כך מתנהל מזרחי טפחות: 14 דירקטורים שותקים ומנכ"ל אחד קובע - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך מתנהל מזרחי טפחות: 14 דירקטורים שותקים ומנכ"ל אחד קובע

אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, יוצא נגד הדירקטור אברהם (בייגה) שוחט בטענה שהוא עושה קומבינות ■ שוחט תוקף בחזרה את המנכ"ל, שפועל לטענתו משיקולים זרים ■ היו"ר יעקב פרי מאיים לבדוק את הדירקטורים בפוליגרף, ובעלי השליטה, האחים למשפחת עופר, בכלל עסוקים בסכסוך פנימי

67תגובות

שני השבוע, משרדי בנק מזרחי טפחות במגדלי אביב ברמת גן. חבורה נכבדת של אנשים בגיל העמידה, לבושים במיטב החליפות, נכנסת לישיבת דירקטוריון. הישיבות האלה נינוחות בדרך כלל, אבל הפעם אפשר היה לחתוך את המתח בסכין לאחר שבועיים של פרסומים שליליים על הסכסוכים בצמרת הבנק. הדרישה התקדימית של היו"ר, ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי, לבצע בדיקת פוליגרף לנוכחים במטרה למצוא את מדליף המסמך לעיתונות ירדה מהפרק בעקבות דרישת בנק ישראל, דקות לפני תחילת הישיבה. אבל מי שנכח שם הבין שזה לא מה שימנע את הפיצוץ.

ואכן, הפיצוץ הגיע מהמקום הצפוי. הדירקטור אברהם (בייגה) שוחט - ששבועיים קודם לכן ספג ביקורת חריפה במכתב ששלח אליו מנכ"ל הבנק אלי יונס והודלף לתקשורת, ובו נטען כי שוחט ודירקטור נוסף עושים קומבינות כדי שיוכלו להישאר בכפל תפקידים בעייתי כדירקטורים בבנק ובקבוצת קרסו, לקוחה פוטנציאלית של הבנק - תקף חזיתית את יונס. המכתב עורר סערה במערכת הבנקאית, לא רק משום שמנכ"ל לא אמור לבקר את הדירקטורים שאליהם הוא כפוף, אלא גם בשל זהות המעורבים הבכירים והמפורסמים. אנשים שנכחו בישיבה מעידים שחילופי הצעקות בין יונס לשוחט, שנמשכו דקות ארוכות, בהחלט לא הלמו את המעמד. "במשך עשרות שנים במגזר הציבורי בניתי את המוניטין שלי בעמל רב. לא אתן לך להרוס אותו", הטיח שוחט הפגוע ביונס.

לצד פרשת יונס-שוחט, ממשיכה להעיב על מזרחי טפחות פרשת סכסוך השליטה בין שניים מבעלי הבנק - דורון עופר ואחותו ליאורה, שפרצה לאחר מות אביהם יולי בשנה שעברה. השבוע סירב דירקטוריון הבנק לאשר חברות בדירקטוריון לדורון עופר, בנימוק הרשמי שחלף המועד להגשת מועמדות. ואולם מעבר לנימוק זה, הדירקטוריון ביקש ככל הנראה למנוע את גלישת הסכסוך המשפטי לתוך ישיבות הדירקטוריון. שני האחים מצויים בסכסוך חריף לאחר שיולי החליט להוריש את מלוא אחזקותיו בעופר השקעות - 36.6% - לבתו ליאורה, ובכך קבע שבנו לא יוכל להיות הגורם הדומיננטי בעסקים המשפחתיים. לדורון עופר 15% בלבד בחברה, ולבן דודם אייל עופר 33% נוספים. כך, ליאורה עופר נשארה על הנייר בעלת 51% מהחברה.

בעקבות החלטת הדירקטוריון צפוי דורון עופר לפנות לערכאות משפטיות, תוך שבמקביל כבר מתנהל סכסוך משפטי חריף הנוגע לירושת נכסיו של יולי עופר. בינתיים מוחזקים נכסים אלה בנאמנות על ידי עורכי דין, עד שבית המשפט יכריע בתיק. הסכסוך עלול להשפיע גם על שליטת המשפחה בבנק: המפקח על הבנקים דורש מקבוצת עופר להגדיל את הונה העצמי כתנאי להמשך השליטה בבנק, משום שהקבוצה ממונפת בצורה גבוהה, דבר המהווה סיכון לגוף שמחזיק בבנק. כדי לעשות זאת, נדרשת הקבוצה להעביר את חברת הקניונים מליסרון, שבה היא שולטת, לחברה נפרדת. למהלך זה מתנגד דורון עופר, ולפי טענות של מקורבים לאחותו, הדבר לא נובע מסיבות ענייניות אלא מהסכסוך המשפחתי.

איליה מלניקוב ואייל טואג

השבוע נשמעו בשוק ההון הערכות כי הסכסוך המשפטי הזה משליך גם על פרשת יונס-שוחט. "זו אולי מקריות בלבד, אבל קשה שלא להבחין בכך שתיבת הפנדורה הזו נפתחה אחרי שהתחיל סכסוך הירושה", אומר בכיר במערכת הבנקאית. "גם אם אין שום קשר בין הדברים, ברור שהסיפור של יונס ושוחט מופיע בתקופה לא טובה, כשאיש לא יודע כיצד ישפיע הסכסוך המשפחתי הזה על הבנק".

מזרחי טפחות לא מורגל בשערוריות מסוג זה. בשנים האחרונות, מלבד ביקורת על שכרו הגבוה של המנכ"ל אלי יונס, שמאז כניסתו לתפקיד ב-2004 גרף כ-200 מיליון שקל בחבילת השכר שלו, זכה הבנק בעיקר לסיקור חיובי בתקשורת לעומת שני הבנקים הגדולים - לאומי ופועלים - בשל הצלחתו של יונס. מאז תחילת כהונתו עלתה מניית הבנק ב-154%, לעומת מדד הבנקים שעלה ב-38%. חלק מההצלחה אמנם מיוחס לעלייה החדה בלקיחת משכנתאות, תחום שבו שולט הבנק בשל המיזוג עם בנק המשכנתאות טפחות, אבל זה רק חלק מהתמונה.

הבנק מציג כיום את שיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר במערכת הבנקאית בקצב גיוס הלקוחות, הפיקדונות והאשראי כאחד. כיום הוא הרווחי ביותר מבין כל הבנקים, וברבעון השני של השנה הציג שיעור תשואה על ההון של 15.4%. לפי בנק ישראל, מבין חמשת הבנקים הגדולים, למזרחי טפחות יחס התשואה לסיכון הטוב במערכת. הציבור הרחב מכיר את הבנק בעיקר דרך הפרסומות בכיכובו של דביר בנדק, שהן חלק ממאמץ שיווקי אגרסיבי בשנים האחרונות להציב את הבנק בשורה אחת עם שני הבנקים הגדולים. הבנק עדיין לא הגיע לשם, אך מספר הלקוחות הפרטיים בהחלט גדל. לכן מקווים בבנק שזהו משבר חולף, שלא ישפיע על המשך קצב הצמיחה.

המכתב שזיעזע את הבנק

המשבר עם שוחט התחיל לפני שבועיים. בתחילת החודש הודיע שוחט למחלקה המשפטית של הבנק על כוונתו לפרוש מחברותו בדירקטוריון הבנק, לאחר שקיבל מסר מדירקטור אחר בבנק, עו"ד צבי אפרת, שהעביר אותו בשם אייל עופר. ימים ספורים לאחר מכן שלח יונס מכתב חריף לשוחט, שגרם לזעזוע בבנק - ובמערכת הבנקאית בכלל. במכתב, ששלח יונס לשוחט ולדירקטור אחר, דב מישור, לשעבר מנכ"ל משרד התמ"ת, הוא קרא לשני הדירקטורים להתפטר מהבנק או מתפקידיהם כדירקטורים בקבוצת קרסו, לאור ניגוד העניינים בין שני התפקידים. יונס טען כי עקב ניגוד עניינים זה בוטלו ישיבות שהיו אמורות לאשר עסקות בין מזרחי טפחות לבין קרסו, כשלא היה הרוב הנדרש בוועדת הביקורת של הדירקטוריון לאישור העסקה, שאינו נגוע בניגוד עניינים. מלבד מישור ושוחט גם דירקטור נוסף, יוסי שחק, היה מצוי בניגוד עניינים בשל קרבתו לקבוצת קרסו (שחק משמש כיועץ לקבוצה ומקורב מאוד למשפחה).

במכתב האשים יונס את שוחט ומישור בכך שהם משביתים כבר שנה את עבודת ועדת הביקורת, שאמורה לאשר עסקה עם קרסו. "האם באמת אתם מעלים על דעתכם שלקוח איכותי, שבקשתו אינה נדונה, יישב על עכוזו בנימוס וימתין לו לדירקטוריון שיתפנה לענייניו... אכן התנהלות תקינה להפליא", כתב יונס בהמשך להאשמת מישור ושוחט בקומבינות, וטען כי התנהלותם גורמת נזקים לעסקי הבנק.

המכתב פתח מחול שדים תקשורתי. לאחר מכן, בישיבת הדירקטוריון שבה מסר שוחט הודעה פורמלית לחברי הדירקטוריון בדבר כוונתו להסיר את שמו מרשימת המועמדים לכהונת דירקטורים בבנק, הוא הזכיר את התנגדותו לשדרוג השכר המשמעותי של הסמנכ"לים, מהלך שביקש יונס להעביר בדירקטוריון ועשוי היה להשפיע גם על השכר של יונס עצמו בהמשך הדרך. לאור החלטתו של שוחט לשאת נאום בדבר התנגדותו לתוכנית התגמול לסמנכ"לים במקביל להודעת הפרישה שלו, היו דירקטורים שפירשו את הדברים כך ששוחט למעשה קיבל איתות על כוונת הבעלים שלא לתמוך במינויו מחדש לאור התנגדותו לתוכנית התגמול לסמנכ"לים.

"הצעת המנכ"ל לגבי תוכנית השכר לסמנכ"לים לא מידתית, גרועה, ותפגע בדימוי של הבנק ובמערכת הפנימית של הבנק. עוד במארס, כשקיבלנו את תוכנית ההנהלה, נדהמתי. היה לי קשה לראות שמוצעת לסמנכ"לים תוספת של עשרות אחוזים העלאה בשכר, בעוד שהמנכ"ל התגאה בפנינו שתוספות השכר לכלל העובדים בבנק הן מהנמוכות במגזר הבנקאי - ומסתכמות ריאלית ב-1%", אמר שוחט בישיבה וביקש מחבריו כי "בבואכם לטפל בעניין, תתייחסו לנושא בהתאם לדברים שהבעתי כאן". דובר מטעם אייל עופר הבהיר כי אין קשר בין התנגדות שוחט לתוכנית התגמול להחלטתו שלא לחדש את כהונתו של שוחט.

עופר וקנין

אתמול התייצב יונס במשרדי המפקח על הבנקים במטה בנק ישראל בתל אביב, שם מסר את גרסתו בנוגע לפרשה. בשבועיים הבאים אמורים להתייצב שאר הדירקטורים לבירור בבנק ישראל, המבקש לבחון את הממשל התאגידי של הבנק.

למרות כל הפרסומים של השבועיים האחרונים, עדיין לא ידועה הסיבה האמיתית שבגינה ביקש אייל עופר משוחט לעזוב את הבנק. דובר מטעם אייל עופר מסר שלא מדובר בהדחה אלא ברענון לאחר שתי קדנציות. אבל גורמים אחרים בבנק מתעקשים שיש סיבה אחרת, מהותית יותר, שתיחשף בבוא העת. מה שברור הוא שהפרשה כולה מטלטלת את הבנק.

ב-15 באוגוסט, היום שבו הודלף המכתב של יונס אל שוחט, פירסם הבנק דיווח מיוחד בסוף היום, שכלל שורה של תיקונים לגבי כהונות נוספות של דירקטורים של הבנק בחברות אחרות, שעדיין נמשכות, או שנפסקו רק באחרונה, כתיקונים לפרטים שפורסמו בדו"ח השנתי ל-2011 שפורסם במארס. הודעה מסוג זו היתה הראשונה מאז שפורסם הדו"ח, בעוד שבתקופה המקבילה אשתקד לא פורסמה הודעה דומה. גורמים המקורבים להנהלת הבנק מסרו שאין קשר בין הדברים, ושההודעה הוכנה מראש.

בדיקה פשוטה מראה שלא רק שוחט ומישור כיהנו בכפל תפקידים - כמעט כל דירקטור בבנק משמש במקביל גם כדירקטור בתאגיד ריאלי אחר, בהם גם כאלה שיש להם עסקים עם הבנק. כך לדוגמה, סבינה בירן היא דירקטורית גם בשופרסל מקבוצת אי.די.בי ואבי זיגלמן הוא דירקטור גם בכלל ביוטכנולוגיות, בגינדי השקעות ובתפרון. שניהם, אגב, דירקטורים חיצוניים.

פרי, המכהן ב-60% משרה, כיהן במהלך השנים כדירקטור ויו"ר בשורה של חברות אחרות. העיסוק העיקרי השני שלו הוא יו"ר חברת מגל. בשנים האחרונות נקלעה החברה לקשיים שמהם התאוששה רק בשנה האחרונה. בתקופתה הקשה, החלו פועלים ולאומי לשאול את בכירי החברה למצבה. בנק אגוד אף קיצץ ב-20% באשראי שניתן לחברה. מזרחי טפחות, לעומת זאת, לא צימצם את מסגרות האשראי. לפרי אושר לפני חודש מענק של 1.1 מיליון שקל על ביצועי הבנק ב-2011.

הפרטים שנחשפו באחרונה, שמהם אפשר להסיק שפרי הוא בעצם יו"ר חלש ולא דומיננטי, גרמו ליותר מהרמת גבות, גם בנוגע לאישור שכרו. "אם פרי הוא יו"ר בובה ויונס הוא גם היו"ר בפועל, אז למה לתת לפרי מענק כזה?", תוהה בכיר בשוק ההון.

הפרשה מעלה תהיות לא רק בנוגע לתפקודו של פרי כמי שהיה אמור לפתור בעצמו את הבעיה בנוגע לשני הדירקטורים, אלא גם לשאר חברי הדירקטוריון. דירקטוריון הבנק מונה 14 חברים, אנשים בכירים ובעלי ניסיון, חלקם בכירים לשעבר במגזר הציבורי. בירן היתה בעבר מנכ"לית ישראייר; דב מישור היה מנכ"ל משרד התמ"ת; אבי זיגלמן, דירקטור חיצוני נוסף, הוא רואה חשבון ותיק ומוערך; גדעון סיטרמן, המזוהה עם הליכוד, היה בעבר מנכ"ל משרד התחבורה ומשמש כיום כיו"ר הנהלת נמל אשדוד.

גם הדירקטורים מטעם בעלי המניות הם אנשים שמחזיקים בעמדה חזקה: מטעם משפחת עופר, עו"ד צבי אפרת הוא בכיר במשרד גורניצקי; משה וידמן, החבר בחברות רבות של המשפחה, היה בעבר סגן החשב הכללי תחת החשב הכללי איתן רף; לפני שהיה דירקטור במזרחי טפחות, היה דירקטור בבנק לאומי בזמן שרף היה יו"ר; וידמן ויונס עבדו שניהם אצל החשב הכללי בתקופת רף כחשב, ומיודדים גם כיום; יוני קפלן, דירקטור מטעם ורטהיים, היה בעבר נציב מס הכנסה.

השבוע לא הסכים אף אחד מהם להתבטא לייחוס על מה שמתחולל בבנק, ורוב האנשים שאליהם פנינו סירבו לדבר. בהקשר זה יש להזכיר את העובדה הידועה שהבנק מתנהל בזכות פיקדונות של כלל הציבור, מעבר לעובדה ש-52% מהמניות נמצאים בידי הציבור, כך שהצורך בדין וחשבון ציבורי ברור.

לדברי בכיר במשק, בעצמו דירקטור לשעבר באחד הבנקים הגדולים, שתיקה זו צורמת לאור המהומה של פרשת יונס-שוחט. "בפרשה הזו עולות כל הלקונות שמראות איך דירקטוריון הוא למעשה כלום. דווקא הדירקטורים שם מאוד רציניים, גם הממונים וגם הדח"צים. את זליגמן אני מכיר הרבה שנים, הוא רואה חשבון ותיק ומוערך, איש מקצוע מדרגה ראשונה. איך הוא לא מדבר? מה זה השקט הזה?" זיגלמן סירב להגיב לדברים.

הבעייתיות בעבודת הדירקטוריון עלתה גם בטיוטת דו"ח שנוסחה בבנק ישראל בינואר 2010 ונחשפה השבוע ב-TheMarker. בטיוטה, שנשלחה לבכירי הבנק, הופיעו ממצאים בעייתיים בכל הנוגע לממשל תאגידי וליחסים בין מנכ"ל ליו"ר. צוין בה כי מעיון בפרוטוקולים של הבנק "עולות דוגמאות שבהן הדירקטוריון מאפשר למנכ"ל להתערב בנושאים הקשורים לניהול הדירקטוריון במקומו של יו"ר הדירקטוריון". הדוגמאות שצוינו, מלבד ענייני ניהול שוטף, נגעו למדיניות אשראי בענף הנדל"ן, שדרוג הביקורת הפנימית ורגולציה. "ראוי כי כל חברי הדירקטוריון על חלקיו השונים יהיו שותפים להחלטות השונות ולא יהוו ‘חותמת גומי' להחלטות שנקבעו מראש", נכתב.

בטיוטה נחשפו גם פרטים על מעורבותו של יונס בנוגע לעניינים אישיים הקשורים לדירקטורים. כך לדוגמה, ב-2007 התפטר מהבנק הדירקטור החיצוני רו"ח יעקב שטיינמץ, לאחר שמשרדו קיבל תשלום עבור עבודת ביקורת שביצע עבור הבנק, דבר שיש בו משום חשש לניגוד עניינים. לפי ממצאי בנק ישראל מ-2010, יונס התערב בכתיבת נוסח ההתפטרות של שטיינמץ (שטיינמץ סירב להגיב על הדברים). נוסף על כך, יונס הביע דעה על מקצועיות המינוי של זיגלמן כדירקטור חיצוני (שעדיין מכהן כדירקטור בבנק), "חרף עיסוקיו הרבים ושאלת ניגודי העניינים", כפי שנכתב בטיוטה.

בפברואר 2011, שנה לאחר הגשת הטיוטה ולאחר התכתבויות בין צמרת מזרחי טפחות לבנק ישראל, סיכם המפקח על הבנקים במכתב מרוכך, כי "אנו למדים שהדירקטוריון הפנים את התובנות הפיקוחיות שעלו בכלל התהליכים שקוימו במסגרת הליך הביקורת ובמסגרת הליכים נוספים". על עצם העובדה שהוצא מכתב, ולא דו"ח סופי, הסתמכו השבוע בכירים בבנק כדי להפחית בחומרת הממצאים.

ואולם פרשת יונס-שוחט מראה כי כנראה שבנק ישראל טעה אז. גורמים המכירים את מזרחי טפחות היטב יודעים לספר שבמשך שנים, כמעט מיומו הראשון בתפקיד, יונס הוא האיש שעל פיו יישק דבר בבנק, ושלמעשה הדירקטוריון לא היה מסוגל לנהל אותו. אחד הדירקטורים בבנק טען השבוע שהסיבה למכתב החריף ששלח יונס, על אף שכבר היה ידוע כי הוא עוזב את הבנק, היא הרצון להראות שיש ביכולתו לשלוח מכתב שכזה לשר אוצר לשעבר, דבר שיבסס עוד יותר את כוחו.

 

"הם ירדו מהפסים"

 

יונס, כך מראים כל הסימנים, עלול להיות אחד משני המפסידים הגדולים ביותר של פרשה זו. המפסיד השני הוא כמובן פרי, שרבים מעריכים כי הוא צפוי לשלם בכיסאו, שכן אחרי הבדיקה מ-2010 קשה להאמין שבנק ישראל ייתן לו סיכוי נוסף. מלבד הביקורת על שכרו הגבוה, זכה יונס עד כה לפרגון על ביצועיו בבנק. ואולם ההשתלחות שלו בשני הדירקטורים מפנה זרקור לפן בעייתי שלו כמנהל - בעיית יחסי האנוש שלו, הידועה לכל מי שמכיר את האיש ואת סגנונו, אך עד כה לא זכתה לתשומת לב מיוחדת מחוץ לבנק. לא מעט גורמים בשוק ההון סבורים שבמכתב החריף שהוציא לשוחט חצה יונס קו אדום, ובכך פגע גם בעצמו. גם אם יונס הוא מנכ"ל מוצלח מאוד, אומרים אותם גורמים, הוא חייב לאפשר לדירקטוריון לפקח עליו באופן יעיל, מפני שגם הוא עלול לטעות יום אחד.

לדברי בכיר בשוק ההון ודירקטור לשעבר באחד הבנקים הגדולים, אם יונס ראה שיו"ר הדירקטוריון אינו פועל בעניין עסקת קרסו, הוא היה יכול למצוא נתיבי פעולה אחרים. "הוא היה צריך ללכת עם זה לבעלי השליטה בבנק או ישירות לבנק ישראל. זו סיטואציה עדינה מאוד. מה אנשים יכולים ללמוד מהתנהגות כוחנית כזו? אני רק מקווה שהפרשה הזו תגרום לתיקון הליקויים הרבים שיש בתחום ממשל תאגידי בבנקים. תראה לאן זה הגיע - יו"ר שרוצה לשלוח דירקטורים לבדיקת פוליגרף. הם ממש ירדו מהפסים".

לדברי גורם אחר, המכיר היטב את שני הצדדים ועוסק רבות בממשל תאגידי, הצלחתו של יונס מקשה על הדירקטוריון לפקח עליו. "יונס עמד בכל הציפיות של בעלי המניות, מעל ומעבר, אבל הוא איש חזק מאוד שקשה ובעצם כמעט בלתי אפשרי לנהל אותו, בוודאי כשדירקטורים לא ששים להתעמת על כל דבר. מנכ"ל כמו יונס הוא חלום עבור כל דירקטור, אבל דווקא ההצלחה שלו יוצרת בעיה של ממשל תאגידי בגלל הכוח הרב שהוא צובר".

להגנתו של יונס אפשר לומר שהוא נאלץ לפעול בתוך ואקום. אם פרי לא הצליח במשך שנה להעמיד את שני הדירקטורים של הבנק במקומם, אזי מנכ"ל הבנק עשה זאת במקומו, לטובת הבנק.

יונס, חשב כללי לשעבר ובעל הבנה בנקאית מעמיקה, הגיע למזרחי טפחות לאחר קדנציה קצרה אך מלאת זעזועים בבנק הפועלים. שם, לצד שינויים חשובים שהוביל, היה אחראי גם לפיטורי 900 עובדים, דבר שעורר עליו ביקורת רבה. פרשה זאת, לצד חיכוכים עם היו"ר הדומיננטי שלמה נחמה, הביאה להתפטרותו באפריל 2003 מהבנק. כעבור שנה עבר לבנק מזרחי. כשהגיע לבנק, שבראשו עמד פרי כבר אז, כינו עובדי הבנק את יונס "הגרזן", מחשש שהוא ישית גם עליהם את עול הפיטורים. פיטורים אלה אכן יצאו לפועל, אבל בממדים מצומצמים יותר ממה שאפשר היה לצפות.

במהלך השנים הצליח יונס להראות קבלות של הצלחה לבעלי המניות - קבוצת עופר ומוזי ורטהיים - מבלי לגרום לזעזועים גדולים בקרב העובדים. ואולם ככל שבבנק אהבו את יונס כבנקאי מקצועי, כך התרבו שלל התיאורים הלא מחמיאים על אישיותו של יונס: אגרסיבי, כוחני, קשוח, שתלטן, בעל יחס נוקשה הן כלפי הממונים עליו והן כלפי הכפופים אליו.

בכירה במערכת הבנקאית, שעבדה עם יונס בעבר, סבורה שבעיית יחסי האנוש של יונס פוגעת בו כמנהל. "יונס הוא אדם חכם מאוד, עם יכולת ניתוח אדירה. אבל אם מישהו אומר איזושהי שטות בישיבה, הוא מסוגל להתנפל עליו ולנזוף בו קשות בפני כולם. במשך השנים הוא האמין שהוא האורקל של הבנקאות והתחיל להתנהג בהתאם".

יונס רגיש מאוד לפרסומים בתקשורת, על אף שהוא מיומן מאוד בהתנהלות מולה. מבחינתו, התקשורת מתחה עליו יותר מדי ביקורת בכל הנוגע לשכרו, כולל הצמדת תמונתו באופן אוטומטי לידיעה כללית על מקבלי שכר גבוה. כשמקלידים "אלי יונס" בגוגל המלה המשלימה שעולה מיד היא "שכר" או "משכורת". רגישות היתר של סוגיה זו אצל יונס יכולה אולי להסביר את עודף האמוציות בינו לבין שוחט, שהיתה לו ביקורת על סוגיית השכר בבנק, כולל שכרו של יונס.

לדברי אותה בכירה, הביקורת על שכרו הגבוה של יונס מוצדקת בבסיסה. "הוא עובד קשה מאוד ומצעיד את הבנק להישגים. אבל ברגע שזה מגיע לתנאיו האישיים - אני לא בטוחה שיש לו מעצורים". לטענתה, ליונס נוח מאוד לפעול כמנכ"ל עם יו"ר כמו פרי: מצד אחד אדם ייצוגי ומוכר מאוד, שהיה ראש שב"כ ומנכ"ל חברה סלולרית גדולה. מצד שני, הוא לא מבין במערכת הבנקאית, בטח לא לעומת ההבנה המעמיקה של יונס.

להערכות בכירים לשעבר בבנק, בתקופה מסוימת בתחילת כהונתם המשותפת של יונס ופרי הציעו בעלי המניות שלבנק ימונה יו"ר אחר, איש דומיננטי עם הבנה מעמיקה יותר במערכת הבנקאות. ואולם יונס רצה מאוד שפרי יישאר וניסה לפעול מאחורי הקלעים לטובת הישארותו בבנק. "זה לא שהם מאותה הקליקה, אבל פרי הוא האיש שהכי מתאים, מבחינת יונס, לעמוד בראש הבנק, כדי שהוא יוכל להמשיך ולהיות האיש הדומיננטי", אומרת הבכירה.

גורמים המקורבים להנהלת הבנק דוחים את הדברים ומסבירים שליונס אין השפעה כזו על בעלי המניות, ובכלל, טוענים שיש הגזמה בכוח הרב המיוחס למנכ"ל הבנק. אותם גורמים סבורים שיונס, גם אם סגנונו שנוי במחלוקת, פועל באופן מיטבי לטובת הבנק ומדגישים שהוא, בניגוד לדירקטורים, עובד רק בבנק ומחויב רק אליו. "הוא לא מנכ"ל בובה מהסוג שרוצה רק לשרוד, אלא אחד שיודע לדפוק על השולחן. הוא דעתן ולא מתפשר, דורש מאחרים את מה שהוא דורש מעצמו. זה גם סוד הקסם שלו".

לדברי אותם גורמים, התיאור של פרי כיו"ר בובה רחוק מהמציאות. לדבריהם, פרי הובא מראש כדי להשכין שלום בין ורטהיים ליולי עופר, שלפני כעשור היו מסוכסכים, והצליח במשימתו. "הסיפור של שוחט ומישור הוא אירוע נקודתי - פרי כן ניסה לעשות כמה מהלכים, אבל זה לא צלח, מסיבות פנימיות שתלויות בבנק. אף אחד לא אומר שפרי הוא בעל יכולות כבנקאי, אבל כיו"ר הוא חלק מההצלחה של הבנק".

סייע בהכנת הכתבה: סיון איזסקו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#