אורה קורן

"שוק המלט נשלט כיום על ידי יצרן אחד, חברת נשר, שמחזיקה ב-85% מהשוק, ויבואן בודד, שמחזיק 15%. המטרה שלנו להגיע למצב שבו יפעלו בנוסף יצרן מלט חדש, שניים-שלושה יבואנים נוספים ומפעל חדש לטחינת קלינקר (חומר הגלם לייצור מלט, א"ק)" - כך אמר היום הממונה על התקציבים במשרד האוצר, גל הרשקוביץ, העומד בראש הוועדה לעידוד התחרות בשוק המלט, שפירסמה אתמול את עיקרי המלצותיה.

על פי המלצות הוועדה, יש לשמר את כושר הייצור של מפעל נשר ברמלה, אבל את הגידול בצריכת המלט בשנים הבאות יש לבסס בשלב ראשון על יבואני מלט ועל יזם שיקים מפעל לטחינת קלינקר מיובא. עלות הקמה של מפעל כזה מוערכת ב-80 מיליון שקל.

לטווח הארוך מקווה הוועדה כי המלצותיה יובילו להקמת מפעל מלט חדש בדרום או בשוהם, או לחלופין למציאת יזם שירכוש מנשר את המפעל בהרטוב. הקמת מפעל מוערכת במיליארד שקל, וכדי להגדיל את המוטיבציה של יזם להיכנס לתחום, המליצה הוועדה על צעדים לצמצום כוחו של מונופול נשר, דרך שינוי מיידי של נוסחת המחיר, איסור יבוא מלט וקלינקר על ידי נשר, ואיסור על בעלות צולבת בין יצרן למוביל מלט. בנוסף המליצה הוועדה על דרכים לעידוד יבוא מתחרה, בתקווה שיתפוס כ-25% מהשוק.

ההמלצות המלאות של הוועדה צפויות להתפרסם במהלך השבוע הקרוב, ויועמדו לעיון הציבור ולקבלת תגובותיו. תוך שבועות ספורים יפורסמו על בסיס השימוע הציבורי ההמלצות הסופיות ויובאו לאישור הממשלה.

עם חברי הוועדה נמנו נציגים מרשות ההגבלים, משרדי ראש הממשלה, התמ"ת והתחבורה וכן המועצה הלאומית לכלכלה. יועץ הוועדה היה ירום אריאב, מטעם חברת עדליא. הוועדה מיפתה את החסמים בשוק המלט והציעה דרכים לשחרורם. לצורך זה שמעה, בין היתר, נציגים מנשר, מונופול ייצור המלט (85% מהשוק), מתעבורה תפזורת, מונופול שינוע המלט (83%), יבואנית המלט לב ברון (15%), נור צמנט, יבואנית שמנסה להיכנס לשוק, החברות בלסקי וכימוביל, שניסו להיכנס לשוק בשינוע ויבוא מלט, איגוד המובילים, התאחדות הקבלנים, נמל אשדוד וחברת נמלי ישראל.

היעד שציינה הוועדה כולל הגדלת מספר השחקנים בשוק המלט משניים לכשישה, מבלי שייפגע הייצור במפעל נשר ברמלה. חלקה של נשר בשוק, לפי ההמלצות, יירד מ-85% כיום ל-60%-70%. בהתחשב בגידול הצפוי בשוק בשנים הבאות, הדבר יתאפשר באמצעות קיבוע כושר הייצור של נשר ברמתו הנוכחית.

על פי הוועדה, המדיניות צריכה להתמקד ביצירת תנאים להקמת מפעל חדש שיתחיל לפעול לכל המאוחר ב-2023, אז צפוי הביקוש למלט לעלות על כושר הייצור של נשר ועל היבוא הנוסף, בהנחה שהיבוא יגדל בשנים הבאות בעקבות ההקלות שעליהן המליצה הוועדה.

גל הרשקוביץצילום: תומר אפלבאום

הוועדה המליצה למנוע מנשר קבלת זכיון חדש למחצבות, למעט המחצבה שפועלת כיום ברמלה, שיכולה לספק גיר למפעל המלט לפחות עוד 45 שנה. הזכיון של נשר לייצור מלט בהרטוב, שצפוי לפוג בקרוב, לא יחודש ויימסר לגורם מתחרה. אחת האפשרויות היא שהיזם החדש שייכנס לשוק ירכוש מנשר את המפעל שלה בהרטוב. לחלופין, הוא יוכל להקים מפעל חדש בנגב או בשוהם, שם אותרו עתודות גיר לייצור מלט.

על פי הוועדה, נשר לא תוכל לייבא מלט או קלינקר לטחינה לייצור המלט. הוועדה סבורה כי מרכיב היבוא צריך להיות 20%-25% מהשוק, שמסתכם כיום בכ-6 מיליון טונות וכ-2 מיליארד שקל. לצורך זה קבעה הוועדה כי יש לפרסם מכרז לשימוש במסוף הפריקה למלט, המופעל כיום על ידי היבואן היחיד, לב ברון. היבואן שיזכה יהיה זה שיתחייב לייבא את הכמות הגדולה ביותר של מלט. בנוסף יירדו תעריפי פריקת המלט ברציפים אחרים בחיפה ובאשדוד בכ-5 שקלים לטונה, מ-25 שקל לטונה כיום.

המלצות נוספות כוללות את שינוי מחירי המלט של נשר ובקרה על מחירי שינוע המלט. המלצות הוועדה בטווח המיידי כוללות את שינוי מודל הפיקוח על מחיר המלט, שאמורות להוריד את מחירו. השינויים יכללו מתן אישור למדינה להוריד את המחיר כשמחירי תשומות יורדים, בניגוד למצב כיום, שבו היא יכולה לשנות את המחיר רק כשהחברה מבקשת להעלותו. שיעור הרווחיות של נשר, המבוסס על תשואה של 14% על ההון הפעיל, יקטן. על פי ההערכות בקרב חברי הוועדה, השיעור הראוי לתשואה הוא 10%-12%. הבסיס לחישוב הנוסחה ישתנה, ויתבסס רק על מפעל החברה ברמלה - מצב שיאפשר להוריד מחירים.

בנוסף, ברשות להגבלים עסקיים צפויה להתקבל החלטה שעל פיה נשר לא תוכל להעניק הטבות מפליגות ליצרניות הבטון ולרשות הפלסטינית (ככל הנראה הנחות של כ-15%). בוועדה ציינו כי רווחיות נשר לצורך קביעת מחיר המלט מתבססת על מחיר ממוצע של מלט, ולפיכך ההנחות המפליגות ללקוחות בודדים גורמות להעלאת המחיר לשאר הלקוחות, ובנוסף מונעות יבוא מתחרה על ידי יצרניות הבטון, רדימיקס והנסון.

2 מיליארד שקל נפתחים לתחרות

מפעל המלט נשרצילום: טל כהן

הוועדה התייחסה לעניין הזיקה בין הייצור בנשר לשינוע בתעבורה תפזורת. עד לפני חצי שנה שלטה משפחת לבנת בשני התחומים. בקיץ 2012 נמכרה כלל תעשיות, המחזיקה בנשר, ללן בלווטניק, ומשפחת לבנת פרשה מהחברה. חברי הוועדה ציינו כי יציאת משפחת לבנת מנשר החלישה את החשש מניצול לרעה של בעלות צולבת בין הייצור לשינוע המלט על הענף. עם זאת, נשר ומשפחת לבנת נותרו קשורות ביניהן בחברת תעבורה. הוועדה ציינה כי תעבורה תפזורת תלויה לחלוטין בתעבורה בכל הנוגע לשירותי לוגיסטיקה ומוסך, ואפילו המוניטין הם רכוש משותף של תעבורה. בנוסף, גוררי המכליות של החברה מוחכרים בליסינג מתעבורה.

אף שהוועדה תכננה להכניס את מחירי שינוע המלט לפיקוח מחירים, היא המליצה בסופו של דבר לחייב את תעבורה תפזורת רק בדיווח לוועדת המחירים במשרד התחבורה על מחירי ההובלה. בנוסף, מכיוון שקיים הסכם בין חברת החשמל לתעבורה, שלפיו החברה משנעת את אפר הפחם של חברת החשמל, ממליצה הוועדה לפתוח את שינוע המלט לתחרות.

על כך הגיב מקורב למתחרה פוטנציאלי, שניסה בעבר להיכנס לשוק ההובלה, כי "לתעבורה תפזורת צי של 200 מכליות, שכל עיסוקן הוא הובלת מלט. אם משאירים את נשר שותפה עם לבנת בתעבורה, יש סיכוי קטן מאוד לפתיחת שוק התובלה".

הרשקוביץ הדגיש כי הוועדה רואה חלון הזדמנויות לטיפול בתחרות בענף המלט, לפני שהביקוש יעלה על ההיצע וייצור לחצים לעליות מחירים. לדבריו, ללא יבוא מוגבר, ב-2017 צפוי המשק להגיע לעודף ביקוש על היצע. הביקושים צפויים להמשיך לעלות, וב-2023 יהיה המשק במצב שבו יהיה הכרח להגדיל כושר ייצור גם אם היבוא יעלה. לכן, לדבריו, בשנה זו חייב לפעול מפעל ייצור נוסף של מלט.

השפעת המלצות הוועדה על שוק הדיור צפויות להיות מצומצמת, מכיוון שהמלט מהווה כ-4% בלבד מעלויות הבנייה. על כך אמר שלומי פריזט, הכלכלן הראשי של רשות ההגבלים העסקיים, כי "הבשורה בנושא הדיור תבוא כנראה מהרפורמות בקרקע, לא מהבנייה, אבל בהמלצות הוועדה יש בשורה טובה לענף המלט, כש-2 מיליארד שקל נפתחים לתחרות.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker