שמחון: "בשירות התעסוקה יש פקידים ללא מחשבים" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ראיון TheMarker

שמחון: "בשירות התעסוקה יש פקידים ללא מחשבים"

שר התמ"ת מדבר על הכל ■ מגן על נתניהו: "אם חרדים וערבים היו משתתפים בשוק העבודה כמו היהודים החילונים היינו בין הכלכלות המובילות בעולם" ■ מאשים את משרד האוצר בייבוש מערך התעסוקה ■ "באירופה רוחשים כבוד לבעלי מקצוע"

3תגובות

בימים שלאחר פרסום ראיון חג-הפסח עם ראש הממשלה בנימין נתניהו מעל דפים אלה, סערו הרוחות סביב התבטאותו בנוגע לפערים הכלכליים בישראל. "אם אתה מנכה את שתי האוכלוסיות הבעייתיות ביותר בישראל, החרדית והערבית, מצבנו במדד ג'יני (מדד אי-שוויון) מצוין", אמר אז נתניהו.

שר התמ"ת, שלום שמחון, נחלץ לעזרת הבוס ומנסה להוציא מעט מתוק מן העז. "את האמירה של נתניהו אפשר לנסח מחדש בהפוך על הפוך: אם שיעורי ההשתתפות בשוק העבודה של חרדים וערבים היו זהים לאלה של היהודים החילונים, היינו בין עשר הכלכלות המובילות בעולם.

צריך הרבה אומץ לומר דברים כאלה. ובמקום לפזר תגובות ציניות לכל עבר, מוטב שנתמקד במהות: רק רבע מהנשים הערביות בישראל עובדות, לעומת 60% מהנשים היהודיות. יש פה כוח עבודה עצום שעדיין לא מנוצל".

ירון קמינסקי

גם כשמוצגות בפניו תחזיות קודרות שסיפק משרדו רק לפני שבועיים - עד 2030 יגדל שיעור החרדים באוכלוסייה בגילאי העבודה מ-11% ל-18%, שיעור הערבים יגדל מ-20.4% ל-22.4%, וכוח העובדה יתכווץ ב-6% - שמחון מסרב להתרגש. נכון, המספרים לא מבשרים טובות, אבל כשאוכלוסיות מודרות ייצאו לעבוד, יהיה בסדר. אפילו יותר מבסדר.

"בכל מקום שבו אנשים יצאו לעבוד, קצב הילודה פחת", אומר השר. "צריך להסתכל גם על מה שהשגנו עד כה: שיעור ההשתתפות של נשים בישראל גבוה מהממוצע ב-OECD )%56.9 לעומת 56.7% - ה"ו), האבטלה בירידה והתברגנו למקום ה-14 במדד האושר של האו"ם. יש כאן קבוצה גדולה של אנשים חרוצים.

אם נפעל כמו שצריך, נוכל להתגאות בשנים הקרובות בתוצר לנפש כמו זה של מדינות סקנדינוויה. זה לא בשמים. המטרה היא להעלות בשנים הקרובות את התוצר לנפש מ-31 אלף דולר ל-37 אלף דולר".

מי שהמשימה מונחת במידה רבה על כתפיה היא מיכל צוק, הממונה על התעסוקה והמשנה למנכ"ל משרד התמ"ת. על נחיצותו של התפקיד הוחלט עוד ב-2010, אך רק באחרונה מונתה צוק והחלה לפעול באופן רשמי.

כשאנחנו מבקשים משמחון ומצוק להצביע על המשימות הבוערות שעומדות בפניהם, הם מסכימים על שלוש: שילוב האוכלוסיות המודרות בשוק העבודה (ערבים, חרדים, בעלי מוגבלויות ובני 45 פלוס), קידום ההכשרות המקצועיות והרחבה משמעותית של רשת מעונות היום לילדים עד גיל שלוש.

הם מונים גם את ההישגים נכון לעכשיו: בחמש השנים הקרובות צפויים להיבנות 600 מעונות יום חדשים בחסות התמ"ת, שיקבלו 30-50 אלף ילדים שעד כה הלכו לגנים פרטיים. בנוסף לכך אישרה הממשלה תוספת תקציבית של 750 מיליון שקל לקידום תעסוקת בני מיעוטים וסכום דומה צפוי להיות מאושר בקרוב למגזר החרדי.

מסגד אינו מקום עבודה

לזכותו של השר ייאמר, כי כבר עם כניסתו לתפקיד הצהיר כי היעד הראשון של המשרד בהנהגתו הוא קידום תעסוקת חרדים וערבים. לדבריו, כדי להשיג את יעד התעסוקה של הממשלה ל-2020 למגזרים אלה, "עולם העבודה צריך להתאים את עצמו לאוכלוסיות האלה, לא הן אליו".

עם זאת, כשנשאל השר אם מודל כמו זה שיושם לפני כחודש ביישוב הבדואי חורה - 50 מוקדניות ערביות של בזק עובדות בתוך מסגד - הוא הדרך לעידוד תעסוקה במגזר הערבי, הוא מסתייג. "לא הייתי נצמד למשהו דוגמטי. אם זה מודל שמתאים לחורה אז טוב ויפה, אבל ככלל, זה לא נראה לך דמיוני שבישראל של שנות ה-2000 50 נשים עובדות בתוך מסגד? מסגד אינו מקום עבודה. אם היינו מפתחים תשתיות לאזורי תעשייה, הנשים היו מגיעות לשם. מי שאומר שרק הראיס יודע להעמיס נשים על הטנדר ולהביא אותן לעבודה, טועה. 80% מעובדי מפעל סודה סטרים, שיקום באזור התעשייה עידן שבנגב, יהיו ערבים, נשים וגברים".

כדי שאוכלוסיות עניות ששיעורי התעסוקה בהן נמוכים ייצאו ממעגל העוני, הן צריכות לקבל השכלה ברמה גבוהה.

"נכון, חייבים ללמוד לימודי ליבה וגם עברית ברמה גבוהה. הופתעתי לשמוע שבחורה המוקדניות מדברות עברית. בשנה האחרונה ביקרתי בהרבה מאוד יישובים חרדיים וערביים וכשנשאתי דברים לא הייתי בטוח שמבינים אותי".

אולי יהודים צריכים ללמוד ערבית.

"יכול להיות. ראש הממשלה חושב שאנחנו צריכים ללמוד סינית, כי שוק היצוא הבא שלנו הוא במזרח. ייתכן שלפני כן אנחנו צריכים ללמוד ערבית".

שמחון מכנה את צוק "שרת העבודה", וניכר כי הוא חש בנוח עם מינויה לתפקיד. רק עכשיו, הוא מודה, אפשר להוביל תהליכי עבודה רציניים. "סוף-סוף המשרד בהתנעה. זה לא מה שהרגשתי כשנכנסתי אליו לפני כשנה. כל המערכת הזו, שלא היה לה אבא עד עכשיו, תקבל אבא", אומר שמחון, ומזדרז לתקן: "היא תקבל אמא".

לדבריו, "השטח כבר בשל לשינוי. לירידי תעסוקה לחרדים מגיעים אלפי אנשים בכל פעם, ושיעור האבטלה במגזר הערבי ירד בחמש השנים האחרונות מ-11.5% ל-8%". אבל על אלה, קובל שמחון, התקשורת לא ממהרת לדווח. "קיימנו לא מזמן יריד תעסוקה לחרדים בחיפה, ומה יצא בתקשורת? התמרמרות על ההפרדה בין גברים לנשים. אבל איזו ברירה יש לי? אם אנחנו רוצים שחרדים יעבדו, אנחנו צריכים להתאים את עצמנו".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני מיהדות התורה, אמר לא מזמן שהחרדים רוצים לעבוד אבל סובלים מאפליה בשוק העבודה.

"אני לא חושב שזה נכון. המגזר העסקי משתף פעולה כי הוא זה שצריך עובדים ושואל את עצמו 'מאיפה אני אביא אותם?' הוא מבין שצריך להרחיב את החיפוש".

גיל כהן מגן

הבעיה עם החרדים היא במישור הפוליטי. אין להם כיום מספיק תמריצים לצאת לעבוד.

"נכון. ביקרתי לא מזמן באוסטרליה ונפגשתי שם עם מיליונר חרדי-אוסטרלי (יוסף גוטניק - ה"ו) שאמר לי, 'בחו"ל חרדים עובדים, המשימה שלך היא להביא לכך שגם בישראל הם יעבדו'. מדוע כאן הם לא עובדים? כי משהו בישראל השתרש לא נכון. צריך לתת יותר תמריצים כדי להכניס אותם לעולם העבודה".

יש מספיק עבודה לכולם

פרויקט הדגל של משרד התמ"ת, בשיתוף הג'וינט ומשרד ראש הממשלה, הוא הקמתם של 22 מרכזי הכוון תעסוקתי לערבים ברחבי הארץ (שישה מהם כבר פועלים). הממשלה השקיעה במרכזים 160 מיליון שקל, והג'וינט הוסיף 40 מיליון שקל. שמונה מרכזים דומים יוקמו לציבור החרדי במטרה להגיע לכל אותם אנשים שנואשו מלהשתלב בשוק העבודה.

בתמ"ת מדווחים שכבר כעת 50% ממשתתפי מרכזי ההכוון מצאו עבודה, ואולם יוסי פרחי, מנכ"ל שירות התעסוקה לשעבר, טוען כי מדובר במרכזים מיותרים שמבזבזים את כספי הציבור. החשש של עובדי השירות הוא שהמרכזים החדשים יסתמו את הגולל על השירות המסורתי. שמחון מבטל את הטענות. "מרכזי ההכוון פונים בעיקר לאנשים שלא נמצאים כלל במעגל העבודה, ואילו לשירות התעסוקה פונים מובטלים. אין כאן תחרות, יש מספיק עבודה לכולם".

שמחון מסכים שמצבו הנוכחי של שירות התעסוקה בכי רע, ושהוא עבר תהליך ממושך של ייבוש וניוון. לפי דו"ח של האגודה לזכויות האזרח מינואר האחרון, מאז שנות ה-90 חל פיחות של יותר מ-50% בהשקעת המדינה בדורשי העבודה באמצעות שירות התעסוקה. אם לא די בכל אלה, מתברר כי אפילו מחשבים לא עומדים כיום לרשות העובדים. "רציתי לשלוח אי-מייל למנכ"ל שירות התעסוקה החדש, בועז הירש, ולא יכולתי, כי התוכנות שהיו לו מיושנות מדי. שלחתי איש מחשבים ממשרד התמ"ת לפתור את בעיית התקשורת בינינו", מספר שמחון.

אתה רציני? עובדים ללא מחשב?

"כן, יושבים כרגע בלשכות התעסוקה עובדים בלי מחשבים. לפני שמונה חודשים סיכמתי שיוקצו 3 מיליון שקל לצורך מחשוב השירות, והאוצר עיכב את זה. שירות התעסוקה צריך לעבור רוויזיה מבנית. יש לנו תוכנית, אבל אנחנו לא בטוחים שנשיג את הסכמת האוצר. אני מקווה שעמדת האוצר לא דומה לזו של אילן לוין (הממונה על השכר היוצא, שאמר בראיון ל-TheMarker כי 'לפעמים אין ברירה אלא לייבש חברות' - ה"ו). אם עמדת האוצר דומה לעמדתו, אז מישהו מקדם אג'נדה שמעולם לא הוחלט עליה בממשלה. באוצר טוענים ששירות התעסוקה לא נועד לטפל באוכלוסיות חלשות. אז מי יטפל באוכלוסיות האלה? סבא שלי?"

את האמירה של לוין תופש שמחון כחמורה מאוד. "לוין עומד לקראת פרישה, כך שזו חוכמה קטנה מאוד לצאת בהצהרה כזאת כיום. הייבוש של שירות התעסוקה לא טוב לאף אחד. אם יהיה עכשיו משבר אבטלה, נמצא את עצמנו עם שירות מדשדש שלפקידיו אין מחשבים".

לא רק שירות התעסוקה יובש - גם מערך ההכשרות המקצועיות של התמ"ת בבעיה. תקציב ההכשרות למבוגרים קוצץ מ-284 מיליון שקל ב-2000 ל-50 מיליון שקל ב-2011, למרות מחסור ביותר מ-20 אלף בעלי מקצוע כמו רתכים, מסגרים וחשמלאים. "במדינות כמו גרמניה והולנד משקיעים בהכשרה מקצועית, רוחשים שם כבוד לבעלי מקצוע. אנחנו איבדנו את הכבוד הזה", אומר שמחון.

"ישראל עומדת בפני משבר גדול של מחסור בכוח אדם מקצועי. אי אפשר להחזיק בתי ספר מקצועיים ברמה מפגרת. 50% מבני הנוער בישראל לא משיגים בגרות. איך בדיוק מכינים אותם לחיים? בשנים הקרובות יקומו אזורי תעשייה מרחביים שרוצים להעסיק עשרות אלפי אנשים. מי יעבוד שם? ביריד התעסוקה שהתקיים לא מזמן בדימונה, ששיעור האבטלה בה הוא 14%, הגיעו 3,500 איש והוצעו 1,500 משרות, אבל רק 700 אוישו, כי לאנשים אין הכישורים הנדרשים לתעשייה. אנשים לא יודעים שמסגר טוב יכול להרוויח 15 אלף שקל בחודש".

מה בכוונתכם לעשות?

"רק לפני כמה שבועות אישרתי תוכנית חומש בהיקף של מיליארד שקל להכפלת מספר התלמידים בבתי הספר המקצועיים של התמ"ת. מובן שצריך להשיג את הכסף הזה. הקמנו צוות משותף בראשות התעשיין סטף ורטהיימר, ומתוכננת פגישה אצל ראש הממשלה עם נציגי משרד החינוך כדי להכין את המסגרת לכך. בתחום הכשרות המבוגרים אנחנו משפרים את התשתית, וההכשרות יתואמו גם עם מרכזי ההכוון החדשים ושירות התעסוקה".

לדברי צוק, התקציבים המיועדים למערכי ההכשרות (הכשרת הנדסאים-טכנאים, הכשרה מקצועית למבוגרים וחינוך מקצועי לנוער) צפויים לגדול: המשרד ביקש 300 מיליון שקל ל-2013, ואף שאין מדובר בתקציבים של לפני עשור, זו התחלה טובה. "ברגע שיראו שהתשתיות עובדות כמו שצריך, ירצו לתת לנו יותר".

מגייסים פקחים לפי המלצות טרכטנברג

שמחון מודע לכך ששוק העבודה לוקה בחסר בתחום האכיפה. "אחת הבעיות הגדולות שלנו היא האכיפה. בישראל מחוקקים חוקים טובים, אבל אנחנו לא מסוגלים לאכוף אותם, בין השאר כי אין מספיק אנשים שאמונים על האכיפה. רואים את זה בתחום העבודה ובתחום הצרכנות, ומי מפסיד בסיפור הזה? האזרח".

בהסכם עובדי הקבלן האחרון נקבע כי ייתוספו 120 פקחי אכיפה של דיני עבודה למשרד. זה יקרה?

"כן, התחלנו כבר לקלוט פקחים, וגיוסם לא יושפע מהחלטת הממשלה לקצץ 4% מתקציבי משרדי הממשלה. נקבל את כל 120 הפקחים בשנתיים הקרובות, 60 בכל שנה, במשרה מלאה".

אתה עובד סוציאלי בהכשרתך.

"נכון, לכן אני מצר על העובדה שב-20 השנים האחרונות המקצוע נשחק שלא בצדק. בתקופתי, עבודה סוציאלית היתה מהמקצועות המבוקשים בישראל, ודרישות הסף ללימודים היו גבוהות. גם המשכורות היו גבוהות ביחס למשכורות של עובדי המדינה. אני יודע למה נדרש עובד סוציאלי. העומסים הנפשיים אדירים".

יש לך זיכרון מסוים שנצרב מתקופת הלימודים?

"אני זוכר את הזקן הערירי שטיפלתי בו. הייתי חוזר מהלימודים מאוחר ומציץ דרך התריס כדי לוודא שהוא לא מת. הרגשתי אחריות אדירה כלפיו. אחרי שסיימתי את הלימודים סיפרו לי שהוא נפטר ושעבר חודש עד שמצאו אותו. אני זוכר כמה זה העיק עלי. לא מעריכים מספיק את הציבור הזה".

אולי השחיקה הזו במעמד העובד הסוציאלי קשורה בעובדה שמרבית העובדים הן נשים? פמיניזיציה של מקצוע גוררת ירידה כוללת בשכר.

"יכול להיות. בזמני היו סטודנטים גברים רבים. פערי שכר במשק הם דבר שצריך לטפל בו. באוקטובר האחרון עשינו בדיקה וגילינו שיש פערי שכר של 31% בין גברים לנשים במשרד, המיוחסים לשעות נוספות, תשלומים על רכב וכוננויות. הצבתי כיעד את סגירת הפער הזה בתוך שלוש שנים".

מה לגבי המגזר העסקי?

"המגזר העסקי מגיב למה שהממשלה עושה. אם הממשלה נותנת דוגמה אישית, המגזר העסקי הולך בעקבותיה".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "יעילות משרד האוצר בשנים האחרונות הביאה את שוק העבודה הישראלי לאחת מתקופותיו הטובות ביותר, ואת שיעור האבטלה לשפל היסטורי. לצערנו, התנהלות שירות התעסוקה הפכה אותו לגוף אנכרוניסטי שאינו רלוונטי לשוק העבודה. עם זאת, ניסיון העבר מלמד כי באמצעות ניהול טוב ניתן לשנות זאת. אנו מקווים שמשרד התמ"ת ישקיע את משאביו הניהוליים בעשייה, ולא בחילופי האשמות לא ענייניות. לעניין הטענות בנוגע לתקצוב המחשוב: מרגע שהועברה הבקשה למשרד האוצר הוא פועל לתקצוב הנושא".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#