חצי מיליארד דולר לסרט אבל פיקסאר מתחילה להדאיג - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חצי מיליארד דולר לסרט אבל פיקסאר מתחילה להדאיג

הסרט החדש של פיקסאר, אולפני האנימציה פורצי הדרך שהקים סטיב ג'ובס, שיוצא השבוע בישראל, הכניס 67 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון שלו בארה"ב ונכנס היישר למקום הראשון בקופות ■ אז למה המשקיעים והאנליסטים לא מרוצים?

4תגובות

עשרות מיליוני צופים נהרו לבתי הקולנוע בארה"ב בסוף השבוע שהחל ב-22 ביוני כדי לצפות בסיפורה של מרידה - נסיכה סקוטית מרדנית עם רעמת שיער ג'ינג'ית וגיבורת הסרט האחרון של אולפני פיקסאר, "אמיצה" ("Brave"). בסוף השבוע הראשון שלו הכניס הסרט 66 מיליון דולר - פתיחה שהציבה אותו במקום הראשון בקופות לאותו סוף שבוע, ובמקום החמישי בין סרטי פיקסאר בהכנסות לסוף השבוע הראשון.

בכל אולפן אחר, הפתיחה של "אמיצה" - שיצא אתמול לאקרנים בישראל - היתה נחשבת להצלחה מסחררת. במקרה של פיקסאר, היא גרמה לאנליסטים העוקבים אחר שוק הבידור לפרסם הצהרות קודרות לגבי עתיד החברה. "אף שהסרט הפגין ביצועים יפים, אנחנו מודאגים מהאפשרות שפיקסאר מתנדנדת", כתב ללקוחותיו דאג קריוץ, אנליסט ניו-יורקי מחברת .Cowen & Co, כפי שפורסם ב"דדליין הוליווד".

הסיבה לדאגה היתה ציון של 75% שקיבל הסרט באתר Rotten Tomatoes, שמדרג סרטים על סמך ביקורות, מה גם שזהו כבר הסרט השני ברציפות של האולפן שמקבל ציון נמוך יחסית - לאחר "מכוניות 2" משנה שעברה, שזכה לציון נכשל עם 38% (אך בכל זאת הצליח להרוויח כחצי מיליארד דולר). "בעוד שקל לפטור את 'מכוניות 2' כקמפיין למכירת צעצועים שהשתבש, העובדה שפיקסאר הוציאה סרט ממוצע מבחינה קריאטיבית מדאיגה הרבה יותר", הוסיף קרויץ.

בקרב המבקרים זכה הסרט לביקורות מעורבות. כפי שהגדיר זאת אחד המבקרים, הוא "טוב, אבל לא פיקסאר-מצוין". לאחר 13 להיטים רצופים, לפיקסאר אסור לטעות. לפי אתר Box Office Mojo, סרט מבית פיקסאר מכניס בממוצע 595 מיליון דולר, ובסך הכל הכניסו 12 הסרטים שקדמו ל"אמיצה" 7 מיליארד דולר. חוץ מ"אמיצה" ומ"מכוניות 2", רק עוד סרט אחד ("מכוניות") קיבל מהמבקרים ציון נמוך מ-90, לעומת ממוצע של להיט אחד לכל חמישה סרטים באולפנים רגילים. שחרור של מוצר נחות או אפילו סתם ממוצע מביא על פיקסאר את חרון המבקרים, הבלוגרים, ומתברר שגם האנליסטים.

"פיקסאר משתווה כרגע רק לדיסני המקורי, במובן של מותג עם קונוטציה של איכות", אומר קית' סימנטון, העורך האחראי באתר IMDB, בעלי Box Office Mojo, ל-Markerweek. "יש מעט מאוד אנשים שיכולים להגיד אם 'עידן הקרח' הוא של דרימוורקס או של אולפן אחר, אבל כולם מכירים את פיקסאר. אנשים חשים כלפיהם אמון, וכשנראה שהם פוגעים בו - התגובות קשות. זה חלק מהחבילה של מותג כזה".

"זה מה שנקרא - התפנקנו", אומר אורי שנער, יו"ר חברת האנימציה אניבום, שעבד בעבר עם פיקסאר. "הלוואי על כולם צרות מהסוג הזה. נניח אפילו ש'אמיצה' הוא סרט בינוני - לא רק שאולפנים כמו דיסני ופיקסאר יכולים להרשות את זה לעצמם, זה אף הופך אותם לקצת יותר אנושיים".

מגע הקסם התעמעם

עד כמה שהצלחתו של "אמיצה" חשובה לפיקסאר, היא חשובה אף יותר לחברה האם שלה, דיסני, ששילמה עבור פיקסאר 7.4 מיליארד דולר לפני שש שנים. "בהתחשב במחיר שדיסני שילמה עבור פיקסאר, וחשיבותה של פיקסאר כמנוע של תוכן יצירתי עבור החברה, אנחנו מתייחסים ברצינות רבה לסיכון של שחיקה בגדולתה", כתב קרויץ.

פיקסאר הוקמה ב-1979 כחלק מחטיבת המחשבים של לוקאספילם, חברת ההפקות של ג'ורג' לוקאס, במטרה לפתח תוכנות לאפקטים ממוחשבים בסרטים. בראשה עמד אד קטמול, ומאוחר יותר הצטרף ג'ון לסאטר - אנימטור שעבד בדיסני ועזב לאחר שלא הצליח לקדם שם חטיבת אנימציה ממוחשבת.

ב-1986 רכש את החברה סטיב ג'ובס. החברה הפסידה וג'ובס השקיע בה 50 מיליון דולר, ומאוחר יותר מינה את עצמו למנכ"ל. ב-1990 מכרה פיקסאר את חטיבת המחשב המפסידה שלה, וב-1991 חתמה עם דיסני הסכם להפקת שלושה סרטי אנימציה ממוחשבת, תמורת 26 מיליון דולר. הפקתו של הראשון - "צעצוע של סיפור" - היתה רצופה סכסוכים עם דיסני - אך כשיצא הסרט ב-1995 הוא נהפך ללהיט, ופיקסאר הונפקה בבורסה. מאז שימשה דיסני כחברת ההפצה של סרטי פיקסאר, אך היחסים בין החברות המשיכו להיות מעורערים, בעיקר בשל חיכוכים בין ג'ובס למנכל דיסני דאז, מייקל אייזנר.

אבל ב-2006, לאחר שאייזנר עזב את דיסני, רכשה דיסני את פיקסאר - וג'ובס נהפך לבעל מניות עיקרי בדיסני. רכישת פיקסאר נעשתה בתנאים ייחודיים, באדיבות ג'ובס, שניהל עבורה משא ומתן קשוח עם דיסני: העצמאות היצירתית של האולפן נשמרה, הוא המשיך לפעול כיחידה נפרדת ואפילו זכויות העובדים - שהיו רבות יותר בפיקסאר לעומת דיסני - לא נפגעו. למעשה, צופה מהצד עלול לחשוב שפיקסאר היא שהשתלטה על דיסני: לסאטר, ממקימי החברה והבמאי הראשי שלה, נהפך מאז לאחראי על כל פעילות הסרטים של דיסני, כולל חטיבת הפארקים, ואילו קטמול, ממייסדי פיקסאר, מונה לנשיא דיסני. "ב-95% מהמקרים, כשאומרים 'מיזוג' זה מונח מכובס לכך שא' השתלט על ב'", אומר שנער. "כאן יש דוגמה נדירה, שבה השלם גדול מסכום חלקיו".

שימור התרבות הייחודית לפיקסאר עמד במרכז המשא ומתן עם דיסני, אומר דייויד פרייס, מחבר הספר "The Pixar Touch". "הם דיברו על כך עוד לפני שהתמקחו על המחיר. לדיסני היתה גישה לקטלוג של פיקסאר כבר לפני הרכישה. הם רכשו בעיקר את הטאלנטים. נקודת המבט של פיקסאר זהה לזו שאיפיינה את דיסני בימיה הראשונים: אם תעשה עבודה מעולה, גם הכסף יגיע".

קניית פיקסאר נועדה להפיח חיים חדשים במחלקת האנימציה הכושלת דאז של דיסני, שהיתה עד אז המפיצה של סרטי פיקסאר. נראה שזה עבד: פיקסאר יצרה שבעה מתוך 15 הסרטים הרווחיים של דיסני בכל הזמנים, לפי Box Office Mojo. גם האנימטורים של דיסני הצליחו להוציא מאז להיטים ללא עזרת פיקסאר, דוגמת "פלונטר" שיצא לפני שנתיים. השנה דיסני זקוקה במיוחד למגע הקסם של פיקסאר: לאחר שרשמה הפסדים של 200 מיליון דולר על הכישלון רב התקציב "ג'ון קרטר", הפתיחה היפה של "אמיצה" משמשת עבורה חזרה לכושר.

מאז הרכישה הוציאה פיקסאר להיטים איכותיים ושוברי קופות דוגמת "וול-אי", "אפ" ו"רטטוי", ששמרו על הרוח הפיקסארית הלא שגרתית והעמידו במרכזם זוג רובוטים שאינם מדברים, קשיש בן 77 שמתחבר לילד שמנמן ועכבר צרפתי שרוצה להיות שף - לא בדיוק הליכה על בטוח. ואולם מאז הרכישה, מעריצים מודאגים לא מפסיקים לאתר ראיות ל"דיסניפיקציה" של פיקסאר, שפירושה עבורם התמסחרות וכניעה לנורמות התאגידיות. שני הסרטים האחרונים שהוציאה החברה לא הרגיעו אותם. "מכוניות 2" שיצא בשנה שעברה היה, לטענת מבקרים רבים, לא יותר מקמפיין למכירת מוצרים נלווים - לאחר ש"מכוניות" הראשון הכניס חצי מיליארד דולר לקופות, ו-10 מיליארד דולר ממוצרים נלווים.

העובדה ש"מכוניות 2" בוים על ידי לסאטר, הבמאי שהביא לעולם את "צעצוע של סיפור" המופתי ונחשב בעיני רבים לגאון יצירתי, הוסיפה דלק למדורה. "השאלה שרק ג'ון לסאטר יכול לענות עליה היא אם 'מכוניות 2' נעשה כי הוא חשב שזה סרט טוב, או שהוא ראה את הסרט הזה כאסטרטגיה לשמירת העצמאות של פיקסאר כדי לעשות דברים אחרים", אומר פרייס.

"'מכוניות 2' היה הראשון שדמה לתחבולה תאגידית, ולא לסרט", מוסיף סימנטון. "בשנים האחרונות פתחה פיקסאר סטודיו בקנדה, שעושה ספין-אופים של סרטים שלהם, וזה לא משהו שקרה לפני דיסני. אך בפיקסאר חייבים להמשיך ולהרוויח את העצמאות שלהם, אף שהם חלק ממשפחת דיסני. דיסני לא יתערבו במוצרים שלהם כל עוד פיקסאר ממשיכה להרוויח. הם מחפשים כל הזמן את האיזון בין שמירה על היושרה האמנותית שלהם לעצמאות, שעליה אפשר לשמור בעזרת סרטים מסחריים. כולם דואגים תמיד לפיקסאר, ודיסני הענקית מצטיירת כאויב המושלם מול החברה הקטנה והטובה המנוצלת על ידי התאגיד. אבל את האמת יודעים רק האנשים מבפנים. אני מסרב להגיד שהמיזוג פגע במוצר".

מתמקדים ברווחים מהצד

"אמיצה" אינו "מכוניות 2": ויזואלית לפחות, מדובר באחד ההישגים הגדולים של פיקסאר. אך זו הפעם הראשונה שבה הוציא האולפן "סרט נסיכות", מוצר המזוהה עם דיסני יותר מכל, ולמעשה זה הסרט הראשון של פיקסאר שבמרכזו עומדת בחורה.

מרידה אינה נסיכת דיסני רגילה: היא מעדיפה לרכוב ולקלוע בחץ וקשת על פני ישיבה צנועה בארמון. היא מסרבת לקבל את עול הנישואים לנסיך, והקונפליקט העיקרי בסרט לא עוסק ברומנטיקה - אלא ביחסיה המורכבים של מרידה עם אמה, שאף היא דמות מורכבת בהרבה מצבא האמהות החורגות המרושעות שדיסני רגילה להנפיק.

ואולם נסיכה היא נסיכה, בעיקר בכל הקשור למרצ'נדייזינג (מוצרים נלווים). "(מרידה) היא הגיבורה האשה הראשונה של פיקסאר, מה שאומר שעל ראשה מונחת הרבה יותר מרעמה ג'ינג'ית", כתבה מבקרת הקולנוע של "ניו יורק טיימס", מנולה דרגיס. "אחרי 17 שנה של עשיית סרטים ו-12 להיטים, פיקסאר נכנסה לעסקים הגדולים של הילדות הקטנות".

על הפרק עומדים הרבה יותר מכמה עשרות או מאות מיליוני כרטיסי קולנוע. "כל סרט אנימציה של דיסני חייב כיום לייצר עולם, לא רק עיצוב יפה", אומר שנער. "חייב להיות בו פוטנציאל לקרוס-פלטפורמות - אינטרנט, אייפד, אייפון - ושורה של מוצרי לוואי חדשים שלא דומים למה שהיה קודם. יש גם שיקול לגבי המתקנים והאטרקציות שאפשר יהיה להקים בעקבות הסרט בפארקים של דיסני. אבל אני בטוח שזה לא השיקול כשהם יושבים וחושבים על הסיפור".

סימנטון טוען אחרת. "התחזית של כמה אפשר להרוויח מהמוצרים הנלווים בהחלט משמשת גורם בבחירת נושא הסרט. הם עושים אנליזה, ולפעמים הם טועים מאוד". "מכוניות 2" היתרגם למתחם שלם בפארק של דיסני בקליפורניה; הצלחת "אמיצה" כבר הולידה בובה חדשה של מרידה הנמכרת באתר ובחנויות דיסני, חץ וקשת, אביזרים נלווים ומשחק וידאו. למעשה, מהדו"ח השנתי של דיסני ל-2011 מתברר כי ההכנסות מסרטים היו בסך הכל מקור ההכנסה השלישי שלה, עם כ-6 מיליארד דולר - לעומת חטיבת המדיה של החברה (ערוצי דיסני, ABC ו-ESPN) שהכניסה 18 מיליארד דולר, ופארקי השעשועים שהכניסו 11 מיליארד דולר.

ואולם עסקי הסרטים הם עדיין המזוהים ביותר עם דיסני, והם אלה שמזינים את המכונה בדמויות אהובות, שאפשר לתרגם לנגזרות רווחיות. עסקי הנסיכות משתלמים במיוחד: לפי כתבה ב"ניו יורק טיימס" בשנה שעברה, מותג ה"נסיכות" של דיסני מכניס כ-4 מיליארד דולר בשנה - ומנצל ביעילות רבה דמויות ותיקות כסינדרלה ושלגיה, שזכו לחיים חדשים ב-1999, כשדיסני החלה לשווק עולם ורדרד של מוצרי נסיכות נלווים. אפילו "הנסיכה והצפרדע" מ-2010, שהוגדר ככישלון בקופות, מכר כמות נאה של בובות בחנויות דיסני.

דיסני אמנם תתקשה לצרף את מרידה לקהל הנסיכות שמבלות את זמנן בהמתנה לנסיך, אך יש להניח שיימצא פתרון מיתוגי לבעיה. אחרי הכל, מדובר בנערה יפה עם שמלה ירוקה. וזאת מבלי לדבר על מכירות הדי.וי.די והבלו-ריי, לצפייה חוזרת של נערות ואמותיהן. "פלונטר", למשל, שהרוויח 560 מיליון דולר, מכר די.וי.די ובלו-ריי ביותר מ-80 מיליון דולר בשבוע הראשון להוצאתו. הדאגה המסחרית היחידה שמעלה "אמיצה" היא שהדגש הנשי-פמיניסטי יבריח את הנערים, שרגילים לנהור לכל סרט חדש של פיקסאר.

האם "אמיצה" מייצג עוד פרק בגלישתה האטית של פיקסאר ממרומי האולימפוס אל החשיבה הדיסניאית על השורה התחתונה - או שמדובר בעוד מוצר מעולה, שקולל בציפיות מופרזות? כתבה מ"ניו יורק טיימס" בשנה שעברה העמידה זה מול זה שני טקסטים רלוונטיים לשאלה. אחד הוא נאום של ג'ון לאסטר מ-2010. "מה שורש היצירתיות של פיקסאר? הוא נסוב סביב לקיחת סיכונים, תקשורת פתוחה מלמטה למעלה כל הזמן, וגם על ניהול - המנהיגים של החברה עושים כל הזמן ההפך מכל חברה אחרת", אמר אז. "רוב האולפנים בעולם כאילו רוצים לעשות את הדבר הבטוח, להבטיח הצלחה לכל מוצר. לכן הוליווד עושה כל כך הרבה סרטים כל שנה, וכמה מהם באמת טובים?".

אך בפברואר 2011 אמר סמנכ"ל הכספים של דיסני, ג'יי רזולו, כי "'צעצוע של סיפור' היה בהחלט זיכיון מבחינתנו, והתחלנו לנצל אותו בטריטוריות שונות ובעסקים שונים". רזולו חזה ל"צעצוע של סיפור" נתח של 10 מיליארד דולר במוצרים נלווים, והוסיף כי הסרטים העתידיים של דיסני "יהיו ממוקדים הרבה יותר בזיכיונות" - דוגמת "מכוניות 2". השנה אמורים בפיקסאר להוציא פריקוול (סרט שנוצר לאחר קודמו, אך מתארת אירועים שהתרחשו כרונולוגית לפניו) ללהיט שלהם "מפלצות בע"מ" - לכאורה עוד פרק בספר הזיכיונות. אז מי ינצח בפיקסאר - האמנות או המסחר? הצופים, הבלוגרים והאנליסטים בוול סטריט ממתינים עדיין לתשובה. 

"מכוניות" שנה 2006

השקעה 120 מיליון דולר

הכנסות 461 מיליון דולר

"אמיצה"

שנה 2012 השקעה 185 מיליון דולר

הכנסות 213 מיליון דולר (עד כה)

"מכוניות 2" שנה 2011

השקעה 200 מיליון דולר

הכנסות 559 מיליון דולר

"אפ"

שנה 2009 השקעה 175 מיליון דולר

הכנסות 731 מיליון דולר

"מחפשים את נמו"

שנה 2003 השקעה 94 מיליון דולר

הכנסות 867 מיליון דולר

"צעצוע של סיפור"

שנה 1995 השקעה 30 מיליון דולר

הכנסות 361 מיליון דולר

"וול-אי"

שנה 2008 השקעה 180 מיליון דולר הכנסות 521 מיליון דולר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#