סופית: קיבוץ מיצר ברמת הגולן יפורק ויהפוך למושב עובדים - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סופית: קיבוץ מיצר ברמת הגולן יפורק ויהפוך למושב עובדים

רשם האגודות השיתופיות: "עידן קיבוץ מיצר תם; אין דרך חזרה מהפיכתו למושב"

תגובות

"אין דרך חזרה מהפיכת מיצר למושב. עידן מיצר כקיבוץ תם", כך פסק רשם האגודות השיתופיות עו"ד אורי זליגמן, שמסר בסוף חודש מארס את החלטתו הסופית לגבי שינוי מעמדו של קיבוץ מיצר למושב עובדים כמתחייב מהחלטה שקיבל הקיבוץ בעבר. על פסיקת הרשם, שכמוה כפסיקת שופט מחוזי, מדווח מקומון הקיבוצים "הזמן הירוק".

קיבוץ מיצר הוקם ב-1981 בידי התנועה הקיבוצית המאוחדת (תק"מ) בדרום רמת הגולן ויושב בראשיתו על ידי גרעין התיישבות של תנועת "המתיישב הצעיר". אלא שמצבו החברתי היה רעוע מלכתחילה וב-1989 נטשו אותו מרבית חבריו. גרעין "קלע" מצפון הגולן ניסה ליישב את המקום מחדש כקיבוץ אך גם הוא נכשל. ב-1992 הכריז הרשם, לבקשת התק"מ, על מיצר "קיבוץ בהתהוות". הכרזה כזו מעבירה את ניהול הישוב (קיבוץ או מושב), חברתית וכלכלית, לידי התנועה המיישבת. קיבוץ מיצר עבר לניהול תנועת התק"מ, אך גם השינוי הזה לא ייצב את מצבו ומ-2006 מנהל אותו וועד ממונה מטעם רשם האגודות השיתופיות.

חמש חקירות בעניין מצבו החברתי והכלכלי של הקיבוץ נערכו בידי חוקרים שמינה לכך הרשם. האחרונה בהן הייתה ב-2011 ובסופה קיבל הרשם את המלצת החוקר, כי לא ניתן לשקם את מיצר כקיבוץ ויש לשנות את מבנהו לצורת התיישבות אחרת.

האפשרויות שהועמדו בפני חברי הקיבוץ היו "ישוב קהילתי", "מושב שיתופי", ו"מושב עובדים". באוגוסט 2009 בחרו חברי הקיבוץ ברוב מוחלט להיות למושב עובדים. באופן פורמאלי, השינוי קובע שהאגודה השיתופית "קיבוץ" תחדל להתקיים ואת מקומה תתפוס אגודה שיתופית "מושב עובדים", שחבריה יהיו חברי האגודה השיתופית "קיבוץ" שפורקה.

מבחינת המהות השינויים העיקריים החלים במעבר כזה הם שהקרקעות החקלאיות שבידי הקיבוץ מחולקות ל"נחלות" משפחתיות הנרשמות על שם חברי המושב (חברי הקיבוץ לשעבר). חלקן הגדול של הנחלות הללו מעובד במשותף על ידי המושב כולו וחלקן הקטן נמסר לחברים לעיבוד פרטי. בנוסף, מופרט הדיור בחלקות המגורים מידי האגודה השיתופית לידי החברים והדירות נרשמות על שמם במינהל מקרקעי ישראל. חברי האגודה השיתופית מקבלים בנוסף היתרי בנייה נוספים כמקובל במושבי עובדים.

לאחר החלטת קיבוץ מיצר ואישור הרשם, בחרה הממשלה בוועדה ציבורית להסדרת נושא שינוי המבנה בקיבוצים. הממשלה אישרה את דו"ח הוועדה בראשות פרופ' בן רפאל, שנבחרה לדון בשינוי מבנה הקיבוץ. הוועדה קבעה כי על המדינה להעדיף שינוי קיבוצים לישובים קהילתיים על מושבים, היות ושינוי למושב כרוך בהפרטת הקרקעות (קרקעות מדינה בדרך כלל) מידי האגודה לידי חברי האגודה והמדינה מתנגדת לפרטות מסוג זה. לחילופין המליצה הוועדה כי המדינה תתמוך בקיבוצים, המחליטים על שינוי ברוב מיוחס (75%), להיות ישוב קהילתי, שמחזיר את הקרקעות החקלאיות למדינה. אלא שעמדת המדינה גובשה לאחר החלטת חברי מיצר ולכן אינה חלה עליו.

יישום החלטת הקיבוץ להפוך למושב שאושרה על ידי הרשם התעכבה, מפני שמרבית אמצעי הייצור, ענפי חקלאות בעיקר ושותפות בניהול מרחצאות חמת גדר, נותרו בידי קבוצה מצומצמת של חברים ותיקים ("אגודת מייסדי מיצר") והדבר הקשה על קליטת חברים נוספים במושב.

בהצבעה נוספת, ברוב של 19 כנגד 13, החליטו חברי מיצר לבטל את השינוי ולהישאר בקיבוץ. אלא שהרשם ביטל את ההחלטה בעילה של העדר חוקית וקבע כי ההחלטה הקודמת תקפה והקיבוץ יהפוך למושב עובדים. ככל הידוע, עד כה שני קיבוצים בלבד השלימו את קבלת האישורים להפוך למושבים, שניהם ברמת הגולן. נטור ומיצר. קיבוצים שהחליטו על שינוי למושב אך החלטתם לא אושרה בשלב זה היו בית העמק בגליל המערבי ואיילת השחר בעמק החולה.

פרדי כהנא


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#