מנכ"ל איכילוב דורש מהממשלה כיסוי רפואי לפליטים: "הם שקופים" - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנכ"ל איכילוב דורש מהממשלה כיסוי רפואי לפליטים: "הם שקופים"

הפליטים אינם מבוטחים, אך בתי החולים מחויבים לטפל בהם במצבי חירום וההוצאות מגיעות לעשרות מיליוני שקלים בשנה ■ איכילוב מאיים לעתור לבג"ץ, אך מדגיש שאינו מתכוון להפסיק לטפל בהם  האוצר: לא הוכח שנוצרה עלות נוספת לבתי החולים

17תגובות

>> סוגיית מבקשי המקלט מאפריקה מגיעה לפתחה של מערכת הבריאות: ל-TheMarker נודע כי בשבוע שעבר פנה מנכ"ל המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), פרופ' גבי ברבש, במכתב חריף ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, ובו התריע כי הוא עומד לעתור לבג"ץ אם הממשלה לא תמצא פתרון לבעיית המימון הכספי של הטיפול בפליטים ומבקשי המקלט המגיעים לבית החולים.

איכילוב, הממוקם במרכז תל אביב, הוא בית החולים שמטפל במספר הפליטים הגבוה ביותר מבין כלל בתי החולים בישראל, עם אלפי ביקורים במיון ומאות אשפוזים - חלקם ממושכים, מורכבים ויקרים במיוחד. מכיוון שהפליטים אינם נכללים תחת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ורובם המכריע אינו מבוטח גם באופן פרטי, עלויות הטיפול בהם נופלות על בתי החולים עצמם ונחשבות "חובות אבודים".

ניר כפרי

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

לדברי ברבש, "ההנחיה שלנו לצוות הרפואי מאוד ברורה - אתם לא מפלים את האנשים האלה, על אף שאין להם ביטוח. הם מקבלים אצלנו יחס וטיפול רפואי בדיוק כמו כולם". לדבריו, באין שיפוי מצד הממשלה, הנטל הכלכלי על בית החולים כבד ביותר: "מספר הלידות של מבקשי המקלט מוכפל כל שנה, ובשנה האחרונה הגיע ליותר מ-450 לידות. עבור לידה רגילה בית החולים מקבל יותר מ-10,000 שקל ועבור לידת פג עשרות אלפי שקלים. עבור הלידות הללו אנחנו לא מקבלים שקל".

ברבש מספר כי גם מבחינה רפואית, מדובר בלידות מסובכות שעלותן גבוהה מהרגיל: "הלידות הן בתמהיל הכי קשה. שליש מהן מסתיימות בניתוח קיסרי דחוף, הילודים מגיעים פי 3 לטיפול נמרץ, יש המון לידות מוקדמות ותמותת התינוקות היא בסביבות 1% מהלידות, פי 70 מהממוצע באוכלוסייה". הסיבות לכך, לדבריו, הן העובדה שנשים רבות אינן מנהלות מעקב הריון, וכן מחלות רקע ותנאי חיים קשים.

"פנינו למשרד האוצר ולמשרד הבריאות. ב-2009 ו-2010 הפסדנו 7-8 מיליון שקל בשנה, ואילו בשנה שעברה הסכום עלה ל-27 מיליון שקל. העובדה שאנחנו נאלצים לממן את הסכומים הללו בעצמנו, בלי לקבל שיפוי, פוגעת בתפקוד שלנו ובשאר המטופלים".

איכילוב אינו לבד. גם בתי חולים נוספים, בעיקר באזורים שבהם מתגוררות קהילות גדולות של פליטים, נאלצים להתמודד עם חובות אבודים כתוצאה מהטיפול בפליטים חסרי הביטוח. שני בתי חולים מרכזיים כאלה הם סורוקה בבאר שבע ויוספטל באילת - שניהם שייכים לשירותי בריאות כללית, שכבר הגישה בספטמבר האחרון תובענה הצהרתית נגד המדינה ומשרדי הבריאות והאוצר על סך 8.5 מיליון שקל, בדרישה לקבל שיפוי על הטיפול בפליטים.

"המדינה היא הריבון, ועליה מוטלת האחריות הבלעדית והמוחלטת לשאת בהוצאות המתחייבות מאירועים ותופעות הקשורות בחיי המדינה שאין להם כתובת מסודרת וממוסדת", נכתב בתובענה. "יתר על כן, למדינה חבות סטטוטורית לשאת בעלות, מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק זכויות החולה".

אלא שגם בין משרדי הבריאות והאוצר אין תמימות דעים באשר לדרך הנכונה להתמודד עם הבעיה. לפני כמה ימים העלה סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, את הנושא כאשר הצהיר בנאום שנשא באירוע פרידה משני עובדי המשרד כי "מערכת הבריאות סופגת מעל 50 מיליון שקל בשנה למימון צורכי הבריאות של הפליטים מסודן ומאריתריאה, על חשבון החלשים בישראל. זהו עוול שיש להפסיקו, ואני קורא לאוצר להקצות משאבים מיוחדים לכך. זו מעמסה תקציבית המביאה לגירעון בבתי החולים".

במשרד הבריאות מעריכים כי ההוצאות של איכילוב לבדו על הטיפול בפליטים מסתכמות בכ-12.5 מיליון שקל בשנה. לעומת זאת, באיכילוב טוענים כי ההוצאה שלהם גבוהה בהרבה מזו שעליה מצביע משרד הבריאות.

במשרד האוצר טוענים כי כלל לא בטוח שלבתי החולים אכן נגרמות הוצאות יוצאות דופן כתוצאה מהטיפול בפליטים. לדברי בכיר במשרד, "האוצר מנהל דיונים עם משרד הבריאות בנוגע להוצאות הטיפול במסתננים, אולם עד כה אף אחד לא הוכיח שנוצרה עלות נוספת משמעותית לבתי החולים". לדבריו, "התחשיב שמשרד הבריאות ובתי החולים מציגים לא מתבסס על הוצאות בפועל, אלא על אובדן לכאורה של הכנסה אלטרנטיבית - כלומר, הכנסות שהיו מתקבלות לו המאושפזים היו תושבי ישראל. בפועל, מרבית ההוצאות של בתי חולים הן על כוח אדם וציוד רפואי, בתי החולים לא מעסיקים יותר כוח אדם וההוצאות על ציוד רפואי נוסף הן בשוליים. ההוצאה הלאומית לבריאות לא גדלה כתוצאה מהטיפול בפליטים".

"אין אופציות לטיפול שגרתי"

לווקאום שנוצר בשטח נכנסת עמותת רופאים לזכויות אדם, שמפעילה ביפו מרפאה גדולה המתבססת על רופאים מתנדבים. כ-70 פליטים מקבלים טיפול מדי יום במרפאה. בנוסף, פועלת גם מרפאה קטנה בהרבה שמפעיל משרד הבריאות בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב.

"מלבד המרפאות הללו שפועלות על בסיס התנדבותי, לפליטים אין כיום שום אופציות לקבל טיפול רפואי שגרתי", אומר מנכ"ל העמותה, רן כהן. לדבריו, המצב הקיים הוא אבסורדי: "בתי החולים מחויבים לטפל בפליטים חסרי המעמד רק במצבים מסכני חיים או כשיש סכנה לאחד מאברי הגוף, וכך נוצר מצב שבו מצבם מחמיר עד שהם מגיעים למצב חירום, ואז הם מגיעים לחדרי המיון, שחייבים לטפל בהם מתוקף חוק זכויות החולה. מכיוון שמדובר באנשים שמגיעים במצב קשה לאחר הזנחה - זה מוביל לאשפוזים ארוכים ויקרים, ונוצר חוב אבוד לבית החולים".

לדברי כהן, בתי החולים עושים מאמץ ומטפלים בפליטים, אבל דרוש שינוי משמעותי. ברופאים לזכויות אדם לא מקבלים את מה שהם רואים כהתנערות של משרד הבריאות מאחריות למצב. "הסוגיה הזו מונחת לפתחו של משרד הבריאות כבר שנים", אומר כהן, "יש אופציות סבירות לפתרון או להקלת המצב. שר הבריאות יכול, למשל, להחיל על פליטים את חוק ביטוח בריאות ממלכתי בהיקף מסוים. אם זה היה קורה, יתכן שחלק מהאשפוזים היקרים והמורכבים היו נמנעים, כי אנשים היו מקבלים טיפול בזמן".

אלון רון

הצעה נוספת של העמותה היא לגבות מס ממבקשי המקלט או להעביר את כל חסרי המעמד שמשלמים כיום עבור ביטוח בריאות פרטי לאחריות קופות החולים תמורת תשלום, דבר שעשוי לפנות עשרות מיליוני שקלים בשנה, הרווח הנוכחי של חברות הביטוח מביטוחי הבריאות של חסרי המעמד, לכיסוי חובות בתי החולים.

עד שמשרדי הבריאות והאוצר יגיעו להסכמות, באיכילוב ימשיכו לטפל בזרם הפליטים הצובאים על שערי בית החולים. "כולם מזיזים את המבט הצדה. הם שקופים", אומר ברבש. "אני מאשים את הממשלה בכך שהגענו למצב הזה. דאגתם שיגיעו לפה? תכסו אותם מבחינה רפואית".

עם זאת, הוא מבהיר: "אנחנו חס וחלילה לא מאיימים להפסיק לטפל בהם. מוסרית אני לא יכול להרשות לעצמי לעמוד מול הרופאים שלי ולהגיד להם - ‘תתנהגו אחרת מול האנשים האלה'. את החופש שיש לממשלה להסיט את מבטה - לי אין".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#