עשרות מיליוני ביצים מיובאות לישראל מטורקיה מדי שנה - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
קשר שתיקה

עשרות מיליוני ביצים מיובאות לישראל מטורקיה מדי שנה

הפיקוח הבריאותי על הביצים האלה רופף יותר, על אף שחוקרים מצאו ב-50% מהביצים הטורקיות את חיידק הסלמונלה ■ אז איך זה שהווטרינרים של המדינה, שאמורים לעבוד עבורנו, עוזרים בעיקר לתנובה?

93תגובות

"ביצים טריות מהמשק", כך נכתב באותיות קידוש לבנה על אריזות הביצים שאנחנו קונים. על האריזה של ביצי תנובה, למשל, מצוירת תרנגולת שעומדת במרכז כר דשא כשלידה נוסע טרקטור כחול, המרמז על תוצרת כחול-לבן. על האריזה של חברת מ. לסר מתענגת התרנגולת על קרני השמש החמימות, כשהיא מוקפת ירק.

מי שמסתכל על האריזות מקבל את הרושם שממש אתמול, לכל היותר שלשום, הטילה תרנגולת בקיבוץ בגליל את הביצים שהובאו זה עתה לסופר הקרוב לבתיכם. הצרכנים לא יכולים לתאר לעצמם כי כ-380 מיליון מהביצים שנמכרו בשנים האחרונות בישראל יובאו למעשה מחו"ל על ידי כמה משווקים, מתוכן 62% מטורקיה.

הנתונים האלה, שמופיעים בבקשה לאישור תביעה ייצוגית בגין הטעיית הציבור, מבוססים לטענת המגישים - שמייצג משרד עורכי הדין שרמן, לנדאו את שיץ, עברי - על נתוני משרד החקלאות. הם מעוררים דאגה אף שמדובר בנתח נמוך יחסית (כ-3%) מכלל הביצים המשווקות בישראל, שכן בשנים האחרונות גדל מספר הביצים המיובאות פי ארבעה, והוא מסתכם ב-82 מיליון ביצים בשנה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

"לא ייבא אדם לישראל, ולא ימכור, לא יקבל ולא יחזיק ביצים מיובאות בקליפתן, אלא אם שם הארץ שממנה יובאו סומן עליהן בדיו שאינו ניתן להימחק", קובע סעיף 4 א' לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים, ומחייב למעשה כי על כל ביצה המיובאת לישראל תיכתב ארץ המוצא. ואולם החוק לחוד והמציאות לחוד: מדי שנה מיובאות לישראל עשרות מיליוני ביצים, בעיקר בראש השנה ובפסח, אך אי אפשר למצוא עליהן כיתוב שמציין את ארץ המוצא ומלמד על היותן מיובאות.

בכירים בענף העופות טוענים כי כל הגורמים המעורבים בתופעה מסתירים עובדה זו מהצרכן הישראלי במשך שנים ארוכות. לדברי הבכירים, השותפים למהלך הם משווקי הביצים שמייבאים ביצים מחו"ל, השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות שאמורים לפקח על היבוא ולאכוף את הסימון, וכן מועצת הלול, שאמורה לתכנן ולווסת את גידול העופות וביצי המאכל בישראל - ובפועל עולות תהיות אם היא מייצגת למעשה בעיקר את האינטרסים של המגדלים.

ענף הביצים, שמכניס כ-710 מיליון שקל בשנה, מורכב מכמה שחקנים עיקריים. השחקנית הגדולה ביותר היא תנובה, המחזיקה כ-44% מהשוק, ואחריה גליקסמן עם 21% ומ. לסר עם 10%. יחד אוחזות השלוש ב-75% מהשוק (לפני נתוני חברת נילסן לשנה המסתיימת באפריל 2012). חלק מהחברות, כמו תנובה, משווקות ביצים אך לא מגדלות אותן בעצמן, בעוד שגליקסמן ומ. לסר עוסקות הן בגידול התרנגולות והן בשיווק הביצים.

עורכי הדין דרור שרמן, ליאור לנדאו ותומר לוי, המייצגים את התובע אייל גולדברג, יוצאים בבקשתם נגד משווקות ביצים שונות, בהן תנובה, גליקסמן ומ. לסר, ומבקשים לתבוע אותן על סך של 334 מיליון שקל. בבקשת האישור נטען כי כל החברות האלה מייבאות ביצים מחו"ל, מתוכן מספר לא ידוע של ביצים מטורקיה.

"השירות הווטרינרי משחרר את הביצים שמגיעות לנמל, אף שהן לא מסומנות - וזה לא בסדר ומנוגד לכאורה למה שהוא אמור לעשות. אותן ביצים משווקות לאזרח, מבלי שהוא יודע מהיכן מגיעה הביצה שהוא אוכל ואם היא חוסנה נגד סלמונלה", אומר יהודה מאירוביץ', לשעבר סגן מנהל השירותים הווטרינריים לענייני מינהל וכוח אדם במשרד החקלאות. מאירוביץ' ספג ביקורת בדו"ח ועדת זיילר, שבדקה ומצאה כשלים בהתנהלות השירותים הווטרינריים.

בענף העופות טוענים כי למאירוביץ' בטן מלאה כלפי משרד החקלאות והעומד בראשו לשעבר, שלום שמחון, אבל בכירים נוספים בתחום ובמשרד החקלאות תומכים בדבריו בנוגע לכשלים שיש לכאורה ביבוא הביצים לישראל. גם בכיר שעובד עדיין בשירותים הווטרינריים של משרד החקלאות אומר: "לכאורה, זו הונאה של הציבור. אשתי היתה מזועזעת כששמעה שהיא קונה ביצים שיכול להיות שהן בכלל מטורקיה. זה לא ייאמן מה שקורה".

גם יעקב כהן, מזכיר ארגון מגדלי העופות, מודה שהמצב בעייתי מאוד, אך מאשים את הרגולטור - משרד החקלאות - וטוען שהמשווקים לא אחראים למצב. "אם משרד החקלאות היה דורש מהמשווקים לסמן את הביצים, הם לא היו פועלים בניגוד לדרישה. היתה פה אי בהירות, ובשל המחסור הגיעו ביצים מטורקיה באיכות כה גרועה שאני אישית הייתי זורק אותן לפח. בטורקיה יש אמנם לולים טובים - אפילו יותר משלנו - אבל מכיוון שיש מחסור בביצים באירופה, מה שמגיע אלינו זה הזבל שבזבל".

אחת הסיבות המרכזיות להשארת הצרכן בעלטה, על פי הסברה, היא שהצרכן הממוצע יעדיף לא לקנות ביצה מיובאת, במיוחד אם ארץ היבוא היא טורקיה. מאז משט המרמרה במאי 2010 יובאו כ-85 מיליון ביצים מטורקיה (לפי נתון שמסר משרד עוה"ד, המבוסס לדבריו על חישוב שביצע בהתבסס על נתוני משרד החקלאות).

בבקשה לאישור התביעה כייצוגית הוגש סקר שערך משרד התמ"ת בספטמבר 2010, שלפיו "83% מציבור הצרכנים יעדיף מוצרים ישראליים על פני מוצרים מתוצרת זרה באיכות ובמחיר שווה". סקר שערך מכון דחף של מינה צמח עבור משרד עורכי הדין הראה כי 85% מהציבור בישראל לא מודעים לכך שחלק מהביצים שהם רוכשים מיובאות; ו-83% מהציבור היו מעדיפים ביצים ישראליות על פני ביצים מיובאות אם מחירן היה זהה לזה של הביצים המוטלות בישראל, כפי שקורה כיום, והיה נמנע מרכישת הביצים המיובאות. המספר עולה ל-87% אם מדובר בביצים המזוהות כמיובאות מטורקיה.

"לכאורה יש פה הונאה, כי היה ברור שהיחסים של ישראל עם טורקיה ישפיעו ושהציבור לא יקנה את הביצים האלה. והם (המשווקים והשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות) ממשיכים עם זה", אומר מומחה למחלות עופות. "רוב הביצים האלה מגיעות מטורקיה, שמציעה סחורה זולה בזמן מהיר. המשווקים נהנים מהיתרונות, אבל לא שמים עליהן את חותמת ארץ המוצא - כי הם סבורים אולי שהצרכנים לא ירצו לקנות אותן והשירותים הווטרינריים, שאמורים לפקח על הנושא, לכאורה לא עושים זאת. זהו חוסר יושר משווע של הרשויות, שמסתירות מידע מהצרכן הישראלי".

"טורקיה מסוכסכת עם ישראל, ואם אדם לא רוצה לקנות ביצים משם, יש להשאיר בידיו את אפשרות הבחירה אם לקנות או לא", אומר מאירוביץ'.

בשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות מודים שלא אכפו את הוראות החוק לאורך השנים. "הביצים המיובאות מחויבות לעמוד בכל הקריטריונים הווטרינריים המחמירים הנדרשים מביצים מייצור מקומי, וכל משלוח נבדק בדיקה מדגמית כמתחייב מהקריטריונים האלה", אישרה דוברת משרד החקלאות בתגובה לאישור התביעה כייצוגית שהוגשה בנושא. "לעניין חובת סימון ארץ המקור, קיימת תקנה ישנה לפיה יש לסמן את ארץ המקור. התקנה לא נאכפה עד כה, אך באחרונה הוחלט בשירותים הווטרינריים לאכוף אותה: החל בספטמבר 2012 יחויבו היבואנים בסימון ארץ המקור על כל ביצה וביצה מיובאת".

ואולם גם לאחר הגשת בקשת אישור התביעה ואישור קיומו של המחדל על ידי השירות הווטרינרי של משרד החקלאות הורשו להיכנס לישראל כ-25 מיליון ביצים בחג הפסח. איך מסבירים זאת במשרד החקלאות? "רק באחרונה ניתנו כמה היתרים ליבוא ביצי מאכל שתוקפם חצי שנה, ובכוונתנו לאכוף את הדרישה האמורה מתום תוקפם של ההיתרים האחרונה שניתנו", טענה העוזרת הראשית ליועץ המשפטי של משרד החקלאות בפני עורכי הדין במכתב שמסרו ל-Markerweek. בינתיים, הביצים ממשיכות להיות מיובאות מבלי להיות מוחתמות ומבלי שהצרכן מודע לכך.

אין חובת חיסון נגד סלמונלה

הפרשה לא מסתיימת רק בהעלמת המידע מציבור הצרכנים. גם השאלה אם יש חשש שאנשים שיאכלו את הביצים המיובאות ילקו בסלמונלה עומדת לדיון. סלמונלה הוא אחד מזיהומי מערכת העיכול הנפוצים ביותר בבני אדם ובבעלי חיים שונים. חיידק הסלמונלה עשוי לגרום לזיהום חמור ובמקרה הקל יגרום לשלשולים. על כן, בישראל מופצת מדי שנה הוראה המחייבת את המגדלים לחסן את התרנגולות המטילות, וזו נאכפת על ידי השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות. בהוראת החיסון נכתב, בין היתר, כי "חיידק הסלמונלה אנטריטידיס עלול לגרום לתחלואה קשה ומהווה סכנה לעופות ולאדם עקב יכולתו לעבור דרך ביצים".

ואולם התעודה שנדרשות משווקות הביצים להציג מקלה יותר כשזה נוגע לביצים המיובאות. הווטרינר מטעם מדינת היבוא, שחותם על ההצהרה, יכול להסתפק בהצהרה כי להקת התרנגולות המטילות השתתפה בתוכנית פיקוח ונבדקה במהלך 90 הימים האחרונים להימצאות סלמונלה. כלומר, ייתכן שהביצים המיובאות, או חלקן, אכן חוסנו ולא נגועות בסלמונלה, אך לא נדרשת חובת חיסון - בניגוד למצב בישראל (לפי תעודה וטרינרית שצורפה לבקשת אישור כתב התביעה). נתון זה עשוי להיות מדאיג לאור מאמר שפורסם ב-2010 במגזין המדעי "Poultry Science" אודות מצב הסלמונלה בתרנגולות מטילות ביצי מאכל בטורקיה. במאמר נכתב כי ביותר ממחצית הדגימות שנבדקו נמצא חיידק הסלמונלה, והנתונים לגבי סלמונלה אנטריטידיס, המסוכנת לבני האדם, מצביעים על נוכחות גבוהה ביותר במשקי ההטלה. החוקרים מצביעים על רמת בטיחות ביולוגית נמוכה ויישום לקוי של תרכיבים כבסיס לשיעור הגבוה של סלמונלה במשקי מטילות ביצי המאכל בטורקיה.

גם אמינות ויעילות בדיקת הביצים המיובאות, בעת הגעתן לישראל, מוטלת בספק על ידי גורמים בענף. למעשה, כל המומחים שעמם שוחחנו והבכירים שעובדים או עבדו בעבר בשירות הווטרינרי סבורים כי הבדיקות שנעשות לביצים המיובאות לא מספיקות כדי לאבחן אם הן נגועות בסלמונלה.

שרמן טוען כי השירותים הווטרינריים אפילו לא פותחים את המכולות עם הביצים כשאלה מגיעות לישראל. "יש לנו הקלטה שהצגנו כנספח בבקשת אישור כתב התביעה, של ממלאת תפקיד בנמל חיפה מטעם השירותים הווטרינריים בשם ד"ר זוקין, שאומרת לחוקרת פרטית מטעמנו 'אני לא רואה ולא מריחה אפילו ביצה אחת... אני רואה רק ניירת... שהיבואן יהיה מאושר ליבוא, שהמדינה תהיה מאושרת".

ממשרד החקלאות מסרו כי "המפקחים בנמלים בודקים את תעודות הבריאות, את הצהרות הבריאות החתומות על ידי וטרינרים ממשלתיים בארץ המקור, ומאמתים את הכתוב בתעודות המשלוח: כמויות, מסלול מהמשק ועד למשלוח היבוא. לאחר מכן בודקים את הטמפרטורה של המשלוח וכן תיעוד של הטמפרטורה לאורך כל זמן השילוח". לגבי בדיקות מדגמיות, הוסבר כי במכוני המיון נערכות בדיקות מדגמיות לכלל הביצים, הן המיובאות והן המוטלות בישראל, על ידי וטרינר ממשלתי של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות.

לדברי מומחים, גם אם השירותים הווטרינריים מבצעים בדיקות מדגמיות בביצים ואף בדיקות שיקוף, הן לא תמיד מספיקות כדי לוודא שחיידק הסלמונלה לא קיים בביצים המיובאות. "בדיקה מדגמית לא יכולה לייצג נאמנה את האיכות הבריאותית של הביצים", טוען מומחה למחלות עופות. "יכולה להית ביצה אחת נגועה בסלמונלה מתוך 10,000 ביצים". לגבי השיקוף הוא אומר כי "זה תהליך שאין לו משמעות מבחינת זיהוי סלמונלה".

לדברי מומחה נוסף למחלות עופות, שאף עבד בעבר בשירותים הווטרינריים, גורמים מהשירות הווטרינרי נסעו אמנם לראות משקים בטורקיה - אך לדבריו לא מדובר בצעד מספק. "נסעו לראות כמה משקים כי תמיד נחמד לטוס לחו"ל, אבל זה לא אומר שבודקים את הביצים ויודעים מה מצבן היום או אתמול. אז הלכו לבדוק את התנאים הסניטריים בלולים מסוימים, אבל אין ערבות לכך שהביצים הגיעו רק מאותם לולים. אם הניטור מאוד קפדני זה יכול לייתר את החיסון, אבל איזו ביקורת יכולה להיות לשירותים הווטרינריים שהניטור אכן בוצע כראוי מדי כמה שבועות או חודשים? חיסון סלמונלה יעיל בכמעט 100% מהמקרים, בעוד שהניטור הוא רק אמצעי גילוי. בישראל יש חובת רישום של החיסון ומגדל הפרגיות חותם על כל חיסון שהוא עושה, וכשהפרגיות עוברות ממשק הגידול למשק ההטלה רופא בודק את כרטיס החיסון ומאשר את זה שבוצע החיסון לפני ההעברה. כך שיש פיקוח אם נרשמו כל החיסונים".

לדבריו, ישראל צריכה לקחת דוגמה מבריטניה. "בריטניה קונה ביצים מספרד, שמצבה די דומה לטורקיה מבחינת איכות הביצים. הבריטים הכריחו את החברות הספרדיות לחסן. כשמייבאים מוצר צריך להחמיר בדרישות ובוודאי לא להקל כמו שעושים אצלנו".

"בדיקות מדגמיות הן קשקוש", אומר מאירוביץ'. "הטורקים מצהירים שהם בודקים סלמונלה וברור שהם יצהירו על זה, אבל המשטר הווטרינרי בטורקיה לא דומה כהוא זה למשטר הווטרינרי הישראלי. אם אתה אומר שטורקיה בסדר, שים חותמת אמיתית ותן לצרכן להחליט אם הוא רוצה לקנות ביצה טורקית או ישראלית. אבל מביאים ביצים מחו"ל ומוכרים אותן תחת תנובה וגליקסמן".

"משרד החקלאות הוא משרד החקלאים"

בענף יש הטוענים כי יבוא הביצים מחו"ל ללא החתמת ארץ היבוא אפשרי רק בזכות שיתוף הפעולה לכאורה במשולש משווקים-משרד החקלאות-מועצת הלול. נטען כי שיתוף הפעולה נובע לכאורה מכך שמועצת הלול מייצגת לפי הנטען את האינטרסים של המגדלים, שחלקם גם משווקים את הביצים בעצמם, וככאלה גם מייבאים ביצים מחו"ל מעת לעת. מי שאחראי רשמית על הפיקוח של הסימון על ידי היבואנים הם השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, אולם יש הטוענים כי חפיפה בין שני הגופים מעלה תהיות בנוגע לאי היישום על ידי השירותים הווטרינריים.

"לצערי, בשנים האחרונות השירות הווטרינרי הוא שלוחה של מועצת הלול. משרד החקלאות הוא משרד החקלאים, ומועצת הלול מייצגת את תנובה והטייקונים שמחזיקים אותה. מועצת הלול היא גוף חזק ועשיר שמעסיק חלק מהמערכת הווטרינרית, וקיים דו"ח מבקר המדינה בעניין", אומר מאירוביץ'.

לול תרנגולות
רויטרס

בדו"ח מבקר המדינה מ-2002, שאליו מתייחס מאירוביץ', כתוב כי "יחסי העבודה בין השירותים הווטרינריים לבין המועצה לענף הלול פוגעים במתן השירותים וביכולת לבצע פעילויות שלטוניות, דבר העלול להביא לפגיעה בבריאות הציבור". עוד מצוין בדו"ח כי "האינטרסים של המועצה לענף הלול שונים מאלה של השירותים הווטרינריים. המועצה לענף הלול מייצגת גם את האינטרסים הכלכליים של המגדלים, ואילו האינטרסים של השירותים הווטרינריים הם פיקוח ובקרה".

בכירים בענף מתעקשים כי במשרד החקלאות ובמועצת הלול מכירים את בעיית היבוא ואת השלכותיה כבר שנים, וכי העניין מעלה תהיות. "המערכת המפקחת, שהיא השירות הווטרינרי, היתה צריכה להיות מופרדת לחלוטין ממועצת הלול, אבל במשך השנים זה לא קרה", מודה הבכיר בשירותים הווטרינריים. "עכשיו מנסים לעשות את זה בהדרגה, אבל עד לא מזמן הרופא הראשי למחלות עופות של השירות הווטרינרי קיבל חלק ממשכורתו ממועצת הלול ומהמדינה, וכך גם מנהלים בשירות הווטרינרי שמפקחים על עובדים שמקבלים את משכורתם חלקית ממועצת הלול. הבעיה היא שהאינטרסים של מועצת הלול לא תמיד חופפים את אינטרס הציבור. נעשים פה דברים שקשה מאוד לחיות אתם, כמו סוגיית הביצים, כתוצאה מעיוות מערכות".

"פיקוח וטרינרי אמור לשמור בראש ובראשונה על טובת הציבור ולא על האינטרס הכלכלי של החקלאים. השירות הווטרינרי כשל בתפקידו. השירות הווטרינרי ומועצת הלול יודעים את זה שנים, ואני בעצמי דיברתי על זה לא אחת עם דמויות מפתח בשני הגופים", אומר המומחה למחלות העופות. "למועצת הלול אין הגדרה של תפקידים פיקוחיים, אבל יש חפיפה מאוד לא בריאה בין השירותים הווטרינריים למועצת הלול".

כהן טוען כי המשווקים לא שולטים במועצת הלול. "מועצת הלול היא גוף סטטוטורי, זרוע ביצועית של משרד החקלאות שנועדה לבצע את הטיפול בענף הלול. לנו - 24 מגדלים (שחלקם גם משווקים ומייבאים) - יש שם רוב ויכולת להשפיע. שום מהלך לא עובר במועצת הלול אם המגדלים לא יאשרו אותו".

מנגד, הוא מכחיש כי מועצת הלול דואגת למשווקים. "מועצת הלול לא דואגת לאינטרס המשווקים. לא כל מגדל יושב במועצה". בתשובה לשאלה אילו משווקים יושבים במועצה, הוא עונה: "גליקסמן, רמות השבים ומ. לסר יושבים במועצה, והם מגדלים וגם משווקים. תנובה, למשל, משווקים ולא מגדלים ויושבים במועצה. צריך להבין שגם למשווקים לא בהכרח טוב שמייבאים מחו"ל. נכון שבדרך כלל מייבאים מחו"ל במחיר נמוך והם מרוויחים כסף, אבל ביבוא האחרון הם הפסידו כסף בגלל המחסור בביצים באירופה.

"בשורה התחתונה אנחנו רוצים לגדל ביצים בעצמנו, ולכן אני מוביל מהלך לחלוקת תוספת מכסות למגדלים כדי שלא נזדקק לתוספת יבוא. זה תהליך של תקנות ואישורים. בשנים האחרונות הוספנו 10% למכסות, בתיאום עם משרד החקלאות וגורמים אחרים. בשנתיים האחרונות הגענו למצב שבחודשי הביקוש הגבוהים, לקראת חגי תשרי ופסח, היה מחסור של 30-50 מיליון ביצים בכל פעם. את הכמות הזאת אנחנו מקווים לחלק למגדלים כדי שהם ייצרו את הביצים ולא נזדקק לייבא ביצים מטורקיה".

משלמים על חיסון שהחברות לא מבצעות

החיסון נגד סלמונלה משפיע לא רק על הנושא הבריאותי והלאומי-ערכי, אלא גם על הכיס של הצרכנים. מחיר ביצה בישראל מגלם בתוכו את עלות החיסון נגד סלמונלה בסך 3 אגורות לביצה (לפי מכתב של אורי צו-בר, סמנכ"ל בכיר למחלקת כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות עבור עורכי הדין המטפלים בבקשה לאישור התביעה הייצוגית). כלומר, על כל חבילה של 12 ביצים משלמים הצרכנים 36 אגורות בתמורה לכך שהביצים חוסנו בוודאות נגד סלמונלה.

במקרה של ביצים מיובאות לא קיימת חובת חיסון, ואפשר להסתפק בהצהרה על ניטור קבוע. אך מחיר הביצים, כפי שנטען בבקשת אישור התביעה כתביעה ייצוגית, לא נמוך יותר בהתאם. "בתעודות הבריאות שהם (וטרינר מארץ המוצא) חותמים עליהן נותנים אפשרות שהתרנגולות המטילות חוסנו או שהיו חלק מתוכנית ניטור. כשקונים ביצים מטורקיה, הצרכן צריך לשאול את עצמו למה הוא משלם עבור החיסון שלא בהכרח ניתן", אומר המומחה שעבד בעבר בשירותים הווטרינריים.

"יש חובת חיסון נגד סלמונלה שלא קיימת בטורקיה, ואת עלויות החיסון הצרכן משלם גם כשלא בטוח שחוסן", טוען כהן. "אם דואגים לציבור הצרכנים, אל תרמו אותם ותייבאו ביצים מטורקיה ותיתנו לצרכן לשלם גם על החיסון".

"כל העולם הולך לכיוון של שקיפות ופירוט מרכיבים ומקורות מדויקים של מזון", אומר המומחה למחלות עופות. "מה שהכי נורא הוא הגישה שאתה יכול להסתיר מהצרכן בכוונה כדי שהוא לא יידע מה קורה, והכל כדי להרוויח על זה כסף, כי אם המשווקים היו צריכים לייבא בסטנדרטים של מדינת ישראל, כנראה שהם היו מפסידים - וכולם שותקים".

"אין צורך לבדוק סלמונלה בכל ביצה"

 

■ מחברת גליקסמן נמסר בתגובה: "הטענות נגדנו נעדרות כל בסיס עובדתי ומשפטי. חברת גליקסמן תגיב לטענות בבית המשפט בלבד".

■ מתנובה נמסר בתגובה: "הטענות נגד תנובה חסרות יסוד גם במישור העובדתי וגם במישור המשפטי. תנובה תגיב לטענות כלפיה בבית המשפט".

■ מחברת מ. לסר נמסר בתגובה: "הטענות כולן חסרות בסיס, מגוחכות ומופרכות. בעוד זמן לא רב תוגש תגובתנו לבית המשפט".

■ ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "כחלק מהמהלכים הצרכניים הרבים שמקדם המשרד, אנו מעדיפים תמיד לבדל את התוצרת המקומית מהתוצרת המיובאת. זו הסיבה, לדוגמה, שאנו עומדים על כך שהשום המיובא יסומן ויובחן מהמקומי. מבחינת משרד החקלאות, חוסר סימון פוגע גם ביצרן וגם בצרכן.

"לעניין הביצים המיובאות, בצו הפיקוח על מוצרים ושירותים קיים סעיף שלפיו יש לסמן את ארץ המקור על הביצה. לצערנו, הסעיף לא נאכף עד כה ובאחרונה הוחלט בשירותים הווטרינריים להתחיל באכיפתו. החל בספטמבר יחויבו היבואנים בסימון ארץ המקור על כל ביצה מיובאת. כדי להתחיל לאכוף יש לתת ליבואנים זמן התארגנות, וזו הסיבה לכך שאכיפת הנושא תחל בספטמבר ולא מיידית. נכון להיום אושרו רישיונות יבוא ביצים עד לספטמבר (אלה רישיונות שניתנו מזמן - הרישיונות ניתנים לכמה חודשים קדימה), ואי אפשר לשנות לגביהם את תנאי היבוא שאושרו. לפיכך, הוחלט כי תבוצע אכיפה של הנושא החל מהרישיונות החדשים שיינתנו.

"מבחינת הפיקוח על הביצים המיובאות, היתר היבוא קובע כי הביצים המיובאות מחויבות לעמוד בכל הקריטריונים הווטרינריים המחמירים הנדרשים מביצים מייצור מקומי. פקחי משרד החקלאות המקבלים אליהם את הביצים המיובאות בודקים את תעודות הבריאות ומוודאים כי וטרינר ממשלתי חתם על הצהרה שלפיה משקי המוצא נבדקו להימצאות סלמונלה והם נקיים. בדיקת סלמונלה יכולה להיעשות אך ורק במשק, ובדיקת הביצה אינה יעילה. לפיכך, אין טעם לבצע בדיקת סלמונלה בביצים המיובאות לאחר הגעתן, כי אם רק במשקי המוצא (כפי שאכן מבוצע).

"באשר לחיסון נגד סלמונלה, ההנחה כי החיסון מעיד על רמה גבוהה של חופשיות מפני המחלה - טעות ביסודה. ברוב מדינות העולם המערבי, באזורים נקיים מסלמונלה, לא נהוג לחסן, כי אם לבצע ניטור קבוע כדי לוודא כי המחלה אכן לא חוזרת. במקומות שבהם יש פחות ביטחון לגבי הימצאות המחלה, נהוג לחסן כדי להבטיח את אי הישנותה.

"ההחלטה אם לחסן או לא מבוססת על כמה משתנים מורכבים, בהם רמת החופשיות של האזור מהמחלה, רמת הבטיחות הביולוגית בלולים וכמות המשקים הנבדקים. לפיכך, הבחירה בניטור על פני חיסון אינה מעידה על סכנה להימצאות המחלה, אלא ברוב המקרים - ההפך הוא הנכון.

"נוסף על כך, נציגי השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות מבצעים בדיקות במדינות המוצא (בכל ענפי היבוא של מוצרים מן החי), בודקים את מערך הפיקוח הווטרינרי, את המשקים המאושרים ליבוא ואת כל התחנות שעוברים המוצרים בדרך, כמו משחטות ומכוני מיון. ואכן, בחודשים הקרובים מתוכנן ביקור של הממונה על פיקוח מוצרים מן החי של משרד החקלאות במשקי המקור ליבוא ביצים מטורקיה, כחלק מתוכנית הפיקוח שלנו. בביקורות קודמות שביצעו השירותים הווטרינריים הישראליים בטורקיה נמצא כי מערך הפיקוח שלהם תואם את הסטנדרטים הדרושים בישראל.

"באשר לטענות בדבר חלוקת התפקידים בין השירותים הווטרינריים ומועצת הלול, משרד החקלאות פועל לבצע הפרדה מוחלטת בין המשימות המוטלות על שני הגופים. במסגרת זו, מונה באחרונה וטרינר ראשי לתחום העופות. כך גם מתוכננים להיקלט בחודשים הקרובים מנהלי מרחבים לענף העופות וגם הם ימונו במימון ממשלתי מלא וללא כל מעורבות של מועצת הלול.

"לגבי עלות החיסון - אין צו מחירים מיוחד לביצים מיובאות. המחיר המתייחס לביצה המיוצרת בארץ מתייחס גם לכמות השולית של הביצים המיובאות. זה נכון לטוב ולרע. פעמים רבות, עלות היבוא של ביצים היתה גבוהה מהמחיר המפוקח לביצים, והמשווקים נאלצו לשאת בעלויות ולמכור במחיר הקבוע בצו, כתמיד".

■ ממועצת הלול נמסר בתגובה: "יבוא הביצים נמצא אך ורק בסמכות השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#