בקומדי סנטרל צוחקים כל הדרך לבחירות בארה"ב - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בקומדי סנטרל צוחקים כל הדרך לבחירות בארה"ב

ערוץ טלוויזיה עם הומור בוטה ונועז השתלט על מערכת הבחירות בארה"ב, והצליח להביס את הרשתות הגדולות ולרתק אליו מאות אלפי צעירים אמריקאים

5תגובות

מי שעוקב אחר מערכת הבחירות לנשיאות בארה"ב מכיר היטב את ברק אובמה ומיט רומני. אבל עבור צעירים רבים בארה"ב, שתי הדמויות החשובות ביותר במוקדה של מערכת הבחירות הן בכלל ג'ון סטיוארט וסטיבן קולבר. בחודש שעבר הצליחו שני הקומיקאים, שמגישים את תוכניות הדגל של ערוץ הכבלים קומדי סנטרל, להביס את רשתות החדשות המסורתיות והרציניות עם הסיקור הסאטירי שלהם מוועידותיהן של שתי המפלגות הגדולות - במיוחד בקרב בני 18-34. בשבוע הראשון של ספטמבר, במשבצת השידור של 23:00-24:00, משכו תוכניותיהם של סטיוארט וקולבר בקומדי סנטרל 450 אלף צופים צעירים - 277 אלף מתוכם גברים - לעומת 329 אלף צופים בטווח גילים זה בפוקס ניוז, 158 אלף צופים ב-MSNBC ו-146 אלף צופים ב-CNN.

הנתונים האלה אינם מפתיעים: גברים צעירים הם קהל היעד העיקרי של קומדי סנטרל, שכערוץ כבלים יכול להרשות לעצמו הומור משולח רסן ולא תקין פוליטית. לכן יש מי שירימו גבה כשישמעו שבראש אימפריית ההומור הזו עומדת אשה. "כנראה שאנחנו יודעות משהו על גברים שהם לא יודעים", צוחקת מישל גיינלס, נשיאת קומדי סנטרל.

גיינלס יודעת מה היא עושה: 20 שנה לאחר הקמתו, קומדי סנטרל נמצא במגמת נסיקה. לא פחות מ-207 מיליון משקי בית ברחבי העולם צופים בערוץ, שגרסה מקומית שלו משודרת גם בישראל, והגידול בשיעור הצפייה ברשת ברחבי העולם הגיע השנה ל-36%.

"הומור הוא עסק רציני מאוד", היא אומרת. "צחוק הוא דבר שקשה מאוד ליצור. קשה יותר לגרום לאנשים לצחוק מאשר לבכות. בכל התכנים המשודרים בערוץ מושקעת מחשבה רבה. האתגר שלנו הוא להבין איזה הומור ידבר לקהל, וזה עניין מורכב מאוד. גם טעמו של הקהל משתנה, ואנחנו חייבים להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק".

יח"צ

ההחלטה להתמקד בגברים בני 18-34 מחושבת מאוד: לדברי כריסטיאן קורץ, ראש מחלקת המחקר של ויאקום אינטרנשיונל, החברה האם של הערוץ, גברים בגילים האלה נחשבים ל"דור המילניום" או "דור ה-Y" - הדור שנולד אחרי 1981, ובין שלל המאפיינים המיוחדים שלו, הוא גם נוטה להוציא הרבה מאוד כסף על מוצרי צריכה. כוח הקנייה של בני דור המילניום הוא 990 מיליארד דולר בשנה, ומעריכים כי הוא יגדל בעוד שנים אחדות ל-1.2 טריליון דולר.

קומדי סנטרל החל את דרכו בתחילת שנות ה-90, כערוץ ראשון מסוגו שהתמקד כולו בתוכניות קומיות. אחת ההצלחות הראשונות של הערוץ באמצע שנות ה-90 היתה "Politically Incorrect" (לא תקין פוליטית), תוכנית אירוח בת חצי שעה שהנחה הקומיקאי ביל מאהר. לאחר ארבע שנים מצליחות בקומדי סנטרל, רכשה אותה רשת ABC.

ההצלחה הגדולה באמת, שהביאה לעלייה חדה במספר הצופים של קומדי סנטרל בסוף שנות ה-90, היתה סדרת האנימציה "סאות' פארק" של מאט סטון וטריי פרקר, העוסקת בחבורת ילדים בעיירה בקולורדו. ב-15 השנים שבהן משודרת "סאות' פארק" היא שחטה הרבה פרות קדושות, והצליחה לזכות באהדה ובפרסים רבים - אך גם להרגיז הרבה אנשים. כך, למשל, באפריל 2010, לאחר שהוצגה באחד הפרקים דמותו של הנביא מוחמד בתוך בובה של דוב, קיבלו יוצרי "סאות' פארק" איומים על חייהם מצד גורמים מוסלמים, מה שהביא את קומדי סנטרל לצנזר חלק מהפרק הבא.

תוכנית דגל נוספת של קומדי סנטרל, שמשודרת מאז 2003, היא "רוסט" (Comedy Central Roast), שבה מתכנסים מיטב הקומיקאים לערב של עלבונות ובדיחות - גסות ברובן - על חשבונו של כוכב או ידוען. בחבורת הנצלים היו בעבר צ'רלי שין, ויליאם שאטנר ודונלד טראמפ, והאחרונה בהם היתה רוזאן בר. בין הצולים היה גם בעלה לשעבר, טום ארנולד, שלא התבייש לספר: "לרוזי היה קעקוע 'רכוש של טום ארנולד' על הירך, מה שהפך אותי לבעל הנכסים הרביעי בגודלו בקליפורניה".

מי שזוכה כיום להצלחה גדולה ונתפש כדור ההמשך של קומדי סנטרל הוא הקומיקאי דניאל טוש, שתוכניתו Tosh.0 מקרינה קטעי וידאו מהרשת ומשדרת להם פרשנויות משעשעות. התוכנית היתה אמורה להיות בת עשרה פרקים בלבד, אך עד מהרה זכתה להצלחה מסחררת, במיוחד בקרב גברים בני 18-34, וכיום משודרת עונתה הרביעית. גם טוש לא חושש לספר בדיחות גסות ולא תקינות פוליטית, מה שסיבך אותו לא פעם. הוא ממשיך לצבור צופים נאמנים, ותוכניתו היתה בשנה שעברה הנצפית ביותר בערוץ, עם ממוצע של 3.7 מיליון צופים.

קומדי סנטרל ספגה לא אחת ביקורות מצד שמרנים וארגוני הורים, שהאשימו אותה בכך שהיא מעבירה לבני נוער ולצעירים תכנים גסים מדי. ברנט בוזל, מייסד מועצת ההורים בטלוויזיה (PTC), כינה את הערוץ "לא מצחיק" וטען כי הוא "הצליח להגיע למעמדו למרות, ואולי בעצם בגלל, חוסר הכישרון הקומי של הרשת".

קורץ מודה כי ההומור בערוץ נעשה יותר ויותר בוטה, פחות ופחות פוליטיקלי קורקט. "דור המילניום דוחף ושובר את הגבולות, וחלק מזה כולל ביטויים שנחשבים גסים. הגישה שלנו היא שאם זה לא בא מרוע לב - זה בסדר, ואם אתה משתמש בלשון בוטה, זה צריך להיות לכל הפחות מצחיק". "אנחנו מנסים לא לפגוע", אומרת גיינלס. "הכל נעשה באווירה טובה".

קהל היעד: גברים צעירים

מקור המכיר היטב את המתרחש בקומדי סנטרל אומר כי במרבית רשתות הטלוויזיה עובדים על תוכניות שבלוניות, המחקות את התוכנית המצליחה של הרשת המתחרה. קומדי סנטרל דומה מבחינה זו ל-HBO, בכך שהיא לוקחת סיכונים. NBC, לדוגמה, לא היתה משבצת את שרה סילברמן בלוח השידורים שלה. בקומדי סנטרל זה קרה (אם כי ההצלחה לא היתה גדולה).

לקומדי סנטרל ולוויאקום יש צוות מחקר המונה יותר מ-400 איש בכל העולם. "התוכניות שלנו נוצרות לאחר תקופת מחקר ארוכה", אומר קורץ. "אנחנו רוצים להבין מי צופה בנו, מה הטעם שלו, למה צופים בנו ואיך נוכל לשמור על הצופים. אנחנו רוצים להבין את החיים של הקהל שלנו. מה שהיה נכון לפני 20 שנה שונה ממה שקורה היום. אנחנו מנתחים את המצב באופן יסודי, ועל בסיס זה מקבלים החלטות".

במשך שנים טענו שנשים קונות יותר מגברים. אז למה אתם מכוונים לגברים?

"חל שינוי בהרגלי הקנייה של גברים, וראוי להפנות אליהם את תשומת הלב. מבחינה היסטורית, גברים היו מעורבים בהחלטות הגדולות של רכישת בית או מכונית. כיום זה משתנה: רבים מהגברים מתחתנים בגיל מאוחר, והם קונים בדיוק כמו נשים. הם מוציאים יותר על מוצרי יוקרה, בניגוד לדוד הבייבי-בום, שחסכו יותר ואם קנו - זה היה בשביל הבית. הגבר של דור המילניום רוצה לקנות לעצמו מוצרי יוקרה".

מה ההבדל בין ההומור שמבדר גברים צעירים לזה שמדבר לנשים צעירות?

קורץ: "ההומור הגברי הוא טיפשי (silly) יותר. נשים חברתיות יותר, וההומור שלהן יותר אינטליגנטי. אבל זה לא אומר שאין חוכמה בהומור הטיפשי".

הטענה הזו מגובה בנתונים: על פי סקר של חברת נילסן, שפורסם ב"ניו יורק טיימס", 63% מהגברים האמריקאים הצעירים מעדיפים להיתקע במעלית עם קומיקאי כמו ג'ון סטיוארט, ורק 15% רוצים להיתקע עם כוכב הפוטבול אלי מנינג. 88% מהנשאלים אמרו שהומור קריטי להגדרה העצמית שלהם, 74% אמרו שאנשים מצחיקים הם פופולריים יותר ו-58% אמרו שהם שולחים סרטי וידאו מקוונים מצחיקים כדי להרשים אנשים.

ההומור שאתם משדרים אמריקאי מאוד. איך אתה מסביר את העובדה שההומור הזה מדבר לכל כך הרבה אנשים ברחבי העולם?

"זה לא דבר חדש שהומור אמריקאי מצליח ברחבי העולם, יותר מההומור הבריטי למשל. אבל בשנים האחרונות, עם התחזקות האינטרנט וההצלחה של יוטיוב, ההומור נהפך ליותר ויותר אוניברסלי. כיום קל הרבה יותר להבין בדיחות שהיו פעם אמריקאיות מאוד ומחוברות לתרבות המקומית. אנחנו כל הזמן מנסים ליצור סיטקום בינלאומי שיחצה תרבויות ויעבוד בכל העולם, אבל זה עדיין לא קרה".

האם האינטרנט יהרוג את העסק שלכם? ביוטיוב עולים קטעי הומור רבים. סטנד-אפיסטים מוציאים תוכניות שלהם רק לאינטרנט ועוקפים אתכם ואת תחנות הטלוויזיה היריבות.

"אני לא חושב שזה הולך לקרות. כמובן שאמנים ואנשים מן השורה מעלים קטעים מצחיקים לאינטרנט וזה דבר מבורך, אבל האמנים עדיין זקוקים לפלטפורמה טלוויזיונית כדי להגיע לקהל רחב. השימוש באינטרנט יהיה לדברים ספציפיים וקטנים יותר. אנחנו מאמינים שהטלוויזיה לא תאבד את מקומה. החוכמה היא לדעת לשלב בין שני המדיומים, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים כיום. אם אתה רוצה לצרוך אותנו בטלוויזיה, בבקשה. אם אתה רוצה לצרוך אותנו דרך המחשב, האייפד או האייפון - לך על זה. בחר במה שאתה רוצה כל עוד אתה בוחר בנו".

מחזירים את השפיות

האתגר הגדול העומד בפני גיינלס הוא שני הכוכבים של הרשת - סטיוארט וקולבר. ביולי הוארכו חוזיהם של השניים: החוזה של קולבר הוארך עד סוף 2014, ואילו סטיוארט חתום בקומדי סנטרל עד אמצע 2015. "לסטיוארט ולקולבר יש תוכנית שבה הם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם. זה כיף בלתי רגיל עבורם", אומר מקור בתעשייה.

"דיילי שואו", שנוצרה כפרודיה על מהדורות חדשות, עלתה לאוויר ב-1996, בציפייה כי תחליף את תוכניתו של מאהר. התוכנית שודרה בתחילה בהגשתו של קרייג קילבורן, אך רק לאחר שב-1999 החליף אותו ג'ון סטיוארט נהפכה התוכנית לפוליטית יותר - ומצליחה יותר. כמה מ"כתבי" התוכנית נהפכו עם הזמן לכוכבים, כמו סטיב קארל וסטיבן קולבר, שקיבל תוכנית משלו, "קולבר ריפורט", ב-2005.

ב-2010 נבחר סטיוארט במפתיע לאדם המשפיע ביותר על האומה האמריקאית בסקר שערך המגזין "AskMen" בקרב יותר מחצי מיליון אמריקאים - יותר מהנשיא אובמה. מחקר שערך מכון פיו (Pew) בארה"ב מצא כי 30% מהצעירים בני 18-29 רואים את תוכניותיהם של השניים כמקור מידע חדשותי, שמחליף את מהדורות החדשות המסורתיות.

באוקטובר 2010, לקראת הבחירות לקונגרס בארה"ב, סחפו אחריהם סטיוארט וקולבר קרוב לרבע מיליון בני אדם ל"עצרת למען החזרת השפיות ו/או הפחד" שערכו בוושינגטון. העצרת כללה הופעות של קומיקאים ואמנים שקראו ל"השבת השכל הישר בארה"ב לקראת הבחירות", והיתה פרודיה על עצרת שערך שדר פוקס ניוז גלן בק.

סיקור הבחירות הוא מסורת של סטיוארט וקולבר מאז 2000, אז החלה "דיילי שואו" בספיישל תוכניות שנקרא "2000 Indecision", כפרודיה על סיקור הבחירות ב-MSNBC תחת הכותרת "2000 Decision". השנה פתחה הרשת בסדרת "2012 Indecision". הפרסומות לקידום הספיישלים תקפו את רשתות החדשות CNN ופוקס ניוז, מתחרותיה של קומדי סנטרל כביכול, בטענה כי "אי אפשר לסמוך עליהן". "אם פוקס כל כך אמריקאית, מדוע היא שייכת לאוסטרלי? האם האמריקאים יכולים להרשות לעצמם לסמוך על רשת שמוביל יליד מושבת אסירים בריטית?", התלוצצה הפרסומת על חשבונו של רופרט מרדוק, הבעלים של פוקס ניוז.

בשבועות האחרונים חגגו סטיוארט וקולבר עם הוועידות של המפלגות הגדולות. על "נאום הכיסא הריק" של קלינט איסטווד, שאותו כינה בציניות "מגניב" ו"מדהים", אמר סטיוארט כי בניו יורק לא נדיר לראות אדם מבוגר צועק על חפצים דוממים, אך בדרך כלל הדבר לא קורה על הבמה בוועידה פוליטית. גם לדמוקרטים לעג סטיוארט, כשהראה כיצד ההישג העיקרי שהדגישו בנאומיהם בוועידה היה חיסולו של אוסמה בן לאדן.

בשנים האחרונות יצא סטיוארט רבות נגד המפלגה הרפובליקאית וסימן את פוקס ניוז כמטרה שלו, שלה הוא לועג בכל הזדמנות. לא פעם הוא תוקף את מגישי ופרשני הערוץ, המעוותים לטענתו את מדיניות אובמה כדי לקדם אג'נדה שמרנית. אחד מהם הוא ביל אוריילי, מנחה "אוריילי פקטור", שעמו צפוי סטיוארט להתנצח בעימות שישודר באינטרנט ב-6 באוקטובר. "זה יהיה לילה בלתי נשכח", אמר אוריילי כשהודיע על העימות בתוכניתו, "לפחות עבור סטיוארט ו-18 הכותבים שלו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#