פישר: "אנחנו במצב טוב יחסית - לא במיתון; עוד צעדים ייתכנו בתוך חודשים"

(עדכון) שר האוצר בדיון בוועדת הכספים: "אם לא ננהג באחריות - ניפול חזק יותר מיוון וספרד" - אין לנו רשת ביטחון ואין מי שיתן כמה מיליארדי דולרים כי אנו לא חלק מגוש הדולר או היורו"

צבי זרחיה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צבי זרחיה

"אנחנו לא במיתון אלא במצב יחסית טוב", כך אמר היום נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, בדיון בוועדת הכספים. "אנו נמצאים איפה שנמצאים וצריכים לטפל בבעיה. יש גישה אחת כששואלים מה לעשות ואומרים: 'יהיה בסדר אם נגיע לשם ונהיה באמצע משבר'. הזמן לתת לעצמנו את היכולת בתוך מיתון להרחיב באופן מרחיב זה עכשיו. צריך לעשות סדר עכשיו כדי שנהיה במצב טוב בשנה הבאה ונוכל להתמודד עם מה שעלול לקרות. הגישה השנייה היא להכיר בעובדות והן שהמצב המשק חלש, שההסתברות למיתון חמור באירופה היא לא קטנה ואם זה קורה, זה ישפיע עלינו לרעה".

פישר, שהמליף לחברי הכנסת לאשר את תוכנית הקיצוצים, הוסיף כי "ייתכן שנגלה בעוד כמה חודשים שנצטרך לנקוט בצעדים נוספים אם העמקת הגבייה לא תתבצע ולא יושגו הכספים כתוצאה מתשלום מס בגין רווחים כלואים. קל מאוד לומר יהיה בסדר. קל מאוד לפני בחירות להגיד יהיה בסדר. זה מאוד אחראי לנסות ולטפל בבעייה כעת וזה מה שמהמשלה עשתה".

עוד אמר פישר כי "אנו רואים את תחזיות הצמיחה של ארה"ב - פחות מ-2% השנה - וזה לא יעלה בהרבה בשנה הבאה. אירופה כבר במיתון עם צמיחה שלילית ובשנה הבאה תהיה התאוששות מאוד חלשה. השווקים המתעוררים והמתפתחים הם במצב יותר טוב והסחר העולמי צומח בקצב נמוך מהממוצע של השנים הקודמות כ-7%. השווקים ליצוא שלנו יהיו חלשים בשנה הבאה ובשנים הבאות. המצב באירופה חמור ואת זה רואים בשיעורי האבטלה הגדלים".

לדברי פישר, "הסיבה העיקרית שצריך לשנות את דרכנו הם שיעורי הריבית שמשלמות הממשלות ל-10 שנים. גרמניה עם הריבית הכי נמוכה ל-10 שנים - 1.2%, וצרפת שבבעיות -2%. אבל, איטליה מעל 6% וספרד מעל 7%. בריבית כזו הם לא יכולים לממן את ההוצאות של הממשלה ולא יכולים לגייס כסף בריביות בסכומים גדולים בריביות כאלה. אנו מוסיפים לכאן את יוון וכשהיא מפסידה שליטה על ההוצאות הריבית עלתה ל-36%. אחרי שקיבלו עזרה מאירופה, ירדה הריבית ל-17%. מה שאנו רואים ביוון זה מדינה שהפסידה את השליטה לגורלה. לגבי יוון  לא ברור שהאירופאים ימשיכו לתת להם יותר ויותר כסף".

שר האוצר, יובל שטייניץ, אמר בדיון כי "אם ניקלע למדרון של הורדת דירוג אשראי, אין לנו רשת ביטחון ואין מי שיתן כמה מיליארדי דולרים כי אנו לא חלק מגוש הדולר או היורו. אם לא ננהג באחריות וננהג כפי שקרה בספרד וביוון,  הנפילה שלנו תהיה יותר גבוהה משלהם. גרמניה וצרפת נתנו מיליארדי דולרים ליוונים ולספרדים לא מאהבה - הם מודעים לכך שאם מדינה מתרסקת, זה משפיע עליהם. הכלכלה שלנו נמצאת במצב סביר אבל זה משפיע עלינו ועל קצב ההכנסות ממסים".

צילום: אמיל סלמן

בהתייחסו לוויכוח עם נגיד בנק ישראל, שגרס שיש להעלות את הגירעון ל-2.5% מהתוצר לעומת 3% כפי שהוחלט, אמר שטייניץ כי "הוויכוח עם הנגיד היה ידידותי ולגיטימי. אני מעריך את הנגיד על הדרך שבה התנהל. ברוב הדברים אנו רואים עין ועין אבל לפעמים יש ניואנסים. אנו עובדים יפה מאוד לטובת מדינת ישראל".  

"כעת חובתנו המיידית להראות לעצמנו לעולם ולמשקיעים ושאנו לא ספרד. אנו קובעים יעד גירעון רחב יותר, מקלים על עצמנו אבל שומרים על רצינות ואחריות ופועלים באופן נמרץ לעמוד בו. זה לא פשוט לא קל ואפילו קשה אבל זה לטובת אזרחי ישראל ומדינת ישראל כי בספרד לא עשו זאת בגלל פופוליזם וההתרסקות היתה קשה ופגעה באזרחי ספרד".

לדברי שטייניץ, "לפני 4-3.5 שנים המשק הישראלי נקלע לקשיים כמו ברוב העולם המערבי. המשק הישראלי עבר מאז להתאוששות ועברנו לצמיחה של 5% ולקצב יצור מקומות עבודה הכי גבוה לנפש בעולם המערבי. יצרנו 330 אלף מקומות עבודה חדשים והצלחנו למנוע אבטלה המונית. קצב יצור מקומות העבודה החדשים נמשך גם במחצית הראשונה של 2012.

"כמו כל העולם שגם צמח פחות מאיתנו, מסוף 2011 אנו רואים סימנים חמורים של האטה ואמרתי שזה ישפיע עלינו. אנו עדיין צומחים הכי מהר במערב אבל ירדנו מ-4.5% ל-3% ויותר. זה עדיין קצב הצמיחה הכי גבוה במדינות המפותחות. המשק הישראלי מייצר יותר משרות לנפש מאשר כל משק אחר. אבל, כשאתה מצפה לצמיחה של 4.5% ומגיע לצמיחה של 3% ויותר אזי הכנסות המדינה נמוכות מהתחזיות. לכן היה צורך לעשות תיקון הן בהגדלת הגירעון והן לתקן את ההכנסות כדי לעמוד ביעד הגירעון החדש".

שטייניץ הוסיף כי "הצעדים הם לא קלים והם לא כלכלת בחירות אלא הם כלכלה. מדינות באירופה שבמצבים דומים ניהלו כלכלת בחירות וזה מה שקרה בספרד ויוון הגיעו יחד עם אזרחיהם לעברי פי פחת".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), אמר בדיון כי " המצב הכלכלי בקריסה, המשק הוא חזק ויש בעיה חברתית שאיתה צריך להתמודד. יש חסר בהכנסות המדינה, יש לנו אפשרות לעמוד מהצד ולהגיד לא עושים כלום. זה יהיה לא אחראי לא לעשות. השאלה מה עושים".

גפני הוסיף כי "הממשלה החליטה לעשות צעדים. אם נעשה שינויים, נפעל לכך שהם ייעשו בהסכמה. אם לא היינו עושים כל מה שמגיע היום כגזירות, היה מגיע בעתיד בכפולות. אני נגד פעולה חד צדדית של הממשלה. אשמור על כבודה של ועדת הכספים".

יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ', אמרה כי "כולנו מכירים בעובדות שמהצב עגום. אנו יודעים מה קורה בגוש היורו ובמדינת ישראל. השאלה איך נגרם הבור ובמה נמלא אותו. הבור נגרם בין היתר בגלל המתווה ברפורמה במס שהנגיד ביקש לעצור אותו. האמירה שהוא נגרם בגלל הענות לדרישות הציבור אחרי המחאה אין לו שום יסוד. השאלה האם נמלא את הבור מחגורת השמן של מי שתוגמל בעת צמיחה או ממעמד הביניים".

יו"ר מרצ ח"כ זהבה גלאון אמרה כי "למרות האיומים של נתניהו ושטייניץ, אנחנו לא נמצאים על סף מלחמת עולם כלכלית, יש המון כסף - צריך רק לגבות אותו. הפטור ממס על הרווחים הכלואים הוא שוד לאור יום של הקופה הציבורית. הטענה שהפטור יגדיל את הגבייה היא זריית חול בעיניים - אפשר לגבות 30 מיליארד במקום 3 מיליארד ולסגור את הגירעון פעמיים".

גלאון הוסיפה כי "העניים ומעמד הביניים לא יצרו את הגירעון, אבל הם אלה שמשלמים את המחיר. הממשלה של נתניהו דואגת לפני הכול לכסאות שלה ובשביל לשמור עליהם היא מזרימה כספים בלי הפסקה ל'שותפים הטבעיים' - החרדים והמתנחלים ונותנת פרוטקציות לבעלי ההון ולחברות הענק. שר האוצר אומר שלישראל, בניגוד למדינות האיחוד האירופי, אין "חגורת ביטחון", אבל תוכנית הקיצוצים האכזרית של הממשלה משתמשת בעניים ביותר כחגורת ביטחון".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker