"כ-40% מהון החברות הציבוריות בידי 20 בעלי שליטה - מפולת בנקודה אחת תתגלגל לכל המשק" - ריכוזיות המשק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"כ-40% מהון החברות הציבוריות בידי 20 בעלי שליטה - מפולת בנקודה אחת תתגלגל לכל המשק"

ח"כ שי חרמש בראיון ל-TheMarker: "להטיל על המוסדיים את אותן מגבלות שהוטלו על מערכת הבנקאות" ■ "ועדת הריכוזיות כשלה כשלא טיפלה בריכוזיות הפנים-ענפית" ■ "יש לקבוע בחקיקה ששכר של יותר מ-3 מיליון שקל בשנה לא יוכר לצורכי מס" ■ כתבה חמישית בסדרה

16תגובות

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים

"כ-40% מההון של החברות הציבוריות מוחזק בידי עשרים בעלי שליטה. מפולת בנקודת אחת יכולה להתגלגל לכל המשק" - כך אומר ח"כ שי חרמש (קדימה), חבר ועדת הכספים, בראיון ל-TheMarker ולערוץ הכנסת.

איפה אתה רואה את הבעיות העיקריות שגורמת הריכוזיות למשק הישראלי?

"הריכוזיות היא אם כל חטאת. עם זאת, בטיפול בריכוזיות התגלה פה אומץ לא קטן. סוף סוף, אחרי שנים שבהן ברור לכולנו שקיימת בעיה של ריכוזיות, הוחלט לטפל בה. אבל היבט אחד שלה לא טופל, והוא הריכוזיות התוך-ענפית. קחו את ענף הבנקאות, למשל. היקף הפעילות של בנק לאומי הוא 40% מהתל"ג במשק, ואם חלילה יהיה בו זעזוע קטן, כי בבנק לידו כבר כמעט היה זעזוע קטן, יהיה פה אסון גדול.

"או למשל, רשתות המזון. 55%-60% משוק המזון המבורקד מוחזק בידי שתי רשתות שיווק. הרגולטור נתן את ידו לעניין, והתוצאה היתה פשיטת הרגל של קלאבמרקט, שחיסלה סופית את התחרות. הבעיה היא שלצרה הזאת יש הרבה אבות. ועדת בכר, למשל, שעשתה דבר נפלא כשהוציאה את החיסכון הפנסיוני מהבנקים, שכחה להטיל על המוסדיים את אותן מגבלות ואותו פיקוח שהוטלו על מערכת הבנקאות. כך נוצר מצב שבו אם חברה גדולה רוצה לגייס 300 מיליון שקל, היא מנפיקה הכל במכה אחת - וכך משחקת לידי חברה גדולה אחת או שתיים - במקום להנפיק ל-30 גופים קטנים 10 מיליון שקל לכל אחד.

"ברגע שהעולם הפיננסי והעולם הריאלי משולבים, גוף אחד מחזיק למשל בחברת ביטוח ובחברת בנייה וגוף אחר מחזיק למשל בבנק ובחברת דלק. התוצאות ברורות. הבעיה היא - וזה משהו שוועדת הריכוזיות לא אמרה בצורה הברורה ביותר - שהרגולציה לא נוהגת במוסדיים באותה קשיחות שבה טיפלה במערכת הבנקאות".

אתה אומר שהוועדה לא טיפלה בריכוזיות הפנים-ענפית, אז למה שהכנסת לא תקדם רפורמות כמו זו שהוביל משה כחלון בשוק התקשורת?

"על סדר היום יש כמה הצעות חוק, ובכלל זה הצעות שלי. אני לא חושב שצריך להגביל את שכר הבכירים - וגם מבחינה טכנית זה בלתי אפשרי - לא לפי 50 ולא לפי 20 מהשכר הנמוך בחברה. אבל אפשר לבוא לבנק שמשלם לבכיר 14 מיליון שקל בשנה ולומר לו, שלם לו 3 מיליון שקל בשנה, כולל אופציות, זה יאפשר לו לגמור את החודש. איך עושים את זה? פשוט, על ההפרש שבין 3 מיליון שקל ל-14 מיליון שקל יחול מס חברות של 25%" (מדובר בהצעת חוק שהגיש חרמש ולפיה הוצאות שכר של יותר מ-3 מיליון שקל בשנה לא יוכרו לצורכי מס. הצעת החוק ממתינה להצבעה בקריאה הטרומית, וחרמש מנהל מו"מ בעניינה עם משרד האוצר - ס"פ וצ"ז).

תומר אפלבאום

כלומר, אתה אומר שהפתרון צריך לעבור דרך מערכת המס?

"בוודאי, זו הדרך הכי פשוטה. שאלה נוספת היא למה אופציות צריכות להיות פטורות ממס".

אבל ראינו שגם מס העשירים נפל בוועדת הכספים בגלל התנגדות של חברי הכנסת.

"הנפילה של מס העשירים לא היתה על דעתי. תמוה מאוד שמס העשירים לא עבר, אבל ההפסד לא גדול מדי, כי מדובר בהכנסות של 400 מיליון שקל בשנה. קיים אצלנו תהליך אחר ומדאיג, שמבחינת ההכנסות למדינה גם משמעותי הרבה יותר. אני מדבר על חברות קטנות שמוקמות לא כדי להיות נוקיה או טבע, אלא כדי להירכש על ידי עסק גדול. הבעיה היא שהרגולטור לא מתערב עד שהקונה לא מגיע לשליטה של 50% בשוק. אבל אז זה כבר מאוחר מדי, זה להתעורר אחרי שהסוסים כבר ברחו מהאורווה".

אז בעצם, אתה מציע חקיקה שתמנע מתנובה, למשל, לרכוש מחלבה קטנה?

"על פי הצעת החוק שלי, הרגולטור לא יתערב כששחקן יגיע ל-50% מהשוק אלא כשהוא יגיע ל-20%. 20% זה המון. אם הוא רוצה לבצע רכישה, הוא ישאל קודם את הרגולטור".

ומה לגבי חיוב הקונצרנים הגדולים למכור חברות ולהתפצל?

"זה חלק מהפתרון, אבל אנחנו צריכים להיות זהירים. זה מזכיר לי את הבדיחה על המג"ד שאמר, יש לי חדשות טובות וחדשות רעות. הטובות הן שכל החיילים יחליפו גרביים. הרעות הן שהם יחליפו אותם זה עם זה. אני חושש ממציאות שבה לא יימצא ההון כדי לקנות את הגופים הענקיים האלה, ובסופו של דבר הגדולים יחליפו גרביים זה עם זה. גם לזה יש פתרון, שכבר דנו בו בוועדת הכספים, ואני מתקשה להבין מדוע יו"ר הוועדה בולם אותו.

"הפתרון הוא לתת לגופים שמנהלים קופות גמל וחיסכון ארוך טווח להיכנס להשקעות. למשל, להשכרת דיור. אפילו עם פטור ממס. זה יעשה טוב לכולנו, כי זה יגדיל את היצע הדיור, וגם יפתח אפשרויות השקעה בתחום שאין בו אג"חים מיועדות. זו השקעה שתיתן תשואה בטוחה, נמוכה אבל חסרת סיכון. הם יוכלו לקנות את האג"ח של קרדן ולבייב, למשל, וכך להיות מעורבים בשוק הנדל"ן. אפשרות שנייה היא לקנות את הבתים ולנהל אותם.

"אני בא מהסוכנות היהודית, ש-44% מנכסיה הם נדל"ן והשכרה. אם ההכנסות של המוסדיים מנדל"ן יהיו פטורות ממס, הם יוכלו לנצל חלק גדול יותר להשקעות. כך גם נהפוך את מיליארדי ששקלים שמוזרמים אליהם מדי חודש לבטוחים יותר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#