"טיעוני יחימוביץ' ערכיים - אבל רמי לוי לא יכול להעלות שכר או מחירים"

יורם גבאי, לשעבר הממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר: "אין קשר בין העלאת מחירים לבין השכר; כשיש עשרות משווקים רמי לוי לא יכול להעלות את השכר לעובדים - זה רעיון לא הגיוני"

ערן אזרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

"הטיעונים של ח"כ שלי יחימוביץ' יפים מבחינה ערכית, אבל רמי לוי לא יכול להעלות שכר או להעלות מחירים", כך אומר יורם גבאי, לשעבר הממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר וחבר בוועדת טרכטנברג. דבריו נאמרו בתגובה לפניית TheMarker, על רקע הדיון שמתנהל בין הח"כית לבין בעלי רשת הקמעונות, לאחר שזו טענה כי לוי מנצל עובדות להם הוא משלם שכר מינימום, בעוד שהוא מצדו הדגיש כי הוא מספק פרנסה ועבודה לאלפי משפחות.

גבאי מדגיש בדבריו כי תנאי השכר לעובדים אינם כלל וכלל נגזרת של המחירים הנגבים מהלקוח או של יוקר המחיה. "אלה שני מישורים שונים שאין קשר ביניהם", הוא מדגיש. " אין קשר בין העלאת מחירים לבין השכר. מי שקובע את רמות המחירים הם תנאי התחרות של השוק והמבנה הכללי – כל השאר זה מלל.

יורם גבאיצילום: תומר אפלבאום

"כשיש עשרות משווקים רמי לוי לא יכול להעלות את השכר לעובדים - זה רעיון לא הגיוני", מסביר גבאי. "רמי לוי פועל 'כמו בספרים'. האסטרטגיה השיווקית שלו נשענת על מחירים נמוכים בנתח שוק גדל, ועל בסיס זה מצליח למכור בכמויות גבוהות ולהחזיק רווח טוב. לוי לא יוכל להעלות מחירים, כי אז הוא יאבד את היתרון התחרותי מול העסקים האחרים.

"במישור השני, מה שקובע את רמות המחירים היא המדיניות הכלכלית המשקית. היכן שיש הגנות ומכסים ונוצרים תנאי קרטל – המחירים נהפכים לגבוהים. מבחינה כלכלית, מי שנהנה מהרנטה העודפת בגלל חוסר התחרות, החקלאי או המשווק, היא לא רלוונטית, וגם קשה לדעת. כמה כל גורם בשרשרת הייצור מרוויח זה 'חור שחור'".

"פתיחה לתחרות מטיבה עם המשק, גם במחיר פיטורים"

הדיון בין לוי ליחימוביץ' העלה לסדר היום את המתח הקיים בין יוקר המחיה, לבין הצורך בתעסוקה ושמירה על רמות אבטלה נמוכות. כך למשל, עם פרוץ מחאת הקוטג' נמנעה יחמוביץ' מלתמוך ביוזמה מחשש כי הורדת המחיר תגרום לפיטורי עובדים.

אחד הענפים שמדגים היטב את ההסוגייה הוא שוק הסלולר, שנפתח באחרונה לתחרות אגרסיבית ולהורדת מחירים. התחרות והשחיקה הנלווית ברווחיות של החברות, הביאו לפיטורים של אלפי עובדים שנאלצים כעת לתור אחר מקורות תעסוקה אלטרנטיביים.

למרות הפיטורים, גבאי מדגיש כי כל פתיחה של ענף לתחרות משרתת בסופו של דבר את המשק וגורמת בטווח הארוך דווקא לירידה באבטלה. "כשפתחנו בשנות ה-90 את המשק לתחרות נשמעו טענות דומות", מסביר גבאי. "האם פתיחת השוק לתחרות אז יצרה אבטלה? להיפך. יכול להיות שמפעל ספציפי יפשוט רגל או ייפגע, אבל התחרות הגדילה את כוח הקנייה של הציבור, וזה העלה בסופו של דבר את התעסוקה.

"כך יהיה גם בענף הסלולר. כתוצאה מהתחרות יתחיל תהליך של התייעלות בחברות. העובדים ייאלצו לעבור או לענפים אחרים או למפעילי סלולר אחרים. בסופו של דבר ההשפעה על כלל התעסוקה תהיה חיובית. הכסף שנחסך יתועל לענפים אחרים, כוח הקנייה של הציבור יעלה והתעסוקה תגדל. זה הוכח אמפירית ב-90% מהמקרים".

גבאי מדגיש בדבריו כי במקביל לפתיחת השוק לתחרות, חשוב גם להעלות את שכר המינימום "בצורה מתונה" על מנת לדרבן יותר ויותר אנשים לצאת לעבודה. "הגדלת שכר המינימום אמנם יכולה ליצור אבטלה מסוימת, אך למרות זאת – היא מכניסה יותר ויותר אנשים לשוק העבודה. כשיש שכר מינימום ברמה טובה – יותר אנשים רוצים לצאת לעבוד.

"אני  בעד חוק שכר מינימום מכובד. מעבר לזה, השוק כבר קובע את תנאי השכר והתעסוקה. אנשים מתחילים בשכר מסוים, והמעסיק - אחרי תקופה מסוימת, יכול לתת להם העלאת שכר אם יראה שהם טובים. אני לא רואה מקרה שבאופן מלאכותי המעסיק ייתן שכר גבוה מראש".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker