הפרנויה של העושר - מי הרג אותם?

אפילו לעשירים לא מובטח מוות בשיבה טובה; כסף גורם למחזיקים בו - ולאנשים שסביבם - לעשות דברים משונים ■ מה בדיוק התרחש שם ברגעיהם האחרונים של אדמונד ספרא, מיקי אלבין, עמירם ניר ואחרים? כנראה שלעולם לא נדע

אשר שכטר
אשר שכטר

לפעמים נסיבות המוות הן לא החלק המוזר, אלא רק האירוניה בעיתוי שבו התרחשו. התעשיין האגדי צ'רלס שוואב, למשל, התעשר לאחר שהפך את בית לחם סטיל לאחת מיצרניות הפלדה הגדולות בעולם. הוא נודע לשמצה בחייו הראוותניים, שכללו הימורים, מסיבות ויחסי מין מחוץ לנישואים, לפני שאיבד את שארית הונו בקריסת הבורסה ב-1929. שוואב מת ב-1939 כשהוא חסר כל ובחובות עצומים, בדירה קטנה, לאחר שאיבד את ריברסייד, אחוזת הפאר שבנה לעצמו בניו יורק. האירוניה היא שלו היה חי עוד שלוש שנים, היה כנראה מצליח לשחזר את הונו, הודות לביקוש העצום לפלדה בעקבות הכניסה של ארה"ב למלחמת העולם השנייה. ככה זה: לפעמים, גם ההבדל בין מוות מוצלח למוות משונה הוא עניין של עיתוי.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker