הממשלה מוציאה מאות מיליוני שקלים על ייעוץ - והדרג המקצועי מתייבש - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הממשלה מוציאה מאות מיליוני שקלים על ייעוץ - והדרג המקצועי מתייבש

מנתונים שנחשפו בכנס במכון ון ליר עולה שב-2011 הוציאה הממשלה 155 מיליון שקל על עבודות ייעוץ, וב- 2012 תוציא 163 מיליון שקל. תקציבי ייעוץ נוספים מסתתרים בסעיפים שונים בתקציב

5תגובות

>> ממשלת ישראל הוציאה 155 מיליון שקל על ייעוץ אסטרטגי ב-2011 והסכום יגדל ל-163 מיליון שקל ב-2012 - כך עולה מנתונים שחשפה אתמול גלית בינט, מנהלת עמותת "ארץ אחרת", בכנס שנערך במכון ון ליר בירושלים.

יום רביעי, 23 במאי, בנייני האומה – הכנס השנתי של יוזמת ישראל 2021. לרישום, לחצו כאן.

אמיל סלמן

הכנס נערך כיוזמה משותפת של המרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה ע"ש יעקב חזן של המכון ומגזין "ארץ אחרת". הגיליון האחרון של המגזין שהוציאה העמותה הוקדש לנושא, בכותרת "שלטון היועצים".

בכנס אמר ירום אריאב, מנכ"ל האוצר לשעבר: "הבעיה החמורה ביותר בריבוי של עבודות יועצים היא הידלדלות הכוח המקצועי במגזר הציבורי. אם נזמין יותר מדי עבודות, נגלה שעובדי המגזר הציבורי טובים רק בוועדות מכרזים. צריכים לעשות עבודות בתוך הבית, ורק כשאי אפשר להוציא החוצה במשורה".

הבדיקה של בינט העלתה שתקציבי ייעוץ רבים נכנסים תחת סעיפים שונים. למשל, נמצא כי חברת הייעוץ פרטו מסייעת למשרד התיירות במסגרת חוק עידוד השקעות הון. התקציב של הייעוץ מסתתר תחת סעיפים כמו רכישת מכונות וציוד לחציבה.

"משרד האוצר לא ידע מהו המספר האמיתי. אמרו לנו שיש פער גדול מאוד בין הצעת התקציב לבין דו"חות הביצוע, ולכן הם לא יכולים לענות על השאלה כמה כסף בדיוק הוציאה הממשלה על שירותי ייעוץ חיצוניים", הוסיפה בינט. עובדה זו מחזקת לדבריה את הקביעה של דו"ח מבקר המדינה האחרון, שלפיה רמת השקיפות של אגף תקציבים הולכת ופוחתת.

"חברות הייעוץ לא נטולות פניות"

בדיקה שנעשתה בנתוני החשב הכללי מעלה נתונים נוספים. כך למשל, מנתוני החשב הכללי עולה שמאז 2007 הועברו יותר מ-58 מיליון שקל לחברת עדליא, שסיפקה שירותי ייעוץ גם לוועדת טרכטנברג. 64% מתוך הסכום הזה הועברו למשרד התחבורה, שעדליא משמשת עבורה ראש מינהלת התחבורה הציבורית. "משרד התחבורה", אמר באחרונה פרופ' ערן פייטלסון ל-TheMarker, "הפריט את עצמו לדעת".

"פעם אחר פעם אנחנו רואים שהמדינה מעדיפה את חברות הייעוץ על פני הגופים הממשלתיים שיכולים לייעץ לה. באקדמיה הלאומית למדעים יושבים טובי החוקרים, לרבות זוכי פרס נובל, אך המשרד להגנת הסביבה העדיף את חברת הייעוץ מקינזי", אמרה בינט.

"לצד הניסיון הבינלאומי שחברות הייעוץ מביאות, יש גם היעדר של היכרות עם המדינה על המאפיינים הייחודיים שלה", הוסיפה. "הם גם לא נטולות פניות. כך למשל, חברת הייעוץ ראנד הוכיחה בעבר שככל שמחיר שירותי הבריאות גבוה יותר, הביקוש להם יורד אבל ללא פגיעה ברמת השירות. זה מעיד על קו מאוד ליברלי, אבל לא ניטרלי ולא נטול אג'נדה".

"במגזר העסקי יש נסיגה משימוש בחברות ייעוץ"

נקודה נוספת נוגעת למתן ההמלצות מצד חברות הייעוץ. אחת הטענות הנפוצות להגנה על השיטה היא שהחברה נותנת רק את ההמלצות, ומי שמקבל את ההחלטה הסופית היא הממשלה. בינט כופרת בטענה הזו. "בניית המודל כוללת את הרציונל, את הנחות היסוד, את הפרמטרים הרלוונטיים. הממשלה תסתכל על הנושא דרך הפריזמה שחברת הייעוץ תכתיב לה. לא ניתן להפריד בין קביעת המודל ובין התוצאות שיתקבלו בסוף".

לבסוף, אומרת בינט, חברות הייעוץ יכולה לייעץ, אבל היא אף פעם לא תישא בתוצאות בטווח הארוך. "עיצוב המדיניות חייב להישאר בידי הממשלה. המדיניות היא ביטוי להגדרה מחדש של האמנה בין המדינה והאזרחים. יש נסיגה במגזר הפרטי משימוש בחברות חיצוניות. רוצים שמי שמייעץ יהיה מחויב לארגון ויחווה את ההשלכות של הייעוץ שלו. אם המגזר העסקי כבר הפנים את זה, אולי כדאי שגם הממשלה תלמד".

ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, הוסיף: "יש בהחלט בעיה של מינון ושל על מה הולכים לייעוץ. בעבר היה ייעוץ נקודתי. כשהיה צריך לנתח לעומק את הדו"חות הכספיים של הקיבוצים במשבר, שכרנו יועץ מומחה. אבל היום יש אצבע קלה מדי על ההדק בהזמנות של ייעוץ.

"לפעמים הפקידות צריכה יועץ שיאמר את מה שהיא חושבת בצורה יותר משכנעת. היועץ יודע לעשות שקפים יותר טוב, זו חברה בינלאומית עם משקל ואוטוריטה". עם זאת, הוא מדגיש, נוצרת פה בעיה של אינטגריטי. "היועץ הוא לא עובד מדינה. הוא רוצה עבודות נוספות בהמשך. לכן, הוא מנסה לרצות את מזמין העבודה".

אייל אפשטיין, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר: "עמדת היועץ החיצוני היא חוות דעת נוספת. בהנחה שלא כל הידע מתרכז במשרדי הממשלה, יש לזה ערך מוסף ביכולת לקבל החלטות יותר מאוזנות ויותר נכונות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#