בנק ישראל: הרשויות העשירות מרחיבות את הפערים בחינוך - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנק ישראל: הרשויות העשירות מרחיבות את הפערים בחינוך

פערי ענק בתקצוב בתי הספר בחינוך הדתי לעומת בתי הספר במגזר הערבי ■ הפערים בין הרשויות השונות עצומים: רשויות חלשות מצליחות לממן תוספת של 0.7 שעות בשבוע לעומת 2.4 שעות ברשויות המבוססות

11תגובות

משרד החינוך מנסה לצמצם את הפערים בחינוך, אך הרשויות המקומיות המבוססות מרחיבות אותם. כך עולה ממחקר שערך בנק ישראל המספק תמונת מצב על מימון ההוראה בבתי הספר היסודיים. הפערים בין הרשויות השונות עצומים - רשויות חלשות מצליחות לממן תוספת של 0.7 שעות בשבוע, לעומת תוספת של 2.4 שעות שבועיות הממומנות ברשויות המקומיות המבוססות ביותר.

המחקר מצביע על אפליה במימון השעות בין בתי הספר הממלכתיים-דתיים, בתי הספר הממלכתיים וכלפי הציבור הערבי, שמתוקצבים בשיעור הנמוך ביותר. משרד החינוך מתקצב 46.8 שעות בחינוך הערבי ברשויות שמצב הכלכלי מוגדר כבינוני ו-47.2 שעות ברשויות המוחלשות בחינוך הערבי. זאת לעומת 60.1 שעות שבועיות ברשויות "הבינוניות" בחינוך הממלכתי דתי ו-72.2 שעות בזרם הממלכתי-דתי ברשויות
המוחלשות - פער של 25 שעות שבועיות. קיים גם פער בין התקצוב לחינוך הממלכתי דתי לחינוך הממלכתי – של 16 שעות בין הרשויות המוחלשות ושל 12.4 שעות בין הרשויות שמצבן בינוני.

ניר כפרי

תקצוב בתי הספר ברשויות הערביות נמוך אף יותר מכיוון שההורים אינם משתתפים במימון בתי הספר, בדומה למצב ברשויות המוחלשות בחינוך היהודי. פעילות העמותות נמוכה באופן משמעותי ובאה לידי ביטוי רק בעד שעה וחצי בשבוע. תוספת השעות של הרשויות עצמן כמעט שאינה מורגשת – חצי שעה בשבוע – מאחר שאין להם יכולת כלכלית להשקיע יותר כספים בחינוך.

לפי המחקר, משרד החינוך מקצה מימון גבוה ב-32% לתלמידים מרקע כלכלי-חברתי חלש לעומת התלמידים המבוססים. עם זאת, הפער פוחת לכ-27% אחרי תוספות התקציב שמתקבלות מהרשויות המקומיות המבוססות, המקצות משאבים רבים הרבה יותר מאשר שאר הרשויות המקומיות. על פי ממצאי המחקר של בנק ישראל, שהתמקד במימון שעות הוראה בתי ספר יסודיים בשנים 2000-2009, הרשויות המקומיות מממנות תוספת של 1.5 שעות בשבוע לכיתה בבית ספר יסודי.

בסך הכל משרד החינוך מממן 93.5% משעות הלימוד בבתי הספר היסודיים ברשויות המולשות לעומת 87% משעות הלימוד בבתי הספר בישובים המבוססים ביותר – יתר שעות ממומנות על ידי ההורים עמותות וקרנות שונת.

לפי משרד החינוך, הרשויות המקומיות אחראיות על מימון 2.5% בלבד מסך שעות הלימוד - כ-25% מהשעות שאינן ממומנות על ידי משרד החינוך. עם זאת, לפי המחקר, הרשויות המקומיות המבוססות מנהיגות בעצמן מדיניות של העדפה מתקנת לטובת בתי ספר באזורים מוחלשים, המתבטאות בתוספת של 2-3 שעות שבועיות בכיתה.

במרכז השלטון המקומי, המייצג את הרשויות המקומיות בשיראל, לא מסכימים עם מסקנות המחקר:  במרכז טוענים כי השחיקה במימון תקציבי החינוך מצד המדינה מאלצת את הרשויות המקומיות לתקצב באמצעים נוספים את מערכות החינוך המקומיות.  "המסקנות תמוהות בלשון המעטה", נמסר מהמרכז. "לו היה השלטון המרכז נענה להפצרות רבות של השלטון המקומי ייתכן והדברים היו מתקרבים לידי פתרונן. טענה כנגד הרשויות המקומיות היוצרות יש מאיין כדי לבצר ולשמור את החינוך בראש סדר העדיפויות בין הרשויות האיתנות ובין הרשויות הפחות איתנות אין בינה ובין המציאות דבר וחצי דבר".

ההורים בישובים המבוססים ביותר מממנים 1.9 שעות שבועיות, ואילו ההורים בישובים המוחלשים ביותר לא מממנים כלל שעות נוספות. ההורים בבתי הספר היסודיים בישובים מבוססים מתבקשים לממן שעות לימוד נוספות, המשמשות בדרך כלל כשעות העשרה.
בנק ישראל מגלה גם מה היא ההשפעה של גופים חיצוניים על מערכת החינוך היסודית. עמותות וקרנות שונות מממנות 2.9 שעות בממוצע בבתי הספר בישובים המוחלשים ו-2.2 שעות בשבוע בבתי הספר היסודיים בישובים המבוססים.

לפי בנק ישראל, 95% מאי השוויון בחינוך מתקיימים בין הרשויות. זאת, מכיון שהבדלים בתקצוב בין הרשויות גדלים יחסית, והעדפה המתקנת בהקאה בין בתי הספר באותה רשות קטנים. עם זאת, היקף המשאבים שהרשויות החזקות הקצו לא היה גדול דיו כדי להפוך על פיה את מדיניות ההעדפה המתקנת של משרד החינוך.

הממשלה מתייחסת לערבים כאזרחים סוג ב'

יו"ר מרצ ח"כ זהבה גלאון אמרה בתגובה כי "הנתונים לפיהם משרד החינוך מימן בעשור האחרון 72 שעות לימודים שבועיות לחינוך הדתי לעומת 47 שעות בלבד לחינוך הערבי חושפים אפליה חמורה ביותר. מסתבר שמבחינת הממשלה 20% מאזרחי מדינת ישראל הם אזרחים סוג ב'. לפני למעלה מעשור קבעה ועדת אור, שממשלות ישראל לדורותיהן כשלו בחוסר התמודדות מעמיקה עם הבעיות והצרכים של המגזר הערבי. מהנתונים היום עולה, שהמלצות הוועדה לא יושמו עד היום. האפליה הממסדית על ידי רשויות השלטון נמשכת כבר יותר מ-60 שנה. הקצאת המשאבים למגזר הערבי בישראל ממשיכה להיות נמוכה ביחס לאוכלוסייה היהודית".

גלאון הוסיפה כי "מדיניות משרד החינוך נוגדת את ערכי מגילת העצמאות, הקובעים ש"מדינת ישראל תעניק שוויון אזרחים מלא למיעוט הלא-יהודי שבה, שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור ללא הבדל דת, גזע ומין; חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות ותורמת עוד להעמקת הפערים החברתיים והכלכליים, האדירים ממילא, בין המגזר היהודי למגזר הערבי. לא ייתכן שמשרד ממשלתי שתפקידו לשרת את כלל הציבור, יפלה כך, בלי בושה, בין ילדים".

מארגון יוזמות קרן אברהם הפועל לשוויון בין יהודים וערבים בישראל נמסר כי "הפערים שנחשפו בדוח בנק ישראל מעידים כי התלמידים הערבים סובלים מאפליה כפולה. גם מצד משרד החינוך שאינו מקפיד על תקצוב שוויוני וגם מבחינת אי היכולת של הרשויות הערביות לתקצב את בתי הספר כראוי. מערכת החינוך היא הגורם המשמעותי ביותר בהשתלבותם העתידית של אזרחי המחר בכלכלה ובחברה, ולכן זוהי אחריותו של משרד החינוך לסייע באופן שוויוני לבתי ספר ביישובים אשר במצב כלכלי קשה, יהודים וערבים כאחד".     



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#