הג'ונגל של זאפ: הבטחות שווא בדרך למחיר הנמוך ביותר - דיגיטל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הג'ונגל של זאפ: הבטחות שווא בדרך למחיר הנמוך ביותר

ביקורות שליליות שלא עולות לאוויר, מוצרים במחירים נמוכים - שלעולם לא במלאי. מנוע השוואת המחירים זאפ נהפך לתו תקן בישראל, אך יש סוחרים שמנצלים לרעה את השיטה. זאפ מנסה לפעול נגדם: "אנו מנטרים את הקטגוריות המובילות ומרחיקים חנויות במידת הצורך"

51תגובות

"להוות גורם מוביל, מהותי וחדשני בתחום הצרכנות ולפעול להעצמת הצרכן הישראלי באופן שיוכל לקבל החלטות צרכניות מיטביות וליישמן ללא חסמי ידע ומומחיות". המשפט הזה לקוח מתוך מסמך ה"חזון והערכים" של זאפ גרופ, הקבוצה שתחתה פועל אתר השוואת המחירים זאפ, שכמעט כל החלטה צרכנית בישראל עוברת דרכו וניתן להתייחס אליו כאל מונופול בתחום השוואת המחירים בישראל.

אלא שיש לא מעט כשלים והטיות באתר, שלמעשה משבשים את יכולת קבלת ההחלטה הנקייה של הצרכן הישראלי. הכתבה מבוססת על שיחות עם כמה סוחרים בשוק; כולם בחרו לא להיחשף.

צנזורה לביקורת השלילית

"אחרי שאשתי שיגעה אותי, קנינו מקרר עם שלוש דלתות", מספר הלקוח אלי. "אלא שגילינו שיחידת הבקרה המרכזית של המכשיר מתקלקלת כל שנה. כדי להזהיר צרכנים אחרים, כתבנו ביקורת בזאפ על המוצר, אך היא מעולם לא עלתה". אלי מעלה טענה קשה נגד האובייקטיביות של זאפ. האתר אמנם מאפשר לכתוב ביקורות שליליות גם על חנויות וגם על מוצרים, אך נראה כי חלק מהביקורות אינן עולות לאתר ומסוננות במהלך הדרך.

העמדנו את הטענה הזו למבחן. ב-13 בנובמבר כתבנו ביקורת שלילית על סמארטפון פופולרי - גלקסי S2 של סמסונג. כך נכתב: "גלקסי S2 סובל מאותן מחלות של כל הסמסונגים: זמן סוללה קצר, ממשק משתמש בעייתי, ומצלמה רעה. אגב, גם ב-S3 יש אותן צרות, רק פחות. ממליץ לבחון HTC במקום". את הביקורת אפשר לראות בכרטיסייה פרטית בזאפ, אך היא מעולם לא עלתה לאוויר. בסטטוס הטיפול בה כתוב רק המלה: "אחר".

מזאפ נמסר בתגובה: "זאפ השוואת מחירים קיים כ-12 שנה, מכיל יותר מ-150 אלף חוות דעת, וכשיקוף של המציאות - חלק מהותי מתוכן הן שליליות. תמוהה הטענה חסרת השחר הזו. בנוגע לחוות דעת על חנויות, כל חוות דעת מאומתת מול הצרכן באמצעות הוכחת רכישה על ידי המצאת חשבונית. בנוסף, ניתנת לחנויות הזדמנות להגיב על חוות דעת שליליות תוך שלושה ימי עסקים".

אותה הגברת בשינוי אדרת

חיפשנו בזאפ טלפון סלולרי מסוג Sony Xperia Sola. החנות שהופיעה ראשונה היא PcPocket, המציעה את המכשיר במחיר 1,261 שקל. שנייה בתוצאות היא חנות בשם eshops, המציעה את הטלפון במחיר 1,265 שקל. שלישית בתוצאות היא חנות בשם hyper, המוכרת את הסמארטפון במחיר 1,269 שקל. בדיקה קצרה בתקנוני האתרים וברשם החברות מעלה כי מאחורי שלוש החנויות עומד סוחר אחד - רונלייט.

הפרקטיקה הזו, של סוחר אחד שמתחזה לספקים מתחרים, כנראה נפוצה בזאפ, בעיקר בקטגוריית הסלולר - אך לא רק. הפרקטיקה מגדילה את החשיפה ללקוח באופן לא הגון והיא מוכרת למנהלי זאפ עד כדי כך שתקנון זאפ לסוחרים אוסר אותה.

מזאפ נמסר בתגובה: "זאפ השוואת מחירים מגבילה ל-2 חנויות בלבד לאותו בעל מניות. אך יש לזכור כי לעתים בעל מניות אחד יכול להיות שותף חלקי בעסק אחר ואיננו יכולים למנוע מבעל מניות להציע את מרכולתו".

זול, אך לא במלאי

ביקורת הרבה יותר שכיחה לגבי זאפ היא שחנויות אוהבות להופיע במקומות הראשונים בשביל למשוך אליהן לקוחות. לצורך כך הן מציגות מחירות נמוכים מאוד למוצרי דגל. אלא שבפועל - המוצר אינו במלאי. הסוחר מקבל את הלקוח, אם בטלפון או פיסית, ואז מנסה להעביר אותו למוצר אחר.

"חיפשנו מג'ימיקס מדגם 4200", מספר הלקוח דוד. "ראינו חנויות שבהן המוצר מופיע ב-500 שקל מתחת למחיר שוק, אלא שמתקשרים וזה תמיד אין". גם אנחנו בדקנו את הנושא, לגבי תנור וגם לגבי סמארטפון, והתשובה "אין במלאי" נפוצה לגבי מוצרים זולים במיוחד. שחקן חשוב בתחום הקמעונות אישר את הדברים: "אנחנו עושים לקוח סמוי לזאפ, מתקשרים ותמיד אין".

הנושא מוכר כל כך לפרנסי זאפ, עד שלאחרונה הם הוציאו לכל הסוחרים בקטגוריית הסלולר דף אזהרות והנחיות חדש. תחת הכותרת "מוצרי פיתוי", נכתב "הצגת מוצר באתר זאפ וסירוב למכור אותו במחיר המוצג ('מוצר פיתוי') היא התנהלות פסולה, המנוגדת לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א - 1981, ומהווה הפרה של הסכם ההתקשרות ביניכם ובין זאפ. כמו כן, התנהלות זו גורמת לזאפ נזקים חמורים, כספיים ותדמיתיים כאחד. זאפ רואה לנגד עיניה את טובת הגולש ותפעל בכל האמצעים העומדים לרשותה נגד חנויות שמציגות מצג שווא".

מזאפ נמסר בתגובה: "זאפ השוואת מחירים שמה בראש מעייניה את הצרכן, ולכן מקפידה על התחייבות הסוחרים להציג רק מוצרים שנמצאים במלאי. על הצרכן להתעקש מול החנות לקבל את המוצר המוצג במחיר המוצג, כחוק. אם צרכן מתלונן מול זאפ השוואת מחירים על אי הימצאות מוצר במלאי (לטענת החנות) - נוקטת זאפ השוואת מחירים בצעדים נגד החנות באמצעות הורדת דירוג או הרחקה. ענישה זו מבוצעת מדי שבוע. יתרה מכך - זאפ השוואת מחירים מנטרים באופן קבוע את הקטגוריות המובילות, מבצעים שיחות סמויות ואם מתגלה שחנות פירסמה מוצר שאינו במלאי, היא מורחקת לשבוע, לחודש ואף לצמיתות במקרה שזה חוזר על עצמו".

מכירים את הקומבינות

אתר השוואת המחירים זאפ נוסד ב-2000 על ידי יזמים צעירים מקיבוץ רמת הכובש. ב-2005 רכשה דפי זהב 70% מהאתר על פי שווי מוערך של 14 מיליון שקל. כעבור שנתיים השלימה דפי זהב את רכישת יתר 30% המניות באתר, לפי שווי מוערך של פי שניים מהעסקה המקורית. כיום זאפ הוא האתר השמיני בדירוג הגלישה בישראל.

כפי הנראה, זאפ הפכה להיות האחזקה החשובה ביותר של דפי זהב, קבוצה שמחזיקה בין השאר באתר בעלי המקצוע דפי זהב, מתחתנים, rest ודוקטורס. בדצמבר 2011 החליטה החברה לוותר על המותג הוותיק דפי זהב ומאז נקראת הקבוצה זאפ גרופ. בראיון שנתן לאחרונה ל-TheMarker מנכ"ל הקבוצה, ניר למפרט, הוא הסביר כי מטרתה של הקבוצה היא "יצירת כלי החלטה שיעזרו לצרכן לקבל החלטות נכונות מבחינתו".

אתר זאפ הוא מנוע הכנסות רציני. סוחר נדרש לשלם על כל קליק או כניסה לאתר שלו שמגיעים מזאפ סכום שמתחיל ב-60 אגורות לסוחרים ותיקים, ומגיע ליותר משקל לסוחרים שהצטרפו לאחרונה. התשלום הוא על כניסה לאתר - גם אם לא התבצעה רכישה של מוצר. בזאפ מפרסמות כ-1,300 חנויות, והחברה נהנית מ-5 מיליון קליקים (משלמים) בחודש. הקטגוריה החזקה באתר היא מכשירי סלולר. סוחר בשוק העריך שחנות שנמצאת במקום גבוה בדירוג של זאפ משלמת לחברה כ-15-20 אלף שקל בחודש. "זה סכום גבוה, אבל זו הוצאת השיווק היחידה של החנות - יותר זול מאשר לקנות מודעה בעיתון", מסכם בכיר בענף.

ואולם, סוחרים בשוק מרירים ביחס למנוע השוואת המחירים הפופולרי: "הם אחד המונופולים הכי חזקים בתחום הקמעונות במדינה", מספר סוחר. "אם אתה לא מופיע שם מתחילים להגיע טלפונים שחושבים שפשטת את הרגל. דבר לא מתקרב לזאפ. כל האתרים המתחרים לא מצליחים להתרומם - לא מביאים תנועה". אכן, יש מיזמים מתחרים לזאפ, כמו האתר kama ואתר Ret, אבל התנועה בהם אינה מתקרבת לזו שבזאפ.

ביקורת אחרת על האתר טוענת כי גורם המחיר הופך לחזות הכל, על חשבון פקטורים כמו איכות, אחריות ושירות. לא בכדי רשתות מחשבים וחשמל גדולות, כמו באג, אופיס דיפו וקרביץ, מדירות רגליהן מהאתר. בכיר ברשת גדולה אומר: "יש שם הרבה בלופים בכל מיני קטגוריות, מוכרים מוצרים שאין, מוכרים מוצרים בלי עברית, נתקלנו אפילו במכירות של זיופים. פנינו לזאפ בנושא והם לא באמת לא התמודדו עם זה. עד שהאתר לא יהיה נקי אין לנו מה לחפש שם. גם הלקוחות מתחילים להבין את זה. כשמגיע אלינו לקוח ואומר 'מצאתי את זה בזאפ' במחיר כזה וכזה, אנחנו ישר מתקשרים לחנות ומראים לו שאין בחנות את המוצר".

בתחום הסלולר סוחר ידוע מספר: "במחירים שהם מוכרים, אין ברירה - או לקחת תוספת על התקנת עברית או 'לשחוט את הערכה' (להוציא מהקופסה רכיבים ולמכור אותם בנפרד, א"ז). זאפ מכירים את כל הקומבינות של אלה במקום הראשון". גם כאן, מכתב שהוציא האתר לסוחרים מוכיח שהבעיה שכיחה. תחת הכותרת: "מכירת מכשיר סלולרי", נכתב: "אין לפרק את החבילה. לא נסכים לתרגילים כמו הוצאת כרטיסי זיכרון, אוזניות, כבלים ועוד. על המוצר להימכר כפי שהוא נמכר על ידי היצרן כולל כל האביזרים".

כסף קונה דירוג

באתר זאפ יש סתירה מובנית. מצד אחד האתר רוצה לאפשר ללקוחותיו "לקבל החלטה צרכנית נבונה". מצד שני, מקור ההכנסה הוא הסוחרים. יותר סוחרים ויותר חנויות, שווים יותר כסף. כפי שמסביר שחקן מוכר: "בשורה התחתונה הם מתפרנסים מהקלקות. קליק זה עוד כסף לחברה". האם אפשר להרחיב את הטענה גם לאתרים אחרים בזאפ גרופ שמתבססים על מודל עסקי דומה?

למשל, אתר דפי זהב מבצע דירוג של עסקים. ואולם כשמחפשים בעל מקצוע הדירוגים הראשונים הם לפי קטגוריית "מידע". מה זה מידע? מדובר בכפתורים שבעל העסק יכול להוסיף, כמו "שיחת חינם" ו"שלח לי לנייד". בעל העסק משלם על הכפתורים האלה תשלום חודשי. אין בהם הרבה שימוש, אבל בעלי העסקים קונים אותם בכל מקרה, בגלל המשוואה הפשוטה: יותר "מידע" שווה דירוג יותר גבוה. הלקוח צריך להחליף את ברירת המחדל של שיטת המיון ל"דירוג הגולשים", כדי לקבל תוצאה אמינה יותר.

ב-2008 ניסתה דפי זהב לרכוש אתר מתחרה בתחום דירוג בעלי המקצוע בשם מידרג. נוחם אוחנה, מנכ"ל מידרג, פירסם באתר את סיפור המעשה בפוסט שכותרתו: "מדוע אתר מידרג לא נמכר לדפי זהב". הפוסט מספר על המגעים העסקיים, ההצעה העסקית הגבוהה, הלבטים ולבסוף על ההחלטה שלא למכור: "חששתי שדפי זהב לא ישמרו על הניקיון של מידרג. זאת אומרת, דאגתי שאולי מי שישלם הכי הרבה הוא זה שיופיע ראשון ולא מי שהלקוחות דירגו כטוב ביותר. לחלופין, חששתי שדפי זהב יציעו לעסקים עסקות חבילה מסוג: 'קנה עמוד בדפי זהב וקבל מקום ראשון במידרג'... הפגישה האחרונה של מידרג עם דפי זהב התקיימה במאי 2008, בדיוק שבוע לפני יום העצמאות. בפגישה זו ביקשתי מדפי זהב להכניס את סעיפי האתיקה להסכם הכללי של העקה. הם סירבו".

מזאפ נמסר בתגובה: "זאפ השוואת מחירים הוא האתר המסחרי היחיד במדינה הלוקח על עצמו תפקידים השייכים בחלקם לגופים ממשלתיים צרכניים, בהם העסקת מחלקת ביקורת חנויות, ביצוע מבדקי לקוח סמוי, שיתוף פעולה הדוק עם ארגון אמון הציבור, קשר הדוק עם משרד התמ"ת, מחלקה משפטית פעילה וכמובן מערכת דירוג וחוות דעת שקופה. אין מערכת מקצועית ומשומנת יותר בביקורת קמעונות בישראל - מזו הנעשית בזאפ השוואת מחירים. וכן, תמיד יש מקום להגדלת הפיקוח.

"יש לזכור כי לזאפ השוואת מחירים אין כל תועלת מסחרית מהעדפת חנות על פני העדפת טובת הצרכן, וזאת בשל המודל העסקי של זאפ השוואת מחירים, שמקבל כמות נתונה של קליקים מהגולשים, ומחלק אותם לחנויות על פי בחירת הגולש. לזאפ השוואת מחירים אין כל תועלת כלכלית מהוספה או הורדה של חנויות.

"לגבי מדרג, הסיבה האמיתית שלא רכשנו אותו היתה שהיזם דרש מחיר מופקע, לדעתנו. אם היינו נעתרים להצעתו הרי לא היו לו כל חיבוטי נפש".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#