מותו של הטוויטר המודפס - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מותו של הטוויטר המודפס

עשרות שנים אחרי שהמיילים הגיחו לאוויר העולם, גם בדואר ישראל הבינו שהמברקים כבר לא רלוונטיים והסירו אותם מרשימת השירותים הבסיסיים; הבא בתור: המכתב

תגובות

כשהבוס של מעין נפטר לפני שנה, היא תהתה כיצד נכון להביע את צערה בפני אשתו. "היא מבוגרת ולכן לא רציתי לשלוח מייל. טלפון ביום של המוות הוא אישי מדי, ואי אפשר לשלוח הודעת SMS". בסופו של דבר בחרה לשלוח מברק תנחומים. השירות עלה כ-30 שקל לשתי שורות. "הופתעתי מהמחיר הגבוה, אבל זה כמו לקנות פרחים ליולדת בבית חולים או נרות נשמה בכניסה לבית הקברות - משהו פורמלי שאת עושה ברגע אמוציונלי, ולא אכפת לך כל כך כמה זה עולה. הבעיה היא שלא יכולתי לברר אם זה באמת הגיע, וכשראיתי אותה בהלוויה יום לאחר מכן לא ידעתי אם להזכיר את המברק או לא".

כמה חודשים לאחר מכן ישבה מעין שבעה על סבתה, ונתקלה במברקי התנחומים מצדם השני. "מדי פעם היו שליחים דופקים בדלת ומביאים ערימת מברקים. זה נחמד שיש משהו פיסי, שמאפשר לאנשים שלא יכולים להיות שם להביע צער".

גם כשאביה של דנה, אשת תקשורת, נפטר לפני שלוש שנים היא קיבלה כמה מברקים, בעיקר מקרובי משפחה רחוקים ומקולגות. "זה קצת יותר מכובד ומושקע ממייל - דבר כזה ששולחים לאנשים רחוקים. האמת היא שלא הייתי מודעת לכך שזה עדיין קיים: כמו טוויטר, אבל בפרינט. אתה כותב שורה ומשלם עבור המלים - ממש מוזר".

מוזר או לא, למברקים היה חלק חשוב בהעברת תמסורת לאורך ההיסטוריה. הם ציינו את הטיסה הראשונה ב-1903, את תחילת מלחמת העולם השנייה ואת מינויו של וינסטון צ'רצ'יל ללורד הראשון של הצי בריטי. בישראל בישר המברק על נפילת גוש עציון ועל אינספור לידות, חתונות ומיתות, וגם בעידן הטוויטר, הוא עדיין כאן. אך השבוע הגיע סופו של עידן: לאחר עשור של ירידה מתמדת בשימוש, קיבלה ועדת הכלכלה את בקשתו של משרד התקשורת להוציא את המברק מרשימת השירותים הבסיסיים שחברת הדואר מחויבת לספק בכל רחבי המדינה.

ישראל מפגרת אחרי ארה"ב, שם הפסיקה חברת ווסטרן יוניון להציע שירות שליחת מברקים כבר ב-2006 - לאחר שבשנה לפני כן נשלחו בארה"ב רק 20 אלף מברקים. גם בקנדה ובגרמניה כבר אי אפשר לשלוח מברקים. בדואר ישראל מתכננים דווקא להרחיב את השירות ולהוסיף לשליחת מברקי הברכה המאוירים, שמספקים את עיקר הפעילות, גם העברה בנקאית, שתאפשר למי שנאלץ להיעדר מחתונה או מבריתה לשלוח מתנה באופן מאובטח.

המשמעות של המהלך היא שהדואר יוכל להעלות את מחירי המברקים, מ-19.1 שקל לשמונה המלים הראשונות ועוד 46 אגורות לכל מלה נוספת לכ-40 שקל למברק, מחיר שיהפוך את שליחתו לפחות כדאית. לדברי המשנה למנכ"ל חברת הדואר, הרצל בר-מג, הסיבה לכך היא שכרגע מפסיד הדואר על המברקים כ-2.5 מיליון שקל בשנה. "בשביל המברקים בלבד אנחנו מחזיקים מוקדנים שצריכים לקבל את המסרים. בקצה השני, צריך להוציא שליח באופן מיוחד. את מעלה על דעתך להוציא שליח לקיבוץ אילות או לקצרין בשביל להעביר מסר בן שמונה מלים?"

השולחים העיקריים: בנקים

הנתונים מראים כי האטרקטיביות של המברק הולכת ומתפוגגת. בחמש השנים האחרונות, מספר בר-מג, ירדו שיעורי שליחת המברקים בישראל ב-40%, ובעוד 50% בחמש השנים שלפני כן. ב-2011 נשלחו בישראל כ-127 אלף מברקים - 49 אלף מברקים רגילים, ועוד 78 אלף מברקים מאוירים - לעומת כ-600 אלף לפני 10 שנים. לשם השוואה, בממוצע נשלחים בשנה כ-700 מיליון מכתבים.

רוב המברקים הרגילים נשלחים דווקא מבנקים, משרדי ממשלה ועורכי דין ומוסדות ורשויות שלטון, שמבקשים להעביר מסר חירום. "כלי הרכב שלך הגיע, לא החזרת את ההלוואה ואנחנו סוגרים לך את החשבון, מסרים כאלה. אנשים פרטיים כמעט לא משתמשים בשירות", מספר בר-מג.

"הירידה במספר המברקים תפקוד בסופו של דבר גם את המכתבים", אומר בר-מג. "אינפורמציה לא תעבור בדואר, אלא רק חפצים פיסיים - חבילות וכסף. הדואר האמריקאי נמצא עכשיו בבעיה גדולה, כי הם לא השכילו להרחיב את השירותים שלהם מעבר לשליחת מכתבים". כיום חלק גדול מהמברקים נשלח דרך אתר הדואר באינטרנט: כמעט כמו לשלוח מייל, רק שהנמען יקבל נייר משליח בצד השני. לחלופין, אפשר להתקשר למוקד טלפוני ולהכתיב את נוסח המכתב.

לדברי מ', מנהלת המשרד בפירמת עורכי דין גדולה בתל אביב, המשרד לא יפסיק לשלוח מברקים לאחר ההתייקרות, אך גם בתעריף הזול יכולים לעבור חודשים מבלי שיישלח ולו מברק אחד. "בלידות אנחנו שולחים זרי פרחים. מברקים נשלחים בעיקר להבעת תנחומים וכוללים שלוש שורות: שמענו בצער רב... משתתפים בצערכם, שלא תדעו עוד צער". מייל, מוסיפה מ', לא נראה אישי מספיק להזדמנויות כאלה.

למה לא להשתמש בשירותי שליחים?

"זה עניין של מרחקים. אם זה בגוש דן, נשתמש בשליח. אם מדובר בצפון או בדרום - שליחות יכולה להגיע גם ל-200 שקל, ובמקרה כזה ריאלי יותר לשלוח מברק, גם בתעריף החדש".

יותר זול משיחת טלפון

הזמינות התמידית של עולם הסמארטפונים היתה בוודאי מכה בהלם את סמואל מורס, ממציא הטלגרף. מורס היה צייר דיוקנאות אמריקאי שהחל להתעניין בתקשורת בעקבות מסר בן שורה אחת שקיבל ב-1826 באמצעות שליח על סוס, בעת שצייר פורטרט בוושינגטון: "אשתך היקרה גוססת". המסר נשלח מאביו, ועד שמורס הצליח להגיע לביתו בקונטיקט, אשתו בת ה-25 כבר נקברה.

מורס היה שבור לב והחליט להקדיש את עצמו למציאת דרך תקשורת מהירה יותר. ב-1832, על אנייה שחזרה מאירופה, שמע מרופא בשם צ'רלס ג'קסון על המצאת האלקטרומגנט והגה את הרעיון להעביר באמצעותו אינפורמציה. כשחזר לארה"ב נטש מורס את הציור והקדיש שנים לפיתוח הטלגרף בעזרת שותפו אלפרד וייל, שהעניק לו עזרה כספית וכנראה גם עזר בפיתוח. ב-1838 הציג מורס לראשונה את הטלגרף בעל הכבל היחיד, אך רק ב-1843 הצליח לשכנע את הממשלה האמריקאית להזמין קו טלגרף בין בולטימור לוושינגטון. מורס נהפך בסופו של דבר למפורסם ועשיר, בעוד וייל נותר בצלו.

בארה"ב הגיעו המברקים לשיא הפופולריות בשנות ה-20 וה-30, כשהיה זול יותר לשלוח מברק מאשר להתקשר בטלפון. לישראל הגיע השיא בשנות ה-70 וה-80, כשישראלים נאלצו לחכות לקו טלפון שבע-עשר שנים. "התרבות השתנתה - פעם העולם היה שונה לחלוטין", אומר בר-מג. "אנשים לא מיהרו להעביר מסרים. היתה להם יותר פרטיות והם לא היו שייכים לקרוביהם, לחבריהם ולבוסים שלהם כל הזמן. לא לכל דרדק היה סמארטפון. כשמישהו החליט להעביר מסר, הוא חשב על כך כמה פעמים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#