"פערים בהקצאת קרקע בין יישובים יהודיים לערביים" - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"פערים בהקצאת קרקע בין יישובים יהודיים לערביים"

דו"ח של המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ועמותת במקום, שבחן את תוכניות המתאר ביישובים, קובע כי מערכת התכנון מפלה באופן שיטתי יישובים ערביים

6תגובות

<<"קיימת אפליה שיטתית של מערכת התכנון נגד היישובים הערביים, ויש פערים גדולים בהקצאת קרקע למגורים, לתעסוקה ולמסחר" - כך על פי דו"ח חדש של המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ועמותת במקום, בנוגע לתוכניות המתאר ביישובים ערביים.

הדו"ח סוקר את תוכניות המתאר ב-119 יישובים ערביים, שבהם כ-950 אלף תושבים סך הכל, ומשווה בין מצבם התכנוני של יישובים אלה למצב של יישובים יהודיים בעלי מאפיינים דומים. מסקנת הדו"ח היא כי היקף שטחי התעשייה והתעסוקה ביישובים הערביים נמוך משמעותית מביישובים היהודיים, לעתים עד כדי מחצית. זכויות הבנייה, המאפשרות ניצול בפועל של הקרקעות, נמוכות בהיקפן אף הן לעומת המגזר היהודי.

תוכנית המתאר היא המסמך הקובע את מדיניות התכנון של היישוב באמצעות ייעודי קרקע, ואת השימושים המותרים בה. למעשה, היא שקובעת איפה יוקמו שטחים למגורים, מבני ציבור, שטחי תעשייה, מסחר ואחרים.

דו"ח ועדת אור מ-2003 קבע כי בעוד האוכלוסייה הערבית בישראל גדלה פי שבעה ב-50 השנה מאז קום המדינה, היקף השטחים שייעדו לה לבנייה למגורים נותר כמעט ללא שינוי. הוועדה ציינה אז כי המכשול העיקרי בפני בנייה למגורים ביישובים ערביים הוא המחסור בתוכניות מתאר, אך מאז אושרו רק למחצית מהיישובים תוכניות כאלה. ואולם, על פי הדו"ח החדש, השוואה בין יישוב ערבי ליישוב יהודי דומים מולידה פערים תכנוניים.

כך לדוגמה, העיר הערבית טייבה היא בעלת היקף אוכלוסייה דומה לזה של ראש העין הסמוכה לה - קרוב ל-40 אלף תושבים. המעמד המוניציפאלי שלהן זהה והיקף שטחי השיפוט שלהן אף הוא דומה. עם זאת, על פי התוכניות המקודמות עבור כל אחת מהן, יעדי האוכלוסייה שונים מאוד: כ-45,500 תושבים בטייבה, לעומת יותר מ-100 אלף תושבים בראש העין. על פי תחזיות גידול האוכלוסייה ל-2030 של הלמ"ס, בטייבה יתגוררו כ-65,800 תושבים לעומת כ-47,700 תושבים בראש העין.

יעד אוכלוסייה כה נמוך בטייבה ביחס לתחזית האוכלוסייה שלה פירושו חוסר מענה תכנוני לגידול הטבעי של האוכלוסייה, ולכן עד שתוכנית המתאר טייבה תקבל תוקף, כבר לא תהיה רלוונטית. כך, למשל, היקף השטחים המוצעים למגורים בטייבה נמוך בכ-40% מאשר בראש העין, והיקף השטחים המוצעים לתעשייה בטייבה נמוך בכ-55% מבראש העין. פירוש הדבר פוטנציאל נמוך למשיכת מפעלים ועסקים, שיכולים ליצר מקורות הכנסה לרשות המקומית. אחד הגורמים לכך הוא אופי הבעלות הפרטית על הקרקע ביישובים הערביים, שתורם למימוש נמוך יחסית של שטחי המגורים ובעיקר של אזורי תעשייה.

רים סוויד מהמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי אומרת כי "רובה המכריע של האוכלוסייה הערבית, בעשרות יישובים, אינה זוכה להליכי תכנון מתאר שיענו על צרכיה. כיום כבר ברור כי דיור ותכנון ראוי הן זכויות בסיסיות של כל אזרח במדינה, בין אם הוא ערבי, יהודי, מתגורר במרכז או בפריפריה".

המתכנן סזאר יהודקין מעמותת במקום מוסיף כי "המחקר חושף מנגנון ארוך טווח ומדיניות שיטתית של אפליה ברורה בין יישובים ערביים ויהודיים. זהו מתכון בטוח להמשך העמקת הפערים בין קבוצות האוכלוסייה בתוך החברה".

הדו"ח יפורסם במלואו מחר, במסגרת הכנס השנתי לסוגיות קרקע ודיור במגזר הערבי שייערך בנצרת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#