החסמים שמפריעים לעסקים זעירים להגיע לעצמאות - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החסמים שמפריעים לעסקים זעירים להגיע לעצמאות

מיליוני יזמים בעולם כבר קיבלו הלוואות מיקור-מימון, שנועדו לאפשר לעניים להגיע לעצמאות כלכלית ■ אך בשנים האחרונות עלו סימני שאלה רבים בנוגע ליעילותן ■ דו"ח חדש סוקר את החסמים בישראל

2תגובות

ב-2006 נפל דבר בכלכלה העולמית: פרופ' מוחמד יונוס מבנגלדש והבנק החברתי שהקים, גרמין (Grameen Bank) זכו בפרס נובל לשלום, והפכו את המיקרו-מימון לתחום חשוב וסקסי. "58% מהעניים שלוו מבנק גרמיין הצליחו להיחלץ ממעגל העוני", אמר יונוס למגזין "טיים" לאחר זכייתו. "מספר האנשים המקבלים מימון זעיר כיום הוא 100 מיליון. בקצב הזה יצטמצמו שיעורי העוני בעולם בחצי עד 2015. ב-2030 נצטרך להקים מוזיאון להנצחת העוני".

כיום ברור שאין סיבה למהר ולאסוף תרומות להקמת המוזיאון. לא רק שהעמדה האופטימית של יונוס התבררה כאופטימית מדי, כיום מתבססת גם התנגדות למיקרו-מימון. "תנועת המיקרו-מימון פועלת כבר 30 שנה, ועדיין לא הצליחה לספק ראיות מוצלחות לכך שיש בה תרומה ניכרת לשיפור העוני", כתב ב-2011 הכלכלן ד"ר מילפורד בייטמן. "יתרה מכך, לא מעט כלכלנים סבורים שהמיקרו-מימון אפילו מסכל את תהליך צמצום העוני לאורך זמן, ומונע התפתחות כלכלית-חברתית המתחילה מלמטה".

בין אם מדובר בהצלחה או בגימיק, בעניין אחד לפחות יונוס צדק: בשש השנים האחרונות הצטרפו למעגל הלווים הלוואות זעירות 60 מיליון איש, והנתונים בעולם מלמדים כי מספרם עוד צפוי לגדול. 2.5 מיליארד איש בעולם אינם משתמשים בשירותים פיננסיים רשמיים - ואינם יכולים לבקש אשראי. 800 מיליון מתוך 1.2 מיליארד איש המקבלים שירותים פיננסיים במדינות מתפתחות, משתכרים פחות מ-5 דולרים ביום - כך שהסיכוי שיקבלו הלוואה בנקאית נמוך.

באחרונה פירסם מכון ון ליר דו"ח בנושא, שנכתב על ידי מנהלת הקליניקה ליזמות עסקית וצדק כלכלי באוניברסיטת תל אביב, גליה פיט, יחד עם הכלכלן ואיש הבנק העולמי לשעבר יעקב ירון. הדו"ח, שהוצג במסגרת מפגשי מחלוקות בכלכלה של המכון, מנתח את מודל המיקרו-מימון בעולם ובישראל. "זה מודל נפלא, שיכול לעזור מאוד לאוכלוסיות מוחלשות", אומרת פיט, "אבל חשוב להכיר את החסמים העומדים בפניו, כדי לשפר את מנגנון הפעולה. כיום מפעיל את תחום המיקרו-מימון המגזר השלישי, אבל בעתיד נכון יהיה שהממשלה תאמץ אותו כמודל לגיטימי כדי שיהיה כלי נוסף לקצבאות הסיוע בסל הרווחה. כדי שזה יקרה, צריך לפעול קצת אחרת".

עופר וקנין

אין הגדרה, אין מדידה, יש ריביות גבוהות

בחמש השנים האחרונות ניתנו בישראל כ-6,000 הלוואות מיקרו-מימון (פחות מ-100 אלף שקל), בעיקר למגזר הערבי. 5,000 מתוכן ניתנו על ידי קרן קורת, הארגון הישראלי הפעיל ביותר בתחום. בקרן מעריכים את פוטנציאל ההלוואות בכ-60 אלף עסקים זעירים, כ-8% מקרב אוכלוסיית היעד, המוגדרת ככזו שחיה בעוני, לא מועסקת באופן רשמי או מתקשה למצוא עבודה הולמת. השנה יעניקו בקורת עוד 1,300 הלוואות, אך עדיין זה הרבה פחות מהצורך בשוק.

מה חוסם את ההתרחבות?

פיט: "הבעיה הראשונה שעומדת מול הניסיון להבין אם יש להרחיב את תהליכי המיקרו-מימון בישראל היא בעיית ההגדרה. הגדרות שונות מכניסות עסק זעיר למעגל העסקים הקטנים שמוגדרים כבעלי מחזור של עד 10 מיליון שקל. מעשית, עסק זעיר הוא בדרך כלל עסק של אדם אחד, שמחזורו הממוצע הוא 300 אלף שקל בשנה.

"בעיית ההגדרה יוצרת מצב שבו המדינה מתעלמת מהעסקים האלה. הלוואה ממוצעת שניתנה ב-2008 על ידי הקרנות בערבות מדינה הסתכמה ב-250-300 אלף שקל. זה המון לעסק זעיר, שצריך עשירית מהסכום, וגם הבנק לא סופר אותו. למקום הזה נכנס המגזר השלישי, וטוב שקרן קורת עושה את העבודה החשובה. אבל אם רוצים שהמדינה תהפוך את המיקרו-מימון לכלי רב עוצמה, היא צריכה להכיר קודם בקיומו של מגזר שלם שצרכיו שונים מצורכי העסקים הקטנים".

חסם שני ומפתיע הוא גובה הריבית. במדינות מסוימות, הריבית על הלוואה זעירה מגיעה ל-20% ואף 30% - ריבית גבוהה מאוד ביחס להלוואה מהבנק. בישראל קובע החוק כי מלווה חוץ-בנקאי אינו רשאי לגבות יותר מ-12% ריבית על ההלוואה - מה שהופך, לדברי פיט, את ההלוואה הזעירה ללא כלכלית.

"הסיבה לגובה הריבית היא העלות הגבוהה של תיחזוק המנגנון המעניק את ההלוואות", אומרת פיט. "הלוואת מיקרו-מימון דורשת כוח אדם שיידע להגיע ללווים הפוטנציאליים, לסנן אותם, לראות מי יכול להחזיר ומי לא, ללוות אותם ולתמוך בהם במהלך הפעילות. זה דורש מנגנון שלם שמטפל בתהליך, ולמנגנון כזה יש הוצאות תפעול. אם הריבית הגבוהה מכסה את עלויות המנגנון - הוא נהפך לכלכלי ובר קיימא. בישראל, כשהריבית נמוכה, היא לא תכסה את העלויות. כך נוצר מצב שרק גוף פילנתרופי יכול להרשות לעצמו להמשיך לתמוך בתהליך חשוב כזה".

למה הלווים החלשים אינם מתקוממים מול ריביות כה גבוהות?

"במקור, ההלוואות האלה החליפו את הפנייה לשוק האפור. שם, כידוע, הריביות הרבה יותר גבוהות. עבור מי שלא יכול לקבל הלוואה מגורם בנקאי, אבל לא רוצה להסתבך עם השוק האפור, זו אלטרנטיבה טובה לעומת מציאות של עוני ופסיביות".

החסם השלישי העומד מול הרחבת התהליך נובע מהקושי במדידת הצלחה וכישלון. "בישראל עוד לא פותח כלי משמעותי שמאפשר בדיקה כלכלית איכותית של השפעת ההלוואות האלה לאורך זמן", אומרת פיט. "הפיתוח הזה יקר, ומי שצריך לממן אותו זו המדינה, שרוצה לדון במספרים ולא בהתרשמויות. כל זמן שהממשלה לא מכניסה את הנושא לסדר העדיפויות שלה, ניאלץ להסתפק בסיפורים אישיים של אלה שיקבלו את ההלוואה, אבל לא נדע מהן ההשלכות האמיתיות על הכלכלה".

מה את ממליצה?

"ראשית, צריך ליצור כלי מדידה אמיתי ולהשתמש בו. הכלי יתבסס בין היתר על הגדרה נכונה של עסקים זעירים בישראל, שיופרדו סוף סוף מהעסקים הקטנים ויקבלו קטגוריה משלהם. במקביל, צריך לבדוק את נושא הריביות, ולהבין באיזו רמת ריבית הנושא הזה כלכלי".

הטלת ספק בתהליך יכולה לפגוע בכל המפעל.

"נכון, ולכן חשוב להדגיש שמדובר בכלי חשוב, שכבר כיום משנה חיים של אנשים, ואסור לשפוך את התינוק עם המים. כדאי, עם זאת, להעלות אותו על מסלול משמעותי של הצבת יעדים ובדיקות ביצוע איכותיות, כדי להחליף התרשמויות ספונטניות בנתוני אמת".

"שינוי דרמטי למשפחות עניות"

חגית רובינשטיין, מנהלת תחום אשראי זעיר בקרן קורת, סבורה כי "מיקרו-מימון הוא כלי חשוב ומשמעותי בפיתוח כלכלי בקרב אוכלוסיות מודרות כלכלית. בשש שנות פעילות שלנו בתחום, ראינו מאות סיפורי הצלחה, שהביאו לשינוי דרמטי בחיים של משפחות החיות סביב קו העוני. כמו בכל תחום, קיימות דעות לכאן ולכאן לגבי אפקטיביות ומתודולוגיות. יש בהחלט בעיה כלל עולמית במדידה של הההשפעה, אבל לא צריך לבלבל את זה עם הערך ופוטנציאל השינוי של מיקרו-מימון עבור אוכלוסיות מוחלשות".

"בישראל יש מאות אלפי אזרחים שמנועים מלקבל אשראי מבנקים מסחריים", מסבירה רובינשטיין. "אשראי חוץ-בנקאי כמעט שלא קיים. אחת הסיבות העיקריות לכך היא תקרת הריבית המוגדרת בחוק, המונעת כניסת שחקנים נוספים לשוק והנגשת השירותים לעשרות אלפי אנשים שיכולים להיעזר בהם כדי לשנות את חייהם. הריבית המותרת כיום להלוואות מימון זעיר (12.92%) נמוכה מזו הנגבית על ידי בנקים עבור חריגה מהמסגרת וגם עבור הלוואות ל'לווים מסוכנים', כמו קהל היעד של מימון זעיר.

"התרומה של ממשלות בעולם לפיתוח מיקרו-מימון מקומי מתמקדת ביצירת סביבה חקיקתית נוחה לפיתוח התחום במדינה ובהשתתפות במימון פעילות של ארגוני שטח העוסקים בתחום. לשמחתנו, ממשלת ישראל הבינה באחרונה את הפוטנציאל הגלום במיקרו-מימון, והחלה להשתתף במימון פעילות בשטח ולבחון שינוי חוקים ונהלים קיימים המונעים את פיתוח התחום. המשך פיתוח המיקרו-מימון בישראל יכול לשנות חיים של אלפי אנשים".tali.hs@themarker.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#