ערבים רוצים לעבוד; אך לא רוצים להעסיק אותם - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ערבים רוצים לעבוד; אך לא רוצים להעסיק אותם

האמת הבסיסית: האוכלוסייה החרדית מעדיפה לימודי תורה - בניגוד לאזרחים הערבים

12תגובות

בראיון ל-TheMarker לרגל חג הפסח, סימן ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את הציבור הערבי (ואת הציבור החרדי) כקבוצות הבעייתיות במשק הישראלי. לפי נתניהו, "אם מנכים את הערבים והחרדים ממדד ג'יני לאי שוויון של OECD - אז מצבה של ישראל מצוין".

משפט זה אינו רק מטעה ופוגעני, אלא גם הזוי. מראש הממשלה מצופה להביע נכונות לחזון שיתופי בין אזרחי המדינה וכלל הקבוצות בחברה, ולא להתנער מאחריותו ולזרוק את כישלונותיו הכלכליים על קבוצות מוחלשות בישראל.

תומר נויברג

יתרה מזאת, העמדת האוכלוסיות הערבית והחרדית באותה הקטגוריה פוסחת על האמת הבסיסית שהאוכלוסייה החרדית מעדיפה לימודי תורה על פני יציאה לעבודה - בניגוד לאזרחים הערבים המעוניינים להשתתף בשוק העבודה.

מחקרים שפורסמה באחרונה מראים את הנכונות הגבוהה בקרב נשים ערביות לצאת לשוק העבודה, בניגוד לטיעון הרווח שהן לא יוצאות לעבודה מסיבות תרבותיות, סיבה שנכונה באופן חלקי ביותר.

הבעיה אינה באזרחים הערבים, כפי שמעז לטעון נתניהו, הבעיה היא המשך הדרתם של האזרחים הערבים משוק העבודה בפרט ומהכלכלה בכלל. אי הסרת חסמים אתניים במשק המונעים שילובים בשוק התעסוקה והכלכלה עלול להמשיך מגמה זאת.

מבט מחוץ לגבולות ישראל מלמד שיש אלטרנטיבות להאשמת אוכלוסיות מוחלשות באחריותן לאי שוויון. לדוגמה, צפון אירלנד השקיעה חלק נכבד מהתל"ג שלה לעידוד תעסוקת בני המיעוט הקתולי. ב-20 השנים האחרונות עלה מספר הקתולים בשוק העבודה הצפון אירי מ-15% ל 45% (שיעור הדומה לשיעורם בקרב האוכלוסייה).

על ראש הממשלה ללמוד מניסיונן של מדינות מערביות אחרות בעניין תעסוקת אזרחים מקהילות מודרות. במלים אחרות, נתניהו צריך לחשוב על אסטרטגיית תיקון עוולות היסטוריות במדיניות ממשלות ישראל לדורותיהן כלפי האזרחים הערבים, ולא על "ניכוי" הערבים ממדדים בינלאומיים.

ואולם לא רק האזרחים הערבים נפגעים ממצבם, שכן דו"ח של בנק ישראל הצביע באחרונה שהמשק מפסיד מדי שנה כ-45 מיליארד שקל מאי השקעה בתעסוקה בחברה הערבית. כישלון הכלכלה הישראלית הוא בעוצמת האי שוויון, כאשר לפי OECD, ישראל יותר שוויונית רק מארה"ב (ההיפר-קפיטליסטית) ומקסיקו (מדינה שהתל"ג לנפש בה הוא כשליש מישראל).

הממשלה קיבלה החלטה להגביר את ייצוגם של האזרחים הערבים בשירות המדינה, לרבות חברות ממשלתיות. ממשלת שרון הראשונה החליטה בזמנו להקציב יעד, שעד 2012 יגיע מספר המועסקים הערבים במגזר הציבורי לכ-10%. כיום אנו עומדים על פחות מ-7.6%. יש להזכיר לראש הממשלה שבתוקף תפקידו הוא מחויב בביצוע החלטות אלה.

החברה הערבית רוצה להיות חלק מהכלכלה הישראלית. סקר אחרון של עמותת סיכוי הראה שיש תמיכה חוצה מחנות בחברה הערבית להשתתפות בכלכלה והתעשייה. ואולם אם מדיניות האפליה תימשך, אז ככל ששיעור הערבים בחברה הישראלית יגדל - הצמיחה תאט, האי שוויון יגבר והפשע ימשיך להשתולל בחברה הערבית.

נתניהו הזכיר שהפופוליזם מסוכן לשוק החופשי; אז האם הוא מוכן לצקת תוכן להחלטתו להקצאת מספיק משאבים ויעדים כדי שתרומתה של האוכלוסייה הערבית לתל"ג - 8% - תכפיל עצמה בעשור הקרוב?

הכותב הוא מנהל פרויקט ייצוג הולם ושוויון בתעסוקה לאוכלוסייה הערבית בעמותת סיכוי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#