"אם המחאה החברתית לא תלווה בהגדלת התחרותיות - היא תתמוסס"

מבדיקת התחומים שהציתו את המחאה בקיץ שעבר עולה כי במקומות שבהם הציבור השתמש בכוחו הצרכני - חלה ירידת מחירים ■ הקוטג' והחיתולים למשל הוזלו, אך מחירי השכירות המשיכו לטפס

הילה ויסברג

>> כמעט שנה עברה מן היום שבו פרצה המחאה החברתית, שהוצתה בגלל מחירי הקוטג' והנדל"ן הגואים - והובילה לשינוי מהותי בתודעת הצרכנים, להגברת השפעתם, להורדת מחירים ברשתות השיווק ולשינויים במדיניות הכלכלית. אלא שבחודשים שלאחר מכן נראה היה שמלבד מהפכת הסלולר בחודש האחרון וההקלה הצפויה להורים בתחום החינוך לילדים (בעקבות אישור המלצת ועדת טרכטנברג להחלת חוק חינוך חובה חינם מגיל שלוש) - המחירים נותרו גבוהים.

אלא שזו לא התמונה המלאה. מבדיקת TheMarker עולה אכן כי בעיית יוקר המחיה בישראל לא נפתרה, אך נפרצו בה בקיעים משמעותיים - בדיוק במקומות שבהם הציבור הצביע ברגליים והפעיל את כוחו הצרכני. כך למשל, מחירי מוצרי החלב נותרו נמוכים משהיו במאי 2011 וחלה ירידה במחיר החיתולים ובכמה תחומים - מזון, הריהוט והחינוך והתרבות. גם העלייה במחירי הדלק והחשמל נבלמה בשל חשש הממשלה מהתרעמות ציבורית.

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), בפברואר 2012 עלה מדד המחירים לצרכן ב-2% ואילו השכר הממוצע במשק עלה בכ-3.7%, לעומת פברואר 2011. כלומר, כוח הקנייה של הישראלים עלה במעט בשנה החולפת. שיעור האבטלה, שהיה 6.9% במארס 2012 (לפי המדידה החדשה התואמת את דרישות OECD) דומה לשיעור האבטלה ברבעון השני של 2011 - 7%.

"להיות על המשמר כל הזמן"

המאקרו-כלכלן יורם גבאי, לשעבר הממונה על הכנסות המדינה וחבר ועדת טרכטנברג לשינוי חברתי-כלכלי שהוקמה בעקבות המחאה, מסביר כי אף שהמחאה הובילה לשינוי הניכר ברמות המחירים, מרבית ההישגים אינם מבניים - כלומר אינם נובעים מפתיחת שווקים לתחרות.

גבאי טוען כי ירידת מחירים בתחומים כמו לבוש, ריהוט ופירות וירקות נגזרת מהשפעת ממחירי יבוא ומסוגיות חקלאיות ולכן אינה רלוונטית לעניין המחאה. לפיכך, השינויים הרלוונטיים הם בתחומי המזון, החשמל והדלק.

בדיקה של השינוי שחל במוצרי הצריכה השונים ובנדל"ן מעלה שאמנם מחיריהם של מוצרים רבים כמו גם מחיר הדלק והחשמל עלו, אך היתה אמורה להתרחש עלייה חדה יותר מכפי שהתרחשה לבסוף בפועל, במידה רבה על רקע חשש הממשלה מהתמרמרות הציבור. כך למשל, מחיר הדלק עלה במעט, אך מס הבלו על הדלק הופחת כמה פעמים בעקבות התערבותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהקפיד כי המחיר בשירות מלא לא יעבור את ה-8 שקלים לליטר, הנחשבים "מחסום פסיכולוגי".

מחיר החשמל עלה משמעותית, בכ-23%, בעיקר בשל המחסור בגז לאור הפיצוצים בצינור הגז המצרי בסיני. עם זאת, גם כאן המחאה החברתית נתנה אותותיה: בתחילת השנה התברר כי מאגר ים-תטיס המידלדל החל לספק פחות ופחות גז, וחברת החשמל עברה לשרוף דלקים חלופיים, כמו סולר ומזוט, היקרים עד פי 5 מהגז, מה שהצריך העלאה חדה של התעריף. זו נבלמה אחרי שהתקבלה נוסחה שאיפשרה פרישת העלויות לכמה שנים על ידי מתן ערבויות לגיוסים של חברת החשמל, כדי שתוכל ללוות כספים ולרכוש דלקים, ולשלם עליהם מאוחר יותר.

מחיר הקוטג' נותר כפי שהיה לאחר הישגי מחאת הקוטג' (שקראה להחרימו עד שלא יירד המחיר מתחת ל-6 שקלים). כך, בהשוואה למחירו במאי 2011 הוא ירד מ-6.99 שקלים ל-5.69 שקלים. כך גם לגבי מחיר הגבינה הלבנה, המילקי והחיתולים, שמחירם נמוך מכפי שהיה במאי 2011. כלומר, פעולות המחאה של צרכנים הותירו את חותמן על רשתות השיווק והיצרניות, שחששו להעלות מחירים ולעורר תסיסה ציבורית בשנה החולפת.

איציק אלרוב, מוביל מחאת הקוטג' מקיץ 2011 ומתנועת "הצרכנים", מסכים כי מחאה צרכנית תצליח לאורך זמן אם תגובה בידי מדיניות ממשלתית, כפי שקרה בשוק הסלולר. "אם צרכנים לא יעברו לחברות הסלולר החדשות (גולן טלקום ו-HOT מובייל, ה"ו) - הן יקרסו. כוח צרכני הוא קריטי תמיד".

מחיר הדלק בשנה האחרונה

אלרוב גאה על ההישגים שהוביל שניכרים גם כיום. על פתיחת השוק ליבוא כדי לעודד תחרות, הוא אומר כי לפני כן צריך לאפשר ליצרנים הקטנים להציג את מרכולתם ברשתות השיווק. "אנחנו הצרכנים צריכים להיות כל הזמן על המשמר", הוא אומר, "מחירי המזון בישראל יקרים ב-30% לעומת הממוצע במדינות OECD, ובישראל 2012 ישנם עדיין ילדים רעבים רבים. המהפכה בסלולר פתחה את התיאבון - ואנחנו רוצים לראות אותה בתחומים נוספים".

עם המוצרים שבהם נרשמה ירידה במחיר הממוצע נמנים גם החיתולים. מרבית הירידה במחיר נובעת מהתחרות החריפה בין רשתות השיווק המוכרות את החיתולים במחירי הפסד כדי למשוך לקוחות לסניפיהן.

מחירו של חטיף פסק זמן של שטראוס, שעמד גם הוא בעין הסערה הצרכנית אחרי שהתגלה כי חטיף זהה נמכר במחיר הנמוך ממחצית בסופרמרקט בארה"ב - הוסיף לעלות וקפץ מ-4.59 שקלים במאי 2011 ל-4.99 שקלים בממוצע כיום.

ממוצע דמי השכירות החודשיים בישראל לפי גודל הדירה

מחירי השכירות בתל אביב (דירת שלושה חדרים במרכז), שהציתו את המחאה החברתית, עלו בכ-9% מ-5,000-5,500 שקל ל-5,500-6,000 שקל, וכאן ייתכן כי המחאה דווקא השפיעה לשלילה: אנשים ציפו לירידה במחירי הדירות לקנייה, ולכן נמנעו לרכוש דירות וחידשו את חוזה ההשכרה - מה שהביא לעלייה בביקוש להשכרה. בנוסף, הטלת מסים על משקיעים בדירה שנייה במטרה לעודד אותם למכור את דירותיהם - הביאה להקטנת היצע דירות להשכרה. מלבד זאת, כיום בתחום הדירות לרכישה מורגש קיפאון במחירים.

"מיתון התייקרות החשמל והדלק - מלאכותי"

בסך הכל, התחומים שבהם חלה עליית מחירים לפי מדד המחירים לצרכן הם דיור (עלייה של 4.6% לעומת 2011), אחזקת דירה (6.9%), הלבשה והנעלה (3.2%), בריאות (2.2%) ותחבורה ותקשורת (1.5%, לא כולל הירידה במחירי הסלולר בעקבות המהפכה בתחום בחודשים האחרונים).

השכר הממוצע מול המדד

"מיתון העלייה במחירי החשמל והדלק הוא הישג של המחאה, אך זהו הישג מלאכותי שכן הוא בא על חשבון הכנסות ממסים וגירעון שנצטרך לממן בעתיד", אומר גבאי. "הממשלה נכפתה להקפיא מסים, ובתחום המזון ההישגים זמניים כי לא הורדנו מכסים על מוצרי מזון והגברנו תחרות - ולחץ צרכני לא יכול לעבוד לאורך זמן. "אם המחאה החברתית לא תלווה בהגדלת התחרותיות - היא תתמוסס".

"הירידה במחירים בתחום החינוך והתרבות היא מקרית, ורק בשנה הבאה נראה את השינויים הנובעים מהחלת חוק חינוך חובה חינם מגיל 3, אך גם כאן השינוי יחייב מימון תקציבי ממקור אחר".

לדבריו, "יש לבנות פרויקטים להשכרה ובשאר התחומים המוחים צריכים להחליט אם הם מוכנים להוזלות במזון באמצעות פתיחת השוק ליבוא, גם במחיר של פגיעה בחקלאים ובתעשיינים. צריך להבין - אין ארוחות חינם, הוזלה במקום אחד היא פעמים רבות על חשבון מקור אחר".

השינוי במחירי המוצרים לאחר המחאה

---

השתתפו בהכנת הכתבה: עדי דברת-מזריץ, איתי טרילניק ונמרוד בוסו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker