמלאות

ועדת טישלר פסקה, כצפוי, כי משרד האוצר לא עומד במתווה ועדת ברודט, וכי הוא חייב למערכת הביטחון תוספת תקציב של כ-7 מיליארד שקל. באותה רוח פסקה הוועדה כי ההצעה להעלות את גיל הפרישה של אנשי הקבע פסולה, וכי צריך לעשות דווקא את ההפך - להוריד את גיל הפרישה ל-40. רגע לפני שההצעה נפסלת בגיחוך כעוד הצעה של הלובי של אנשי הקבע, צריך לשים לב לתוספת שנלוותה אליה: ועדת טישלר המליצה כי הפורשים בגיל 40 לא יהיו זכאים לפנסיית גישור, ובמקומה הם יקבלו מענק פרישה חד-פעמי, ותו לא.

ההצעה של ועדת טישלר נועדה לענות על שלוש מטרות בו זמנית. מצד אחד, לאפשר לצה"ל לשמור על צבא צעיר ודינמי ("בלי זקנים בני 67, שפוגעים באופק הקידום ובדינמיות של הצבא", כפי שהגדיר זאת אחד מחברי ועדת טישלר). מצד שני, לאפשר למדינה להקטין את עלויות הפנסיה הצבאית באמצעות המרת פנסיית הגישור היקרה להחריד במענק שיהיה אמנם יקר, אבל קצת פחות. וכל זה לצד התרומה השלישית: ההערכה היא שפורשים בני 40 לא יתקשו להשתלב מחדש בשוק העבודה, כך שגם התוצר הלאומי ייצא נשכר.

באוצר, כאמור, לא פוסלים את ההצעה על הסף, אך זוכרים שאלוהים מצוי בפרטים, ובמקרה הזה בגובה המענק שיוצע לפורשים בגיל צעיר. כיום, איש קבע שפורש בגיל 45, מקבל פנסיה בגובה של כ-50% משכרו האחרון. המשמעות היא שהוא מקבל פנסיית גישור במשך 22 שנה, ששווה בערך ל-11 שנות עבודה.

TheMarker ביקש מדובר צה"ל נתונים על השכר הממוצע של איש קבע שפורש בגיל 45, כדי לחשב את עלותה של פנסיית הגישור, אבל נענה בשלילה. נראה שגם שכרם של אנשי הקבע הוא סוד צבאי. בהיעדר מידע בדוק, נאלצנו להסתפק בהערכות: ככל הנראה, שכר ממוצע של איש קבע פורש הוא כ-20 אלף שקל בחודש. עולה מכאן שעלות פנסיית הגישור המשולמת לפורשי הקבע כיום היא 2.5-3.2 מיליון שקל לכל פורש.

כל מענק שישולם, כל עוד יהיה קטן מ-3 מיליון שקל, יהיה כדאי למדינה. השאלה היא אם הוא יהיה כדאי לפורש. לשם כך נזקקה ועדת טישלר לנוסחאות מסובכות, המשקללות את ההסתברות למצוא עבודה חדשה לפי גיל - וזאת לנוכח האיום להעלות את גיל הפרישה של אנשי הקבע ל-55. הוועדה הגיעה בסופו של דבר למסקנה שלאיש קבע בן 40 מוטב לפרוש מהצבא ולקבל מענק (ללא פנסיית גישור) מאשר להמתין לפרישה בגיל 55 (עם פנסיית גישור), אם המענק שישולם לו יהיה בגובה של שלוש או ארבע שנות שכר - משמע, מענק של כמיליון שקל לפורש. זאת עסקת חבילה שמשרד האוצר מוכן לשקול ברצינות.

ואם לציבור העסקה הזאת נשמעת מופרכת - לקבל מתנה של מיליון שקל מהמדינה בגיל 40 - הרי שכדאי לו לזכור שכיום הוא משלם בפועל לאותם אנשים מתנה של 3 מיליון שקל. אלא שהמתנה הזאת משולמת לשיעורין, מגיל 45 עד גיל 67, ולכן קל לא להבחין בה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker