מבקר המדינה נגד אוניברסיטת בר אילן: נפוטיזם והטבות שכר לבכירים - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מבקר המדינה נגד אוניברסיטת בר אילן: נפוטיזם והטבות שכר לבכירים

בבר אילן סוערות הרוחות: מבקר המדינה שלח לבכירי האוניברסיטה הגדולה בישראל טיוטת דו"ח מיוחד הכולל ביקורת נגד הנשיא פרופ' משה קוה והמנכ"ל חיים גליק ■ בין הסעיפים נמצאים נפוטיזם בקרב חברי הסגל האקדמי והמינהלי, אי קיום מכרזים והטבות שכר לבכירים

175תגובות

ביוני 2008 החל הליך להקמת ועדת חיפוש למינוי מחדש של נשיא אוניברסיטת בר אילן, על ידי חבר הנאמנים של האוניברסיטה. שלושה ימים לפני ישיבת חבר הנאמנים הוכנה בלשכתו של הנשיא המכהן, פרופ' משה קוה, טיוטת מסמך שבה נכתב: "אנו חברי ועדת החיפוש לבחירת נשיא האוניברסיטה ממליצים על פרופ' משה קוה כנשיא לכהונה נוספת בת ארבע שנים על פי תקנון האוניברסיטה". בהמשך צוינו שמותיהם של תשעת חברי הוועדה עם מקום לחתימה ליד כל שם. על הטיוטה היו הערות בכתב יד של ראש לשכת הנשיא ושל הנשיא עצמו. בישיבה עצמה אכן מונו אותם חברי ועדה כפי שצוינו בטיוטה, והם חתמו על החלטתם למנות את קוה לכהונה נוספת עוד באותו היום.

ממצאים אלה נאספו על ידי אנשי מבקר המדינה, במסגרת דו"ח מיוחד שמכינים אנשי המבקר על הנעשה בבר אילן. לגבי עניין ספציפי זה, סברו אנשי המבקר שמדובר באירוע חמור, מכיוון שקוה התערב לכאורה בהליך שבו יש לו אינטרס אישי ברור. מנגד, מקורבים להנהלת האוניברסיטה טוענים שהדו"ח הסופי צפוי להיות חמור הרבה פחות מטיוטת הדו"ח, שנשלחה כבר למבוקרים.

פרופ' קוה, פיזיקאי בעל שם עולמי, מכהן כנשיא אוניברסיטת בר אילן זה 16 שנה, מ-1996. לפי ממצאי המבקר, כמה ימים לפני ישיבת חבר הנאמנים למינוי הנשיא, כתב קוה לראש לשכתו, מירי לאופר, מכתב פנימי שהגדיר "דחוף" ו"חסוי". קוה ביקש מלאופר להסתכל שלוש שנים לאחור ולראות מהן הפרוצדורות לבחירת ועדת חיפוש לנשיא. קוה - שהיה המועמד היחיד לתפקיד הנשיא - אף הוסיף כי "ייתכן שנביא את יהודית לרכז את הנושא. לפי זכרוני בלבד... צריך לכנס ועדת חיפוש. יו"ר ועדת החיפוש הוא יו"ר חבר הנאמנים וכמובן שיו"ר ועד המנהל גם הוא חבר הוועדה. נא להמציא לי את חברי הוועדה".

זה רק אחד הסיפורים שאספו אנשי מבקר המדינה במסגרת הדו"ח המיוחד שהם מכינים, שצפוי להתפרסם בקרוב. העבודה על הדו"ח החלה בפברואר 2011, והטיוטה נשלחה לא מכבר לרבים ברחבי האוניברסיטה - וחוללה מהומה. לא מעט אנשים באוניברסיטה, וגם מחוצה לה, מכירים את ממצאי הדו"ח, והוא נהפך לשיחת היום בציפייה לראות מה יהיו תוצאותיו.

בחודשים האחרונים, וביתר שאת בשבועות האחרונים, ניהלו אנשי האוניברסיטה מלחמת חורמה מול מבקר המדינה במסגרת הניסיונות לדחות את הביקורת המועלה בדו"ח, שלדברי גורמים באוניברסיטה מכיל חצאי אמיתות שלא ברור מה מקורן. בכירי האוניברסיטה טוענים שבכל מעשיהם הם פעלו ביושר, ובשום אופן לא מתוך כוונה רעה.

כך למשל, מקורבים להנהלת האוניברסיטה מביעים שאט נפש לגבי הביקורת של אנשי המבקר על הליך המינוי החוזר של קוה. לטענתם, באותה עת מזכירה שהיתה אמורה לטפל בעניין נעדרה, ולכן קוה נשאל בנוגע להליכים הטכניים של הליך הבחירה, שהיה לטענתם נקי מכל רבב. "זה דבר טכני מה שקרה שם, הזוי לחלוטין שזה בכלל עולה לביקורת", אומרים המקורבים.

"טענה זו מופרכת ושקרית", טוענים בתגובה מאוניברסיטת בר אילן, "חברי ועדת החיפוש מונו לפי הוראות התקנון. נציגי הסנאט בוועדה נבחרו באופן חשאי על ידי סנאט האוניברסיטה, ואנשי הציבור בוועדת החיפוש נבחרו על ידי הוועד המנהל. בשתי הישיבות שבהן נבחרו הנציגים לוועדת החיפוש יצא פרופ' קוה מן החדר ולא התערב בדיונים ובהצבעות. בסיום כל קדנציה חבר הנאמנים פנו אל פרופ' קוה והפצירו בו לשוב להתמנות לנשיא בנימוק שאין מתאים ממנו, לאור הצלחתו לקדם את האוניברסיטה בכל תחומי פעולתה".

תקציב של מיליארד שקל

קוה נחשב למי שהזניק את האוניברסיטה - הוא גייס מאות מיליוני דולרים מתורמים ברחבי העולם והקים פרויקטים חדשים כגון המכון לחקר המוח, המכון הננו-טכנלוגי, המכון להנדסה ובית הספר לרפואה בצפת. בתקופתו האוניברסיטה נהפכה גם לגדולה בישראל מבחינת מספר סטודנטים.

תקציבה של אוניברסיטת בר אילן, שנוסדה בשנת 1955, הוא כמיליארד שקל בשנה. מתוך סכום זה 70% מגיע מתקציב המדינה, 25% מהכנסות משכר לימוד והשאר נובע מתרומות. ככל מוסד ציבורי, התגלו בבר אילן בעיות הנוגעות לאופן השימוש בכספי ציבור. לדוגמה, מבקר המדינה העיר כבר לפני שלוש שנים לאוניברסיטה (במסגרת דו"ח על כלל האוניברסיטאות, ש"ש) על כך שהיא מעניקה הטבות לסגל מינהלי המגיעות לסגל אקדמי בלבד. למרות זאת, בבדיקה שערך מאז משרד האוצר נמצא שבמשכורות לסגל המינהלי היו רכיבים שחורגים לכאורה מהנורמות בשירות המדינה ואשר לא קיבלו את אישור הממונה על השכר, כגון תוספות שעות נוספות גלובליות או דמי הבראה.

"קוה הביא המון כסף לאוניברסיטה וגם יש לו חזון בלתי רגיל", אומר מקור המכיר את הנהלת האוניברסיטה, "אין נשיא של אוניברסיטה אחרת שיכול להתגאות בפרויקטים שהוקמו בתקופתו. אבל בהחלט אפשר לשאול עד כמה המטרה מקדשת את האמצעים מבחינת הקפדה על הנהלים".

בבר אילן, כמו במוסדות אקדמיים אחרים, פועלת ועדה לקביעת שכר בכירים האמורה לאשר את שכר הבכירים ביותר. במאי 2003 אימצה הוועדה את החלטות ועדת זוסמן הציבורית, שקבעה הגבלות על שכר הבכירים באקדמיה. זאת לאחר שהממונה על השכר באוצר קבע שהמלצות ועדה זו ייהפכו לנוהל מחייב בכל האוניברסיטאות, ובניגוד להחלטות ועדה ציבורית קודמת, ועדת גיטר, שקבעה ב-1985 הנחיות מקלות יותר בעניין שכר הבכירים. על רקע זה קיבלה בשנים האחרונות הוועדה לקביעת שכר בכירים במוסד כמה החלטות שנויות במחלוקת, שבהן התערב קוה.

בין השנים 2003-2005 לדוגמה, ניסה פרופ' יוסף ישורון, שהיה אז הרקטור, לערער על החלטות הוועדה לשכר בכירים שלאור המלצות ועדת זוסמן, ביקשה לפגוע בחלק מתנאיו. על אף זאת, ב-2004 אישר קוה לזוסמן 100 אלף שקל מקדמה על חשבון הפרשי שכר, צעד שמשמעותו היתה שישורון קיבל שכר גבוה יותר מזה שנקבע לו על ידי הוועדה. קוה עשה זאת לכאורה מבלי לשאול את הוועדה ומבלי ליידע אותה.

קוה התערב גם בעניינו של מחליפו של ישורון, פרופ' יוסף מניס. לפי הערכות, התערבותו של קוה הובילה את הוועדה לקביעת שכר הבכירים לקבוע את תנאי שכרו של מניס בהתאם להמלצות ועדת גיטר ולא ועדת זוסמן. צעד זה השפיע גם על שכרו של פרופ' חיים טייטלבאום, שהחליף ב-2010 את מניס בתפקיד.

יובל טובול

קוה התערב גם בקביעת השכר של סגנית הרקטור פרופ' זמירה מברך, סגן הנשיא למחקר פרופ' הרולד בש, המשנה לנשיא פרופ' יפה זילברשץ והמשנה לנשיא, פרופ' חיים שניידרמן, שבאוקטובר 2011 הגיע למקום השלישי ברשימת מקבלי השכר במגזר הציבורי עם עלות שכר של 110 אלף שקל בחודש.

מהאוניברסיטה נמסר בתגובה: "הטענות אינן נכונות. שכר הבכירים באוניברסיטת בר אילן נקבע על ידי ועדה ציבורית. נשיא האוניברסיטה, על פי נוהל הוועדה וכמתחייב מתפקידו, מביא לפני הוועדה הצעות לשכר לפי המקובל ביחס לממלאי תפקידים בכירים מקבילים באוניברסיטאות האחרות".

סוגיית שכר הבכירים לא נעלמה מעינם של חלק מחברי ועדת הביקורת. בלהה כהנא, שופטת שלום בדימוס, החלה להעלות תהיות בנוגע לסוגיה כבר ב-2008 במשך כמה ישיבות. כהנא טענה, בין היתר, כי לא נמסרו לחברי הוועדה מספיק נתונים כדי שאפשר יהיה להבין כיצד נקבע השכר לבכירים. בינואר 2011, לאחר שלא הצליחה להביא לדיון רציני את טענותיה, לטענתה, החליטה להתפטר.

בשבועות האחרונים התפטר מחברותו בוועדה גם עו"ד רמי בובליל. "הודעתי על התפטרותי מוועדת הביקורת בשל מורת רוח על דרך התנהלותה", מסביר בובליל, "בעקבות פניות לחזור בי מן ההתפטרות הגשתי שורת דרישות לשינויים ואם הם יתקבלו, אשוב ואשקול אם לחזור לוועדה".

לפי הערכות, בדו"ח המבקר צפויה להיכלל ביקורת על תפקוד ועדת הביקורת והעומד בראשה, יהודה בן מאיר, ח"כ לשעבר מטעם המפד"ל, בכל הקשור לסוגיית שכר הבכירים. בן מאיר, בתגובה: "לא דנו בסוגיית שכר הבכירים והוועדה לקביעת השכר משום שמבקר האוניברסיטה לא ערך על כך דו"ח, ואנחנו דנים רק בדו"חות המבקר. לא ביקשנו ממבקר האוניברסיטה לעשות זאת, כי יצאנו מתוך הנחה שהכל בסדר שם. אמרתי לאנשי המבקר שטעינו בכך שלא ביקשנו ממבקר האוניברסיטה לבקר את הוועדה. לגבי התפטרות כהנא ובובליל, כהנא הודיעה שיש לה ידיעות על דברים לא תקינים, אבל סירבה להגיד מה לא תקין. בובליל התפטר בגלל חילוקי דעות בנוגע לדו"ח פנימי חמור בהקשר לשאלה אם מנכ"ל האוניברסיטה צריך לטפל בדו"ח. הוא עוד שוקל בדעתו אם לחזור".

גיבוי מנאמן

מנכ"ל האוניברסיטה הוא חיים גליק, לשעבר סגן נציב שירות בתי הסוהר. על החוזה של גליק, שהחל את תפקידו בינואר 2008, ולבקשת קוה קיבל בתחילה שכר של 50 אלף שקל, חתמו רק הוא וקוה בלבד, בניגוד לכאורה לתקנון האוניברסיטה הקובע שיש צורך בחתימתם של שני מורשי חתימה. נוסף על כך, קוה החליט שלא לדווח לממונה על השכר באוצר על שכרו של גליק, בניגוד לנהלים המקובלים - אף שעו"ד אסף ברנזון, שנותן לאוניברסיטה שירותי ייעוץ בנושאי יחסי עבודה, המליץ לקבל את אישור הממונה על השכר. ברנזון סירב להגיב מטעמי חיסיון. מי שגיבה את קוה בהחלטה זו היה יעקב נאמן, אז יו"ר הוועדה לקביעת שכר בכירים וכיום שר המשפטים, שאישר לקוה שלא לדווח על השכר של גליק.

נאמן, אגב, היה זה שכשר אוצר בסוף שנות ה-90 האציל לממונה על השכר את הסמכות לפקח על הסכמי שכר של בכירים באוניברסיטאות. מלשכתו של יעקב נאמן נמסר: "השר קיבל ממשרד מבקר המדינה טיוטה ראשונה בנושא והעביר התייחסותו לדברים כבר לפני כמה חודשים ומאז לא נדרש לעניין".

בשנה הראשונה שלו בתפקיד ביקש גליק מקוה העלאה בשכר ל-90% משכר נשיא. הוועדה לקביעת שכר בכירים אישרה את השינוי, לאור בקשתו של קוה. הוועדה כתבה כי החוזה יתוקן בהתאם, אולם החוזה נותר בעינו, כולל תאריך וחתימות מקוריים, ורק העמוד שבו צוין השכר הוחלף. על אף שהוועדה קבעה שהעלאה תחול מנובמבר 2008, היא בוצעה באופן רטרואקטיבי מיום תחילת כהונתו של גליק. האוניברסיטה אף התחייבה בפני גליק כי אם שכרו יימצא חריג על ידי משרד האוצר, בר אילן תישא בעלות הקיזוז ושכרו לא ייפגע. זאת בעוד שבכירים אחרים חתמו על הצהרה לפיה אם יימצאו חריגות בשכרם, הם יחויבו בקיזוז רטרואקטיבי של השכר.

בשנתו הראשונה בתפקיד קיבל גליק אחזקת רכב כפולה - הוא נהג ברכב שהיה לו בתפקידו הקודם בשב"ס, וקיבל מהאוניברסיטה שווי הוצאות אחזקת רכב בסך של כ-7,500 שקל בחודש. מדובר בשני גופים המתוקצבים על ידי המדינה. בעיה נוספת נוגעת למענק מיוחד, בגובה 70 אלף שקל בשנה, שהובטח לגליק עבור הצלחת פרויקט הטעמת מערכות מחשוב באוניברסיטה (ERP). מענק כזה אינו מקובל בשירות המדינה, כפי שגם כתב לאוניברסיטה עו"ד ברנזון. למרות זאת, ההטבה ניתנה לגליק מבלי שהיא הובאה לדיון בוועדת שכר הבכירים ומבלי שדווח עליה לוועדת הקבע (ועדה המאשרת בין היתר פרויקטים באוניברסיטה, ש"ש), שאישרה את הפרויקט.

לזכותו של גליק אף הופרשו כספים במסגרת קרן קשרי מדע בינלאומיים (קקמ"ב), קרן שהוקמה ומיועדת לזכות חברי סגל אקדמי, כדי שיוכלו לנסוע לחו"ל ולקדם קשרי מדע עם עמיתיהם בחו"ל. גם במקרה זה, המליץ עו"ד ברנזון שלא להכליל הטבה זו. בדו"ח זוסמן נקבע שחברי סגל מינהלי אינם זכאים להטבה זו, ומבקר המדינה מתח בדו"ח מ-2009 ביקורת על בר אילן משום שהפרישה כספי קקמ"ב לאנשי סגל מינהלי. בספטמבר 2010 פנה ניר רייס, אז סגן בכיר לממונה על השכר באוצר, לאוניברסיטה ודרש לקבל רשימה של עובדי סגל מינהלי הנהנים מתשלומים של קרן זו. בתשובתו של גליק אליו הוא לא הכליל את עצמו ברשימה, על אף שהופרשו עבורו תשלומים לקרן בין ינואר 2008 לספטמבר 2010. לאחר הפנייה של הממונה התקשר גליק לסמנכ"לית הכספים של האוניברסיטה והורה לה בעל פה לבטל עבורו את ההפרשה. לאוצר החזיר גליק את שמות הנהנים מההטבה, חמישה במספר, כאשר שמו נעדר ממנה.

גורמים בהנהלת האוניברסיטה סבורים שגליק נהג כשורה במקרה זה. לדבריהם גליק, בניגוד לאחרים, לא השתמש בכספי הקרן, והוא כלל לא ידע על הנושא עד הפנייה של רייס.

מהאוניברסיטה נמסר: "שכרו של המנכ"ל והשינויים שנערכו בו אושרו על ידי הוועדה לשכר בכירים. חוזה ההעסקה של המנכ"ל לא כלל הפרשה לקרן קשרי מדע בינלאומיים (קקמ"ב) והוא מעולם לא קיבל כל תשלום ולכן לא היה לו מה להסתיר מהממונה על השכר. הטענה שהמנכ"ל קיבל אחזקת רכב כפולה משוללת כל יסוד. המנכ"ל השתמש בתקופה מוגבלת ברכב שב"ס שהיה זכאי לו בהתאם לתנאי שירותו, ובאותה תקופה הומרה זכאותו לרכב צמוד מהאוניברסיטה בתשלום בכסף בשיעור זכות זו. המרה זו לא עומדת בניגוד לנורמה כלשהי, והיא לא גרמה לאוניברסיטה להוצאה נוספת.

"לא נפל שום פגם בחתימת הנשיא על חוזה ההעסקה של המנכ"ל, שנעשה בתיאום מלא עם גורמי המינהל הרלוונטים. המנכ"ל נבחר לתפקידו בין היתר על מנת להפעיל מערכת ERP ואכן הוא הצליח לקדם פרויקט זה בהצלחה מרובה. המנכ"ל אכן זכאי לפי חוזה ההעסקה שלו לבונוס, שהוצע לו על ידי האוניברסיטה בעבור הצלחת פרויקט ה-ERP".

בינתיים גם בממונה על השכר באוצר בודקים את סוגיית שכרו של גליק. לגליק נערך שימוע ובשלב זה נמצאים הצדדים במשא ומתן ויש סבירות גבוהה שהטבות שונות שניתנו לגליק יבוטלו. "זה בושה וחרפה האופן שבו האוניברסיטה מתנהלת בענייני שכר", אומר גורם באוצר, "זה מתנהל כמו עסק פרטי, כאילו הכסף הוא של האנשים האלה. זה מאוד בעייתי, בטח מגוף שמתהדר במוסריות ורואה את עצמו כמוביל דרך".

20% מהעובדים קרובי משפחה

בבר אילן התגלו בשנים האחרונות גם בעיות הקשורות למינויים וקידומים של עובדים, זאת כאשר בכמה מקרים לא היתה הקפדה על קיום הליכי מכרז כנדרש בעת קבלה לעבודה. במקרים מסוימים קודמו עובדים על סמך הנחיה של הנשיא או המנכ"ל. במקרים אחרים, השתנתה הגדרת התפקיד של העובדים, ובכך השתפרו תנאי העסקתם. ממצאים אלה צפויים אף הם להיכלל בדו"ח המבקר, לצד ממצא מפתיע על חשיפת הנפוטיזם באוניברסיטה - אנשי המבקר מצאו שכ-20% ממקבלי השכר הם קרובי משפחה מדרגה ראשונה, וקשרו את התופעה הזו להליך הבעייתי של קבלת עובדים.

"זה מדהים", אומר גורם שמכיר את האוניברסיטה מקרוב, "אתה מדבר עם עובד באוניברסיטה ותוך 5 דקות מבין למי יש קרובי משפחה. זו תופעה שקיימת גם בסגל המינהלי וגם באקדמי. כמעט אצל כל פרופסור ותיק, הבן או הבת עובדים באוניברסיטה".

סוגיה זו אינה פוסחת על משפחת קוה. עניין הקשור לבני משפחתו של קוה נוגע למסעדה בבניין קורט לשפות. למכרז ניגשה חברה אחת בלבד, חברת הדר פודים בע"מ, והצעתה התקבלה ונחתם חוזה בינה לבין האוניברסיטה. ביוני 2010 הודיע משה קרמרסקי, גיסו של קוה (נשוי לפרופ' ברכה קרמרסקי, מרצה בכירה לחינוך באוניברסיטה ואחותו של קוה, ש"ש), בשם חברת הדר פודים, שבה הוא מועסק, כי חברה אחרת, בשם אור לישרים, היא שתעמוד בקשר עם המוסד האקדמי והסביר כי מדובר בחברה בת של הדר פודים, שהוקמה לצורך מימוש החוזה. קרמרסקי היה אמור להיות מנהל מכירות בחברה החדשה ואחיינו, שהקים את החברה, היה מורשה חתימה בה.

בלשכת הייעוץ המשפטי קבעו כי מדובר בשינוי בדיעבד של תנאי המכרז, והוסיפו שהחברה בת היתה נפסלת במכרז המקורי בשל אי עמידה בתנאי סף. בשל התנגדות זו בוטלה העברת המכרז לאור לישרים, וחברת הדר פודים היא שמפעילה את המסעדה.

מהאוניברסיטה נמסר כי: "קבלת עובדים וקידום עובדים באוניברסיטה נעשים בשיתוף מלא של ועד העובדים ותוך הקפדה על קיום הוראות ההסכם הקיבוצי, הכולל עריכת מכרז לכל התפקידים. תופעת העסקת קרובי משפחה היא נחלת העבר ומאז כניסת המנכ"ל החדש אין קבלת מקורבים, למעט מקרים חריגים המאושרים על ידי ועדה מיוחדת".

"לנשיא האוניברסיטה לא היתה כל מעורבות במכרז שבו נבחרה חברת הדר פודים המוכרת בתחום ההסעדה במגזר הדתי, ואין כל קשר בין בעליה לבין הנשיא", נמסר עוד. "אין כל בסיס לטענה שחברת הדר פודים שימשה כסות לחברה אחרת". משה קרמרסקי מסר בתגובה כי "לסיפור כולו אין שחר, מלבד זאת שניסינו להקים חברה שתתחזק את המקום. חשבנו שאם האוניברסיטה תאשר - בסדר, אבל בסוף היא לא אישרה. כיום הדר פודים ממשיכים להפעיל את המקום".

אשת הנשיא מגייסת תורמים

כ-30%-40% מזמנו השנתי עושה קוה בנסיעות לחו"ל, לצורכי גיוס תרומות או מחקר. לנסיעות אלו מתלווה אליו אשתו, דורית. לפי פרסומים בתקשורת, בשנתיים האחרונות דרשה רשות המסים ממשפחת קוה החזרי מס בגין נסיעות אלו בסך 2.5 מיליון שקל. זאת בשל הטענה שדורית קוה שודרגה בטיסות למחלקת עסקים ושהתה במלונות יוקרתיים, ולכאורה מדובר בהטבה המחויבת במס, משום שהיא לא היתה מחויבת לטוס בנסיעות אלו. המשפחה, מנגד, טענה שנוכחותה של קוה נדרשה לצורך גיוס התרומות. לקוה עצמו מותר לפי הנהלים לטוס במחלקת עסקים.

לאחר משא ומתן עם רשות המסים ואוניברסיטת בר אילן, הגיעו הצדדים לפשרה ולפי הערכות משפחת קוה החזירה כ-700 אלף שקל לרשות המסים. גורמים הקשורים לסביבת האוניברסיטה ומכירים את הסוגיה מעידים שנוכחותה של קוה בגיוס תרומות לא היה נחוץ.

"לנסיעות של פרופ' קוה מתלווה מדי פעם רעייתו, המסייעת בקשירת יחסים עם תורמים, וזאת בכפוף לתקנון", נמסר מבר אילן. "בבדיקות שגרתיות של מס הכנסה התברר שהאוניברסיטה לא הפרישה מס על נסיעות רעיית הנשיא והסוגיה הוסדרה בין האוניברסיטה לרשויות המס".

סוגיה נוספת המעוררת תמיהה נוגעת לחברת מקום ערכים ויזמות. מדובר בחברה פרטית שב-2002 התקשרה בחוזה עם האוניברסיטה במסגרת פרויקט להעמקת הזהות היהודית. כבר אז נמתחה בתוך האוניברסיטה ביקורת על ההסכם, בטענה שמדובר למעשה בפעילות מסחרית של תיירות, במקרה זה נסיעות שורשים וזהות יהודית לפולין או אתרים אחרים בחו"ל, שאותם מארגנת החברה הפרטית מתוך שטח האוניברסיטה. על אף ביקורת זו, ביולי 2007 נחתם הסכם חדש עם החברה, על פי הנחיות קוה, תוך מתן פטור ממכרז ומהליך הצעות מחיר.

בעשור האחרון נהגה החברה לקיים סמינרים שונים בארץ, אליהם הוזמנו קוה ומשפחתו, כאשר החברה מממנת את שהותם. החברה ערכה סמינרים בערד בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן. בכפר בלום שבצפון ערכה החברה מדי קיץ שבוע של פעולות (שאינן קשורות לבר אילן), שאליו הוזמן קוה, יחד עם בני משפחתו, בתמורה לכך שהרצה במהלך האירוע.

מהאוניברסיטה נמסר בתגובה: "טענה מופרכת וללא כל בסיס במציאות. הארכת החוזה נעשתה בהמלצת גורמי המקצוע הבכירים ביותר. ההחלטה על פטור ממכרז נעשתה בשתי ועדות מוסמכות, שהנשיא אינו חבר בהן ועל פי המלצות של פרופסורים בעלי שם בתחום הזהות היהודית. הנשיא מוזמן להרצות באירועים שונים, לעתים עם רעייתו, ובכל המקרים הוא אינו מקבל כל תמורה. אין לכך כל קשר עם ההחלטה על הארכת החוזה עם החברה".

מי מרוויח מהפטנטים והתגליות המסחריות

עניין אחר המעורר דאגה בתוך האוניברסיטה, הוא זליגת טכנולוגיות ופטנטים החוצה. מי שאחראי על מסחור התגליות הטכנולוגיות של חוקרים באוניברסיטה היא חברת בר אילן מחקר ופיתוח (חברת היישום). ואולם בשנים האחרונות חוקרים של האוניברסיטה ממסחרים את הפטנטים שלהם באמצעות חברות שהם מקימים, ולא באמצעות חברת היישום, כפי שקובע התקנון. בעקבות בעיה זו, אף התפטר דירקטור בחברה, יחזקאל ברנהולץ, שהתריע על הבעיה במשך כמה שנים, ללא הועיל. ברנהולץ עדיין מכהן כחבר ועד הנאמנים של האוניברסיטה.

מקרה פרטי של תופעה זו, קשור לפרויקט הסלסקאן. בראשית שנות ה-90 נערך בבר אילן מחקר ובמסגרתו פותחו ידע ומוצרים בתחום סריקת תאים לאבחון מוקדם של סרטן ובדיקות ביולוגיות אחרות, שקיבלו את השם מערכת סלסקאן. באתר האוניברסיטה אף מאוזכר הפרויקט כאחד מהישגי האוניברסיטה. באמצע שנות ה-90 הועסק קוה בפרויקט כמדען ראשי ואחראי על הקשרים הבינלאומיים, ואת שכרו קיבל מחברה חיצונית, במסגרת תקציב המחקר של הפרויקט.

עם השנים נהפך הפרויקט לרחב היקף ונרשמו בו פטנטים, נחתמו בו הסכמים עם משקיעים, קרנות וחברות שונות הנוגעים להשקעה ולחלוקת רווחים מהפיתוחים השונים. באוניברסיטה הוקם מרכז הסלסקאן לגילוי מוקדם של סרטן, שבראשו עומד פרופ' מרדכי דויטש, שגם הוא מעורב בפרויקט בראשית דרכו. אלא שפיתוחים שהם נגזרות של הפרויקט, לא עברו דרך חברת היישום, וניהולם ויישומם המסחרי התבצעו בשנים האחרונות גם על ידי קוה וסגן הנשיא למחקר. על אף קיומה של חברת היישום שאמורה לדאוג לכך, קוה אף ניהל משא ומתן וחתם חוזים עם משקיעים ויזמים.

בעניין זליגת טכנולוגיה ומסחור תגליות מדעיות נמסר מבר אילן כי: "הבעיות במסחור פטנטים ותגליות משותפות לכל האוניברסיטאות. במטרה להתגבר עליהן האוניברסיטה ערכה בתקופה האחרונה רפורמה מקיפה בחברה המו"פ. הטענה שהנשיא היה מעורב כביכול בניהולו המסחרי של פרויקט הסלסקאן איננה נכונה. הפרויקט הסתיים כבר בסוף שנות ה-90 ומאז אין בו כל פעילות מסחרית. לעתים נעזרת החברה בנשיא לצורך השגת הסכמים עם משקיעים, תוך הסתייעות במוניטין המקצועי והמדעי שלו ובמעמדו כנשיא שעושה זאת ללא כל תמורה או טובת הנאה".

בנוסף נמסר מאוניברסיטת בר אילן כי "אוסף הטענות בכתבה ואופיין מחזק את הרושם שמדובר במסע הכפשה המצרף חצאי אמיתות עם שקרים מוחלטים ועם ידיעות ממוחזרות, שכל מטרתן היא לרקוח עלילות שמטרתן להבאיש את ריחה של האוניברסיטה ושל ראשיה בלי שום הצדקה". 

משה קוה

נשיא אוניברסיטת בר אילן מ-1996 גיל: 69 מצב משפחתי: נשוי + 4 תפקידים קודמים: רקטור האוניברסיטה וראש ועד ראשי האוניברסיטאות בישראל (ור"ה) (1999-2000) עוד משהו: נולד בטשקנט. את שלושת התארים שלו עשה בבר אילן. בתקופת כהונתו נהפכה בר אילן לאוניברסיטה הגדולה בישראל מבחינת מספר סטודנטים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#