כלכלת גזירות

הדילמה של נתניהו: תקציב וקיצוצים או בחירות מוקדמות?

על רקע הלחצים הכלכליים והפוליטיים הגוברים, ראש הממשלה ושר האוצר דחו את ישיבות תקציב המדינה, שתוכננו להתקיים בשבועות הקרובים, למועד בלתי ידוע "אחרי החגים"

מוטי בסוק
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, יובל שטייניץ, החליטו לבטל את ישיבות תקציב המדינה ל-2013 שתוכננו לראשית ספטמבר למועד בלתי ידוע - "אחרי החגים", כדבריהם. רק לפני שבוע הודיעו נתניהו ושטייניץ כי בכוונתם לאשר את התקציב בממשלה עוד לפני ראש השנה. עם זאת, בשבועות האחרונים נוהגים נתניהו ושטייניץ בתרגילי דחייה והשהייה, שנועדו לעכב את הדיונים על תקציב השנה הבאה.

מקורות פוליטיים וכלכליים בכירים העריכו אתמול כי הממשלה הנוכחית אינה מתכוונת להעביר את תקציב המדינה לשנה הבאה בכנסת עד סוף דצמבר 2012. בינתיים, לראשונה בתולדות המדינה, הממשלה אינה מקיימת דיונים על תקציב השנה הבאה ביולי-אוגוסט.

לאחר לחצים כבדים מצד הקהילה הכלכלית והתקשורת, הודיעו נתניהו ושטייניץ לפני כשבוע כי הגיעו לסיכום על לוח הזמנים להכנת תקציב המדינה ל-2013. הם אף פירסמו לוח זמנים, שעל פיו עד ל-13 בספטמבר היתה אמורה הממשלה לסיים את הכנת התקציב. על פי הפרסום הנוכחי, בוטלו הישיבות שתוכננו לאוגוסט ולספטמבר. לגבי הביטול לא נמסרה הודעה - רשמית או לא רשמית - ולא נמסרו הסברים. מקורבים אמרו כי שתי הישיבות יתקיימו רק אחרי החגים.

עם זאת, דוברי משרד ראש הממשלה והאוצר טענו אתמול כי תקציב 2013 יאושר כחוק על ידי הכנסת עד סוף דצמבר 2012.

בנימין נתניהו ויובל שטייניץ בכנסת צילום: אוליבייה פיטוסי

ההחלטה לדחות את הישיבות עד לאחר החגים אינה החלטה ביורוקרטית גרידא. לפי החוק, הממשלה חייבת להניח על שולחן הכנסת עד סוף אוקטובר את תקציב המדינה וחוק ההסדרים ל-2013. מכיוון שהממשלה חוזרת לעבוד אחרי החגים ב-9 באוקטובר, כמעט לא יישאר זמן לעבודת החקיקה, שנמשכת באופן רגיל כחודשיים וחצי. במקרה שלהלן, יישארו לצוותים פחות משבועיים לחקיקה, וספק אם יוכלו לעמוד בסד הזמן הזה.

מלשכת שר האוצר נמסר כי טרם הוחלט על ביטול שתי ישיבות הממשלה לפני ראש השנה ועל דחייתן עד לאחר החגים, אך אפשרות זו בהחלט הועלתה, ודנים בה. מהלשכה נמסר כי הסיבה לדחייה היא בקשה של כמה משרדי ממשלה, שחוששים שלא יספיקו להיות מוכנים לישיבות לפני החגים, וגם טענות משפטיות כי לא ניתן מספיק זמן למשרדים להיערך לישיבות.

עם זאת, תישקל גם אפשרות לקיים לפחות את אחת הישיבות בין ראש השנה ליום כיפור. עוד נמסר מהלשכה כי שר האוצר תומך בהעברת תקציב 2013 בכנסת, אך הדבר אינו תלוי רק בו, אלא ברצון הקואליציה, ועל רצון זה אין לשר שליטה.

האם הבחירות יוקדמו?

תקציב הביטחון המקורי, בפועל ובהשוואה למתווה ברודט

מעולם לא קרה בעבר שממשלת ישראל לא דנה בתקציב השנה הבאה ביולי ובאוגוסט. מה גרם להחלטת נתניהו, בהסכמת שטייניץ, לדחות או לבטל כליל את ישיבות הממשלה על תקציב 2013?

ההערכות בכנסת ובממשלה הן כי לנתניהו אין רוב בכנסת להעברת תקציב גזירות 2013, בשל התנגדות חלקים גדולים בקואליציה (ש"ס, ישראל ביתנו וגם ח"כים בליכוד). אבל ראש הממשלה טרם השלים עם עובדה זו, שמשמעותה כי ייאלץ להקדים את הבחירות.

נתניהו אינו מעוניין גם לכנס את הממשלה לישיבות התקציב, מכיוון שהבשורה שתצא מהן לציבור תהיה של גזירות קשות - במיוחד כאשר ישיבת ההכרעה אמורה להתקיים שלושה ימים לפני ערב ראש השנה. מבחינת נתניהו, עדיף שהכותרות הללו יידחו לאחר החגים.

לוחות הזמנים של נתניהו ושטייניץ

אם הכנסת לא תאשר את תקציב המדינה עד סוף דצמבר 2012, המדינה תתנהל החל בינואר לפי תקציב 2012, כאשר החשבת הכללית באוצר תתיר לכל אחד ממשרדי הממשלה להוציא כל חודש אחד חלקי שנים עשר מתקציבו ב-2012 - תקציב רזה במיוחד. זאת, עד להקמת ממשלה חדשה והעברת תקציב 2013 בכנסת החדשה.

הממשלה תוכל להמשיך ולכהן שלושה חודשים בתוך 2013 בלי תקציב. בסוף מארס תתפזר הכנסת, ובחירות יערכו תוך 90-100 יום מ-1 באפריל 2013. לאחר הבחירות וכינון הממשלה החדשה, תצטרך הכנסת, באחד מצעדיה הראשונים, לאשר את התקציב ל-2013 - לכל המאוחר עד 45 יום מכינון הממשלה החדשה. אם לא יתקבל התקציב עד אז, הכנסת תתפזר וייערכו בחירות חדשות בתוך 90 יום.

שטייניץ: הצבא לא התייעל

הממשלה תקיים היום דיון בדרישות מערכת הביטחון לגבי גובה תקציבה בחמש השנים הקרובות. זאת, כדי שמערכת הביטחון תוכל להיערך לביצוע תוכנית החומש החדשה שלה (2013-2017) - "עוז".

בישיבה, שתתקיים בקריה בתל אביב, תיערך התמודדות בין הגישה התקציבית המרחיבה של מערכת הביטחון, שתיוצג על ידי שר הביטחון, מנכ"ל משרד הביטחון, הרמטכ"ל ובכירים בצה"ל - לבין הגישה המצמצמת של האוצר, שתיוצג על ידי שר האוצר, מנכ"ל משרדו וראש אגף התקציבים.

אנשי הביטחון צפויים לטעון כי לנוכח האתגרים החדשים שעמם יצטרכו להתמודד בשנים הקרובות, הם זקוקים לתוספת תקציב. ראשי האוצר, מאידך, צפויים להסביר כי מערכת הביטחון קיבלה בשנים האחרונות תוספות תקציב מעל ומעבר, וכי לנוכח אתגרי ומצוקות מגזרי המשק האזרחיים, עליה להתייעל ולהסתפק בתקציב שהממשלה יכולה להעניק לה.

שטייניץ צפוי לטעון בישיבה היום כי מאז קום הממשלה הנוכחית ב-2009, תקציב הביטחון גדל מדי שנה בצורה מואצת, על חשבון תקציבי המשרדים האזרחיים. לפי שטייניץ, מתווה ברודט ל-2008-2017 קבע כי בחומש הראשון שלו (2008-2012) מערכת הביטחון תתייעל ב-10 מיליארד שקל. בפועל, המערכת התייעלה, לפי נתוניה שלה, ב-800 מיליון שקל בלבד.

שטייניץ ידגיש כי אם מערכת הביטחון היתה חוסכת את הכספים האלה, הקיצוץ הקרוב בצד ההוצאות בתקציב המדינה ל-2013 היה מצטמצם מ-14 מיליארד שקל ל-9 מיליארד שקל. שר האוצר יציב ברירה בפני השרים - להתיר למערכת הביטחון להמשיך במדיניות כספית לא אחראית, או לשים לה סוף.

ישיבת הממשלה היום הועתקה ממשרד ראש הממשלה בירושלים ללשכת ראש הממשלה בבסיס הקריה (בסיס רבין, מחנה מטכ"ל) בתל אביב. מאחר והנושאים שבהם תדון הממשלה נחשבים לסודיים ומסווגים, ישיבת הממשלה הוגדרה כסגורה ולא ישתתפו בה עוזרים ודוברי שרים. הודעה ברוח זו הועברה אתמול לכל השרים. בישיבה היום לא צפויות להתקבל החלטות.

שטייניץ צפוי להתייחס לטענות משרד הביטחון כי במזה"ת שורר אי שקט מדאיג, ולהזכיר כי אף שהטענות נכונות, כלכלות המדינות השכנות הגדולות של ישראל - מצרים וסוריה - סבלו בעקבות האביב הערבי פגיעות כלכליות קשות מאוד, בשווי של עשרות מיליארדי שקלים לכל מדינה, ויעברו שנים ארוכות עד שיתאוששו ויוכלו לנהל מרוץ חימוש אמיתי נגד ישראל.

לפי שטייניץ, גם איראן ספגה וסופגת מכות כלכליות קשות בשל עיצומי מדינות העולם, וגם היא נחלשה מאוד בחודשים האחרונים מבחינה כלכלית. נתונים אלה צריכים לעמוד מול עיני השרים כאשר הם באים להחליט על תקציב הביטחון. המסר של שר האוצר לשרים יהיה כי אין סיבה ואין צורך להיכנס לעוד עשור כלכלי אבוד, כפי שקרה בשנות ה-70 אחרי מלחמת יום כיפור, בשל היגררות בלתי אחראית אחרי דרישות מערכת הביטחון.

מערכת הביטחון: "לא ביקשנו תוספת"

הפער בין עמדת האוצר ודרישות מערכת הביטחון ערב הדיון היום על תקציב המערכת מגיע ל-11.5 מיליארד שקל. האוצר דורש כי תקציב הביטחון ב-2013 יהיה קטן ב-3 מיליארד שקל מתקציב הביטחון ב-2012, כפי שהחליטה ועדת טרכטנברג. הקיצוץ לא בוצע ב-2012 בשל החלטת נתניהו.

לפי הצעת האוצר, גובה תקציב הביטחון ב-2013 יהיה 50.5 מיליארד שקל ברוטו. מערכת הביטחון עומדת על כך כי תקציבה ב-2013 יכלול את התוספות החד פעמיות שהמערכת קיבלה השנה, כי מתווה טרכטנברג לא יחול עליה, וכי בסופו של יום תקציבה ברוטו ב-2013 ייגדל בלפחות 2 מיליארד שקל ביחס לתקציבה השנה - ל-62 מיליארד שקל.

ממערכת הביטחון נמסר בתגובה כי היא לא ביקשה ואינה מבקשת תוספת כלשהי לתקציב הביטחון. "עמדתנו היתה ונותרה כי יש לקיים את המלצות ועדת ברודט, שמונתה לאחר מלחמת לבנון השנייה וקבעה תקציב ריאלי למערכת הביטחון עד 2018 - קביעה שאומצה בהחלטות הממשלה והקבינט, ואשר על בסיסה מיישמת מערכת הביטחון תוכנית התעצמות רב שנתית לצד תוכנית התייעלות. כל המדדים הכלכליים שמפרסמים משרד האוצר והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מוכיחים כי תקציב הביטחון יורד באופן קבוע כשיעור מתקציב המדינה וכנתח מהתמ"ג".

בהוראת שר הביטחון ומנכ"ל המשרד, אין בכוונתנו להיגרר לדיון שטחי אודות מספרים כאלה או אחרים, אלא לקיים בישיבת הממשלה דיון מהותי ומעמיק בדבר משימות ואתגרי מדינת ישראל ומערכת הביטחון ומשמעויות הסד"כ (סדר הכוחות) וההתעצמות הנגזרים מכך".

בכל הנוגע להתייעלות, משרד הביטחון מדגיש כי "מערכת הביטחון מקיימת תהליך התייעלות מעמיק שאין לו אח ורע, ועל פי תוכניות מערכת הביטחון, יעד התייעלות של 30 מיליארד שקל, כפי שקבעה ועדת ברודט, יושג ואף יותר מכך. המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) במשרד ראש הממשלה מונתה על ידי הממשלה לפקח על הליך ההתייעלות במערכת הביטחון. סיכומי דיונים במל"ל קובעים באופן חד משמעי כי מערכת הביטחון מיישמת את תוכנית ההתייעלות".

לדעת מערכת הביטחון, יש לקיים בממשלה "דיון מעמיק וענייני המתבסס על עובדות, ולא על חצאי הדלפות של נתונים שגויים מוטעים ומטעים, הגוררים את כולם לדיון לא ענייני ושטחי".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker