רבין מתהפך בקברו - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רבין מתהפך בקברו

יחימוביץ' יכולה לפרגן למתים - הם לא יקומו כדי להעמיד אותה על טעותה

27תגובות

היחס שמפגינה שלי יחימוביץ' כלפי ח"כ עמיר פרץ, מלמד היטב על אופיה של יו"ר מפלגת העבודה. יש לה ביד נכס ששווה מנדטים רבים, מישהו שזוכה כעת לאהדה ציבורית מקיר לקיר עקב עמידתו העיקשת על פיתוח מערכת כיפת ברזל כאשר היה שר ביטחון - אבל היא שותקת.

חוץ מכמה מלים בפייסבוק, היא לא מפרגנת לו בפומבי, למרות הפופולריות הגואה שלו. יריבים פוליטיים קושרים לו כתרים; מתנגדים לשעבר של כיפת ברזל מפרגנים; עמוד הפייסבוק שלו מוצף במאות מילות תודה וברכה מצד אזרחי המדינה - אך לא מצד יחימוביץ'.

אלון רון

יחימוביץ' לא אוהבת לפרגן. היא לא מסוגלת לסבול מישהו שיפרח לצדה. היא לא מסוגלת לקדם אנשים בעלי עמדה, מעמד ודעה כמו שיש לפרץ. מספיק היה לשמוע אותו מדבר השבוע בזכות משא ומתן עם הפלסטינים לקידום הסכם מדיני, כדי להבין עד כמה הוא מתאים לתפישה האמיתית של תנועת העבודה.

המקסימום שהיא יכולה, זה לפרגן למתים. הם אינם יכולים לאיים עליה. ואמנם, לפני כשבועיים, בישיבה המיוחדת שהתקיימה בכנסת לזכרו של יצחק רבין, היא דיברה מעל במת הכנסת על הזהות הקיימת בינה לבינו ועל כך שהיא ממשיכת דרכו. הצופה הנדהם עלול היה לחשוב שמדובר באנשים בעלי משקל דומה, רמה זהה, היסטוריה משותפת ואידיאולוגיה אחת. אבל, אם רבין היה יכול לשמוע את דבריה, הוא היה מתהפך בקברו מרוב עיוותים, שקרים וחוסר ידע.

כדי להוכיח עד כמה רבין היה "חברתי", סיפרה יחימוביץ' שהוא היה זה שהטיל מס על הבורסה. ח"כ רוני בר-און תפס אותה בירידתה מבמת הכנסת והעיר לה שבסיכומו של תהליך, רבין לא הטיל מס על הבורסה, ומי שעשה זאת היה סילבן שלום. אבל יחימוביץ', במקום להקשיב וללמוד, ענתה לו בארוגנטיות אופיינית: "זה היה רבין, בוא נתערב". ובר-און ענה: "אני לא מתערב".

סיפור הטלת המס על הבורסה הוא סיפור פוליטי שטומן בחובו גם את כל הרעות החולות של קשרי הון-שלטון. אמנם נכון שבאוגוסט 1994, בזמן ממשלת רבין, העביר בכנסת שר האוצר דאז, אברהם שוחט, תיקון לפקודת מס הכנסה שמטיל מס על הבורסה. מדובר בתיקון מספר 100 שהיה אמור להיכנס לתוקף בינואר 1995. בחוק תמכו ראשי האוצר, כמו אהרן פוגל, ונגיד בנק ישראל דאז, יעקב פרנקל.

סער יעקב / לע"מ

הבורסה הגיבה בירידות חדות, ואנשי שוק ההון ובעלי חברות גדולות פתחו במתקפה חזיתית נגד שוחט, בתקווה שייבהל ויבטל את החוק לפני כניסתו לתוקף. מדובר באנשי עסקים כמו אהרן דברת, איציק שרם, בני גאון ודן פרופר, שנלחמו בכל הכוח נגד החוק. הם סיפרו לרבין שהממשלה תיפול אם החוק ייכנס לתוקף, כי הבורסה תתמוטט והציבור יפסיד כסף רב. הם ציירו לרבין תמונה קודרת של אובדן השקעות, בריחת משקיעים ופגיעה אנושה בכלכלה, ודרשו שיפטר את שוחט. הכל נבע כמובן מאינטרסים אישיים של רווחי בורסה פטורים ממס, אבל רבין נבהל והחל לפקפק בנחיצות החוק.

לקראת ינואר, מועד כניסת החוק לתוקף, התברר לשוחט שיש בעיה "טכנית". הבנקים, שהיו אמורים לגבות את המס, טענו שאין ביכולתם לבצע זאת, עקב הדרישה לבדוק את שער הרכישה של כל מניה במטרה לקבוע אם יש עליה רווח הון.

הבעיה הוגדרה "טכנית", אך האמת היתה שהבנקים התנגדו להטלת המס, כי לא רצו לפגוע בהכנסותיהם משוק ההון, ולכן לא התאמצו למצוא לה פתרון.

בדצמבר 1994 יצא רבין לביקור בדרום קוריאה, מלווה במשלחת של אנשי עסקים. במטוס הם הטילו עליו מצור, והפחידו אותו ללא הרף בסכנה הטמונה במס בורסה. בסוף רבין נשבר, ואמר שהוא נגד החוק.

כאשר חזר רבין לישראל, נפגש עמו שוחט ושאל אם יש לו גיבוי. רבין ענה שכן, אבל בכל הזדמנות הוא פגע והעליב את שר האוצר, ונתן לו להבין, דרך אנשים שונים, שהוא כועס עליו מאוד. באופן פומבי המשיך רבין לומר שהוא בעד החוק.

כך חלפו הימים, כאשר שוחט סופג מהלומות לרוב, ואז התברר לו שהפתרון לבעיה "הטכנית" ייקח חודשים לפי דברי הבנקאים. בסוף ינואר 1995 שוחט נשבר והודיע לרבין: "אני מבטל את החוק". הוא הגיש לכנסת את תיקון 101 שביטל את תיקון 100 - שמעולם לא נכנס לתוקף. רבין השמיע אנחת הקלה גדולה. כלומר, בר-און צדק ויחימוביץ' לא.

כעבור חמש שנים, ב-2000, ניסתה ממשלת ברק להעביר חוק אחר, המטיל מס על כל רווחי ההון, כולל בורסה. שוחט היה שוב שר האוצר, ואבי בן בסט, מנכ"ל האוצר, הכין דו"ח רחב היקף בעניין. הדו"ח הוגש ביולי, אך בספטמבר לממשלת ברק כבר לא היה רוב בכנסת. שוחט אמנם ניסה להשיג רוב מיוחד לחוק הזה בלבד, אך בסוף כשל. הליכוד היה נגד, וכך גם המפלגה "החברתית" ש"ס.

ש"ס נגד מס על הבורסה

כדי להשיג רוב, היה צריך שוחט להשיג את הסכמתם של ש"ס ויהדות התורה. חברי הכנסת של יהדות התורה אמרו לשוחט שמה שמפריע להם ברפורמה של בן בסט זה מס ירושה. שוחט שאל: "אתם הרי עניים בלי רכוש רב, אז מה הבעיה שלכם עם מס הירושה?", והם ענו: "אתה יודע שאצלנו כל ילד שמתחתן מקבל דירה מההורים...". שוחט: "ומהיכן הכסף?"; "אל תחקור במופלא ממך", השיבו לו עסקני יהדות התורה, "אנחנו לא רוצים את מס הירושה".

להתנגדותם היתה סיבה נוספת: הרכוש הרב שמחזיקים רבנים, כולל הרבי מגור. אנשי יהדות התורה לא רצו שיחקרו את הרבנים מהיכן הרכוש וידרשו מהם לשלם עליו מס ירושה. בכל מקרה, סעיף מס הירושה הוצא מהחוק ולא היווה מכשול.

המכשול הגיע מכיוון ש"ס. יו"ר המפלגה, אלי ישי, הגיע לפגישה עם שוחט ואמר: "אם אתה רוצה שנצביע בעד החוק, תן לנו התחייבות בכתב שתמחוק חוב של כ-60 מיליון שקל שיש לעמותת אל המעיין בגין פעילותה החינוכית". שוחט ענה: "אני לא מוכן ללכת לבית סוהר, לכן לא אתן התחייבות כזו, אך אפשר לדבר עם נציב מס הכנסה על פריסת חובות". אבל ישי עמד על שלו: "בלי המכתב אדרוש שההצבעה בכנסת תהיה הצבעת אמון". שוחט התרגז: "אתם טוענים שיש לקחת כסף מהעשירים, וזה מה שעושה מס רווחי הון". אך ישי לא התרשם וענה: "נדרוש הצבעת אמון".

וכך אמנם קרה - ש"ס דרשה שההצבעה תהפוך להצבעת אמון ואז כל מפלגות האופוזיציה ששוחט השיג את הסכמתן, הצביעו נגד, והצעת החוק להטלת מס על הבורסה נפלה שנית. רק ב-2001 העביר שר האוצר סילבן שלום את המס על הבורסה. שוחט אמר אז בכנסת: "הפסדתי בשני קרבות, אך ניצחתי במלחמה".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#