כיצד מתכננת יד אליהו למשוך את הזוגות הצעירים - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כיצד מתכננת יד אליהו למשוך את הזוגות הצעירים

פרויקטים של פינוי-בינוי והקמת שטחי מסחר חדשים אמורים לגרום לשכונה לפרוח ■ הזוגות הצעירים צפויים להיות חלק בלתי נפרד מהשינוי

10תגובות

כבר כמה שנים שמדברים על יד אליהו בתל אביב כשכונה שעוד רגע תתרומם ותפרח, ובתקופה האחרונה התחזיות מתחילות להתממש.

בניגוד לצפיפות והמחסור בשטחים הפתוחים ב"שכונת עתיד" אחרת של תל אביב, פלורנטין, במקרה של יד אליהו התשתית התכנונית היא בסיס מוצלח להתקדמות והתחדשות. התכנון המקורי של השכונה מרווח למדי, ולכן תוספת בנייה נכונה לא אמורה להעיק על התשתיות הקיימות.

על תכנון השכונה חתומה מחלקת ההנדסה של עיריית תל אביב ומהנדס העיר המיתולוגי יעקב בן סירה, שכיהן בתפקיד בין 1929 ל-1950. מבחינת העירייה, יד אליהו היא חלק ממה שמכונה מרחב השיכונים של רובע 9 - שכולל את עבר האיילון המזרחי, שבו נמצאות השכונות רמת הטייסים, תל חיים ואחרות. עד לפני כחמש שנים כללה הפרקטיקה המועדפת בעירייה להתחדשות עירונית באזור בעיקר הליכי פינוי- בינוי, אבל בעירייה מאמינים כיום שהיוזמות הללו שיתקו את האזור בשל עודף ספקולציות.

אייל טואג ומירה בורנשטיין

האדריכל ומתכנן הערים אודי כרמלי, ראש צוות תכנון מזרח במינהל ההנדסה של עיריית תל אביב, אומר: "מכיוון שהבחנו בכך שנוצר שיתוק באזור, התחלנו להכין מסמך מדיניות לרובע. החזון המרכזי היה לייצר אופק תכנוני ברור שיאפשר לתושבים וליזמים לדעת מה אפשר לבנות והיכן. הכותרת היא התחדשות עירונית עם פן חברתי, ובהתאם הרצון הוא להשאיר את האוכלוסייה הוותיקה ובמקביל לאפשר לאוכלוסייה חדשה להגיע".

המדיניות המקודמת מבקשת להימנע עד כמה שאפשר ממגדלים גבוהים שמוקמים לרוב במסגרת תוכניות פינוי-בינוי, שכן הניסיון מלמד שתושבים ממעמד בינוני מתקשים לעמוד בעלויות האחזקה של המגדלים.

לדברי כרמלי, "הכוונה היא לפנות בעיקר לזוגות צעירים שמחפשים מקום ראוי לגדל בו את ילדיהם. זוגות אלה מסתכלים קודם כל על התשתית הציבורית והחינוכית, וביד אליהו התשתית טובה".

התוכנית של העירייה הגדירה אזורים עם רמות פיתוח שונות. באזור רחוב לה גוארדיה הסואן יש אישור לתוספות בנייה רבות, ומגדלים עתידים לצמוח באזור הזה. לעומת זאת, באזורים שקטים יותר בשכונה תוספות הבנייה מוגבלות, ובחלק מהמקומות כלל לא אושרו.

מירה בורנשטיין

השוק מגיב

לתוכנית העירייה ליד אליהו אין תוקף סטאטורי והיא משמשת מסמך הצהרתי בלבד, אך היא צפויה ליהפך לחלק מתוכנית המתאר של תל אביב. על פניו, נראה כי השוק מאמץ אותה בחדווה, ולפני כחודשיים כבר אושרה תוכנית עיבוי לבינוי הקיים שיוסיף שש עד שמונה קומות בשכונה.

עו"ד מירה בורנשטיין, ממשרד עוה"ד הרטבי, בורנשטיין, בסון, המתמחה בייזום וליווי פרויקטים של התחדשות עירונית, נולדה ביד אליהו ואומרת שיש לה חיבה למקום ואמונה בו מבחינה אורבנית. לדבריה, "זו שכונה עם שטחים נרחבים וניצול נמוך של הקרקע. בין בנייני הרכבת יש שטחים שמבחינה תיאורטית היו צריכים להיות ירוקים. כשמצרפים את השטחים הפתוחים לקירבה לעורקי תחבורה מרכזיים, ניתן לקבוע שיש ביד אליהו פוטנציאל התפתחות נרחב".

בורנשטיין מייצגת דיירים בשלושה מתחמים במזרח תל אביב וליוותה אותם במהלך השימועים הציבוריים מול העירייה ובהליך בחירת היזמים והאדריכלים. אחד הפרויקטים שליוותה ממוקם ברחוב לה גוארדיה עד לפינת שדרות המעפילים. היזמים הם החברה להתחדשות עירונית בישראל, המקימה פרויקט פינוי-בינוי שיגדיל את זכויות הבנייה מ-128 יחידות הדיור הקיימות בבנייני הרכבת במקום למגדל משרדים וכמה מגדלי מגורים. התוכנית נמצאת כיום על שולחנה של הוועדה המקומית.

לדבר בורשטיין, החלטתה של העירייה להגביל את אחוזי הבנייה בחלק מהשכונה היא בעייתית: "העירייה לא רוצה לאפשר בנייה גבוהה כדי לשמור על אופי השכונה. אלה מלים יפות, אבל זה מקשה על שדרוג השכונה. רוב הדירות כיום קטנות, וכדי להפוך דירות של 50 מ"ר לדירות של 100 מ"ר - נדרש מנוף פיננסי".

כרמלי מספר שבחודשים האחרונים יש יותר פניות והתעניינות לגבי פרויקטים בשכונה. "לוקח זמן לאסימון ליפול, כי היזמים, המתכננים והתושבים צריכים ללמוד שיש עוד פתרונות פרט לפינוי-בינוי הקלאסי. ליד אליהו יש איכויות אדירות שמחכות למימוש. זו שכונת מגורים מצוינת עם פינות חמד, והיא תוכננה באותה יד שתיכננה את רמת אביב א'".

העירייה כבר חידשה את השדרות בשכונה בתיכנונו של האדריכל חיים כהנוביץ, חידשה את היכל הספורט תחת שרביטו של האדריכל אסף לרמן, ופיתחה את פארק גלית. העירייה גם משקיעה בחידוש וארגון מחדש של הציר הירוק שעובר בשכונה ומתוכנן על ידי משרד אדריכלי הנוף גרינשטיין הר גיל. תוכניות הבינוי הנוכחיות של העירייה נשענות על תוכנית של האדריכל דני לזר.

חיזוק המסחר ויצירת חיי רחוב

למרות גודלו של רובע 9, שבו מתגוררים כ-80 אלף תושבים, אין בשכונות הללו כמעט מסחר והן נשענות על רמת גן ותל אביב לצרכים לשם כך. לכן, בעירייה עובדים על חיזוק המסחר ויצירת עירוניות וחיי רחוב.

לתוכניות הרבות של עיריית תל אביב לידי אליהו קמו גם מבקרים. אלה טוענים כי עיבוי הבנייה בשכונה יפגום באופיה ושבחלק ניכר מהתוכניות לא היתה התייחסות מספקת למרקם העירוני הקיים.

האדריכל ערן טמיר טוויל כתב בבלוג שלו - ערסיטקטורה - כי עולה החשש שעיבוי הבינוי בשכונה יגרום לה לאבד את ייחודה. לדעתו, "לאור ההצלחה של העיבוי המרקמי ההדרגתי באזור רובע לב-העיר, שנעשה באוריינטציה 'שימורית', מתעוררת שאלה לגבי הבינוי המסיבי המוצע בחלק מן התוכנית ביד אליהו. השאלה היא אם ניתן לעשות למבנה הבלוק את אותה ההתאמה התרבותית שלה זכתה אדריכלות הבאוהאוס, כזו שבאמת תעודד גישה של שימור ושדרוג הערכים של מרקם הבלוקים המאפיין כל כך הרבה מרחבים בישראל".

האדריכל איתי הורביץ, בעליו של משרד הורביץ-אקרמן אדריכלות, מתגורר בשכונה יותר מ-15 שנה. לדעתו, התחושה שעוד רגע עומד לקרות משהו בשכונה קיימת כבר כמה שנים, וייתכן כי כיום מדובר בעוד שלב כזה, אך לא כזה שיביא לתוצאות מהירות. לדבריו, "יש התייחסות רצינית ונכונה של אגף ההנדסה בעירייה, ולכן יותר דברים קורים. העירייה לא מתייחסת לשכונה כמכרה זהב, אלא כמקום חי ומבוסס שלא צריך להרעיד אותו יתר על המידה אלא רק למצוא עבורו פתרונות מתאימים". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#