כיפת ברזל: כל הפרטים על המערכת שמגנה על ישראל - וממומנת ע"י ארה"ב - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
שליטה ובקרה

כיפת ברזל: כל הפרטים על המערכת שמגנה על ישראל - וממומנת ע"י ארה"ב

בימים האחרונים הדגיש נתניהו כי ממשלתו משקיעה סכומי עתק בפיתוח כיפת ברזל להגנת תושבי ישראל ■ במערכת הביטחון נדהמו ■ הרי משלם המסים האמריקאים ממן את החלק הארי של סוללות כיפת ברזל ■ מדוע ראש הממשלה לוקח קרדיט?

65תגובות

בימים האחרונים, כולל בישיבת הממשלה ביום ראשון השבוע, הדגיש ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי ממשלתו משקיעה סכומי עתק בפיתוח כיפת ברזל, להגנת תושבי ישראל. במערכת הביטחון נדהמו. הרי משלם המסים האמריקאים ממן את החלק הארי של סוללות כיפת ברזל. מדוע רה"מ לוקח ממנו את הקרדיט?

הרמטכ"ל גבי אשכנזי התנגד ב-2007 למימון הפרויקט מתקציב מערכת הביטחון. מנכ"ל משרד הביטחון, אז, פנחס בוכריס, תמך בפיתוח והלך בנושא זה עד הסוף. בסוף 2007 הממשלה אישרה סכום מיוחד מתקציב הביטחון, 811 מיליון שקל לפיתוח מערכת כיפת ברזל. מי שהכריע במחלוקת בין בוכריס לאשכנזי היה שר הביטחון, אהוד ברק. הובטח אז כי המערכת תצליח ליירט 90% מהקאסמים. ה-811 מיליון שקל, הם עלות שתי מערכות כיפת ברזל הראשונות.

במאי 2010 ביקש נשיא ארה"ב, ברק אובמה, מהקונגרס, הקצבה מיוחדת של 205 מיליון דולר לפרויקט כיפת ברזל הישראלי, סיוע מיוחד, מעבר לסיוע האמריקאי השנתי לתקציב הביטחון של ישראל בגובה של כ-3 מיליארד דולר. הבקשה אושרה. הכספים שאושרו נועדו לבניית סוללות כיפת ברזל שלוש עד שש של ישראל. את הסוללות בונה רפאל.

וזה לא הכול. לאחרונה, בעקבות שיחות בין שר ההגנה האמריקאי, ליאון פאנטה ושר הביטחון הישראלי, אהוד ברק, החליטה ארה"ב, בגיבוי של הנשיא ברק אובמה, כי ארה"ב תעמיד לרשות ישראל סיוע כספי מיוחד לבניית עוד סוללות כיפת ברזל. לא נמסר כמה סוללות. את ההודעה מסר מזכיר משרד ההגנה האמריקאי, ג'ורג' ליטל. ההחלטה כפופה אישור של הקונגרס.

עד 2013 יהיו בארץ 7 סוללות כיפת ברזל, מהן רק שלוש ייבנו מתקציב משלם המסים הישראלי. המטרה של שר הביטחון אהוד ברק היא 14 סוללות עד 2015-2014, כפוף ליכולת התקציבית של מדינת ישראל והסיוע האמריקאי. מערכת הביטחון שואפת בשנים 2016 ואילך לרכוש סוללות כיפת ברזל נוספות, מעבר ל-14, לכיסוי מלא יותר של שמי המדינה

מי מתעניין בפרויקט?

על פי פרסומים זרים, ממשלת סינגפור שותפה בפרויקט, אך לא ברור, אם בכלל, מהם פרטי ההסכם בינה לבין מערכת הביטחון. לפי הירחון "דיפנס ניוז" מלפני למעלה משנה, כמה מדינות, ביניהן הודו וארה"ב, מתעניינות בכיפת ברזל. ההצלחות של הכיפה ביירוט קסאמים וטילי גראד הגבירה את ההתעניינות בפרויקט בצורה דרמטית, ממדינות ידידותיות ופחות ידידותיות.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם
 

מי אישר את התוכנית?

ב-23.12.07 אישרה ועדת השרים לביטחון לאומי את פרויקט כיפת ברזל. ב-2007 החל הפיתוח של המערכת במסגרת תוכנית חומה של משרד הביטחון. במסגרת תוכנית זו מפותחת מערכת החץ (להגנה על ישראל מטילים ארוכי טווח) ומפותחת מערכת שרביט קסמים (להגנה על ישראל מטילים לטווח בינוני). במאי 2009 קבע אלוף עידו נחושתן, מפקד חיל האוויר, כי גדוד 947 של מערך הנ"מ, יעבור הסבה מגדוד נ"מ טקטי ליחידת ההקמה של מערכת כיפת ברזל. היום קרוי הגדוד, "גדוד כיפת ברזל". בינואר וביולי 2010 הופעלה כיפת ברזל בניסוי ברמה מבצעית מלאה. יורטו במקביל מספר איומים והסוללה פעלה במלוא יכולותיה. הניסויים הוכתרו בהצלחה. ב-27.3.2011 הוצבה לראשונה סוללה של המערכת באזור באר שבע. כעבור שבוע, ב-4.4.2011 הוצבה סוללה נוספת בשטח אשקלון.

מה יש בכיפת ברזל?

אי-אף-פי

כיפת ברזל מפותחת ע"י רפאל (קבלן ראשי). המערכת מורכבת ממכ"ם (תוצרת אלתא) חיפוש והנחייה, מרכז שליטה ובקרה (תוצרת חברת אמפרסט הקטנה מפ"ת) וטילי יירוט. טיל היירוט, המכונה טמיר, מצויד בראש ביות אלקטרו-אופטי ומספר אפשרויות תנועה, מה שמקנה לו כושר תמרון גבוה. למשגר של כיפת ברזל 12 קנים. מכ"ם המערכת מזהה שיגור של רקטה (קסאם, קטיושה, גראד וכן פגזי מרגמה בקוטר 120 מ"מ ותותח בקוטר 155 מ"מ) ומעביר מידע על מסלול המעוף שלה למרכז השליטה והבקרה. המרכז (שו"ב) מחשב את מקום הפגיעה הצפוי.

אם מקום זה מצדיק יירוט משוגר, אנכית, טיל יירוט כנגד הרקטה. הראש הקרבי של טיל היירוט מתפוצץ בסמוך לרקטה באמצעות מרעום מיוחד, קודם שהרקטה הגיעה אל המטרה, ומפוצץ אותה במקום שבו לא צפוי נזק לצד המיירט. לפי נתוני רפא"ל ,כיפת ברזל מסוגלת ליירט כמה רקטות הנורות מכיוונים שונים.

המערכת ניידת וניתן להעביר אותה ממקום למקום באמצעות כלי רכב. כיפת ברזל מסוגלת לפעול בהצלחה בתנאי מזג אוויר שונים ביום ובלילה. הערכה היא כי שטח הכיסוי שלה הוא כמה עשרות ק"מ. המערכת נותנת מענה לרקטות שהטווח שלהן הוא בין כ-4 ק"מ ל-70 ק"מ. לכן ישובים שהמרחק שלהם מהרצועה קטן מ-4 ק"מ לא מוגנים ע"י כיפת ברזל.

מה העלות של כיפת ברזל?

הערכות הן כי העלות של כל סוללת כיפת ברזל, כולל מכ"מים וטילי היירוט שלה הוא בין 60 ל-80 מיליון דולר. יוסי דרוקר, ראש מנהלת כיפת ברזל ברפא"ל, אמר לפני למעלה משנה בראיון לתחנת טלוויזיה אמריקאית שעלות כל טיל מיירט היא כ-100 אלף דולר. מקורות אחרים מדברים על עלות של 35 עד 50 אלף דולר. ייתכן כי הפערים הגדולים הם בשל ההבדלים בין מחירי טיל לצה"ל ולייצוא. עלות כל קאסם או רקטת קטיושה היא כמה מאות דולרים. העלות של גראד כמה אלפי דולרים. העלות האפקטיבית של כיפת ברזל זולה מעלות הטילים שלה, שכן המערכת לא מנסה ליירט טילים שאינם מסכנים שטחים מאוכלסים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#