"לא יכולים להרשות לעצמנו תקציב ביטחון של יותר מ-60 מיליארד שקל" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"לא יכולים להרשות לעצמנו תקציב ביטחון של יותר מ-60 מיליארד שקל"

פרופ' מנואל טרכטנברג: "גידול של 1.3% בשנה בתקציב הביטחון, על פי מתווה ברודט, נראה כיום כגבול עליון ליכולתו של המשק" ■ "הנושא האיראני לא יכול להיות המניע העיקרי לגידול תקציבי בשנים הקרובות"

44תגובות

"האמת חייבת להיאמר: מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה תקציב ביטחון של יותר מ-60 מיליארד שקל כפי שמערכת הביטחון דורשת, ולא יכולה להתעלם עוד מהצרכים החברתיים הדוחקים. כמו כן, אנו לא יכולים לסכן את האיתנות הפיסקאלית שנבנתה בעמל כה רב מאז 1985, ולחתור לפתרונות שווא של 'גם וגם'", כך כתב היום פרופ' מנואל טרכטנברג, שעמד בראש הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי, על רקע הדיון בממשלה בנושא תקציב הביטחון.

הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי המליצה לפני קרוב לשנה להפנות כ-3 מיליארד שקל מתקציב 2012 לטובת תוספות לשירותים חברתיים, אשר היו אמורים לבוא ברובם מקיצוץ מקביל בתקציב הביטחון. "קיצוץ זה לא התרחש, והדבר גרם לחוסר איזון תקציבי אשר השלכותיו ניכרות היטב כיום", כתב טרכטנברג.

תומר אפלבאום

לדבריו, גידול של 1.3% מידי שנה בתקציב הביטחון, על פי מתווה ברודט, נראה כיום כגבול עליון ליכולתו של המשק. זאת לאחר ההתאמה בתקציב המתבקשת כאמור מהמלצות הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי.

בנוסף, התייחס טרכונברג למנגנון ההצמדה הקבוע במתווה ברודט, שנמצא במחלוקת בין משרד האוצר ומשרד הביטחון. "יש לגבש מענה אמיתי ולא מתחמק לסוגיה של התאמות מחירים, כך שתקציב הביטחון יוכל להתמודד נכונה עם התייקרויות. מענה כזה חייב להיווצר במסגרת דיונים משותפים למשרד הביטחון ולאוצר, אולי גם בהשתתפות גורמים בלתי תלויים, אך בכל מקרה לא באופן חד צדדי".

טרכטנברג הוסיף בסוף דבריו הערה לגבי איראן: "מערכת הביטחון השקיעה משאבים גדולים במהלך השנים האחרונות על מנת לבנות את היכולות שיאפשרו לצה"ל להתמודד נכונה עם האיום ממזרח, ויש כמובן לברך על כך. על פי הנאמר באחרונה, ייתכן כי אנו עומדים בפני פעולה קרובה בחזית זאת, מה שמביא למסקנה כי ההשקעות הגדולות בהקשר זה הן מאחורינו. מכאן שהנושא האיראני לא יכול להיות המניע העיקרי לגידול תקציבי בשנים הקרובות, ויתכן אף להפך. כנ"ל לגבי החזית הלבנונית", כתב טרטנברג.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#