חרף התנגדויות האוצר: המדינה חוזרת לבחון יבוא מים - תשתיות וסביבה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חרף התנגדויות האוצר: המדינה חוזרת לבחון יבוא מים

רשות המים תדון היום במימון פיילוט ליבוא מי שתייה, בעקבות ביקורת שמתחה עליה ועדת החקירה הממלכתית למשק המים ■ החלופות האפשריות: שימוש במכליות או גרירת בלוני מים צפים מקרואטיה

12תגובות

>> עשר שנים לאחר שזנחה את הרעיון לייבא לישראל מי שתייה, המדינה מחדשת את הדיונים הרשמיים בנושא. ל-TheMarker נודע כי מליאת רשות המים תדון היום בהצעה לממן פיילוט ליבוא מים לתקופה של שנה עד שנתיים, במטרה לפתח ערוץ נוסף של אספקת מי שתייה למקרה חירום, וכתחליף למתקני התפלת מי הים.

הדיון נקבע בעקבות דו"ח של ועדת החקירה הממלכתית למשק המים, שביקרה לפני שנתיים את רשות המים על כך שלא בחנה חלופות לאספקת מים למשק מלבד התפלה. זאת, למרות הנכונות שהביעו מדינות אחרות לייצא מים לישראל, ולמרות הנזקים הסביבתיים הנלווים לתהליך ההתפלה וצריכת האנרגיה הגבוהה הכרוכה בכך.

Thewst.com.au

היוזמה צפויה להיתקל בהתנגדות משרד האוצר, אך ייתכן שתנאי מקדים לכל התקשרות יהיה הוכחת יכולת להתחרות במחיר המים המותפלים שרוכשת כיום המדינה (2-3 שקלים למ"ק). אם תתקבל ההצעה, תפנה רשות המים בבקשה בינלאומית לקבלת מידע (R.F.I) אל ספקיות מים או טכנולוגיה ליבוא מים.

בפני המשק עומדות כיום שתי חלופות תיאורטיות ליבוא מים. האחת, באמצעות מיכליות, כבר מיושמת בשנים האחרונות בין אתונה לאיי יוון למשל. חסרונה הגדול נעוץ בעלות הגבוהה, כ-5-6 יורו למ"ק מים. החלופה השנייה שהוצגה בעבר בפני הרשות מבוססת על טכנולוגיה חדשה של גרירת מתקני מים צפים. מדובר במעין בלונים העשויים PVC, הנגררים על פני המים על ידי גוררות. יזמי הטכנולוגיה טענו בעבר כי ביכולתם להתמודד עם מחירי המים המותפלים, אך שיטה זו עדיין לא נוסתה מסחרית.

המדינה העיקרית שהוזכרה בשנים האחרונות כמקור פוטנציאלי ליבוא מים היא קרואטיה, ובעבר נבחנו גם אפשרויות לייבא מים מבולגריה ואלבניה. בסוף שנות ה-90 החלה ממשלת ישראל לבחון את האפשרות לייבא מים מטורקיה, וב-2002 אף חתמה אתה על הסכם ליבוא בנפח שנתי של 35 מיליון מ"ק, אך התקשרות זו בוטלה לבסוף לאחר שהתברר כי היא אינה כדאית מבחינה כלכלית. חלופה זו נדונה שוב בשנים האחרונות לנוכח מצוקת המים של המשק הישראלי, אך מערכת היחסים המתוחה עם הטורקים טירפדה זאת.

באשר לחלופות אחרות, אלה לא נבחנו בשל היעדר ערבויות מצד המדינה לרכישת המים. יבוא מים ממדינות אירופה צפוי לייקר מהותית את מחירם. בנוסף, ערוץ אספקה זה כרוך בקשיים נוספים כמו הבקרה הנדרשת על איכות המים המסופקים.

משק המים בישראל לא צפוי להזדקק בשנים הקרובות לערוץ אספקת מים נוסף, לנוכח ההתקדמות בבניית שני מתקני התפלת מי ים נוספים בשורק ובאשדוד. ואולם יש המצדדים בפתיחת ערוץ נוסף למקרה חירום, שבו יושבת אחד ממתקני ההתפלה הגדולים או כחלופה להקמת מתקנים נוספים - התופסים שטחי חוף נדירים, צורכים כמויות אנרגיה גדולות ותפעולם גורם להזרמת רכז רווי ברזל לים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם