"מדד מעלה אינו מאפשר לערוך השוואה בין חברות; צריך לשנות כיוון" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מדד מעלה אינו מאפשר לערוך השוואה בין חברות; צריך לשנות כיוון"

ראיון TheMarker כשסקיילקס מקבלת ציון 10 באתיקה ובנק הפועלים 9 במעורבות בקהילה, נדמה שמדד מעלה לאחריות תאגידית מעולם לא היה רלוונטי פחות  המנכ"ל, מומו מהדב, ער לפערים הגדולים בין הדירוג למציאות, ובימים אלה הוא מוביל את הארגון לשינוי קיצוני, שיחייב חברות להפוך את המעורבות החברתית לחלק מליבת הפעילות העסקית  "תם העידן של קלטנו עוד עובד ערבי"

>> "הם רוצים לצלם אותי תחת העצים בשדרה, העצים שאחר כך יתלו אותי עליהם" - כך אומר מומו מהדב, מנכ"ל מעלה, ליועצת התקשורת שלו. בימים של פוסט-מחאה ורגע לפני שפורצת אחת נוספת, לא פשוט לעמוד בראש ארגון המעניק ציונים טובים מאוד לכל הארגונים שנחשבים ל"רעים". בשנים האחרונות בוחנת מעלה את התקדמותם של ארגונים וחברות בתחומים כמו אתיקה, סביבת עבודה, מעורבות בקהילה ואיכות סביבה, ועל פי הקריטריונים שהיא בודקת - הבנקים, חברות הביטוח, חברות הסלולר ואחרות נראות נהדר.

במדד מעלה ל-2012 שהתפרסם שלשום בשקט-בשקט - ולא בכדי - אפשר למצוא כמה ציונים תמוהים, בלשון המעטה. קבוצת האחזקות סקיילקס של אילן בן דב למשל, זכתה בדירוג בציון 10 עגול בתחום האתיקה, ובציון זהה בתחום המעורבות בקהילה. כעת נשאלת השאלה אם מעורבות בקהילה פירושה רק תרומה לטיפולי השיניים, או, שמשמעותה גם הפגנת אכפתיות כלפי מחזיקי אג"ח.

גם הבנקים זכו במדד לציונים מעולים. בנק הפועלים למשל, זכה בציון 10 באתיקה (מכיוון שיש לו קוד אתי כתוב והוא מבצע פעולות להטמעתו) ובציון 9 במעורבות בקהילה. העובדה שהבנקים הגדולים מעדיפים באופן ברור להעניק אשראי לטייקונים ולא לעסקים הקטנים, אינה חלק מהמדד.

לפי המדד, גם חברת הסלולר פרטנר היא חברה נפלאה - 10 באתיקה, 9 בסביבת עבודה. לאן במדד נכנסות משכורות העתק של בכיריה? לשום מקום. בתחתית הדירוג נמצאות חברות כמו HOT, דלק, הפניקס ואגד, אבל אפילו הן מדורגות בקטגוריית הכסף (לעומת קטגוריות הפלטינה והזהב), כדי שאף אחד לא ייעלב.

למראה הציונים הנפלאים, קשה להתעלם מהשאלה אם המדד של מעלה עדיין רלוונטי. מהדב לא מתחמק מהשאלה. "החוזק של הדירוג נובע מההשתתפות של חברות בו לאורך שנים, שיוצרת תשומת לב ארגונית לקריטריונים חשובים. איזה כלי נוסף יש למנהל כדי לבדוק אם הוא שומר על גיוון נכון בין עובדיו, פועל למען איכות הסביבה, באיזו רמה הקהילה חשובה לו וכדומה?", הוא שואל. "חולשתו", הוא מוסיף ביושר, "נובעת מהעובדה שהמדד לא מסוגל לענות על הכמיהה להבנה של ביצועי החברה, זו שמאפשרת ללקוח, לעובד או משקיע להגיד: ‘החברה הזו טובה יותר ברמת האחריות התאגידית מחברות אחרות'".

אז למה המדד עדיין רלוונטי?

"הוא רלוונטי רק ככלי ניהולי פנימי, הניתן לכל חברה כדי שתוכל לבדוק את עצמה בתחומים שונים שחשובים לפעילותה - לא כגורם שמסמן באופן תחרותי מי טובה יותר בתחום. חשוב לזכור שמדובר בקריטריונים שהביצוע שלהם דורש תהליכי שינוי ארוכי טווח. הנה דוגמה: מנכ"לית של חברה גדולה אמרה לי: ‘החלטתי שאת כל המשרות האקדמיות שמתפנות אני רוצה לאייש בעובדים ערבים, אבל לא מצאתי עובדים. זה היה פשוט מייאש'. אותה מנכ"לית עברה מחשיבה שנתית לתוכנית של חמש שנים, שבמהלכה היא תייצר את התשתית הנכונה לקליטת עובדים ערבים.

"מעלה עד היום דיבררה את השינויים הקלים שהספינה הגדולה עושה, ואת זה יכול לעשות גם הדירוג. אנחנו יכולים לשאול את הארגון ‘יש לכם מדיניות גיוון בקליטת עובדים? כמה ערבים וחרדים קלטתם?' והוא יקבל ציון גבוה, אבל מעשית המספרים יהיו קטנים מאוד, ואז יבואו אלינו בטענות, ובצדק. המדידה היא קריטית כדי לייצר את התהליך בארגונים השונים, אבל מרגע שנקבע הדירוג - זה המקום להכיר ביכולת המוגבלת שלו לשנות".

וזו הסיבה להשקה השקטה מאוד שלו השנה, לעומת החגיגות בשנים הקודמות?

"אנחנו בתהליך עמוק של שינוי. תם העידן של ‘קלטנו עוד עובד ערבי'".

"הרגשתי שאני מתחיל לשעמם את עצמי"

מהדב יודע שמשפט כמו זה האחרון הוא פצצה שהוא מטיל על התחום, והוא מוכן להשלכות שלו. חשוב לזכור כי דירוג מעלה נחשב במשך שנים על ידי מתנגדיו לעלה תאנה תאגידי, ועל ידי התומכים לסמל סטטוס לניהול הוגן, אחראי וירוק, כזה שהחברות הגדולות במשק מוכנות לפעול עבור במרץ, וגם לשלם לא מעט.

דמי החבר בארגון נעים בין סכום בסיס של 7,500 שקל לשנה ל-150 אלף שקל שמעבירות חלק מהחברות כתרומה. לא רק ההשתייכות למעלה נחשבה תו תקן, גם הניהול שלו. במשך שנים רבות כיהן כיו"ר מעלה צבי זיו, לשעבר מנכ"ל בנק הפועלים, ובשנתיים אחרונות עפרה שטראוס היא העומדת בראשו. חשיפת הדירוג צברה תאוצה, ונהפכה בשנים האחרונות ליום שכולו הפגנת כוח נוצצת. בכנס 2010 השתתפו יותר מ-1,000 איש ובכירי המשק דאגו להראות בו את פניהם. כולם רצו להיות חלק מאופנת האחריות התאגידית.

המחאה תפסה את מעלה לא לגמרי מוכנה, אף שמהדב מספר כי מיד לאחר כנס 2010 הוא הבין שאחרי שיא שכזה משהו חייב להשתנות. המגזר העסקי נכנס למגננה, וראשיו השתדלו (ועדיין משתדלים) לשמור ככל האפשר על שקט תעשייתי. כתוצאה מכך בוטל כנס מעלה ל-2011, ונהפך ליום חשיבה סביב שולחנות עגולים. גם חשיפת הדירוג נהפכה לאירוע מינורי. מהדב ואנשיו הבינו שאל מול המציאות המשתנה - גם הם צריכים להשתנות.

זה לא יהיה השינוי הראשון שעובר ארגון מעלה, מאז שהוקם על ידי טליה אהרוני ב-1998. בתחילת הדרך, פעלה אהרוני בנחרצות כדי לשכנע חברות שתרומת כסף ופעילות למען הקהילה הן צורך חברתי וכלכלי, שצריך להיעשות בצורה יסודית ומקצועית. ב-2006 החל השלב השני של הארגון, כשמעלה עודדה את חבריה לשים דגש על תהליכים פנים-ארגוניים כמו סביבת העבודה, תמהיל העובדים, תרומה לקהילה, הפחתת טביעת הרגל הפחמנית ועוד. גם בכך, מסתבר, אין די. בימים אלה עוסק מהדב בבניית הדור השלישי של הארגון, לאחר שהרגיש ש"אני מתחיל לשעמם את עצמי. המדד נהפך למקובל, והעמקת הפעילות נעשתה מתבקשת. המחאה החברתית הבהירה שאין ברירה, צריך לשנות כיוון".

לחפש הזדמנויות עסקיות

התפישה מאחורי השינוי שמבקש מהדב לבצע במעלה, קובעת שאחריות תאגידית חייבת להוות חלק אמיתי מהפעילות העסקית שבליבת החברה, כלומר לעודד פעילות עסקית חדשה (או להרחיב פעילות קיימת) שתטפל גם בפתרון אתגרים חברתיים. "אפשר לעשות את זה בקלות יחסית בשווקים המתעוררים, אבל לא רק שם", מסביר מהדב. "דוגמה לפעילות שכזו היא הריסייקל בנק (בנק המיחזור) שנתמך על ידי הקרן של אל גור. זהו עסק רווחי שפותר בעיה חברתית אמיתית.

"דוגמה ישראלית יותר היא חברת נטפים, שמייצרת מערכות השקיה אבל מחייבת את הרוכש מערכת כזאת גם בהדרכה של החקלאי לאורך שנים. האתגר של נטפים הוא לפתח מערכות השקיה זולות שמהן יכול גם החקלאי הקטן באפריקה או אסיה ליהנות, ובמקביל לפתח מערכת הדרכה ידידותית וזולה שבלעדיה הפתרון לחקלאי פשוט לא יעבוד. מדובר פה בפיתוח תחום רווחי שיעזור לחקלאים להגדיל את פרנסתם".

מה בדיוק התפקיד שלכם כאן?

"התפקיד שלנו הוא לשבת עם מקבלי החלטות, ולעורר מודעות לאפשרות העסקית שיש בפתרון בעיות חברתיות. לאחר שנוצרת ההבנה כי יש לחפש הזדמנויות עסקיות כאלה - אנחנו עוזרים גם למצוא אותן".

בעצם אתה נהפך למחלקת פיתוח עסקי-חברתי.

"תפקידנו לעזור לחברות בארגון לייצר תהליך שמאפשר לחשוב על אחריות תאגידית באופן הרחב ביותר. לשאול מהם האתגרים הייחודיים שלי בתחום ההוגנות, ואיך ניתן לחבר אותם באופן הבסיסי ביותר לליבה העסקית של הארגון. אי אפשר להסתפק יותר באמירות של מוניטין, ערכים או דימוי".

אז אתם מעודדים ארגונים ישראליים לפתור בעיות בסין או באפריקה ולהרוויח מזה כסף.

"אפשר לעשות את זה גם בישראל. לדוגמה, אפשר לגייס חרדי לארגון, אבל אולי כדאי לחשוב על תעסוקה בקהילה החרדית שממנה גם תרוויח כסף. אפשר לגייס עיתונאי ערבי, או להקים עיתון בעבור כלל האוכלוסייה הערבית. אפשר להמשיך לחפש את הפתרונות המקומיים, הקטנים, ואפשר להתחיל לחשוב על פתרון רחב יותר לבעיה קיימת".

וזה כבר קורה.

"יש כבר לא מעט שיחות ותהליכים שהתחלנו להניע, עם חברות שמבינות שאפשר לפקוח עיניים להזדמנויות חברתיות ושם אפשר להרוויח כסף".

מיהם סוכני השינוי שלך? אני מניחה שאתה לא פונה עם הרעיון למנכ"ל.

"הסוכנים הם מנהלי אחריות תאגידית בארגון. גם הם מבינים שעבודה על המדד כבר אינה מספיקה, ושצריך לעשות צעד נוסף הלאה. לשמחתי הדלתות פתוחות, כי הצלחנו ליצור רמה גבוהה של אמון במשך השנים".

השיחות האלה, הייעוץ שאתם נותנים, הוא בתשלום?

"לא. אנחנו לא מקינזי ולא מגיעים עם פתרונות קיימים. זה שירות שאנחנו נותנים לחברי הארגון, ומעוניינים שהוא ייהפך לפעילות המרכזית שלנו".

ויש לכיוון הזה מתנגדים.

"כמו בכל שינוי, גם במקרה הזה אין תמימות דעים. יש מי שמציעים לי ללמוד ממה שקורה בתחום הזה בחו"ל, אבל אנחנו הרבה יותר מתקדמים בחשיבה שלנו יחסית לארגונים דומים בחו"ל, כך שאי אפשר ללמוד מהם. קבוצה אחרת מדברת על הכוונה, אבל האם אני באמת יכול לבדוק כמה החברה שרוצה להרוויח מפתרון בעיות חברתיות ערכית או צינית? אני חושב שאפשר להרגיש את האותנטיות, למרות הנטייה לא להאמין לכוונות של חברות גדולות. יש גם מי שחושש שפעילות מהסוג שאני מכוון אליו מוציאה את האחריות התאגידית מהמקום הערכי והנקי שלה".

השינוי הוא דרמטי, ואתה תשלם את מחיר הכישלון או ההצלחה. אתה מוטרד?

"זו תקופה מרתקת ולא קלה. בכל שינוי יש לאנשים נטייה להסתכל על התהליך דרך עיניים פסימיות מאוד ולהדגיש את מה שאתה מפסיד, אבל אני נמצא בהתלהבות גדולה. אנחנו עוברים תהליך מאתגר מאוד, ואין לי ספק שזה הכיוון הנכון".

איך תדע שהצלחת?

"לפי מספר החברות שישקיעו חלק מהפיתוח העסקי שלהן בפתרון בעיות חברתיות בישראל ובעולם כתוצאה מהשיחות אתנו. כמה בדיוק? אני לא רוצה לנקוב במספר, אבל מקווה שהוא יהיה מרשים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#