איך נחיה בעתיד והאם זה יהיה לנצח? לסינגולריות יש תשובות - טכנומניאקים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מבחן הסינגולריות

איך נחיה בעתיד והאם זה יהיה לנצח? לסינגולריות יש תשובות

תיאוריית הסינגולריות עוסקת ברובוטים, במסעות לחלל ובפיתוחים טכנולוגיים מרתקים - אבל קודם כל תוהה מה טיבה של האנושיות

42תגובות

העתיד, כך מלמדים אותנו כבר שנים, לא נראה מזהיר. זיהום, רעב, מחלות, התחממות גלובלית, הידלדלות המשאבים - וכל זה מבלי להביא בחשבון מלחמות גרעיניות ופשעים נגד האנושות. אפילו הפרק האחרון בסדרת ילדים תמימה ואופטימית כמו "היה היה" תיאר בפסימיות כיצד כדור הארץ יתפוצץ מבני אדם שיצרכו כמות אדירה של אוכל, ישאבו את כל האנרגיה הזמינה על פני הפלנטה הכחולה (לשעבר) ובעיקר ייצרו עקב כך הרבה זבל.

אלא שדווקא עכשיו, כשיותר ויותר סימנים מעידים על כך שזה באמת המתווה שבו צועדת האנושות, יש מי שחושבים אחרת. אם תשאלו את אנשי תיאוריית הסינגולריות ואת ריי קורצווייל, ההוגה הראשי של התיאוריה, אף אחת מהנבואות האיומות האלה לא תתממש. על פי תיאוריית הסינגולריות, העולם ייראה בעתיד יותר טוב. הרבה יותר טוב. כפי שהם מציירים, בעתיד הזה בני האדם ישלבו בגופם שבבי מחשב ושאר חלקים רובוטיים, יהיו להם יכולות כמו לסטיב אוסטין, חיי נצח יהיו זמינים לכל דורש, המזון יהיה בהישג יד ללא מחסור, ואנרגיה נקייה תשרת את האנושות עד בלי די. האוטופיה בהתגלמותה. כל מה שאדם מהיישוב היה מאחל לנכדיו, לניניו ולשאר צאצאיו העתידיים.

קל להתייחס בזלזול ובהתנשאות לתמונת המצב הזאת, שחסידי הסינגולריות מטיפים לה במרץ בשנים האחרונות. אבל גם הספקנים והציניים ביותר לא יכולים להתכחש לעובדה שבבסיס הגישה הזאת עומדות לא מעט מחשבות מהפכניות שאם יאומצו, אכן עשויות להסיט את מסלולו של העתיד כפי שאנחנו תופשים אותו. כל מה שצריך לעשות הוא פשוט לשנות את אופן החשיבה שלנו.

השם סינגולריות שניתן לגישה הזו שאול מהתיאוריות הפיסיקליות הגורסות שיש נקודות במרחב הפיסי שלנו, דוגמת חורים שחורים, שבהן חוקי הטבע קורסים והתיאוריות השגרתיות לא עוזרות לנו להבין את התופעות שנוצרות. בתחום העתידנות, שאליו שייכת תיאוריית הסינגולריות הטכנולוגית, הסינגולריות מסמנת את נקודת המפנה בהבנה שלנו את האדם והחברה, ואת הרגע שבו הטכנולוגיה תשנה את הכללים והחוקים שבתוכם אנחנו חיים באופן שאי אפשר לחזות - אלא רק לשער. מבחינתם, עלינו להתכונן לרגע של מפץ גדול שיזרוק את האנושות לעתיד אחר מזה שאנחנו מנבאים לה.

זהו גם המסר שמנסה להנחיל אוניברסיטת הסינגולריות בעמק הסיליקון, שמתמקדת באיתור טכנולוגיות ישימות שיביאו את העתיד המובטח כבר עכשיו. לגישתם של המרצים באוניברסיטה, עלינו לזנוח את התחזית הקודרת שלפיה האנושות נמצאת כל הזמן במלחמה על משאבים מוגבלים, לנטוש את תכנון העתיד על סמך מה שקרה בעבר ולחזור בנו מהמחשבה שהעתיד המובטח עדיין לא כאן. העתיד כבר כאן, טוענים עשרות המומחים שמייצגים את הגישה.

הבעיה, לטענתם, טמונה בהכרה בכך, וביכולת שלנו לרתום את ההתפתחות המואצת של הטכנולוגיה כדי לפתור את הבעיות הגדולות של היום - במטרה ליצור את הדור הבא של האנושות. אם אנחנו יכולים לחשוב איך ייראה העתיד, מדוע לא לפעול בעניין כבר עכשיו? אם כיום קיימים פיתוחים שיהיו שימושיים בעתיד עלינו לספר עליהם, לקדם אותם ולהפוך אותם לשימושיים כבר היום, או לפחות להתכונן אליהם. הרי ברור, למשל, שיום אחד ייסעו מכוניות רובוטיות בכבישים, אז למה שלא נפתח כבר עכשיו כבישים שיתאימו להן?

כבר בתחילת הכנס שקיימה אוניברסיטת הסינגולריות לאנשי טכנולוגיה ועסקים ישראלים בתל אביב בשבוע שעבר, פירקו ינקי מרגלית, איש עסקים ישראלי המזוהה ביותר עם הסינגולריות בישראל, וסלים איסמעיל, מייסד האוניברסיטה, לפחות שתיים מההנחות הבסיסיות על הקיום שלנו. הראשונה היא של הכלכלן תומס מלתוס, שקבע לפני יותר מ-200 שנה כי קצב גידול אוכלוסיית העולם יהיה מהיר יותר מקצב ייצור המזון, ולכן המשאבים הזמינים לכל אדם יצטמצמו עד כדי קטסטרופה ורעב גדול - ובהכרח יובילו למלחמות קיום. מכאן גם נובעת ההנחה השנייה שעומדת בבסיס התרבות שלנו, ההנחה הדרוויניסטית: כמו כל ממלכת הטבע, האדם התפתח במסגרת מאבקי הישרדות, ואין הוא אלא חיה משופרת. סוג של קוף משודרג.

על פי הסינגולריות, המצב שונה לחלוטין: האנרגיה, לטענת מרגלית, נמצאת בשפע, ויש מזון ומקום שיספיקו לכל האנושות בעתיד. האתגר שלנו, על פי הסינגולרים, אינו התגברות על מחסור, אלא פיזור הידע והטכנולוגיה לכלל האוכלוסיות בעולם. אם יש מחסור - נוכל לפתור אותו בעזרת הטכנולוגיה. יתר על כן, התפתחות האדם מעתה והלאה תהיה מנותקת מהדרוויניזם ותתרחש בהתאם להתפתחות הטכנולוגית. מעתה לא צריך להשוות את האדם לקוף - אלא למכונה משוכללת שעדיין אי אפשר להבין אותה לגמרי, אבל לטכנולוגיה יש פוטנציאל לחשוף את סודותיה ולשפר אותם. ואיך זה יקרה? בעזרת סמארטפונים, רובוטים ויציאה לכוכבים.

גטי אימג'ס ורקס

מה ההבדל בין האדם, המוח של גוגל ואינטליגנציה מלאכותית?

יום אחד הרפואה תהיה מדויקת יותר. כל מה שאפשר יהיה למדוד בגוף האדם - יימדד, ישודר בעזרת אפליקציית סמארטפון, ינותח ויתוקן במידת הצורך מרחוק באמצעות רובוטים או מחשבים בעלי אינטליגנציה מלאכותית. כבר כיום, לדוגמה, הידע והטכנולוגיות הקשורים לתחום הביולוגיה והרפואה צומחים בקצב של פי חמישה כל שנתיים בערך. לשם השוואה, חוק מור העוסק בהתפתחויות המחשוב מתייחס להכפלת היכולת הטכנולוגית כל שנתיים.

מיפוי הגנים של כל אדם, תהליך שבעבר לקח כמה חודשים, קורה כבר כיום תוך כמה שעות, ובעתיד הלא רחוק יהיה זמין במחיר שווה לכל נפש. כל אדם יחזיק במידע מפורט על הגנים שלו, שבאמצעותו אפשר יהיה להתאים לו מראש את התרופות הנדרשות לו בכל שלב בחיים. המידע המפורט על הסיכוי ללקות במחלות תורשתיות יינתן לכל דורש, ולמעשה הביולוגיה תיהפך לביוגרפיה.

על פי הוגי הסינגולריות, הגישה לעתיד טוב יותר לא נעצרת בגנטיקה ובתרופות: הם מאמינים שיום אחד גם נשתיל לעצמנו איברים רובוטיים. היד הטבעית שלך תיפגע באופן קשה? אין בעיה בכלל: תוכל להדפיס חדשה במדפסת תלת-ממדית, כולל יכולות משופרות. העין שלך מתאמצת להבחין בעצמים בראיית לילה? אין בעיה: נתאים לך עדשות מיוחדות שמגבירות אור כוכבים ומאפשרות לך לנווט בקלות בלילות חשוכים, כשכל המידע הדרוש מוקרן ישירות לרשתית. יום אחד רובוטים ינקו לנו את האיברים הפנימיים. מכונות ננו-רובוטיות ישמרו על גוף האדם מבפנים, יתקנו איברים, יגבירו יכולת ויתממשקו למוח במילוי משימות. הגבול בין האנושי לרובוטי ייעלם.

Stocktrek Images

יום אחד נבין שאנחנו לא יכולים בלי כל אלה, ונתחיל לשאול - מהו בכלל האדם? עד היום שאלנו במה מותר האדם מן הבהמה, והשבנו לעצמנו ש"האדם הוא בסך הכל חיה מפותחת". מעתה והלאה, על פי חוקר האושר ד"ר אייל דורון וביתר חריפות על רקע תמונת העתיד כפי שצופים הסינגולרים, השאלה הרלוונטית יותר היא במה מותר האדם מן הרובוט. מתי אדם עם יד רובוטית, או מחשב שמקריא את מחשבותיו, ייחשב לרובוט במקום לאדם? מה ישמור על האנושיות של האנושות?

חוקרי אינטליגנציה מלאכותית ורובוטיקה אף הציבו לעצמם אתגר - לפתח מכונה שתהיה בעלת מודעות, על אף שהם יודעים שלא מדובר במשימה פשוטה כל כך. דן בארי, המשמש כיום כראש סגל אוניברסיטת הסינגולריות ומנהל שותף של המסלול לבינה מלאכותית ולרובוטיקה, טוען שהמודעות קשורה לתזוזה. אנחנו נוטים לחשוב שדברים שלא זזים הם חסרי מודעות ואילו לדברים זזים יש תודעה, ולכן, לגישתו, ייתכן שהתודעה שלנו קשורה ליכולת שלנו לזוז.

"מוח בקופסה", כפי שבארי מכנה מחשבי בינה מלאכותית, לא יוכל להבין דברים שהוא לא משתמש בהם. התודעה האנושית מכירה דברים לפי השימוש בהם. כיסא, למשל, הוא על פי התפישה האנושית משהו שאפשר לשבת עליו. אם נבקש מאדם לחפש כיסא בחדר השני, הוא לאו דווקא יחפש כיסא - אלא משהו לשבת עליו. כאן טמון ההבדל בין מוח שנותן תוצאות כמו בחיפוש של גוגל לבין מוח חכם שיכול להבין את הצורך ואת השימוש של האדם בעולם.

המסקנה של בארי היא שאינטליגנציה מלאכותית תותקן תמיד בגוף רובוטי, בכדי לחוש את העולם כמו שהאדם חש אותו. או כפי שהוא מסכם: "אני זז, משמע אני חושב". לכן אינטליגנציה מלאכותית תהיה חייבת להיות בעלת יכולת תנועה וחישה, עם גוף כלשהו וצורה מוחשית. אבל כשלדברים האלה תהיה צורה מוחשית - האם נחוש כלפיהם רגשות? אם כיום לא מפריע לנו לראות מחשבים זרוקים ברחוב, מה נרגיש כלפי רובוט חכם אך מקולקל? ואם רובוט בצורת אדם יכיל את כל זיכרונותיו של בן אדם - האם הוא ייחשב לאדם או לרובוט? באיזו רמת תודעה ייחשב רובוט בעל אינטליגנציה מלאכותית לאדם?

ואם הדילמות האלה לא מספיקות, הנה עוד אחת שמטרידה את אנשי הסינגולריות: האם אנחנו בכלל יודעים מהי המודעות האנושית כדי שנוכל לייצר אחת כזאת עבור רובוטים? מתי נדע שיצרנו מכונה חושבת ולא סתם מחשב טיפש? אנחנו בקושי יודעים איך המודעות שלנו עובדת ונוצרת במוח הטבעי שלנו, אנחנו לא בטוחים שהאחר מודע לעצמו, ואם תשאלו את הנשים, רוב הגברים ממש לא מודעים לעצמם. אם אנחנו לא יודעים כיצד להגדיר תודעה, כיצד ניצור אותה באופן מלאכותי?

לחפש את הבית של אי.טי

אחד החששות היסודיים של האנושות הוא שמאורע קוסמי, דוגמת התנגשות של מטאור בכדור הארץ, ישמיד את האנושות. גם אם זה לא מטריד אתכם ביום-יום, אוניברסיטת הסינגולריות מנסה להקדים תרופה למכה. מבחינתה, העתיד נמצא בכלל מחוץ לכדור הארץ. אם ברור לכולם שיום אחד נצא לכוכבים ונאכלס אותם, למה לא להתכונן לכך כבר עכשיו?

אם אתם חושבים שזה בלתי אפשרי, הם דווקא חושבים אחרת. מבחינתם היציאה לכוכבים כדאית, אפשרית מבחינה פיסיקלית, ולנוכח החששות מהשמדה - גם הכרחית. רק אכלוס של כוכבים אחרים יבטיח את עתידה של האנושות, ורק כשתתקיים מושבה אנושית נוספת מחוץ לכדור הכחול שלנו האנושות תוכל תשרוד.

ביקום קיימים 100 מיליארד גלקסיות, וידוע שביניהם יש לא מעט כוכבים כמו כדור הארץ שמאפשרים חיים על פניהם. לכן גם סביר שיש עוד צורות חיים במערכות כוכבים ובגלקסיות אחרות. איפה הן? איפה אי.טי? למה התרבויות האלה לא איכלסו כוכבים אחרים וקרובים אלינו? הרי כבר היינו צריכים להיות עדים לקיומן. אם מיליון תרבויות ניסו, מדוע הן לא הצליחו?

המחשבה שהן הושמדו מטרידה, אומר בארי, אסטרונאוט ששהה בתחנת החלל שלוש תקופות ארוכות, אבל היא לא כל כך סבירה. שהרי מספיק שתרבות אחת תשרוד השמה כזו ותצא לכוכבים בכדי שנהיה מסוגלים "לראות" אותה. מבחינתו של בארי, זו כבר סיבה מספיק טובה לצאת לכוכבים אחרים ולבדוק מה קורה שם. תגלית של בקטריה אחת במאדים תחולל שינוי מוחלט באופן שבו אנחנו תופשים את האנושות ותיתן לנו תשובות על עצמנו. מנגד, גם אם לא נמצא כלום, טוען בארי, נקבל סוג של תשובה: שאנחנו לבד ביקום, ושהרעיונות על תרבויות אחרות בחלל היו רק פנטזיה.

על פי גישתו של בארי, טיסת חלל למרחקים ארוכים ללא יכולת לחזור לכדור הארץ אפשרית על פי כל חוקי הפיסיקה, ואין בעיה לממש אותה, מכיוון שמציאת הפתרונות ההנדסיים והתכנוניים היא רק שאלה של זמן ומשאבים. יתר על כן, מכיוון שמיצינו למדי את יכולת ההתפתחות הביולוגית, והאבולוציה הרובוטית שלנו מתרחשת כבר עכשיו, השלב הבא של האבולוציה יהיה התפתחות בחלל.

רק מחוץ לכדור הארץ יכולים להתפתח תנאי קיום שונים מאלה שאנחנו מכירים כיום. השינויים האלה לא יהיו רק ביולוגיים, אלא בעיקר חברתיים. כל קהילה שתצא לחלל תצטרך לבנות יסודות חדשים להתקיים עליהם, שיוכתבו על ידי תנאי מחיה שונים לחלוטין מאלה שהכתיבו את ההתפתחות החברתית עד כה. בתחנת חלל, לדוגמה, אי אפשר סתם לפתוח דלת ולצאת החוצה, מכיוון שפעולה כזו מסכנת את כל שאר תושבי התחנה. לכן תהיה חייבת להיווצר מערכת אמון מיוחדת שתמנע השמדה המונית.

התפישות של תיאוריית הסינגולריות סובבות סביב הניסיון להתכונן לקפיצת המדרגה בהתפתחות האנושית, כפי שמכתיבות לה ההתפתחויות המדעיות. תומכי הגישה - פילוסופים ומדענים כאחד - מנסים לזהות את המגמות והטכנולוגיות שישפיעו על עתיד המין האנושי, כדי להיעזר בהן לתכנון העתיד. מחשבות על העתיד הן דבר הכרחי לקיומה של כל חברה. עם זאת, כרגע נראה שכוחה של תפישת הסינגולריות לא טמון דווקא באוטופיה שהיא מציירת לנו, אלא בשאלות שהיא מעוררת על חיינו בהווה, על כדור הארץ - עם סמארטפונים שנתקעים כל שעה וחצי, פקקי תנועה אינסופיים ואיום גרעיני ממזרח וממערב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#