הפוטנציאל: 15 מיליארד שקל - אז למה החרדים לא עובדים? - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפוטנציאל: 15 מיליארד שקל - אז למה החרדים לא עובדים?

מנהיגות שמעדיפה ציבור מוחלש, מעסיקים עם דעות קדומות ופוליטיקאים שלא נותנים פתרונות תוקעים גלגלים בניסיונותיהם של החרדים להשתלב בשוק העבודה ■ הדיון הסוער סביב גיוס חרדים רק מעמיק את הפערים

52תגובות

מ', הבעלים של חברת סטארט-אפ קטנה, הוא ההפך הגמור מכל מה שמאפיין יזמי היי-טק: צעיר חרדי שלמד בישיבות היוקרתיות ביותר שנים רבות, השלים בעצמו את לימודי האגלית והמתמטיקה ובשל פערים בהשכלה הפקיד את עבודת התכנות בידי חברה חיצונית, ועוסק בניהול, בפיתוח עסקי ובשיווק. לדברי מ', חרדים שמעוניינים להשתלב בהיי-טק כיזמים, כמנהלים או כמתכנתים לא מקבלים תמיכה ראויה. "חרדים שעובדים ומתפרנסים בזכות עצמם לא עובדים בהיי-טק, אלא בנדל"ן, במסחר ביהלומים או בעריכת דין. אבל לאט לאט רואים פעילות גם בתחום הזה, ומתחילות כמה יוזמות מעניינות. לחרדים שלמדו בישיבה בלבד זה קשה מאוד, בגלל פערי ההשכלה".

לצפייה בסמארטפון ובטאבלט

יהודה מילר, 28, הוא הבעלים של חברת "הביצועיסטים", המתמקדת בפרסום ובקידום מכירות במגזר החרדי. הוא מעסיק כ-100 עובדים, ש-90 מהם חרדים. מילר נפלט פעמיים מלימודים בישיבה, פעם אחת בגיל 15.5 ופעם שנייה בגיל 22, אז החליט לצאת לשוק העבודה, אם כי נשאר מקורב לעולם הישיבות. לאחר כמה שנים בניו יורק, חזר ארצה לטובת עבודה במערכות בחירות של מפלגות חרדיות ונשאב ביתר שאת לעולם הפרסום והשיווק. במאי 2009 הקים את החברה שלו. "עזבתי את הישיבה כי חשבתי שזה כבר לא אפקטיבי: אתה יכול לשהות בבניין של הישיבה, אבל אם אתה מבין שרוב הזמן אתה לא ממש לומד - זה לשקר לעצמך".

מילר מגדיר את "הביצועיסטים" כחברת פרסום גרילה, המפרסמת ברחוב החרדי המפרסמת ברחוב החרדי במובן הפיסי של המלה - לוחות מודעות, בתי כנסת, פשקוולים ועוד. "עובדים אצלי צעירים בני 18-25, שלא מתאימים לישיבה או למסגרת אחרת. חלקם מגיעים לעשר שעות עבודה, כדי שיוכלו להשלים את השעות הנדרשות בישיבה כך שלא יגויסו לצה"ל, אחרים פטורים מגיוס מסיבות אחרות. אחרי גיל 22, כשמתחתנים ומולידים ילדים, אין ברירה אלא לצאת לעבודה. באופן עקרוני, כל חרדי שיגיד לי שהוא רוצה לעבוד - אמצא לו עבודה".

שירן גרנות

סיפורם של שני הצעירים האלה מדגים את הפוטנציאל הלא ממומש של כוח האדם החרדי בכלכלה הישראלית. אף שבשנים האחרונות חל גידול במספר החרדים הפונים להכשרה מקצועית ומספר המועסקים במגזר עלה ב-5%, הרי שכדי שמגמה זו תדביק את הגידול באוכלוסיה נדרש שינוי דרסטי, כך ששיעור השתתפות הגברים בעבודה יהיה גבוה מ-42% - שיעורם כיום - לעומת 80% בכלל האוכלוסיה.

בשל הפערים בהשכלה, חרדים רבים מועסקים במקצועות שלא דורשים השכלה רחבה ונחשבים בציבור החילוני "סטודנטיאליים", כמו עבודה במוקד שירות לקוחות או מקצועות פקידותיים שונים.

לפי הערכה שביצע עבור Markerweek פרופ' ערן ישיב מהחוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, מנהל פורום ספיר למדיניות כלכלית וראש צוות כלכלה במרכז טאוב, המשמעות של שילוב חרדים בשוק העבודה היא תוספת של 2% לתמ"ג, שהם כ-15 מיליארד שקל. לפי הסימולציה שביצע ישיב, כיום תורמים החרדים המועסקים לתוצר כ-15 מיליארד שקל בשנה, וכל תוספת של 10,000 חרדים לשוק העבודה תתרום 2.6 מיליארד שקל לתמ"ג. לכן, אם שיעור התעסוקה של הגברים החרדים היה דומה לזה של הגברים היהודים החילונים - הם היו תורמים לתוצר עוד 15 מיליארד שקל בסך הכל.

הערכתו של ישיב מתארת החמצה גדולה בכל הנוגע לתעסוקת חרדים. "תחשבו שהיינו יכולים לצמוח מדי שנה ב-2% נוספים", הוא אומר. "מדהים לראות כמה מעט עושה הממשלה נוכח הנתונים האלה. התוכניות שלה לשילוב גברים חרדים, בדומה לתוכניות לשילוב נשים ערביות, הן בסדרי גודל קטנים לעומת מה שמתחייב מגודל הבעיה. הממשלה מפעילה תוכניות בהיקף של מאות בני אדם - אבל למעשה מדובר בבעיה של עשרות אלפי אנשים".

לדברי ישיב, גיוס החרדים לצה"ל יפתור אמנם חלק מהבעיה בשל העובדה שחרדים רבים נאחזו בישיבות כדי לא לשרת בצבא ולכן לא עבדו, אבל לצד זאת על המדינה להגדיל את מס ההכנסה השלילי באופן משמעותי, להרחיב את תוכניות ההכשרה לתעסוקה לחרדים, ולתת תמריצים למעסיקים שיגייסו חרדים. בנוסף יש לערוך קיצוץ משמעותי והדרגתי בקצבאות שניתנות להם. "הקצבאות הן תמריץ שלילי ליציאה לעבודה. לגברים החרדים לא באמת משתלם לצאת לעבודה, כי ההכנסה מהעבודה תהיה נמוכה יותר מההכנסה מקצבאות".

התנגשות בין שתי קבוצות

בשבועיים האחרונים רותחת המערכת הפוליטית בישראל סביב המחלוקת בנוגע לגיוס החרדים לצה"ל, אחרי שחוק טל בוטל בבג"ץ וב-1 באוגוסט יפוג תוקפו. כ-20 אלף איש יצאו במוצאי שבת להפגין בעד גיוס החרדים לצה"ל תחת הסיסמה "שוויון בנטל". לא יהיה מופרך להניח שרוב המפגינים אינם מודעים לתהליכי העומק שעוברת החברה החרדית בחמש השנים האחרונות: בזרמים תת-קרקעיים הולכת ומתגבשת ההכרה בקרב אלפי צעירים שצריך לרכוש מקצוע ולצאת לעבודה.

כיום נמצאים 6,500 סטודנטים חרדים במוסדות לימוד שונים, מרביתם ייעודיים למגזר, כדי ללמוד מקצוע כמו משפטים או ראיית חשבון. כמעט כולם מגיעים עם חור עצום בהשכלה: בבית הספר היסודי ובתיכון הם לא למדו אנגלית, מתמטיקה ומקצועות אחרים המוגדרים "לימודי ליבה", אך מתעקשים להשלים את הלימודים האלה בגיל מאוחר יחסית וכשהם בעלי משפחות, מתוך הכרה שעולם הישיבות לא מתאים להם והם צריכים להתפרנס.

"החרדים מגיעים ממערכת חינוך עתירת השכלה אך לא אפקטיבית, כי היא נעדרת כישורי ליבה", מסביר ישיב, "חשוב לטפל בזה ברצינות. אי אפשר לתמרץ אותם לעבוד מבלי לתת להם כלים לעבודה. במצב הנוכחי של מערכת החינוך שלהם הם כנראה יישארו בקצה הנמוך של שיעורי התעסוקה".

ועדת טרכטנברג המליצה לחייב את התלמידים החרדים להיבחן במבחני המיצ"ב של משרד החינוך, כדי למדוד את היקף הלימודים ואיכותם במוסדות החינוך החרדיים, לשפר את מערך הפיקוח על בתי הספר החרדיים, ולהתנות קיום לימודי "יסוד מכשירי תעסוקה" במוסדות החרדים בתקצובם.

בתוך החברה החרדית קיימים גורמים ליברלים יחסית, הסבורים שעל המגזר לאמץ לפחות חלק מהמסקנות האלה, אבל טוענים כי ההתעקשות חילונית על גיוס חרדים עלולה לעכב את התהליך של השתלבות הדרגתית בעולם התעסוקה. מבחינתם, האחראים לעיכוב בתהליכים הם הפוליטיקאים - חילונים וחרדים כאחד: החילונים, משום שבלהט הדיון על השירות הצבאי יגרמו לחרדים להסתגר ולחזור לעולם הישיבות; והחרדים, המעוניינים לשמור על ציבור חלש כלכלית וחברתית המתמקד בלימודי התורה - וכך סר למרותם.

"בחברה החרדית מתרחשים כיום שינויים", אומר איש תקשורת חרדי. "אבל מי שיכול - תוקע להם מקלות בגלגלים. לא רק החילונים במהלך שלהם לכפות גיוס לצבא, אלא גם המנהיגים החרדים. העסקונה החרדית רוצה לשמור על שליטה במגזר, ולכן יש לה אינטרס להשאיר אלפי צעירים בגטו של עוני. אבל ההנהגה החרדית מאבדת שליטה: לכן אין זה פלא שהעיתונות החרדית חגגה את המחאה של השבתות האחרונות. הם צריכים את האויב החילוני, כדי לגבש מולו קולקטיב מגובש. הבעיה היא שבאופן כזה שני הצדדים דורכים במקום".

"מה שקורה בימים האחרונים מדאיג מאוד", מוסיף בצלאל כהן, פעיל בולט למען תעסוקת חרדים. "הדברים הולכים לקראת התנגשות בין שתי הקבוצות, וכל קבוצה מחזקת את התחושות הקשות השוררות בה". להערכת כהן, אם המגמות הנוכחיות בעולם החרדי יימשכו, ולא ישתנו בגלל העימות סביב השירות הצבאי, ייתכן שבעתיד תדמה הקהילה החרדית בישראל לקהילות חרדיות בחו"ל, שם החרדים אינם נסמכים על כספי הממשלה, משום שרובם עובדים. "כבר כיום אפשר לראות יותר ויותר חרדים המשתלבים במקצועות אקדמיים. מתחוללת סוג של מהפכה שקטה, על אף שאין שינוי בלימודי הליבה בבתי הספר. כתוצאה מכך, חרדים בוחרים במקצועות כמו משפטים ומינהל עסקים, שבהם קל יותר להשיג את ההשלמות הנדרשות, אבל בתחומי במדעים רואים פחות חרדים. מי שבוחן את הדברים לעומק, יכול לראות הבדלים גם בין הכשרות מקצועיות פשוטות למסובכות".

כמה חרדים יש באמת?

מגמות אלה באות לידי ביטוי במחקר שערכו באחרונה ד"ר יעקב לופו, היסטוריון וחוקר החברה החרדית, ואסף מלחי ממינהל המחקר במשרד התמ"ת. השניים ניסו לבדוק את עמדותיהם של בחורי ישיבות רווקים בני 17-20 ביחס ללימודים ולהשתלבות בעבודה. מהממצאים עלה שכ-25%-30% מהמשתתפים מעוניינים להשתלב בשוק העבודה. בישיבות הנחשבות לפחות נוקשות או יוקרתיות, הגיע השיעור ל-40%. עם זאת, 60% מכלל המשיבים השיבו שהם רוצים לעסוק בלימודי קודש.

החידוש במחקר זה הוא שבעבר יוחסה המוטיווציה להשתלב בשוק העבודה בגיל מאוחר יותר - אחרי הנישואים והולדת הילדים - לכורח לפרנס את המשפחה. כעת נראה שבשל העובדה שכבר יש חרדים בעולם העבודה, צעירים חרדים מודעים לאפשרות שלהם לעשות זאת גם כן. "הציבור החרדי דורש עבודה", אומרת מירי שניאורסון, מנהלת חברת ההשמה עתיד הלכה שעוסקת בהשמת חרדים. "כל מודעה בעיתון מביאה כמויות אדירות של קורות חיים ומתעניינים. יש לנו מאגר רחב של משרות בשירות לקוחות, בשימור לקוחות ובמכירות טלפוניות ופרונטליות. ייתכן שאלה משרות זוטרות במשק, אבל לא לכולן יכולים חרדים להתקבל, מפני שיש צורך לדעת אנגלית או לשלוט במחשב".

פוטנציאל התעסוקה של החרדים בא לידי ביטוי בדו"חות ובמחקרים רבים שפורסמו בשנתיים האחרונות. בימים אלה מבקשים במשרד התמ"ת לערוך מחקר מקיף על הפוטנציאל הכלכלי הגלום בחברה החרדית, שבו ינסו לאפיין ככל האפשר קבוצות חרדיות שלא למדו רק חינוך תורני. לרשות מחקר זה, כמו אחרים, יעמדו נתונים רבים על המגזר החרדי ושיעור התעסוקה בו, אך האמת היא שקיימת אי ודאות לגבי מספר החרדים, שיעורם באוכלוסיה ובתעסוקה והשכר הממוצע שלהם.

רוב הנתונים מבוססים על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שם החליטו להגדיר את גודל המגזר החרדי על פי התשובות שנתנו המשתתפים במדגמים של הלשכה. במידה שהמשתתף ציין שמקום הלימודים האחרון שלו היה ישיבה גדולה, הוא הוגדר כחרדי, וכך נקבע שיעור החרדים באוכלוסיה. אלא שהגדרה זו מדירה חרדים שבחרו לרכוש השכלה במוסדות אחרים. אפילו בבנק ישראל הודו בשנה שעברה כי אופן המדידה הזה לא מדויק, וכי יש לשנות את הדרך שבה מעריכים את שיעור התעסוקה בקרב הגברים החרדים.

אלא שהחוקרים ממשיכים להתבסס על הנתונים האלה. לפי מחקר שערך באחרונה הדמוגרף ד"ר אליהו בן משה עבור משרד התמ"ת, שיעור החרדים בגיל העבודה צפוי לגדול עד 2030 מ-8.5% ל-15%, תקופה שבה שיעורם הכללי באוכלוסיה צפוי להיות 18%. כתוצאה מכך, אם שיעור ההשתתפות של החרדים בכוח העבודה (גברים ונשים יחד), שכיום עומד על 52%, יישאר בעינו, הרי ששיעור ההשתתפות הכללי בכוח העבודה צפוי לרדת תוך 20 שנה ב-6%.

במשרד התמ"ת מעדיפים לסייג את הממצאים. "שיעור התעסוקה ימשיך לגדול חרף עליית משקלן היחסי של האוכלוסיה הערבית והחרדית. עם זאת, הגידול שחל בשיעורי ההשתתפות אינו מספיק", אמר בני פפרמן, מנהל מינהל מחקר וכלכלה במשרד בעת פרסום הדו"ח, לפני כחודשיים.

לפי ועדת טרכטנברג, תקציב התמיכה של המדינה בישיבות מגיע לכמיליארד שקל בשנה ומתחלק בין כ-110 אלף תלמידי ישיבה. התקציב הזה מותנה באי יציאתם של בני הישיבות לעבודה, מכיוון שהכוללים מאבדים את התמיכה הממשלתית במידה שהתלמידים עוזבים את הלימודים. הוועדה אימצה את מסקנות ועדת גבאי בנוגע למלגות קיום לאברכים, שלפיהן רק קבוצה קטנה ומובחרת של תלמידים יקבלו תמיכה כלכלית, והיתר יקבלו תמיכה למשך חמש שנים בלבד, ואף יתומרצו לצאת לעבודה בשנת הלימודים האחרונה.

הוועדה המליצה להגדיל את היקף המתנדבים לשירות הצבאי והאזרחי, להגדיל את התמריץ הכלכלי לגברים חרדים להשתלב בתעסוקה, ולפתוח מרכזי הכוון תעסוקתיים ייעודיים לאוכלוסיה החרדית. בנוסף על כך, המליצה הוועדה להפעיל מכינה אקדמית למתנדבים חרדים לשירות אזרחי ביטחוני, שתאפשר להם ללמוד במכינה קדם אקדמית במקביל להתנדבות. הוועדה המליצה גם על הפעלת תוכניות ניסיונית ללימודי בגרות לצעירים חרדים מחוץ לישיבות ועל הגברת הנגישות לאקדמיה.

עד שכל המחקרים וההמלצות ייושמו, בשטח נוצרת מציאות חדשה. בשנים האחרונות קמו בעולם החרדי עשרה מוסדות לימוד, המאפשרים לימודים אקדמיים או על-תיכוניים. לדברי עו"ד יחזקאל רוזנבלום, מייסד תנועת "טוב - חרדים עובדים", אחד החסמים הגדולים שעומדים בפני חרדים בכניסה לשוק העבודה הם דמי הלימוד שגובים המוסדות האלה. לכן קמו בשנים האחרונות כמה קרנות ועמותות חרדיות כדי לסייע במלגות לסטודנטים חרדים: הבולטת בהן היא ק.מ.ח, שרוזנבלום היה אחד ממייסדיה. "הקרן מעניקה מלגות בשיעור של עד 80% משכר הלימוד", הוא מסביר. "היא פותרת את בעיית החסם הכלכלי שניצבת בפני כל חרדי שמבקש להשלים לימודים אקדמיים".

גם המועצה להשכלה גבוהה החלה ביישום תוכנית להגברת הנגישות של החרדים להשכלה הגבוהה, על ידי תמרוץ מוסדות לימוד חרדיים. כך למשל, באחרונה הכריזה המכללה לעיצוב ואמנות בצלאל על הקמת קמפוס חרדי בירושלים ללימודי אמנות.

עלות סטודנט חרדי למדינה גבוהה בכ-6,000 שקל מעלותו של סטודנט חילוני, בכל שנת לימודים. הסיבה היא האילוצים הכרוכים בשילובם של החרדים בלימודים, שמתקיימים תוך הפרדה בין גברים לנשים, כך שיש צורך בכיתות ובמרצים נוספים. לימודיהם של החרדים דורשים גם ליווי רבני לצורך פתרון מצבים בעייתיים בשטח.

החברה החילונית צריכה לוותר

לאחר סיום הלימודים, מחכה העולם שבחוץ. כדי לממש את הפוטנציאל התעסוקתי במלואו, יצטרכו החרדים לחפש עבודה גם במקומות עבודה עם רוב חילוני, מה שעלול ליצור בעיות. כך לדוגמה, צעירה חשופת זרועות עשויה להרגיז עובד חרדי - וזה עוד לפני סוגיית הכשרות בפינת הקפה.

לדברי רוזנבלום, כדי שהחרדים ישתלבו באופן מלא ככל האפשר בכלכלה הישראלית, החברה החילונית צריכה לעשות ויתורים. "יש תחושה שהאמירה הזו אל הציבור החרדי, 'צאו לעבודה', אינה אמירה כנה אלא ניסיון להתנער מאחריות כלפי החברה החרדית. אני לא אומר לאף אחד להתלבש כמו חרדי, אבל החברה החילונית צריכה להבין שאם רוצים שחרדים ישתלבו בשוק, יש צורך בתנאים מתאימים, כמו לא לחמם בשר חזיר במיקרוגל של מקום העבודה.

"נשים בצה"ל הן דוגמה מצוינת: האם צה"ל צריך לשנות משהו בערכים החילוניים-ליברליים? זו שאלה לא פשוטה, אבל היא חייבת להישאל בקול וצריך לענות עליה ביושר. מצד שני, החברה החרדית צריכה להבין שככל שהזמן עובר, היא צריכה לקחת יותר אחריות על מה שקורה כאן - ולא להיצמד לראייה מגזרית".

לדברי שניאורסון, אפשר למצוא דרכים לשלב חרדים בחברות חילוניות. "עבור בחורה חרדית, מוקד שירות לקוחות מעורב מעורר הלם: לשבת ליד גבר, להיחשף לקוד הלבוש בעייתי. יש חברות שהרימו את הכפפה, ולכן מעסיקות צוות שכולו מורכב מנשים חרדיות. לפרנטר יש מוקד מיוחד בירושלים, שבו עובדות נשים חרדיות מהבוקר עד הצהריים, ואחר הצהריים עובדים בו גברים חרדים".

ואולם בציבור החרדי יש הסבורים כי ההבדלים התרבותיים מסתירים מציאות פשוטה של אפליית חרדים. "יש מצוקה נוראית של אנשים מוכשרים עם תואר ביד, או בדרך אליו, שבגלל המוצא שלהם לא מצליחים להשתלב במקום העבודה", אומר צעיר חרדי. "הם השלימו את פערי ההשכלה, אבל לא מצליחים לנפץ את תקרת הזכוכית".

"קיימת אפליה כלפי חרדים בשוק העבודה", מצטרף שלמה ברינלט, ראש איגוד הישיבות החרדיות. "יש לי חבר שסיים בהצטיינות לימודי ראיית חשבון, ולא מצא מקום לעשות בו סטאז'. מהללים חברות שמעסיקות חרדים, אבל חלק מהן מעסיקות נשים חרדיות במחירי רצפה. הם מציבים שמרטפייה לילדים, אבל אף אחת מהן לא מקבלת מכונית ליסינג כמו היי-טקיסט מתל אביב".

נשים חרדיות אכן מועסקות באחוזים גבוהים הרבה יותר מאשר גברים (60%), אבל לרוב מדובר במשרות בתחום ההוראה או בשולי עולם הטכנולוגיה. "נכון שנשים חרדיות רבות עובדות, אבל הן לא עובדות היכן שהן רוצות", מסבירה פרופ' שולמית אלמוג מהחוג למשפטים באוניברסיטת חיפה, שחקרה את הסוגיה יחד עם ד"ר לוטם פרי-חזן מהחוג לחינוך. "יתרה מזאת, הן לא קיבלו את ההכשרה באופן שמאפשר להן לקבל החלטות תעסוקתיות אופטימליות, שיאפשרו להן לפתח קריירה כמו אצל נערה חילונית, שלמדה אותו מספר שנים. שינוי בהרגלי התעסוקה של גברים הוא גם שחרור פוטנציאלי עבור האשה החרדית".

גיטי וירספלד, 30, רואה את הדברים אחרת. וירספלד, בוגרת מוסדות החינוך של חסידות בעלז, היא בעלת חברה לייעוץ משכנתאות בירושלים, יחד עם בעלה עקיבא. "בכיתה שלי למדו 27 בנות, ש-26 מהן עובדות כיום. עבודה נשית לא משיגה רק קריירה, אלא מאפשרת בית של תורה. בניגוד למה שאומרים בתקשורת החילונית, החרדים הם לא פרזיטים. ייתכן שהם מרוויחים פחות כסף, אבל הם גם חיים ברמת חיים נמוכה יותר, ומבזבזים פחות כסף - פחות מותגים, ארוחות בחוץ או צעצועים יקרים. רק שיעור קטן מהחרדים יוצאים לחופשות בחו"ל או במלונות, ורובם מסתפקים בחופשה בישראל באמצעות החלפת דירות ללא תשלום".

הגיוס לצבא: חשש למרי אזרחי

המחלוקת בנוגע לגיוס בני הישיבות נמשכת מאז הקמת המדינה, כשראש הממשלה דוד בן גוריון סיכם יחד עם מנהיג החרדים, החזון איש, על מתן פטור משירות בצבא לכ-400 תלמידי חכמים כדי להמשיך את מסורת עולם הישיבות החרדי שנכחדה בשואה. כיום, צעיר חרדי מתחיל ללמוד בישיבה בגיל 17, והוא מחויב להתמיד בלימודים כדי שלא יגויס לצה"ל. בגיל 28 הוא מקבל פטור מלא מגיוס. מספר החרדים בטווח הגילים 17-28, שלא מתגייסים לצבא, הוא 52 אלף.

הוויכוח בין החילונים לחרדים התעורר מחדש באפריל, לאחר שבג"ץ קבע שיש לבטל את חוק טל, שחוקק ב-2002 והסדיר לראשונה את דחיית גיוסם של בחורי הישיבות, בכפוף לכמה תנאים. החוק בוטל משום שהלכה למעשה לא חלה עלייה משמעותית בשיעורי הגיוס של החרדים לצה"ל, דבר שפגע בעיקרון השוויון. בג"ץ קבע שתוקף החוק יפוג ב-1.8. מבחינת רוב הציבור החילוני, יש לגייס את כל החרדים בגיל 18 בדיוק כשם שצעיר חילוני מתגייס לצבא. מבחינת החרדים, מהלך זה יחסל את עולם הישיבות - והם טוענים כי איום כזה עלול להצית מרי אזרחי.

הפוליטיקאים החילונים מודעים לכך שגיוס גורף של חרדים בגיל 18 אינו דבר ריאלי. ח"כ יוחנן פלסנר, שעמד בראש הוועדה שגיבשה את המלצותיה בסוגיה, הציע לקבוע מכסה של 1,500 צעירים חרדים, שיישארו במעמד של "תורתו אמנותו", לפי המלצת ראשי הישיבות. לפי המתווה שגיבש, חרדי בן 18-23 יוכל לבחור בין שירות צבאי של שנתיים, שירות אזרחי של שנה וחצי, או המשך לימודים בישיבה, כאחד מתוך 1,500 עילויים. אם לא יבחר את אחד המסלולים האלה עד גיל 23, יוטלו עליו סנקציות פליליות של קנס כספי ואולי אף אשמה פלילית.

בציבור החרדי מתנגדים בתוקף לסנקציות האישיות, סוגיה שהיא כרגע אבן הנגף העיקרית. גם בתוך הממשלה יש מחלוקת: בניגוד לעמדת קדימה, הליכוד מתנגד לקביעת מכסה לתלמידי ישיבות, מתנגד באופן גורף לסוגיית האחריות הפלילית, וככל הנראה מתנגד גם להטלת קנסות כספיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#