האם הכללים במשק עומדים להתהפך? המדריך המלא לחוק קידום התחרותיות - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם הכללים במשק עומדים להתהפך? המדריך המלא לחוק קידום התחרותיות

כך קבע משרד המשפטים בטיוטת הצעת החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, שהממשלה תתבקש לאשר היום ■ לפי ההצעה, שיקולי תחרות ענפית יובאו בחשבון בעת הפרטות וחלוקת רישיונות במכרזי תשתיות חיוניות כמו תקשורת, חשמל, גז ותחבורה ■ מהן הבעיות במשק שהחוק מנסה לפתור, ומה צפויה להיות תגובת המדינה להתנגדויות לחוק

6תגובות

הצעת החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות במשק צפויה להגיע היום לאישור הממשלה, לאחר שתם שלב שמיעת עמדות הציבור שנמשך כחודש. להצעה מתלווה חוות דעת של ועדת הריכוזיות, שקובעת כי המשק הישראלי מתאפיין בריכוזיות כלל משקית יתרה יחסית לעולם.

על פי חוות הדעת, הריכוזיות בישראל מתבטאת בכך שמספר מצומצם של אנשי עסקים שולט בשיעור ניכר של נכסים ריאלים ופיננסיים. המבנה הריכוזי מעורר חשש לפגיעה באיתנות הפיננסית, בתחרות העסקית, בציבור החוסכים, בבעלי מניות המיעוט בחברות הציבוריות ובמחזיקי אג"ח בחברות אג"ח. הצעת החוק מבוססת על המלצותיה של ועדת הריכוזיות בראשות מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, חיים שני.

הממשלה תתבקש בנוסף להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה, בראשות שר המשפטים יעקב נאמן, לאשר על דעת הממשלה את הנוסח הסופי שיוגש לכנסת, כדי שתספיק להשלים את החקיקה עד יציאתה לפגרה בסוף יולי. ועדת החקיקה תדון בנושא עוד היום.

הפעלת שיקולי ריכוזיות בהקצאת רישיונות

ההמלצות ממוקדות בשלושה פרקים שתכליתם מזעור הסכנה למשק, הפגיעה בציבור וקידום התחרות. הראשונה בהן היא הכללת שיקולי תחרות ענפית וריכוזיות כלל משקית בהקצאת נכסים ציבוריים במכירה, הפרטה או הקצאת רישיונות וזיכיונות.

הבעיה: כיום גופים חזקים ממילא מתחזקים יותר כתוצאה מזכייתם במכרזים ממשלתיים.

הפתרון: הרגולטור יידרש להתחשב בשיקולי ריכוזיות כלל משקית במכרזים. בשיקולי תחרות ענפית יפעל מול הממונה על ההגבלים העסקיים, שיצטרך להעביר חוות דעת בתוך 120 יום. בשיקולי ריכוזיות כלל משקית יפעל מול הממונה על צמצום הריכוזיות - גוף חדש שיפעל באוצר.

לגופים העסקיים תינתן הזדמנות לערער על הכללתם ברשימה. שיקולי תחרות ענפית יהיו גם בהקצאת נכסי מדינה שאינם תשתית חיונית - אם בתחום פועלים מעט שחקנים. תשתיות חיוניות כוללות מערכת סליקה פנסיונית, תקשורת פנים ארצית נייחת, שירותי רדיו וטלפון נייד, דואר, שידורי רדיו, טלוויזיה, כבלים ולוויין, התפלת מי ים והפקת מים, תאגיד מים איזורי, תאגידי מים וביוב, ייצור והולכת חשמל, נפט ומחצבים אחרים, תשתיות דלק, גז ומשאבי טבע אחרים, שדה תעופה, אוטובוסים, רכבות, נמלים, כבישים ומסוף מטענים אווירי.

טיעוני נגד אפשריים: החוק מעניק סמכות לרגולטור להגביל מי שכבר שולט בתשתית חיונית ובכך יוצר בעיה חוקתית שעיקרה פגיעה בחופש העיסוק.

תשובת המדינה הצפויה: לא מדובר בהסדר לא חוקתי, מכיוון שמדובר במגבלה הנובעת מתכלית ראויה של ביזור השליטה במשק ומניעת צבירת כוח רב מדי בידי מעטים. בנוסף, מדובר במגבלה מידתית: היא כפופה לשיקול דעתו של כל רגולטור ומתמקדת בתשתית חיונית בלבד וממוקדת בתאגידים מסוימים.

"גם אם קיימת פגיעה מסוימת במספר תאגידים קטן יחסית, התועלת החברתית הכוללת עולה בהרבה על פגיעה ממוקדת זו, בין היתר, נוכח המשקל הרב שיש לתת לשיקולי ביזור הריכוזיות", ציין אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה וחבר ועדת הריכוזיות, המלווה את החקיקה.

הגבלת אחזקה צולבת בגופים ריאליים ופיננסיים

הבעיה: כשאותו בעל שליטה מחזיק בגוף ריאלי (תאגיד) משמעותי ובגוף פיננסי כמו בנק או חברת ביטוח, מתעורר סיכון ליציבות הפיננסית של כלל המשק באופן שפוגע בתחרות. הסיבה לכך היא שיש חשש ממשי לפגיעה בשיקול הדעת של הגוף הפיננסי המקצה אשראי, בשל קרבתו לגוף הריאלי השולט בו - שעלול להוביל להעברת מידע, למניעת אשראי ממתחרים ולמימון צולב.

הפתרון: גוף ריאלי משמעותי לא יוכל להחזיק בגוף פיננסי משמעותי. לגבי גופים בעלי אחזקות צולבות כיום, ייחשבו משמעותיים אלה שמחזיקים בגוף ריאלי שמחזורו או האשראי שלו בישראל מסתכמים ביותר מ-7.5 מיליארד שקל ובגוף פיננסי שכלל נכסיו מסתכמים ביותר מ-60 מיליארד שקל. לגבי בעל שליטה שירצה אחזקה צולבת בעתיד, הוא לא יוכל להחזיק בו זמנית בגוף ריאלי שמחזורו או האשראי שלו עולים על 6 מיליארד שקל, ובגוף פיננסי שכלל נכסיו הוא יותר מ-40 מיליארד שקל.

טיעוני נגד משפטיים: המצב המשפטי כיום שונה, התאגידים קיבלו בעבר אישורי שליטה מהמדינה ולכן יישום ההמלצות יהווה פגיעה בחופש העיסוק ובזכות לקניין.

תשובת המדינה הצפויה: מדובר בהמשך הקו הרגולטורי, שתחילתו בהמלצות ועדת ברודט מ-1995 להפרדת נכסים ריאליים מפיננסיים. לא מדובר בהסדר שאינו חוקתי, אלא בהסדר שתכליתו ראויה ומטרתו לנטרל את הבעיות שהוזכרו ולתרום להתפתחות בריאה של שוק ההון. מידתיות ההסדר נובעת ממשך הזמן הארוך ליישומו - ארבע שנים. במהלכן ניתן למכור אחזקות צולבות תוך פגיעה נמוכה ככל שניתן במוכר.

הגבלת המבנים הממונפים של הפירמידות

הבעיה: חלק לא מבוטל מהחברות הציבוריות ומחברות האג"ח נשלט על ידי מספר מצומצם של גורמים בקבוצות עסקיות, שרובן במבנה פירמידאלי. עומק הפירמידות ושכיחותן חריגים ביחס למקובל במדינות המפותחות. השילוב יוצר מציאות שבה מספר מועט של בעלי שליטה שולט במבנים ממונפים באמצעות כספם של אחרים ועלול לנצל מצב זה לטובתו על חשבון שאר בעלי המניות, ובהם הציבור הרחב.

הפתרון: המלצות הוועדה מנסות לשלב בין הידוק הממשל התאגידי בפירמידות לבין פתרונות מבניים במקומות שבהם הממשל התאגידי לא נותן מענה ראוי. מבנה הקבוצות תוחם לשתי שכבות של חברות ציבוריות או חברות אג"ח. לחברות בשכבה השנייה, שבהן מחזיק בעל שליטה בהון נמוך, הוצעו תנאי ממשל תאגידי מחמירים. לפירמידות קיימות הותרה שכבה שלישית עם תנאי ממשל תאגידי מחמירים מאלה שברמה השנייה, בין השאר לעניין דירקטורים חיצוניים ובלתי תלויים. חברות שבתום ארבע שנים לא יימכרו, ייחשבו כחברות המוחזקות בניגוד לחוק, וימונה להן כונס נכסים. אם המהלך לא יתאפשר, יוכל בית המשפט להורות על הרדמת המניות המוחזקות בניגוד לחוק.

טיעוני נגד אפשריים: ההמלצות נוגעות לקבוצות מורכבות וממונפות שייאלצו להתאים את עצמן לשינויים, למזג שכבות, או למכור אחזקות חורגות. בכך יש פגיעה בזכות הקניין ובחופש העיסוק. בנוסף, גורמים בעלי אינטרסים יצביעו על עמדות מיעוט, ויבקשו לאמצן.

תשובת המדינה הצפויה: מדובר בהסדרים שנועדו לתכלית ראויה של הגנה על היציבות המשקית והמשקיעים. ההסדרים מידתיים, מתחשבים במבנים קיימים ומקלים עליהם. תקופת ההסתגלות הארוכה, בת ארבע שנים, תאפשר מיזעור הפגיעה בפירמידות. הוועדה התחשבה בעמדות המגזר העסקי ושינתה את המלצות הביניים בנושא זה, כך שזו החלופה הראויה ביותר שנמצאה. דעות המיעוט המבקשות צעדים מקלים יותר, או מחמירים יותר, מחזקות את הקביעה שנבחרה חלופה מידתית.

בנוסף, שליטה פירמידיאלית אינה עולה בקנה אחד עם הדין בישראל, המחייב כי בהון חברה יהיה סוג מניות אחד בלבד המקנות זכויות הצבעה שוות ביחס לערכן הנקוב.

"המלצות הוועדה אמורות להביא לשינוי הדרגתי וארוך טווח, שישפר בצורה משמעותית את מבנה השוק בישראל", קבע ליכט. "מטבע הדברים, שינוי מעין זה משפיע על שחקנים קיימים, ובעיקר אלה שנהנו מהמבנה הבעייתי של המשק. שחקנים אלה ייאלצו עתה להתאים עצמם לכללי משחק שונים, המשרתים בצורה טובה יותר את אינטרס הציבור. חלק מהצעדים משמעותיים ומציבים אתגר חוקתי. ואולם נוכח תכליתם הראויה של ההסדרים ומידתיותם, אין מניעה לאימוץ ההמלצות בדרך של חקיקה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#