"יש טייקונים שפועלים בשיטות המאפיה הסיציליאנית: פעם נותנים שוחד ופעם מחסלים" - ריכוזיות המשק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"יש טייקונים שפועלים בשיטות המאפיה הסיציליאנית: פעם נותנים שוחד ופעם מחסלים"

עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, על השיטה שבה שולט קומץ אנשים בפנסיה, בתקשורת ובנבחרי הציבור ■ "מעמד הביניים לא מסוגל לגמור את החודש בגלל הריכוזיות"

185תגובות

"יש טייקונים שהם למעשה אוליגרכים פושטי רגל. הם מהמרים על הפנסיה ומעלים את יוקר המחיה. משמעות הריכוזיות היא השמדת הפנסיות שלנו והעלאת יוקר המחיה" - כך אומר יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, בראיון ל-TheMarker, לקראת תחילת הדיונים להכנת חוק הריכוזיות להצבעה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית.

שרגא מתריע מפני הלחצים שצפויים טייקונים ולוביסטים להפעיל על חברי הכנסת, שאמורים להכריע בעניינם. זאת, בצד התרומות שמעניקים הטייקונים לח"כים, לשרים ולפוליטיקאים וגיוס הרגולטורים לשעבר לעבודה אצלם. לטענתו, אנשי עסקים קונים אחזקות בכלי תקשורת לא מכיוון שהם "אבירי חופש הביטוי", אלא כ"נשק להשמדה המונית ביום סגריר".

התנועה לאיכות השלטון פתחה בשבוע האחרון במסע פרסום, שקורא לאזרחי ישראל להצטרף למאבק בריכוזיות ומנסה להסביר את בעיית הריכוזיות במשק. המסע יכלול שלטי חוצות, פרסום באינטרנט וברדיו והפגנות.

מה הקשר בין המחאה החברתית לריכוזיות?

שרגא: "אנשי מעמד הביניים לא מסוגלים לגמור את החודש בגלל הריכוזיות. אם היתה תחרות במדינה, ניתן היה להוריד את יוקר המחיה ב-30%-40%. כל האנשים שהפגינו בקיץ יודעים שהם לא מסוגלים לגמור את החודש - על אף שהם כורעים תחת הנטל, משרתים במילואים, מצייתים לחוק וחלק גדול מהם הוא ממעמד הביניים".

ואיך כל זה קשור לטייקונים?

"יש טייקונים שעושים את זה בשיטות של 'המאפיה הסיציליאנית' - פעם אחת הם נותנים שוחד ופעם שנייה מחסלים. אותם טייקונים קונים את הרגולטורים הפורשים - מרשות ניירות ערך, מרשות המסים, מרשות ההגבלים העסקיים, מהפיקוח על שוק ההון, מהפיקוח על הבנקים ועוד. 50% ממקבלי השכר הגבוה במדינת ישראל הם אקס-רגולטור. ככה הם גורמים לשיתוק מוחלט של כל רשויות הפיקוח במדינה.

"יש טייקונים שתורמים לכולם: לחברי כנסת, לרשויות מקומיות, לעמותות, לראשי המחאה. זוהי השיטה - מורחים את כולם, מכניסים אותם למלכודות דבש וגורמים לשיתוק של האדמיניסטרציה במדינה. הרגולציה לא מתפקדת, ולכן הם יכולים לעשות את מה שהם רוצים בתספורות, עסקות בעלי עניין וכדומה. הם קונים גם את מעריכי השווי, חברות הדירוג, רואי החשבון, עורכי הדין ועוד".

מדוע אילי הון משקיעים בגופי תקשורת?

"טייקון שיש לו אחזקה ריאלית ופיננסית ויש לו גם אחזקה תקשורתית קונה לעצמו בכך נשק להשמדה המונית. למה הם משתלטים על המעוז האסטרטגי הזה? כולם אבירי חופש הביטוי? זו החרב שלהם, שעמה הם מאיימים ומחסלים את כל מי שעומד בדרכם להמשיך ולהשתמש בכספי הפנסיות שלנו באין מפריע. הם משקיעים באחזקות התקשורתיות, על אף שרובן ככולן הן נכסים רעילים מפסידים. את הכסף של מי הם מפסידים? את הכסף שלנו. יש חברי כנסת שמפחדים מהם פחד מוות, וגם שרים, ראש הממשלה, השלטון המקומי ורגולטורים. העוצמה הזו של התקשורת משתקת. כולם מפחדים מאותם ימי סגריר, שבהם יוציאו נגדם תחקיר מפליל ומעיק".

"הריכוזיות פוגעת בדמוקרטיה"

הריכוזיות, על פי שרגא, מסכנת את עצם קיומה של הדמוקרטיה הישראלית. לדבריו, "הריכוזיות מובילה לסכנות בכמה מעגלים. במעגל המשילותי, למשל, אוליגרכיה של 20 אנשים שמעולם לא נבחרה מנהלת פה את המדינה, ויש לה שליטה אפקטיבית על הרשות המבצעת ועל הרשות המחוקקת, בעזרת הממון שהיא מנהלת ובעזרת האחזקות התקשורתיות שיש לה. כמו כן, יש לה גם השפעה על הרשות השופטת והמבקרת וגם על החברה האזרחית, וזו פגיעה אנושה ביכולתה של ישראל לתפקד כדמוקרטיה.

"במעגל הכלכלי, מתברר שהמבנים הפיננסיים שנבנו במארג הפירמידות במשק מסכנים את כלכלת מדינת ישראל. אם פירמידה כזו תקרוס, היא יכולה לגרום לקריסתו של המשק".

שרגא סובר שהמחאה תתעצם השנה ואף תתפוצץ - בגלל הריכוזיות. לדבריו, "במעגל החברתי, הריכוזיות גורמת לכך שהפערים החברתיים גדלים מאוד, מעמד הביניים לא מצליח לסיים את החודש, העשירונים התחתונים הולכים ומתרחקים מהיכולת להתקיים. מספר האנשים שנכנסים למעגל הרעב גדל. הקטבים החברתיים בחברה הישראלית יגרמו בסופו של דבר לפיצוץ חברתי. מה שהיה בקיץ שעבר היה ה'יומן לפני הסרט'".

לדברי שרגא, "יש חבורה בריונית וכוחנית של אוליגרכים פושטי יד ופושטי רגל, שמנהלת למעשה את המדינה - קבוצה של 25 משפחות, שכמו שאמר השופט לואיס ברנדייס, 'שולטת בעם באמצעות כספו של העם'. למעשה, אלה הם אנשים שאין להם כסף. מי שיסתכל בהון העצמי של אותן פירמידות יגלה שרובן נמצאות בהון שלילי. בתוך הפירמידות שהם בנו יש מעט מאוד כסף שלהם, אם בכלל. 60% מנכסי הציבור מנוהלים על ידי אותן 'משפחות שולטות'. סך נכסי הציבור מגיע לכ-2.5 טריליון שקל. מהם 600 מיליארד שקל הם מלוות שאזרחים נתנו למדינה - קופות הגמל, קרנות ההשתלמות, הפקדונות בבנקים וכל החסכונות שלנו. למעשה, כ-1.2 טריליון שקל נמצאים בשליטה אפקטיבית של המשפחות השולטות - פי ארבעה מתקציב המדינה.

"השוק המשני גדל בצורה מטורפת בשש השנים האחרונות. שוק האג"חים הפך להיות 30%-40% מהתל"ג של מדינת ישראל. 300 מיליארד שקל נמצאים באג"ח. שם נמצאים כספי הפנסיה שלנו - בסיכון גבוה מאוד ובידיהם של הטייקונים. בשנה וחצי האחרונות היקף התספורות הגיע ל-13 מיליארד שקל, ו-64 מיליארד שקל נמצאים בדרך לתספורת. קופות הגמל הפסידו 3%-8% מערכן בשנה האחרונה".

איך הטייקונים עושים את זה?

"אנשים צריכים להבין את 'תעשיית הבלוף' - איך אנשים בלי הון עצמי משתלטים על הפנסיה שלנו והופכים להיות טייקונים. הם עושים את זה על ידי הקמת פירמידות, שזה שרשור של חברות (חברה אם-חברה בת-חברה נכדה-חברה נינה וכיוצא בזאת). זהו למעשה מפעל פיננסי, שלוקח ומחזיר כל הזמן הלוואות. הוא לוקח אג"ח לטווח קצר ומחזיר אג"ח לטווח ארוך. הוא לוקח כסף מבנק אחד ומחזיר כסף לבנק שני. הוא לוקח כסף מחברת ביטוח אחת ומשלם למחזיקי האג"ח. זה לא כסף של הטייקונים.

"אנשים צריכים להבין שכל הזמן משחקים בכספים שלהם. כשזה מצליח - הטייקונים מרוויחים. אבל כשהם מפסידים, הם באים לעשות עלינו תספורות. הם שולטים בשוק ההלוואות, בעצם העובדה שכל המארג של החברות הריאליות שלהם מתחבר למארג של חברות פיננסיות, כי הם שולטים בעצמם בתאגידים הפיננסיים. לכן, הסיכוי שלהם לקבל אשראי נדיב וזול ללא בטוחות הוא גבוה, כי הם גם הבעלים של המוסדות הפיננסיים שמעמידים אשראי למוסדות הריאליים שלהם.

"הציבור צריך לדעת שבמערך האשראי הזול שהם מקבלים, בהרפתקאות הפיננסיות שהם מנהלים כמו בלאס וגאס - בקרקעות ובנכסים שהם רוכשים במזרח או במערב אירופה או במניות הבנקים שהם קונים - הם משמידים ערך לפנסיה שלנו. הכספים שהטייקונים מפסידים הם כספים של הציבור, והציבור אפילו לא יודע שכספי הפנסיה שלו נסעו לטייל בקרדיט סוויס, בלאס וגאס, בפולין, ברוסיה ועוד.

"כדי שיוכלו להחזיר את ההלוואות בכל אחת מהפירמידות, יש 2-5 מונופולים או דואופולים או אוליגופולים, אבל מדובר בחברות שהטייקונים יכולים לחלוב אותן כדי להעלות את הדיווידנדים למעלה, למשוך אותם לעצמם ולהחזיר את החובות. זה חלק מתעשיית החזרת החובות, כי אין להם כסף משלהם והם כל הזמן צריכים להחזיר את ההלוואות שלקחו, לכן הם 'קורעים' את החברות הללו".

מה יכול המגזר העסקי לעשות כדי להתמודד עם הריכוזיות וליצור מקומות עבודה?

"לפעול להגברת התחרות. דמיינו כמה כסף ניתן להשאיר בכיסי האזרחים אם תהיה תחרות כמו בסלולר גם בתחומים כמו מזון, אנרגיה, בנקאות וכו'. לדעתי, יהיה ניתן להשאיר לכל משפחה עוד אלפי שקלים פנויים בחודש בלי לגעת במסגרת של התקציב ובלי להעלות מסים. ככל שזה ישמע מוזר, פתיחת המשק לתחרות פנימית והסרת החסמים לתחרות מיבוא יגדילו את התעסוקה, כי מרבית האנשים שייפלטו ייקלטו לאחר זמן מה במקומות אחרים, שייווצרו כתוצאה מכך שלציבור יהיה יותר כוח קנייה.

"הפחידו אותנו שהרפורמה בסלולר תגרום ל-4,000 מפוטרים. גם אם המספר נכון, עדיין מדובר בעלות שכר של כ-400 מיליון שקל לשנה (עלות מוערכת של 100 אלף לעובד), מול חיסכון של כ-4 מיליארד לציבור (בהנחה של ירידת מחירים ב-20%). מה עדיף, להחזיק 4,000 איש בשכר נמוך יחסית בעבודה שמלמדת צעירים 'למרוח' את הציבור, או להשאיר בידי הציבור 4 מיליארד שקל שייצרו מקומות עבודה נוספים ותחרותיים, ובמקביל יקלו על משפחות לגמור את החודש? אני חושב שהתשובה ברורה מאליה".

להחריף את המלצות ועדת הריכוזיות

שרגא, התומך, כאמור, בצמצום הריכוזיות במשק, סבור שיש להחריף את הצעת חוק הריכוזיות שהוגשה לכנסת על ידי הממשלה.

מדוע אתה מאוכזב מהנוסח של חוק הריכוזיות?

"ביבי ושטייניץ ושאר השרים מפחדים מהטייקונים. הראיה היא החוק החבוט שמגיע לכנסת, חוק ששונה לטובת הטייקונים בצורה קיצונית מאז מסקנות הביניים, כמו גם מאז המסקנות הסופיות של ועדת הריכוזיות. רק מי שמפחד פועל לטובת הטייקונים - ולא לטובת העם.

"הגשת החוק היתה יכולה להיות הרגע הגדול שלנו, אם היו מחוקקים חוק פשוט והיו מצליחים לייצר תחרות ולהגביר את הצמיחה במשק, בלי לפרוץ את מסגרת התקציב. לצערי הרב, הפוליטיקאים שלנו הם אנשים ציניים מאוד, שלא טובת הממלכה עומדת לנגד עיניהם של כולם. לטעמי, שיקולים נפסדים ילוו את חקיקת החוק הזה. לא נראה את החוק המיטבי שפותר את הבעיה.

"החוק המוצע אינו מספיק טוב. הוא מורכב, מתחכם ולא פותר את כל בעיית הריכוזיות. כך, למשל, האיסור על אחזקות צולבות פיננסיות וריאליות הוא חלקי. בנו שם רשת גדולה שגם לוויתנים יכולים לעבור בה. בסופו של דבר - מה שהיה הוא שיהיה. לא ברור שצדיק בינו ושרי אריסון לא יעברו ברשת שנבנתה, ועלול להיווצר מצב שהחוק לא יחול עליהם. הם יכולים לעבור בשקט באמצעות נקיטת תרגילים פיננסיים. על הממשלה היה להציע איסור על אחזקות צולבות החל מהשקל הראשון. על הטייקונים להחליט - או שהם בעלי אחזקות ריאליות או שהם פיננסיירים".

מה דעתך בעניין המלצות הוועדה לאפשר שלוש שכבות בפירמידות הקיימות ושתיים בחדשות?

"ההמלצה מקבעת את המצב הנוכחי, ולא עשינו בכך שום דבר. עצם העובדה שהם הורידו את האחזקות מ-50% בשכבה השנייה והשלישית ל-33% רק מוכיחה שהחליפה הזו נתפרה למידותיו של טייקון מסויים, שהפעיל לחצים כבדים מאוד. התערבות המחוקק בנושא הפירמידות הפכה למהלך מסורבל, לא חכם, שלא פותר את הבעיה.

"ההמלצה לבצע שונות במספר הקומות בין פירמידות חדשות לקיימות לא תעמוד במבחן משפטי. אם ההצעה הזו תעבור (שלפיה הפירמידות החדשות יהיו בנות שתי קומות והקיימות בנות שלוש קומות), נעתור לבג"ץ. מדובר באפליה ובפגיעה בזכויות הקניין של החברות החדשות. לכן, צריך לקבוע שכל החברות - הן הקיימות והן החדשות - יהיו בנות שתי קומות".

אז מה אתה מציע לעשות?

"יש לקבוע את הכלל הדמוקרטי הכי פשוט בדיני תאגידים - שלכל בעל מניה יש קול אחד בהצבעה - וכוח שליטתו של אדם בחברה יהיה ככוח אחזקתו. מהלך כזה היה פותר את כל בעיית השכבות. הפתרון המוצע הוא לא נכון, לא מוסרי ולא חכם. אדם צריך לשלוט בחברה לפי ההון שהוא משקיע בה. אם לנוחי דנקנר יש 7% הון עצמי בסלקום, אז שיכולת השליטה שלו תהיה 7%, ולא 51% כמו היום".

נוסח החוק כולל את הצעת שר האוצר יובל שטייניץ להארכת התקופה לצמצום הפירמידות ולמכירת האחזקות הצולבות מארבע שנים, כפי שהציעה ועדת הריכוזיות, לשש שנים. אי אפשר למכור בארבע שנים?

"ארבע שנים זה די והותר לצמצם פירמידות. יש כאלה שתובעים את העלאת התקופה לשמונה שנים. הם רוצים למסמס את החוק. האמריקאים פירקו את הפירמידות לפני 90 שנה בצורה חכמה באמצעות מס. כלומר, הם קבעו מס דיווידנד בתוך מארג החברות. אצלם לא ניתן להעביר דיווידנד מחברה לחברה בלי לשלם מס - להבדיל מהמצב כאן כיום. אם היו מיישמים את זה גם בישראל, כל הכדאיות הכלכלית של הפטנט שנקרא פירמידה היתה מתה. כמו כן, האמריקאים קבעו מס על רווחי הון בעת המכירה. כך, כולם רצו ומכרו את החברות בתוך זמן קצר, כי רצו להרוויח מס".

ומה לגבי הטיפול בעניין האחזקות של טייקונים בתקשורת?

"לצערי הרב, זוהי ההחמצה הגדולה של ועדת הריכוזיות, שלא טיפלה כמו שצריך באחזקות התקשורתיות. מי שיש לו אחזקה ריאלית ופיננסית, אסור שתהיה לו אחזקה בגוף תקשורת. צריכה להיות הפרדת רשויות מוחלטת, ולכן פנינו לראש הממשלה וקראנו לו להקים ועדה שתטפל באחזקות התקשורתיות. הוגשה עתירה לבג"ץ על ידי התנועה, שתובעת ממנו להקים ועדה שתקבע מסקנות לגבי האחזקות התקשורתיות".

חזית מול "מעריב"

בחודשים האחרונים פורסמו ב"מעריב" מספר כתבות, שבהן נמתחה ביקורת על התנהלותו של שרגא בכמה פרשות. שרגא דוחה את הביקורת שנכתבה, וסבור שהכתבות נגדו נובעות ממאבקו בעד צמצום הריכוזיות.

מ"מעריב" נמסר כי "במערכת 'מעריב' הצטבר מידע חמור, המחייב בדיקה עיתונאית מעמיקה לפי כל אמת מידה ערכית וציבורית, אודות התנהלותו האישית של אליעד שרגא. חלק ממידע זה כבר פורסם בעיתון, והיתר עדיין נמצא בבדיקה. לצערנו הרב, מאז הפרסומים והפניות לתגובות אל אליעד שרגא, פצח האחרון במסע השמצות, כזבים ואיומים, שכל מטרתו למנוע פרסום ממצאים עובדתיים וביקורתיים על התנהלותו של האיש. לצורך מסע זה הוא משתמש בתנועה לאיכות השלטון, שבה הוא שולט ללא עוררין, ומכפיש ללא שום יסוד עובדתי את העיתון ואת קבוצת אי.די.בי. מערכת 'מעריב' לא תיכנע לניסיונות שקופים ובוטים אלה להלך אימים על כותבים ועורכים, העושים את עבודתם העיתונאית נאמנה וללא מורא".

מאי.די.בי נמסר: "אי.די.בי תמשיך לשמור על עצמאות מערכת 'מעריב' ועל חופש העיתונות והביטוי של העורכים והכותבים, כאחת מאבני היסוד של הדמוקרטיה בישראל".

אמיל סלמן


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#