יש מה ללמוד מהמודל הקואופרטיבי הספרדי - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יש מה ללמוד מהמודל הקואופרטיבי הספרדי

אמנם המשבר בספרד לא פסח על המשק הקואופרטיבי, אך מספר המועסקים בו ירד ב-1.1% בלבד

10תגובות

המשבר בספרד אינו יורד מהכותרות. האבטלה מתגברת, וסופו של הסחרור אינו נראה באופק. אבל לא כל ספרד קורסת. במשק הקואופרטיבי הספרדי, שכולל כ-18 אלף התאגדויות בתחומים שונים ומעסיק יותר מ-300 אלף עובדים, המצב דווקא משתפר.

אמנם המשבר של 2008, שהכה בעוצמה בספרד, לא פסח על המשק הקואופרטיבי - עד 2009 ירדו רווחיו ב-91%, וההון העצמי שלו ירד ב-16%. ואולם בניגוד לכלל המשק הספרדי, ששיעור האבטלה בו עלה באותה תקופה מ-9.1% לכ-17%, מספר המועסקים במשק הקואופרטיבי ירד ב-1.1% בלבד.

אי–פי

זה לא אמור להפתיע. עסקים בבעלות קואופרטיבית אינם ממהרים להיסגר או לפטר עובדים, גם כשהם סובלים מירידה ברווחים. בעוד בעסקים רגילים האינטרס של הבעלים הוא להשיא רווחים רבים ככל הניתן, ועל כן בעתות משבר ההשקעה עוברת מהמפעל למקום שבו התשואה גבוהה יותר, האינטרס של עסקים בבעלות קואופרטיבית הוא להמשיך לפעול כל עוד אין הפסדים וכל עוד הוא יכול להמשיך לשלם משכורות.

כאשר המשק נכנס לסחרור של אבטלה, שימור מקומות העבודה הוא אינטרס עליון לעובד היחיד ולכלכלה כאחד. אבטלה המונית היא מערבולת המעצימה את עצמה - ככל שיש יותר מובטלים, כך קטן כוח הקנייה, עסקים נוספים נסגרים ועוד ועוד עובדים נפלטים ממעגל העבודה. זו מערבולת שקשה לצאת ממנה.

בעסקים קואופרטיביים, קל יותר לשמר עובדים ולהמשיך את פעילות העסק. כאשר העובדים הם בעלי העסק, קיימת גמישות ניהולית רבה יותר. במבנה של חברה עסקית קיים חוסר שוויון מובנה, ובמצב של משבר עומדים הבעלים והעובדים משני צדי המתרס: צד אחד, הבעלים, מחזיק בכל המידע הרלוונטי, בעוד הצד השני, העובדים, משלם את המחיר מבלי שיידע את המצב לאשורו ואם ועד כמה הבעלים שותפים לצמצומים.

בקואופרטיב, העובדים הם הבעלים. כל המידע שקוף וידוע, ועל כן ניתן לקבל החלטות מושכלות. המשבר בספרד הביא לכך שמפעלים קואופרטיביים הפסיקו לשלם בונוסים, קיצצו שעות נוספות והורידו שכר, ועסקים שבהם לא ניתן היה להמשיך להעסיק את כל העובדים ניידו עובדים מקואופרטיב לקואופרטיב. התוצאה היתה מספר קטן של מפוטרים והימנעות מכניסה למערבולת.

בעוד המצב בספרד הולך ומחריף, במשק הקואופרטיבי נרשמה החל ב-2010 התאוששות. לפי נתוני משרד התעסוקה הספרדי, מספר מקומות העבודה בקואופרטיבים עלה ב-2010 ב-4.5%, וברבעון האחרון של 2011, בשעה שהאבטלה בספרד כולה הגיעה ל-22.8%, עלה מספר המועסקים בקואופרטיבים ב-7.8% - שהם יותר מ-19 אלף עובדים.

בחבלים העשירים בקואופרטיבים המצב טוב בהרבה מבשאר המדינה. כך בחבל הבאסקים, שהמעסיק הגדול ביותר בו הוא קואופרטיב העל מונדרגון, וכך, במידה פחותה, גם בקטלוניה, שבימים אלה מאיימת להתפלג מספרד בעיקר מסיבות כלכליות - לטענת ממשלת קטלוניה, היא מעבירה לשלטון המרכזי 15 מיליארד יורו בשנה יותר מסך השירותים שהיא מקבלת ממנו.

ההתארגנות הקואופרטיבית אינה שיקוי קסם, כמובן. עסק שאין לו מודל כלכלי בר-קיימא לא ייהפך לרווחי רק משום שהוא בבעלות קואופרטיבית. ואולם במקרים רבים, הרצון להשיא מה שיותר רווחים למשקיעים מביא לפגיעה באינטרס הכלכלי הרחב. בספרד, לפחות, ניתן לראות שהאלטרנטיבה הקואופרטיבית עובדת.

הכותבת היא עורכת דין המתמחה בהקמה ובפיתוח של קואופרטיבים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#