מפסידים במירוץ נגד המכונה - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מפסידים במירוץ נגד המכונה

המהפכה הדיגטלית של העשור האחרון מחסלת הרבה מקומות עבודה, אך מייצרת הרבה פחות. האיום הפעם נוגע לכולם, אך בעיקר למשרות צווארון לבן כמו בנקאים ואנשי מכירות. האם ניתן להכריז כי ההון ניצח את העבודה?

5תגובות

מאז שהגיעו המכונות לעולם, לפני כ-200 שנה, ניהל האדם יחסי אהבה-שנאה עם יצירי כפיו.

מצד אחד, אנחנו אוהבים מכונות וממהרים להתמכר לערכים שהן מביאות לחיינו: המכונות עושות את חיינו קלים יותר. הן פטרו אותנו מעבודה פיסית או נפשית קשה, הן איפשרו לנו לשדרג את רמת הפרודוטקיביות שלנו, ואתה את רמת החיים שלנו. כבר 200 שנה אנחנו נהנים מעוגה כלכלית גדלה והולכת, והגורם העיקרי לגידולה הוא המהפכות הטכנולוגיות ששינו את העולם.

מנגד, המכונות מעוררות חשש גדול, שכן הן לא רק מייצרות ערך חדש, אלא גם משמידות ערך קיים. המכונות והטכנולוגיה חיסלו לאורך השנים אינספור מקומות עבודה. אנשים רבים שכישוריהם נעשו בלתי-מתאימים לסביבת העבודה החדשה נהפכו למובטלים. חלק גדול מהאנשים שעבודתם הוחלפה בעבודת מכונות מעולם לא הצליחו לחזור לשוק העבודה ולפרנס את עצמם ברמה שהורגלו בה.

הניסיון שנצבר במאות שנות טכנולוגיה מראה כי התנגדות לטכנולוגיה היא מעשה שגובל בהזיה. הטכנולוגיות החדשות שבאו לעולם יצרו ערך כה גדול, עד שברור כי המחיר החברתי שמשלמים המעטים הנפלטים משוק העבודה הוא סביר. כפי הנראה, הצליחו המהפכה התעשייתית ולאחריה מהפכת המחשוב לייצר יותר מקומות עבודה מאלה שהן חיסלו. לפיכך, תנועת העובדים בשם לודיטים (Luddite) שחיבלה במכונות הטקסטיל בתחילת המאה ה-19 במטרה למנוע פיטורי עובדים, נתפשת עד היום כתנועה סהרורית.

עם זאת, אף שאיש כמעט אינו מטיל ספק בכוחה האדיר של הטכנולוגיה ליצור ערך חדש או טוען כי יש להגביל כוח זה, בשנים האחרונות נחשף גם צדה האחר של המהפכה הטכנולוגית. לאחר שבעבר הוסכם כי המהפכה הדיגיטלית מייצרת יותר מקומות עבודה מאלה שהיא מחסלת, פרדיגמה זו תעמוד בשנים הקרובות למבחן. לנוכח המצב הכלכלי העולמי והאבטלה המבנית היציבה בארצות העולם המפותח, כלל לא ברור אם הפריון האדיר שמביאה עמה המהפכה אינו יוצר שכבה גדלה והולכת של מובטלים שלא יצליחו למצוא את דרכם חזרה לשוק העבודה.

נדמה כי המהפכה הדיגיטלית של השנים האחרונות מממשת את אזהרותיו משנות ה-30 של הכלכלן ג'ון קיינס, וכי כעת היא מחסלת מקומות עבודה. במלחמה התמידית בין ההון לעבודה, נראה כי ההון מנצח.

כל המקצועות מאוימים

אריק בריניולפסון ואנדרו מקאפי , (Erik Brynjolfsson Andrew McAfee) טוענים בספרם "המרוץ נגד המכונה" (2011), כי סימנים לשינוי בהשפעות המהפכה הדיגיטלית ניכרים בנתונים הכלכליים של העשור הראשון של האלף. שני החוקרים מהמרכז לעסקים דיגיטליים ב-MIT טוענים כי בשעה שפריון העבודה בארה"ב עלה בכ-2.5% מדי שנה, שיעור האבטלה עלה בהתמדה והכנסה החציונית לא רק שלא עלתה - אלא אף ירדה מעט.

"הטכנולוגיה אכן יוצרת צמיחה ומגדילה את העוגה, אך אין חוק כלכלי שקובע כי כולם מרווחים מצמיחה זו באופן שווה. בעשר השנים האחרונות, האחוז העליון מכלל המשתכרים בארה"ב התעשר בצורה נהדרת, אך מצבם של יתר ה-99% נותר במקרה הטוב יציב. מצבם של 50% מהעובדים אפילו הלך אחורה", אמר בריניולפסון לאתר טק-קראנץ'.

לטענת בריניולפסון ומקאפי, המהפכה הדיגיטלית הנוכחית שונה מהמהפכות הטכנולוגיות הקודמות. "המהפכה הדיגיטלית מהירה הרבה יותר מכל המהפכות הטכנולוגיות שהתרחשו עד כה. על פי חוק מור, כוח המחשוב מכפיל עצמו כל שנתיים, כלומר אנחנו מתקדמים מהר מאוד. בשונה ממהפכות טכנולוגיות קודמות, שהשפיעו רק על סקטורים מסוימים, המהפכה הדיגיטלית משפיעה על כל הסקטורים של הכלכלה. למשל, המהפכה התעשייתית והמצאת החשמל השפיעו בעיקר על התעשייה ועל עובדי הייצור, כאשר רואי החשבון המשיכו לעשות פחות או יותר את מה שעשו. כיום, אין סקטור, תעשייה או משרה שלא מושפעים מהמהפכה הדיגיטלית. הטכנולוגיה משפיעה על כולם", אמר מקאפי בראיון לתחנת הרדיו האינטרנטית CBCRadio.

"הדבר השלישי, ואולי החשוב ביותר, הוא שמספר הדברים שאנשים עושים כיום טוב יותר ממכונות פוחת והולך בקצב מהיר מאוד. גם בעבר הטכנולוגיות החדשות חסכו בכוח אדם, אך לא בצורה כל כך מהותית. אנחנו נכנסים לעידן שבו מכוניות מתחילות לנהוג בעצמן (ראו המכונית העצמאית של גוגל), וטלפונים מזהים ומגיבים לפקודות קוליות (ראו אפליקציית סירי של אפל). מחשבים מתחילים לנתח נתונים ולזהות תבניות, ביעילות שרק בני אדם היו מסוגלים לה עד לא מזמן", הוסיף מקאפי.

שלא כמו מהפכות טכנולוגיות קודמות, המהפכה הנוכחית מאיימת על שכבות נרחבות של עובדים, ולא רק על עובדים חסרי השכלה או הכשרה. גם אלה שמרוויחים טוב ומרגישים מוגנים, צריכים היום לחשוש מהמכונה.

מתווכים, אנשי מכירות, אנשי שירות לקוחות, מידענים ואף עיתונאים רבים נעשים מיותרים, בעידן שבו המידע זמין ונגיש לכל. גם בעל מקצוע המרגישים לכאורה מוגנים, כמו בנקאים, אנשי שוק ההון ועורכי הדין, נתקלים כבר כיום בכוחה ההרסני של המהפכה הדיגיטלית. "המכה העיקרית של המהפכה הדיגיטלית היא בדיוק במרכז הכלכלה - בעובדים הקרובים לשכר החציוני, שהם לב מעמד הביניים", אומר מקאפי.

אמנם שני החוקרים מבססים את מסקונותיהם על נתוני השוק האמריקאי, אך מדובר בתופעה שמכה, ועוד תכה, בכל השווקים המפותחים שבהם עלות העבודה היא גבוהה יחסית. שוק העבודה הישראלי, על עיוותיו הרבים, לא יהיה חסין לתופעה זאת.

אומנם כיום שיעור האבטלה המקומי עדיין לא רחוק מהותית מתעסוקה מלאה, אך המהפכה הדיגיטלית עדיין לא מכה בישראל במלוא העוצמה. שיעור חדירת השימושים המסחריים לאינטרנט בישראל עדיין נמוך, וככל שיעלה, כך יגבר הלחץ על שוק העבודה.

דוגמה מצוינת לכך ניתן לראות בימים אלה בשוק הסלולר המקומי - שלוש החברות מגבירות מהותית את פעילות השירות והמכירות שלהן באינטרנט, ובאותה השעה מפטרות אלפי מוקדני שירות טלפוני.

"ניהול הוא עדיין משרה חסינה"

עם זאת, המהפכה הדיגיטלית רחוקה ממיצוי, והמלחמה בין האדם למכונה רחוקה מהכרעה. בשנים הקרובות צפויות להיכנס לשימוש טכנלוגיות חדשות, המבוססות על בינה מלאכותית. טכנלוגיות אלה, המעניקות למחשבים יכולות הסקת מסקנות ולמידה הדומים למנגנוני המחשבה של האדם, יציבו תחרות לעובדים רבים. "בינה מלאכותית טובה לכלכלה הרחבה, כי זו עוד טכנולוגיה שתגביר את הפרודוקטיביות, ושוב תגדיל את העוגה. אבל בינה מלאכותית היא טכנולוגיה נוספת שתחליש את האדם מול המחשב. זה יכניס את העידן הדיגיטלי לעוד מקומות שבהם הוא לא נמצא. לכן, בינה מלאכותית היא אכן סיבה לדאגה", אומר מקאפי.

"מה היית אומר עכשיו לצעיר הנמצא בשנה האחרונה שלו בבית ספר? איך הוא יכול לתכנן את הקריירה שלו כדי שלא יפסיד למכונה?", נשאל מקאפי על ידי מגישת הרדיו נורה יאנג. "אמליץ לו ללמוד איך לעבוד עם מספרים, ואיך לבנות ניתוח שיתן את התוצאות שאתה מחפש. בסופו של דבר, מחשבים לעולם יצטרכו מתכנתים", הוא השיב.

"דבר חשוב נוסף הוא להיות איש של אנשים. ללמוד להבין את המוטיבציות השונות של אנשים כדי להצליח להניע אנשים. זה מה שמנהלים עושים. אם מסתכלים על הנתונים, משרת מנהל היא עדיין משרה חסינה מאוד. אנחנו שומעים על עידן שבו אין יותר מנהלים בחברות, אך זו עדיין לא המציאות. כמו כן, אנחנו עדיין לא רואים מחשבים שמסוגלים לכתוב טוב. יש תוכנות שמסוגלות לתמצת אירועי ספורט ולהפוך אותם לכתבות, אבל זה בגלל שכתיבת ספורט היא בעיקרה שבלונית. מחשבים לא מראים כיום יכולת לכתוב דו"חות של 20 עמודים, סיפורים קצרים או נובלות.

"אנחנו גם בפירוש יכולים לנווט בסביבה הפיסית שלנו טוב ממחשבים. אנחנו מסוגלים להרים חולצה ולקפל אותה. מחשב, או רובוט, לא מסוגל. זה מסוג המשרות שיהיו חסינות יחסית, אך כיום הן משרות שנחשבות פחות, משרות שהשכר בהן נמוך. אני חושב שהמשרות האלה יהיו חסינות יותר לאוטומציה, שאנחנו רואים משפיעה לרעה על עובדי הצווארון הלבן".

הדרך לנצח את המכונה: עבודת צוות

מקאפי מספק דוגמה לאופן שבו האדם ניצח בסופו של דבר את המכונה, בזירה שבה למחשב יש יתרון. כשהאדם מתמודד מול המחשב ראש בראש הוא אומנם מפסיד, אבל בכל זאת אנשים מצאו דרך לנצח את המחשב אפילו בשח-מט. כשקבוצה של שחקני שח חוברת למחשב חלש יחסית, היא מסוגלת לנצח גם את מחשב השח-מט החזק ביותר. השילוב הנכון בין כוח ממוחשב למוח האנושי מסוגל לנצח כל מחשב אחר. כך, הקבוצה המנצחת אינה מורכבת משחקני השח הטובים בעולם, או מהמחשב המתקדם ביותר, אך שיתוף פעולה שבמסגרתו המחשב מציע כמה אלטרנטיבות וקבוצת השחקנים בוחרת את האלטרנטיבה המועדפת, הוא שילוב שיכול לנצח כל מחשב אחר. עבודת הצוות היא תכונה שמחזקת מאוד את האדם במלחמתו במכונה.

מול ההשלכות הבעייתיות של הטכנולוגיה על שוק העבודה, חייבים לזכור שהטכנולוגיה מייצרת בימים אלה ערך רב, המתבטא בעושר כספי אדיר. אמנם עושר זה אינו מחולק בצורה שווה, אבל כל מנוע צמיחה בימי מיתון אלה הוא מבורך. עם זאת, במקביל לעידוד ההתפתחות הטכנולוגית, חייבים להבין את מחירה ולטפל בחולשות של צמיחה זו. ההשתנות המהירה - אולי מהירה מדי - של שוק העבודה, מותירה רבים מדי מאחור מבלי שהם יכולים להשתתף בחגיגת העושר.

חברות הענק שמובילות את המהפכה הן חברות שמעסיקות מעט עובדים, שכל אחד מהם בעל פריון גבוה מאוד. אפל, גוגל, אמזון ופייסבוק מעסיקות יחד כ-73 אלף עובדים - מחצית בלבד ממספר העובדים החדשים שנוספים לכוח העבודה בארה"ב מדי חודש. נראה שחברות ענק אלה, שלחלקן פעילות פיתוח בישראל, לא יפתרו את מצוקת כוח האדם בשוק הרחב. הפתרון יגיע ממקור אחר.

"חינוך הוא ללא ספק אחד המפתחות לטיפול במשבר הזה. ככל שיש לך הכשרה, יש לך יותר כלים לרוץ יחד עם הטכנולוגיה, ולא נגדה. הבעיה כיום היא שלא ניתן לקחת את כל העובדים המובטלים ולהחזיר אותם לבית הספר או לאוניברסיטאות. לרוע המזל, יש לנו עכשיו קבוצה גדולה מאוד של עובדים שלא מתאימים לתנאי השוק הנוכחיים", אמר בריניולפסון בראיון לטק-קראנץ'. למעשה, בעיה זו נובעת מהקצב המהיר של המהפכה הדיגיטלית. מנגנונים להכשרת עובדים מתנהלים באטיות ולא מצליחים להתאים את עצמם לקצב המהפכה. כתוצאה מכך, האבטלה החיכוכית (אבטלה זמנית הנובעת משינויים בשוק שגורמים למעבר של עובדים מתחום אחד למשנהו. שינויים טכנולוגיים, הדורשים הסתגלות והכשרת עובדים יוצרים אבטלה חיכוכית, א"ט) מגיעה לשיאים.

 

פתרון נוסף הוא יזמות. התוצר העיקרי של המהפכה הדיגיטלית הוא הוזלת המשאבים: מכשירי הקצה חזקים יתר, הקישוריות לרשת מהירה ואיכותית יותר, וכוח המחשוב ברשת חזק יותר. חסמי הכניסה לעולם הדיגיטלים כמעט ולא קיימים. יוזמות דיגיטליות פרודוקטיביות אינן דורשות השקעה ניכרת או ידע מעמיק בטכנולוגיה. הרשת מזמינה אליה כיום יזמים בכל הגילים ומכל מסלולי החיים. "יזמים יכולים ליצור סוגים חדשים של תעשיות, ודרכים חדשות להעסיק אנשים. זו המשימה שלפנינו בשנים הבאות", אומר בריניולפסון.

_____________________________________________________

פחות מקומות עבודה - יותר רווח לחברות / אמיר טייג

במלחמה שבין האדם למכונה, היו בעשור האחרון מנצחים ברורים - החברות העסקיות. בסביבה של ריבית נמוכה המעודדת השקעות, החברות דחפו בכל כוחן את המהפכה הדיגיטלית ובתוך עשור וחצי הגדילו פי 2.5 את ההשקעה בטכנולוגיה ל-480 מיליארד דולר בשנה.

השקעות אלה ייצרו לחברות האמריקאיות רווחי עתק, כך שבעשור האחרון עלה הרווח הנקי אחרי מס של כלל החברות האמריקאיות פי 2.8 ל-1.7 טריליון דולר ברבעון הראשון של 2012. חברת המחקר האסטרטגי, פורסטר, פירסמה בשנה שעברה מחקר שמצא כי חברות רבות מתחומי תעשייה ושירותים, שהשקיעו סכומים גבוהים בטכנלוגיות מידע (IT), רשמו גם ירידה חדה בכוח האדם.

"כשמשרות החלקאות נעלמו, היה לנו עדיין את משרות הייצור. כשהן נעלמו, נדדנו למשרות השירותים. ועכשיו, נוכח המהפכה הדיגיטלית, מצבור המשרות האחרון שלנו מצטמק והולך. מעטים מאתנו יחזיקו בעתיד במשרות שירותים הנחשבות משרות צווארון לבן. אנחנו ניצבים בפני בעיה", כתב החוקר וו. בריאן ארת'ור, ממרכז המחקר פלו אלטו בפרסום הרבעוני של חברת היעוץ מקינזי. ארת'ור מציע שני פתרונות הכרוכים בהתערבות רגולטורית בשוק העבודה: קיצור כפוי של שבוע העבודה, וסבסוד ממשלתי של יצירת מקומות עבודה החדשים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#