נתב"ג 2020: מול חופי ראשון לציון - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נתב"ג 2020: מול חופי ראשון לציון

ישראל צועדת לקראת המסקנה הבלתי נמנעת שהאופציה הימית היא היחידה המתאימה לנמל תעופה ראשי בנתונים הגיאופוליטיים הקיימים

6תגובות

>> מובן שאין מחלוקת על הצורך בפיתוח הנגב, ואין חולק על העובדה ששדה התעופה הצבאי בנבטים יכול לשרת גם את התעופה האזרחית לסוגיה אם תיפתר הסוגיה הביטחונית של מסדרון אווירי לשדה.

ואולם האם שדה תעופה הוא "מנוף כלכלי מחולל פיתוח דרמטי ומקור תעסוקה של רבבות עובדים", כדברי יוסי דלויה, נשיא לשכת המסחר והתעשייה בנגב? הנה דוגמאות מוחשיות שאין זה כך: נתב"ג 2000 לא הפריח את רמלה-לוד, ולא חולל פיתוח דרמטי בסביבתו. לעומת זאת, תל אביב פורחת, ולא בזכות שדה דב, שעומד להתפנות לצורך מינוף כלכלי מסוג אחר.

ישראל צועדת לקראת המסקנה הבלתי נמנעת שהאופציה הימית היא היחידה המתאימה לנמל תעופה ראשי בנתונים הגיאופוליטיים הקיימים. מסקנה זו נובעת, בין היתר, מצורתה הגיאוגראפית של מפת המדינה, שהיא צרה בחלק המאוכלס ביותר לאורך חוף הים. לשם כך יש צורך במבט חדש ויצירתי בכל הנוגע לתוכנית המתאר הארצית, שחלק חשוב ומכריע בה הוא מיקומו של שדה התעופה הבינלאומי הראשי.

היבטים ביטחוניים והצפיפות העצומה של המרחב האווירי מעל שטח ישראל, וכן המחסור במסדרונות אוויריים בעבור תעופה אזרחית - כפי שהוזהרנו לא מכבר על ידי שר הביטחון וצמרת חיל האוויר - מובילים גם הם ישירות אל הפתרון הימי. וכך, בפעם הראשונה מאז קום המדינה - הגיע הזמן להפנות את המבט מערבה.

זה כמה שנים אנו עובדים על ההיבטים ההנדסיים, הטכנולוגיים והכלכליים לפיתוח האופציה הימית לישראל. זהו חזון "השדרה הכחולה" של פיתוח אורבני ותשתיות על גבי סדרה של איים מלאכותיים במרחב מימי החופים הים תיכוניים של ישראל, תוך פיתוח חדשני המבוסס על הימנעות טוטאלית מהשימוש בחומרי מילוי הגרופים, כרויים או חצובים מן הטבע, ומשום כך ראויים להיחשב כידידותיים לסביבה. בימים אלה אף נבדקת האפשרות לאמץ את התפישה כבסיס לפעילות מחקר ופיתוח רב-תחומית בטכניון.

כדי לא לחזור על שגיאות העבר, וברוח האופציה הימית הכוללת, אנו שוקדים על היתכנות ביצוע הסנונית הראשונה של הפרויקט: שדה התעופה הבינלאומי הראשי של ישראל - נתב"ג 2020 מול חופי ראשון לציון, שבחלקה המערבי נמצא הצומת התחבורתי המרכזי של המדינה הכולל כבישים, רכבות ותשתיות אחרות, ומשום כך, יכולה בנקל לקלוט מיזם בהיקף כזה.

לא כאן המקום להרחיב על היתרונות של הפרויקט והתועלות הציבוריות הנגזרות ממנו, כמו שחרור עשרות אלפי דונמים של קרקע באזור המרכז שעליו משתרע נתב"ג 2000 ורווחה לכל מאות אלפי התושבים הסובלים מקרבתו.

בורט הוא פרופסור-אמריטוס ודקאן לשעבר של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון; רוזנפלד הוא פרופסור-חבר וראש התוכנית לניהול הבנייה בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#