מאות צעירים התאספו בברים לשמוע את הרצאות "מדע על הבר"

פרופ' פאס: "הכסף שמממן את הישיבה שלי במעבדה מגיע ממסים ומתרומות, ואני רוצה שהקהל הרחב יבין שזה משתלם לציבור"

כ-100 צעירים וצעירות מתאספים כרגע בפאב דיזיפרישדון בת"א על מנת להאזין להרצאה בנושא המכונות שבגוף האדם. המרצים הם זוג נשוי ממכון ויצמן, פרופ' דבי פאס וד"ר חיים חביב. הבירה זורמת כמיים והמקום הומה אדם.

פאב הניילוןצילום: מיכל זוהר

עבור פרופ' פאס, שלמדה בארה"ב ורגילה להרצאות באנגלית, החוויה מעט מפחידה. "היה לי חשוב לבוא ולהרצות בשביל שיבינו שהמחקר הוא רלוונטי לחיים של כולנו. הכסף שמממן את הישיבה שלי במעבדה מגיע ממסים ומתרומות, ואני רוצה שהקהל הרחב יבין שזה משתלם לציבור", אמרה פרופ' פאס.

הזוג התקבל במחיאות כפיים כאשר עלה לבמה. יובל שוחט, בעל המקום מרוצה מהחיבור בין מדע לחיי לילה, "כיף גדול להיות שותף לזה בפעם השנייה, ברים נתפסים כמקום לא חינוכי - אבל אנחנו יכולים להיות מחוברים לאקדמיה בצורה כזאת".

ד"ר חביב מספר שהוא לא נוהג לפקוד ברים בת"א, "אנחנו גרים ברחובות ויש לנו 4 ילדים וכלב, אז אנחנו לא ממש בליינים". לדבריו, עבודה כמדען כוללת הרבה עבודה שחורה "יש תחרות קשה, אתה יכול לעבוד חודשים ושנים בשביל אותם רגעים קטנים של גילוי. וגם שהרגעים הללו מגיעים והגעת לתבונה חדשה - אתה ישר מחפש את האתגר הבא".

דיזיפרישדוןצילום: עידו סקג'ו

לילדים אגב הם לא מאחלים קריירה אקדמית דווקא, "נהייה מרוצים אם הילדים יהיו מדענים, אבל אנחנו מאמינים שאדם צריך לעשות מה שמסב לו אושר וסיפוק בחייו. גם אם הם ייבחרו להיות אומנים או בעלי מקצוע אנחנו נשמח - העיקר שהם יהיו מאושרים".

בין היתר הסבירו בני הזוג על על האנזים אלכוהול דהידרוגנאז שאחראי על פירוק האלכוהול אתנול שנמצא במשקאות חריפים והפיכתו לאצטאלדהיד, וכך שומר עלינו מהרעלת אלכוהול. מישהו מהקהל סיפר בתגובה לכך על בעיה גנטית שהוא סובל ממנה שמונעת ממנו לשתות יינות אדומים ווסקי, למרות שהוא יכול לשתות בירה ללא בעיה.

פאב דיזיפרישדוןצילום: עידו סקג'ו

ד"ר חביב הסביר כי סביר להניח שהבעיה אינה בפירוק האצטאלדהיד, שכן לו זאת היתה הבעיה הוא לא היה מסוגל לשתות שום משקה אלכוהלי. "אם אתה מסוגל לשתות בירה אז לחיים".

פרופ' מיכאל הס ממכון ויצמן: הפניקה סביב האנרגיה הגרעינית נובעת בסך הכל מבורות

בכניסה לבר שטרן 1 בפלורנטין התקבצו כבר לקראת השעה שמונה בערב עשרות אנשים. "הזמנת מקום?" שאלו אותי לאחר שמהבוקר דאגו אנשים לשריין לעצמם מקום בהרצאה של פרופ' מיכאל הס, פרופ' לפיסיקה ממכון ויצמן, שעסקה בשאלת השימוש באנרגיה גרעינית.

אחרי שהמבקרים הזמינו בירה אחת או שתיים, צוות הבר הנמיך את המוסיקה והס פתח את ההרצאה בברכות למשתתפים, כאילו שהוא לא מאמין שהוא מעביר הרצאה על נושא כל כך כבד במקום כל כך קליל.

בר שטרןצילום: ישראל פישר

לאחר ההקדמות הזכיר המרצה דווקא את השימושים הפחות נעימים של האנרגיה הגרעינית וקישר את הנושא לדרווין, ללורד קלווין, לאבולוציה, לשמש ולהתפתחות כדור הארץ - נושאים כל כך גדולים ונראה היה כאילו הזמן הקצר שעומד לרשות המרצה לא יספיק לכסות חלק קטן מהם. לפני שציבור המבלים נבהל, הרגיע הס כשהחל לקשר את הנושאים הגדולים לחיי היומיום.

על ההיסטוריה המודרנית של הגרעין התחיל הס לספר כשהזכיר את עליזה מייטנר, סטודנטית יהודיה גרמניה שסיימה את הדוקטורט שלה בברלין ב-1938 והחלה לחקור אחרי את הנושא לעומק אחרי שברחה מגרמניה הנאצית.

למרות התיאורים המדעיים הכבדים, הקהל לא נראה מפוחד והוא שתה בצמא את הבירות שעל הבר וגם את התיאורים הפיסיקלים של הליך הביקוע הגרעיני. יתרה מכך, הקהל השתתף בהרצאה והרשים אפילו את פרופ' הס בידועתיו.

הס סיפר על מפגש שלו עם מבקרים במכון ויצמן וסיפר איך הראה להם כי קרינה נמצאת ביום בכל מקום. "אנשים נכנסים לפעמים לפניקה מיותרת, אבל צריך לזכור שכדור הארץ צמח במשך מיליוני שנים מסביב לקרינה רדיו אקטיבית. הסכנות קיימות, אבל ההחלטות העתידיות שיתקבלו בנושא צריכות להסתמך על הבנה ולא על פניקה", אמר.

בהתקרבו לסיום ההרצאה, דאג הס להדגיש כי התחום שלו הוא אינו אנרגיה גרעינית. "אני לא סניגור של אנרגיה גרעינית",הכריז. "אבל האנושות חייבת לשקול את השימוש בה תוך התחשבות ביתרונות בחסרונות. מצד אחד היא לא מזהמת והשימושים בה אדירים. מצד שני היא מסוכנת מאוד".

הס הופתע מהמהירות שבה הזמן עבר והוחמא ממחיאות הכפיים הסוערות של הקהל. המאזינים העלו בפניו מושגים שקשורים באנרגיה גרעינית שככל הנראה הם קראו בדיווחי העיתונות האחרונים אודות תוכנית הגרעין האיראנית. הס סיכם את תיאורי העיתונות בפשטות ואמר: "במילה אחת, שטויות".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ