חוק "הרווחים הכלואים" אושר סופית; העברת כסף לחברה בת בחו"ל דינה כמשיכת דיווידנד - חדשות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חוק "הרווחים הכלואים" אושר סופית; העברת כסף לחברה בת בחו"ל דינה כמשיכת דיווידנד

(עדכון) הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה ושלישית: 38 ח"כים הצביעו בעד, בהם ראש הממשלה; 21 ח"כים התנגדו ■ שטייניץ: נגבה הרבה יותר מ-3 מיליארד שקל

66תגובות

(עדכון) הכנסת אישרה בצהריים בקריאה שנייה ושלישית את "חוק הרווחים הכלואים". בעד הצעת החוק הצביעו 38 ח"כים ונגדה הצביעו 21 ח"כים. ראש הממשלה בנימין נתניהו שנכח בהצבעה תמך בחוק. במהלך הדיון נכח מספר מועט של ח"כים, ולקראת ההצבעה גייסה הקואליציה ח"כים שהעניקו לה רוב בהצבעה.

ההצעה מעניקה הטבת מס בשיעור של 40%-70% לחברות שירצו לשלם מס בגין רווחים כלואים. לפי החוק בגין רווחים כלואים בהבשלה מלאה, ישולם מס בשיעור הנע מ-6% ל-17.5%, במקום 10%-25% לפי החוק הישן לעידוד השקעות הון. החברות שישקיעו מחצית מהטבת המס בישראל יהנו מהטבה של 60% בתשלום המס.

בתיאום עם אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הוכנסו שני תיקונים. תיקונים אלה מבהירים כי גם חברות שהעבירו כספים לחברות בנות יוכלו להיכנס למסלול הטבות המס. מקורבים להכנת החוק ציינו, כי המשמעות היא שהמדינה קובעת בכך, שהעברת כספים לחברה בת בחו"ל דינה כמשיכת דיווידנד. חברה שתבחר לא להיכנס למסלול החוק החדש תסתכן בכך, שרשות המסים תוציא לה שומה בגין העברת הכספים לחברה בת בחו"ל.

אמיל סלמן

שינוי נוסף הוכנס בעקבות הסתייגותו של ליכט לנוסח המקורי, שלפיו חברה שתיכנס למסלול ההטבות תחוייב להשקיע בארץ את החלק היחסי מהכסף שתבקש להוציא. חברה שתקבל את מלוא ההטבות תצטרך להשקיע בארץ 50% מהכסף שתמשוך. הטבה פחותה תהיה כרוכה בהשקעה קטנה יותר.  

האוצר מעריך כי בעקבות הצעת החוק ניתן יהיה להגדיל הכנסות המדינה ממסים בכ-3 מיליארד שקל במהלך חד פעמי. גובה ה"רווחים הכלואים" מוערך בכ-120 מיליארד שקל. שר האוצר שטייניץ תקף את מותחי הביקורת נגד החוק ואמר כי "שמעתי חברי כנסת ששחלקם או שקרנים או בורים כי מה שנאמר פה זה לא חצאי אמת, חלק מהדברים היה חצאי אמת וחלק היה פשוט ההיפך הגמור לאמת".

שטייניץ הדגיש כי "חוק הרווחים הכלואים לא נועד לוותר על כספים אלא לגבות מיליארדים שעד היום לא גבו מהחברות הגדולות. החוק בא לתרום להכנסות המדינה סכום של מינימום 3 מיליארד שקל. הערכות שלנו שהסכום יהיה הרבה יותר גבוה מ-3 מיליארד שקל - במקום לגבות את אותם מיליארדים רבים מאזרחי המדינה".

שטייניץ טען כי הביקורת נגד החוק היא בחלקה פוליטית וטען כי מותחי הביקורת הם בעלי "חוסר הבנה טוטלי". לדבריו, "לא האמנתי לביטויים ששמעתי כמו: שרץ וכיו"ב. בשביל להרוויח כמה קולות בבחירות משתמשים בביטויים הללו. שמעתי הטפה מחלק מהדוברים - למה הממשלה לא נאבקת בטייקונים ומוותרת להם. לי אומרים דבר כזה? לא היה שר אוצר בתולדות ישראל שניהל מאבק כל כך גדול נגד חברות האנרגיה, הנפט והגז בגדולות ובעלי ההון, כמו המאבק להעביר את חוק ששינסקי. היום אני בא לגבות עוד מיליארדים מהחברות הגדולות כי אני לא נכנע ללחצים. במשך 20 שנה איש לא פצה פה כשלא גבו מס מהחברות הללו".

שטייניץ העריך כי "ניתן לגבות 9-8 מיליארד שקל מהחברות בגין רווחים כלואים. חוק הרווחים הכלואים לא נועד לוותר על כספים אלא לגבות מיליארדים שעד היום לא גבו מהחברות הגדולות. החוק בא לתרום להכנסות המדינה סכום של מינימום 3 מיליארד שקלים. הערכות שלנו שהסכום יהיה הרבה יותר גבוה מ-3 מיליארד שקל. אני מחוקקים את החוק כדי לא לגבות מיליארדי שקלים מאזרחי המדינה והמשמעות שלא נגבה אותם מהאזרחים הפשוטים. אנו מתכוונים לגבות הכנסות שעליהם ויתרו במשך 20 שנה".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), שהציג את הצעת החוק הסביר כי "קיימנו מספר דיונים בהצעת החוק ובכלל זה דיונים לא פורמליים בהצעת החוק. הגעתי להסכמה עם שר האוצר".

גפני אמר כי "ההצעה היא בעייתית, אבל היות שהרווחים הכלואים המדינה במשך הרבה מאוד שנים לא קיבלה אפילו שקל אחד. חברות גדולות שהמנהלים שלהם מכונים טייקונים ולמדינה לא היה את הכוח להתמודד מול הרווחים שהם קיבלו וישלמו בצורת מס למדינה. המדינה לא יכלה להתמודד עם זה. אם אני אינסטלאטור אזי רשת המסים תמצא אותי אבל היא לא "תצא ראש" עם החברות עם רווחים של למעלה מ-100 מיליארד שקל".

גפני הדגיש כי "שר האוצר יובל שטייניץ רוצה להיות מעשי ואז בא עם הצעה שלפיה מי שישלם מס יופחת לו שיעור המס. לפי הצעתי חלק מהכסף יצטרכו החברות שיהנו מההקלה בתשלום המס להשקיע בישראל. זו הצעה שעושה שכל. מצד אחד אין אפשרות אחרת לגבות את הכסף ומצד שני מגיעים לממוצע של פשרה שלפיה חלק מהכסף ישאר בישראל".

במהלך הדיון שיבח גפני את שטייניץ ואמר כי "הוא היה שר אוצר מעולה. אני לא בטוח שהפקידות של האוצר הסכימה להסכמות שהגעתי עם שר האוצר וכל זאת בגלל הרגישות החברתית של שר האוצר.אני אומר לכם את זה למרות שאני לא חבר בליכוד. אבל אם הייתי חבר בליכוד הייתי מצביע עבורו בפריימריס". אגב, שטייניץ ישב במליאה התמוגג וחייך.

גפני הוסיף כי "ההסדר הוא סביר ועדיף על המצב הקיים. אני לא רוקד משמחה עם החוק הזה. זו לא פסגת חלומותיה של הועדה אבל זה הכרח שלא יגונה.המצב הכלכלי הוא מצב קשה אם יכנס לאומר המדינה כסף של 10-3 מיליארד שקל במקום שיושת על הציבור במסים אזי ההכרח הוא לא מגונה".

 יו"ר מפלגת העבודה יחימוביץ שהתנגדה להצעת החוק ואמורה היתה לשאת נאום במליאה, בחרה בסופו של דבר שלא לנאום. יחימוביץ' הודיעה כי את עמדתה נימקה שוב ושוב מעל כל בימה אפשרית ובחרה הפעם שלא לדבר במליאה אחרי שראתה שהדיון כבר אינו ענייני אלא רווי סיסמאות פוליטיות ולא עוסק בעניין עצמו. יחימוביץ הודיעה כי תמשיך להאבק נגד החוק ו"אם וכאשר תיבחר לראשות הממשלה היא תבטל את החוק".

יו"ר מרצ ח"כ זהבה גלאון אמרה כי "מדובר בחוק שערורייתי, בשרץ ולא בגבייה של 3 מיליארד שקלים, אלא בפטור ממס לחברות הגדולות במשק, לבעלי ההון במשק. המדובר בפטור ממס של 30 מיליארד שקל. זה לא חוק שבא לגבות 3 מיליארד שקל אלא חוק שנותן פטור לחברות שעשו צחוק מרשות המסים שהיתה עלובה, חסרת שיניים ומשתפת פעולה עם בעלי ההון".

גלאון הוסיפה כי "החוק הוא גזל של הקופה הציבורית. זוהי שערורייה שבמשך 10 שנים לא גבו את הכסף מהחברות. במקום לעשות ועדת חקירה על רשות המסים מחוקקים את החוק? מה עם כל הפרייארים ששילמו עד כה מסים?".

גלאון הוסיפה "החוק הזה הוא אקורד סיום צורם לממשלת נתניהו. לגבי החוק הזה המונח 'הון שלטון' הוא במרעו והמושג הזה קטן עליו. הדרך להשגת 3 מיליארד שקל היא משוקצת, לא לגיטימית, יש בעלי הון שמוותרים להם".

ח"כ דב חנין (חד"ש) אמר כי "מדובר בכסף שנמצא בחברות והמדינה מוותרת על זכותה לגבות ממנו מס. למה לתת לאותם טייקונים ובעלי הון הטבת מס קיצונית ומרחיקת לכת? המערכת פועלת לטובת בעלי ההון על חשבון הציבור וכספים שהיו יכולים להיות חלק מפתרון בעיות חברתיות".

לדברי חנין, "חמור ביותר שהכנסת מתפנה כדי לתת הטבות מס לטייקונים אבל לא בכדי לפתור את הבעיה החברתית הקיצונית והמתמשכת של תושבי כפר שלם. פעם נוספת אנו רואים את מחויבותה העמוקה של ממשלת נתניהו והרוב הקואליציוני לענייניהם של בעלי ההון, ואת התנערותם המוחלטת מהצורך להתמודד עם הבעיות החברתיות של הקבוצות והשכבות המוחלשות שיצרה מדיניותם".

פרופ' יוסי יונה, מתמודד לפריימריז במפלגת העבודה ומראשי צוות המומחים שייעץ למחאה החברתית, אמר כי "חוק הרווחים הכלואים מספק דוגמא מאירת עיניים למדיניות הכלכלית המעוותת שלהם. בעוד שהם גוררים אותנו לבחירות בגלל חוסר יכולתם לקבל גיבוי מהציבור לגזרות שהם מתכננים, הכוללים קיצוץ של כ-20 מיליארד שקל בתקציב המדינה, הם מאפשרים לתאגידים פטור כמעט מוחלט ממיסוי על הרווחים שלהן הנאמדים בכ-120 מיליארד שקל.

"לו רק ממשלת ישראל הייתה מחייבת אותן לשלם מס בשיעור מתון של 20%, היה נסגר הבור שנפער בתקציב המדינה ולא היה צורך לתכנן גזרות קשות על הציבור. אבל ממשלת נתניהו מחויבת למדיניות כלכלית מופקרת, מדיניות הנותנת עדיפות לאינטרסים של התאגידים הגדולים על חשבון רווחת הציבור כולו".

התנועות "המשמר החברתי" ו"ישראל יקרה לנו" מסרו בתגובה כי "ריח של אי חוקיות נודף מאישור חוק הרווחים הכלואים במחטף בישיבה מיוחדת של כנסת, שכבר הוחלט על פיזורה. כפי שממשלת מעבר אינה יכולה לכבול את הממשלה הבאה בוויתורים מדיניים, בה במידה היא אינה רשאית לכבול את ידיה של הממשלה הבאה בוויתורים כלכליים. היות שיש מחלוקת על האופן בו ניתן לגבות את המסים הללו, על היועץ המשפטי לממשלה היה להנחות את יו"ר הכנסת ואת שר האוצר להימנע מהצבת עובדות בשטח, שקושרות את ידיה של הממשלה הבאה".

יצויין שוועדת הכספים הכניסה שינויים לפני אישור החוק במליאה העוסק בחברות בנות - וקובע כי חברות שהעבירו כספים לחברות בנות יוכלו להיכנס לתכולת "חוק הרווחים הכלואים". הסעיף הזה מבהיר את עמדתה של רשות המסים ושל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, לפיה העברת כספים לחברות בנות מהווה חלוקת דיווידנד, שמשמעותה חיוב במס חברות ממנו החברה קיבלה פטור במסגרת החוק לעידוד השקעות הון. שינוי נוסף הוא חובת השקעה של מחצית מהטבת המס בישראל.

זאת ועוד, במקביל לחקיקת החוק הודיעה רשות המסים שלגבי חברות שיבחרו שלא למלא את "חוק הרווחים הכלואים" הרשות תפעל בהוצאת שומות.

בעקבות אישור החוק, קרא חבר הכנסת דב חנין (חד"ש) ליו"ר ההסתדרות, עופר עיני, להכריז על שביתת מחאה במשק. במכתב ששלח ללשכתו ציין חנין כי חוק הרווחים הכלואים קודם לטובת האינטרסים של בעלי ההון ועל חשבון ציבור העובדים, ובשל כך יש לשקול בהנהגת ההסתדרות על הכרזת שביתת המחאה.

חנין אמר כי "כמי שמדמה את עצמו להיות סנאטור אמריקאי, נתניהו מוביל מדיניות כלכלית אנטי-פטריוטית ואנטי-לאומית. ברגעים אלה צריכה הסתדרות העובדים לומר לנתניהו כי ילך הוא לבדו לעודד את השקעות ההון ולא יעמיס את מימון השירותים החברתיים על שכבות מעמד העובדים. סיעת חד"ש קוראת להנהגת ההסתדרות לאמץ את עמדתנו ולהיאבק על ביטול ההסדר".

הפעיל החברתי אלון-לי גרין הצטרף אף הוא לקריאות נגד ההסתדרות: "מאז שפרצה המחאה החברתית אנו מנסים לשלב את כוחה של ההסתדרות בכוחנו. כמו שלמדנו ממחאות אפקטיביות במדינות אחרות, על מחאה חברתית להיות משולבת עם איגודי העובדים על מנת שתצליח. היום הונח בפנינו מבחן גדול עוד יותר מבעבר - שדידת 27 מיליארד שקל מהציבור בישראל. על עופר עיני והנהגת ההסתדרות להצטרף באופן מיידי למאבק החשוב, ולא להפקיר את ציבור העובדים בישראל".

יואב גולדרינג, חבר סיעת בית נבחרי ההסתדרות (בינ"ה), קרא גם הוא לעופר עיני להכריז על סכסוך עבודה במשק במחאה על אישור החוק. "בעוד נטל המס על ציבור העובדים מכביד, ממשיך נתניהו בהקלות ובהטבות מס לטייקונים. למרות היותו של עיני סנדקו של נתניהו, לא ייתכן שההסתדרות תעמוד מנגד בעוד האינטרסים של העובדים, כפרטים וכמעמד, מופקרים לחזירותם של בעלי ההון ועוזריהם. אנחנו קוראים להסתדרות ברגע מכריע זה לנהל מאבק נחוש על השתתפות אמיתית של חברות אלה במימון התשתיות החברתיות מהן הם נהנים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#